אני יודעת שיש בנות שמזדעזעות

טבל אני שמה שן שום קטנה ושלמה(מקולפת) מצופה בהרבה ווזלין

וזה מסיים את הסיפור ברגע ולא חוזר 

אצלי הם אפילו היו מבקשים את זה מווזמתם

והעידו שלא כואב להם

בגיל קטן היו בוכים לשניה מההפתעה ואולי מחוסר נעימות

וזהו

כמו נר אקמול

יודעת שי מתנגדות

אבל זה עבד כמו קסם עשרות פעמים מאז שנהייתי אמא

רק שלבדוק תמיד שהיא שלמה

גם רק מלאא ווזלין לפעמים מקל 

לא זוכרת..

אם זה תולעים הן יוצאות...

נפוח כזה ואדום 

לא יודעת כבר 

הוא התעורר עכשיו וממש כאב לו

ועזר לו ששטפתי במים חמים

בהנחה וזה תולעים, זה אמור לעזור

צריך כמות מכובדת

הייתי נכנעת לורמוקס

כי לא כל יום הוא מתלונן זה הקטע 

אוףףף אני משתגעת כבר משתגעת 

מסכן שלי

זה עושה לי ממש סטרס בגוף

שמתי לו בפנטן+

טיטולים, משחת החתלה רגילה עוזרת?

במסביב של פי הטבעת לא כמו תפרחת ...

משחת החתלה רגילה לא עוזרת ככ רק קצת מפחיתה את האדום.

כל מה שאני מנסה עוזר קצת להוריד מהאדום הכהה לאדום בהיר ואז זה שוב חוזר והוא מתעורר בלילה בוכה וכו׳  

אני חושבת שזה סוג של פיסורה כי ממש רואים שאדום כזה מחוספס קצת נפוח נראה כןאב...

סליחה על החפירה אני פשוט בסטרס מזה כל כמה ימים אנחנן חושבים שהכל בסדר כבר התייעצנו פעמיים עם הרופא

ןאני עייפה 

עוד רעיון אולי פטרייה, למרות שבדכ יותר מפושט. 

אדום של טיטולים יכול להיות לפעמים יותר ממוקד אם לא ניקו טוב מקום מסוים

אם לא זורם עם הפנס עזבי את זה

הוא עוד עושה בחיתול ?אם כן (סורי זה קצת דוחה)

אבל לקחת את החיתול לשמש ואם כן רואים שהם יוצאות...

בכל מקרה לוקחים חמאת שיאה,ממש גוש,ודוחפים טוסיק זה עושה את העבודה,אני מוסיפה טיפה את שמן הדס,ככה כמה לילות ובבוקר לפני הגן

עוד חשוב,לשמור על הגיינה כי זה ממש מדבק

לגזור ציפורניים,לשטוף ידיים עם סבון,לכבס מגבות ומצעים שלו על הרתחה

בנוסף פרוביוטיקה לילדים באבקה מחזק את המעיים ואז פחות נדבקים

בהצלחה !

בעיקרון אשר להדליק ףנס ולבדוק בפי הטבעת... יצא לי לראות כמה פעמים

או שאולי זו פטריה והיא מגרדת

נראלי הכי טוב לפנות לרופא שיסתכל 🙏

הוא הסתכל אבל זה היה נראה הרבה יותר טוב מאשר בלילה

הראיתי לו תמונה מהלילה כשהיה אדום ונפוח הוא לא התרגש כ”כ 

כשאמרתי לו שהוא קם בגלל זה בלילה ובוכה / מגרד

אמר שרוב הסיכויים תולעים כי זה מה שגורם לבכות בלילה …

ולגבי האדום אמר שיכול להיות שזה מהגירוי שהן מטילות ביצים 

דיברתי עם אמא שלי היא אמרה מוזר בחיים לא ראתה שאדום בטוסיק עם תולעים וחבל סתם לתת ורמוקס 

אז אני לא יודעתתת 

וגם תוכלי ללמוד מה להבא אם זה תולעים או לא 

שמן הדס, וזלין ושום... לרסק גרעיני דלעת ולשים באוכל. 

ורמוקס זאת תקופה ממש חזקה, הרופאה שלנו נזהרת ונותנת אותה רק אם רואים תולעים, וגם שמה לב למינון לא לקחת יותר מדי פעמים. 

בס״ד

איזה יחס בין שמן ההדס לבין השמן הבסיסי?

ואיפה לשים?

וגם לגבי גרעיני הלדעת. איזו כמות בערך?

זה אמור להרוג את התולעים? תוך כמה זמן רואים שיפור?

תודה!!

לגבי השמן... 

תולעים הטיפול הטבעי | ריפוי וטיפוח בדרך טבעית | שירי כספי

היא מפרטת פה בקישור טוב כמה לשים ואיך.

