היה זה עוד 5 חודשים. (בחישוב מהיר זה יוצא כמעט טבת...) עוד עלון של טל שמים יצא לאור אחרי עבודה קשה ומאומצת. אל תשאלו איזה עבודה. אה? אתם שואלים בכל זאת? טוב. הייתי צריך לאסוף חומר ("מה עוד שבוע?! אני צריך אותו עכשיו!") , לקבל אותו (לא רוצה! אני לא נכנס לאימייל שלך אפילו עוד פעם אחת! זה התפקיד שלך...), להגיה ("ממלכתי זה עם ח' או עם כ'?") , להכניס לעיצוב ("אם עוד פעם העמוד הזה עושה לי בעיות, לא יהיה יותר עמוד 15 בעלון...") וכו' וכו'... אחרי שהעלון הטרי כבר הופץ ברחבי הסניפים ונקרא בשקיקה גם בדואר החשמלי (אם לא ידעתם. אלקטרוני זה בעברית חשמלי.) אני יושב לי על זרי הדפנה ומתמוגג מעצמי כשמדי דקה אני מקבל טלפון. ( טוב, בעצם חצי היו טעיות במספר והשאר עדיין מחפשים את גרשוני...) שאומר בערך כך: וואלה. שכוייעך על העלון. סחתיין. היה מצוין. כל הכבוד. אהבתי (ל"ת) וכו'... רק מה, מי מתקשר אלי? חיים, עוזיה, אליסף, אלעזר, יוסי, ושאר אנשים חביבים שהמשותף להם הוא: (פפם פפם) הם חלק מהמערכת של העלון. (יוסי הוא סתם ככה חביב...) נעבור בסוויץ' מהיר למקום אחר. יושבים חבורה של חב"בניקים חביבים מסניף מסוים מאוד. ( ולא, אני לא אגלה לכם למי אני מתכוון) ומוציאים את כל הכעס שלהם מהמריבות, הפינויים, הבגרויות ומנעלי הקרוקס על פיסת נייר מסכנה. רגע, נתקרב ונסתכל טוב. כן, לא טעיתם. טל שמים. " מי בכלל מסתכל על העלון המעפאן הזה?" "איזה כתבות גרועות." "והעורך הזה, כמה סוגריים הוא שם!" "וכל הדעות כאן אותו דבר." החליטו על סגירת העלון, ועברו לבנ"ע. דא עקא, אני לא שמעתי על זה שסגרו לי ת'עלון והמשכתי לברבש לכם את השכל מידי חודש בחודשו. לאחר שנעשה סקר מהיר ונשאלה השאלה: מי קורא את העלון? על מנת לצ'פר את הקוראים,הוחלט לשנות את שמו של העלון לשמות הקוראים. כלומר: "העלון של אילן, עוזיה, חיים, אלעזר, אליסף, יהודה, ומיכל." בהתיעצות עם עצמי החלטתי פה אחד שהשם הוא מעט ארוך, ולאחר טלטולים קטנים התייצב השם על הלוגו הקליט, הלוקח, המגניב, והיפה: "העלון של אילן".
ק-א-א-א-א-א-ט!
אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, כולנו חייבים להבין דבר אחד.
העלון הזה הוא לא שלי.
העלון הזה הוא לא של המערכת.
העלון הזה הוא לא של יוסי ורדי ולא של ההנא"ר.
טל שמים הוא העלון של כולנו. שלי, שלך, שלו ושלה. של כולנו.
Do you understand?
מה זה אומר? כמה דברים.
א. בעלי יכולת הכתיבה שבינינו. קדימה, במרץ לעבודה! מה נראה לכם שאני כותב את הכל לבד?! taldeot@gmail.com זה הכתובת שלכם. שם תוכלו לשפוך את מר גורלכם, את זעמכם, את אהדתכם ואת כל מה שבא לכם לכתוב.
ב. אלה, שמה לעשות, אפעס, לא נולדו עם כשרון כתיבה. אז אתם צריכים לכתוב בכל זאת! כל כך הרבה סופרים חשבו שהם לא יודעים לכתוב ונתגלו בטעות ועוד יותר סופרים חשבו שהם לא יודעים לכתוב ולא נתגלו והפסדנו אותם לעד. תנסו. תנו לעוזיה ולי להיות האנשים הרעים כלפיכם ואל תהיו רעים כלפי עצמיכם.
ג. יש אנשים. שכל מה שהם יודעים לעשות זה להתלונן. לא אשמתם, ככה ה' ברא אותם. אז אם אתם כאלה, קבלו את משפט חייכם. גם לכם יש תפקיד בעולם. טל שמים זקוק לביקורת לא פחות ממה שהוא זקוק לכתבות. אז קללות, ביקורת, נאצות, קריאות להתפטרות וצלבי קרס בבקשה לשלוח למסר אישי שלי או לtal.shamaim@gmail.com או אם אתם מעדיפים להגיד לי את זה בפנים 0524295119 או האישי שלי 0545667267. אז אתם זוכרים? אם לא אהבתם, נמאס לכם, הזדעזעתם, קבלתם בחילה או שאתם רוצים להקים עלון מתחרה, אל תשמרו את זה בבטן. ישר אלי.
נ"ב למנהלי הפורום. אין צורך לשים אותי בעוגן. זה מעליב אותי.
שלכם בצבל"א
אילן