לגבי גרעיני דלעת - אני לא יודעת את הכמות. חברה שלי אמרה לי שכף מספיק... אבל מניחה שזה תלןי גם בגודל של הילד וכמה הוא מסכים לאכול... אצלנו הבת שלי קוצצת לה ושמה בתוך היוגורט. וגם חותכת לה שום קטן קטן והיא מנסה לאכול בתוך מאכלים. 

האמת שאצלנו ממש קשה להפטר מהתולעים. ויש להם נטייה שהן חוזרות, ככה שגם אם השתמשתי בוורמוקס זה לא מבטיח לי שקט, יכול להיות עוד חודש חודשים שוב... ואנחנו ממש משתדלים על ההגיינה, לגזוז, ציפורניים ולשטוף ידיים, אבל דווקא כשהילדים גדולים יותר הם יותר עצמאיים ויותר קשה להקפיד.

אז יש אצלנו מישהו שמטפל ברפואה משלימה והוא מכין תמציות טבעיות, ואת זה אני נותנת לכל ילד כמה טיפות לפי הגיל. והוא גם אומר לקחת תמצית זרעי אשכוליות ואבץ. הייתה תקופה שהקפדתי וזה עזר. 

תוך כמה זמן זה עוזר? לא יודעת... התזונה מקשה עליהם להתפתח, ככה הבנתי. אבל צריך להקפיד כל יום... לגדולה שמתי שן שום כמו נר, כמו שהציעו, ובשילוב הטיפות וגרעיני הדלעת לא צריך וורמוקס. 

האמת שזה פשוט קנס ומכה התולעים, ואין לי פתרון קסם, כל מערכה מחדש זאת מלחמה וצריך לחשוב באיזה כלים להשתמש... 😔

בס״ד

ומזדהה, זה מהדברים הממש מתסכלים...

זה ממש ממש מציק

אם הוא הסתכל ושלל פיטריה או פיסורה, אז כנראה שזה באמת תולעים והגירוי גרם לאודם שנוצר לו..

הייתי לוקחת ורמוקס

ולצערי לדעתי לא הסתכל טוב

הוא הסתכל עם משחה 

כשהצעתי להוריד את המשחה הוא אמר - לא לא אני רואה.. 

🤔

וזה דוקא הגיוני.. אפשר להכניס יד פנימה🙈

לפצוע את עצמו 

כי טיטול לא מונע תולעים, מנסיון..

אם את ראה שזה מרגיע ז כנררה תולעים. גם אני לא הכרתי עד ששמעתי על זה בפורום

שלבת שלי היו כמה פעמים (בתור תינוקת קטנה) שהתפתלה מכאבים וצרחות בלילות וזה לא היה תולעים, היה לה באמת איזה סוג של פיסורה/חתך כלשהו בפי הטבעת שפשוט הכאיב לה ממש דווקא בלילות.. עבר רק אחרי משחות אנטיביוטיות.

בערך שעה אחרי שנרדם, יש יותר סיכוי לראות אותן יוצאות כשהגוף רפוי בשינה עמוקה מאשר כשבוכה ומכווץ.

לפעמים אפשר גם לראות תולעים אחרי הטלה, זה נראה כמו פירורים לבנים או שאריות טישיו. לרוב לא בפי הטבעת עצמו אלא יותר למעלה לכיוון הגב.

בת 8 וחצי חודשים, ישמלה כו פירורים לבנים קטנים סביב פי הטבעת אבל תמיד אני מניחה שזו המשחה...

פחות רגועה בשבוע האחרון בילות אבל חשבנו שיניים כי היא מריירת המוןןןן והתנפחו החניכיים

משחה...

היא באה במגע עם ילדים קטנים?

אבל בני שנתיים...

לא ניראלי יש שם גמולים...

ובבית אין עוד ילדים...

ניסיתי עכשיו בחושך עם פנס. לא ראיתי כלום.

ניקיתי טוב. נראה מה ייצא...

ממש בפתח הנרתיק

הן נודדות מפי הטבעת לנרתיק וזה ממש משגע

ניקיתי אותה טוב וחיכיתי כה שעות ולא היה פירורים, כנראה באמת היה משחה...

בדקנו גם בחושך ע פנס לא הה כלום ברוך ה'

תנסי אמבטיית סוכר

@anonimit48 

@חמדמדה 

נדבקים דרך הפה, כשנוגעים בביצים שנמצאות בסביבה דרך ידיים של ילדים אחרים, ואז ממכניסים את היד לפה

לאחר שבערב בכה שכואב לו 

התפתל 

וניסה לגרד

הפיתול הזה לגמרי גרם לי להרגיש שיש שם תולעים מבינות מה אני אומרת?

היום ניתן לו מנה שניה של 2 מל

ומנה שלישית אחרי עשה ימים 

מכירות את המינון הזה?

מקווה שבזה זה ייפתר ולא נצטרך להמשיך להבין. מה זה. 

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד