הרב זכריה בן שלמה.

זה ממש חריג ולא מובן למה האמת

הרי שבוע לפני פרישה (כל עוד יש מחזור סדיר) בטוח אפשר להיות יחד לכל הדעות ללא אמצעי

מניעה בכלל כי זה וודאי אחרי הביוץ 

אפשר גם לפני כמובן, עד עשרה ימים אפילו

את עכשיו עם מניעה או בלי?

ברור לי שלא.

לא יודעת לא התעכבתי על הסמנטיקה

בס״ד

חיבוק לפותחת! נשמע כמו מצב מאד לא קל. בהצלחה רבה!!

לא הבנתי, גלולות והתקן עושים לך דימומים?

אם לא משנה לך הפסיקה, אני די בטוחה שאת זה קל יותר להתיר מאשר דימומים וכתמים

דימומים זה כבר יותר מסובך להתיר, וגם זה מין הסתם יש רבנים עם כתפים רחבות יותר שיש להם אפשרות לבחון ולהקל לפעמים..

לגבי הפחד מדיאפרגמה אפשר לעשות אצל מישהי מומחית לנשים עם רגישות מיוחדת..

(ושתדעי השרבה נשים חוששות מזה, זה חשש מאוד הגיוני ונפוץ, תרגישי חופשי עם זה..)

יש כאלה, נראלי @קמה ש. המליצה בעבר על מישהי..

ואת יכולה גם לשמוע מ @oo ומ  @המקורית על התאמה עצמאיץ.

ולמעשה - דיאפרגמה לא מתאימה לכל אחת, וכשלא יודעים מתי הביוץ צריך להקפיד על כל ההגנות כל הזמן

שווה לחשוב על הכיוון

אבל לא בטוח שזה הפתרון היותר יעיל

אם יש כתמים, במקרה שרואים כתם על הדיאפרגמה, עלול להיות לזה דין של מראה (כמו עד בדיקה).

לא בטוח שזה מומלץ למי שיש לה כתמים ודימומים לא סדירים...

בס״ד

כשמוציאים, לשים מיד מים וסבון (אפילו עם עיניים עצומות), וזה פותר את הבעיה.

אבל הבעיה עם כתמים ללא מניעה שהם לא מצוואר הרחם -- זה שהם אוסרים.

אז הפתרון צריך להיות אחר לדעתי, כי לא המניעה היא הבעיה שגורמת לכצמים להבנתי, אלא ההנקה

ויש לה כתמים גם בלי

ומנסיון שלי אגב, מניעה לא מחלישה את הרחם. אין דבר כזה.

היא פשוט משפיעה על האיזון ההורמונלי ועל עובי הרירית. לשםכך יש מינונים שונים ולא לכל אחת יתאים כל דבר

ואגב, דיאםרגמה לא מחלישה כלום ואין לה שום השפעה. בכלל בכלל. 

סליחה על חוסר הדיוק.

שוב, אני למדתי שכן, זכותך לחשוב שלא... הגבתי רק על מנת לדייק, לא בשביל הפותחת.

לפותחת כתבתי על דברים אחרים שמנסיון וידיעה עוזרים ב"ה

עם הורמונים ומידע -- אין מושג כזה מחליש את הרחם 🤷

זה אולי עלול לגרום לחוסר איזון הורמונלי ולהשפיע על עובי הרירית. בגלולות הנקה זה ממש נפוץ כי זה לא אותו דבר כמו במשלובות

ובמשולבות מינונים נמוכים עלולים שלא להחזיק את הרירית ואז היא מתפרקת ויש כתמים

אבל זה המינוחים המנכוים להשתמש בהם

ואני לא מתקטננת על סמנטיגה סתם 😅

אני לא חובבת הורמונים בכלל. אבל יש נשים שנתרמות מהם מאוד. וזו אופציה טובה. אז שלא תקראנה פה נשים את דברייך ותבנה דברים לא מדויקים

אז צריך לקחת את זה בחשבון בתור חיסרון.

יש נשים שמכירות את עצמן שזה יותר קשה להן להתאפק מלהסתכל...

אז במאזן היתרונות חסרונות, הייתי מוסיפה את זה לחסרונות, למרות שיש פתרון.

ועדיין משום מה בחרו להגיד את זה דוקא ורק על דיאפרגמה

במכלול השלם זה חסרון מזערי למדי 

ויש לו פתרון ( כמו שכתבו להניח בכיור ולפתוח ברז בלי להסתכל למשל..ועוד) 

יש ביניהם כמה הבדלים משמעותיים (תדירות ההוצאה, הגודל, והאם צריך לשטוף או להעיף לפח).

מי שיש לה כתמים, צריכה לזכור את זה גם בזמן ההוצאה של הטבעת.

התיאור של הפותחת הוא לא סתם כתמים שקורים פעם ב, היא מדברת על לא להצליח להיטהר, על שלושה שבועות של אסורים. זה נשמע כתמים משמעותיים ונוכחים,

אז אם מישהי כזו בוחרת בדיאפרגמה, היא צריכה לקחת בחשבון את ההשלכה הזו (או שתצליח או למצוא פתרונות איך לא להסתכל, או שעלולה להסתבך מדי פעם).

וזה מתסכל ברמות!

וברור שלצערי בעלי פרק בצורות אחרות... אופ.

למה אף אחד לא מבין. 

יש פה מישהי שבאמת מצאה אמצעי בו הם מותרים שבועיים שבועיים בלי בעיות? לא נראלי קיים דבר כזה

כל מה שניסיתי או שבכלל אין אופציה להגיע לטבילה, או שזה יצא 3 שבועות אסור ויום 1 מותר, שלושה חודשים רצוף!

את בודקת את המינימום ב7 נקיים?

לוקחת גם תוספים.

זה עוזר לי במצב ההרגיל - מחזור ללא ההתערבויות.

אבל עדיין לא עזר לי במניעות

בס״ד

מה עם דיאפרגמה?

אולי-אולי-אולי יתאים לך לפרט מה כן ניסית ולמה זה לא עבד? אולי ככה נצליח לדייק יותר את האופציות שאולי יתאימו לך?

יש רבנים קשובים

שמבינים מורכבויות גדולות

ושיכולים לעזור (או לפחות לתת לך את התחושה שהם מבינים אתכם ושהם עשו הכל כדי לעזור לכם). מחזקת אותך להמשיך לחפש עד שתגיעו לכתובת כזאת בע״ה ❤️

בהצלחה אשה יקרה!!!

תודה על המילים!

 זה פשוט להכנס לדיונים קשים בשבילי.

אבל ניסינו טבעת, התקנים, כדורים..

הורמונלי בכלל אין מצב אני חוזרת לנסות שוב!

דיפאגרמה אני מפחדת, לא ניסיתי, אבל גם אף רב לא התיר לי

בס״ד

את מפחדת - שהמניעה לא תהיה יעילה מספיק? או מההתאמה? (אל תרגישי חייבת לענות! פשוט רק עכשיו התפניתי להגיב לך בשקט, אבל גם קראתי באחת התגובות שלך למטה שפחות בא לך להתרחק מהשאלה המקורית של השרשור ❤️)

ממש עצוב לי שאף רב התיר לך!

ממה שידוע לי הרבה רבנים מתירים לכתחילה.

ועוד הרבה רבנים אחרים לא מתירים בתור אפשרות ראשונה אבל כן מתירים אם מתברר שאמצעים אחרים לא רלוונטיים.

מקווה ממש שתמצאו בקרוב כתובת שתתאים לצרכים המורכבים והמאד אמיתיים שלכם! (לא מכירה באופן אישי את הרב זכריה בן שלמה שהוזכר בשרשור כבר כמה פעמים אבל גם אני שמעתי עליו הרבה טוב).

ומקווה שבזכות ליווי רגיש, מבין וחכם, תוכלו להגיע לרוגע סביב כל הנושא הזה!

בהצלחה רבה!!!❤️

נשמע באמת סיטואציה מאוד לא נעימה ולא בריאה. עצוב לי לקרוא אותך

כשיש כל כך הרבה דרכים לפתור בעיות של כתמים לפי ההלכה

פני לייעוץ הלכתי מבית מדרשו של הרב מלמד. יש לו פסיקה מאוד מקלה בנושא של כתמים בזמן התקן.

או לרב זכריה בן שלמה שהוא גם מאוד מקל בכל תחום הטהרה

גם אם בכללי זה לא הפסיקה שלכם במצבים חריגים כאלה ראוי להקל בכל המקומות שאפשר בתוך תחומי ההלכה כמובן כדי לא לעבור על איסורים ולבטל מצוות עשה של מצוות עונה בגלל החמרות

אחרת בסוף יוצא שכרכם בהפסדכם.....

בהצלחה!!

דיאפרגמה 

ללא השפעה הורמונלית בכלל 

ובאמת נשמע שכדאי במצב כזה למצוא רב שיתיר דיאפגרמה. יש הרבה רבנים כאלו, גם רבנים שלא נחשבים למאוד פתוחים ומקלים. נשמע יותר קל מלהתיר את כל הדימומים

אנחנו עכשיו רגיל, כשיש מחזור 4+7 בלי בעיה, ובין לבין מותרים 3 שבועות בערך. פשוט בלי מניעה כי עם מניעה נהיה אסורים תמיד... אז לפחות מינימום מגע במקום בכלל לא. עד ששנמצא מישהו שיעזור לנו לצאת מהמצב.

אם יש ביוץ ומחזור והם לא סדירים עדיין אפשר לזהות ביוץ באמצעות הפרשות וחום השחר. וכשאת יודעת בוודאות שהביוץ עבר אז אתם יכולים להיות יחד עד הדימום.

גם עכשיו... פשוט זה בגדר כתמים. בשיטה הזו זה יאסור

בלי הכוונה הלכתית וליווי אם יש לך כתמים גם בלי מניעה הורמונלית/ התקן.

התינוק/ת לא הכי פיציים..

ממני ויכתבו

מכירה מלא מקרים של כתמים בהנקה שהביאו לסוף ההנקה ולאמא ולתינוק שלום! גם לזה צריך אומץ!!

הנקה לא יכולה לבוא על חשבון זוגיות שלום בית.

עדיף לתינוק הוים שיהיו ביחד ובית יציב על פני היתרונות שבחלב אם (ויש לו הרבה יתרונות...)

אני גם ממש בעד! צריך שיהיה וחיית בהם! 

בס״ד

(או/ו להתחיל להשתמש בדיאפרגמה אם רלוונטי) ולא לוותר על ההנקה... אני כותבת לא ממקום שאומר שחלב אם זה דבר קדוש, ממש ממש לא. אלא ממקום שמוצא כל-כך הרבה טוב בהנקה (בראש ובראשונה בשבילי!!) שחבל לי שהיא תרגיש שאין לה אופציה אחרת - לפני שהיא באמת תמצה את כל הבירור ההלכתי-המניעתי. 

זה חשוב בעיניי כי אם ההנקה טובה *לה* מאד, אז גם לזה יש השפעה על שלום בית, בית יציב וכו׳. 

כל זה כמובן אם גם הפותחת מחוברת להנקה ונתרמת ממנה, ותרגיש צער גדול אם היא תפסיק להניק בגלל המצב. 

נכון שיש היום אופציות ולא חייב להניק, אבל יש גם אופציות ולא חייב להיות אסורים ככ הרבה

ז"א יש מחיר שסביר לשלם, ברור, אבל כאן זה נשמע מעבר למחיר כזה..

נטו מחפשת המלצות לרבנים רגישים שיודעים ללוות מצבים מורכבים!

קשה לי לספר על זה פשוט שוב ושוב ושוב וזה גם לא יעזור כי אני מכירה את כל מה שקיים.

רק צריכה רב.

כי לא מכירה בארץ.... אבל חיבוק גדול!

ואם את רוצה אני יכולה לשלוח לך בפרטי טלפון של רב ממקסיקו שהיה פה קודם הרב הראשי... ממש בקיא מאד וגדולי הרבנים בארץ מכירים אותו

חיבוק שוב!

תמיד חוויתי מהם רגישות גדולה

יכולה לפנות אליי בפרטי אני אביא לך מספר

וגם הרב דב ליאור מאוד רגיש ובטוחה שייתן לך מענה 

שאם את חווה קשיים רציניים בהטהרות בכמה סוגים של אמצעי מניעה 

כדאי מאוד לבקש הפניה לקולפוסקופיה.

יש דברים שיכולים לגרום לכתמים ודימומים ובבדיקה ראילה לא רואם כמו דלקת או פוליפ בצואר הרחם

הם מתמחים בדיוק בזה: (בין היתר. המטרה שלהם לעזור לנשים שקשה להן להיטהר מבחינת פיזית / רפואית),

בהתאמת אמצעי מניעה שיאפשרו טהרה.

התרשמתי שיש להם ידע מטורף,

בגלל שהם בקשר עם מומחים בכל העולם, יש להם מידע גם לגבי אמצעי מניעה שלא קיימים בארץ, ואם צריך הם עוזרים להשיג. ראשי המכון הם רבנים ומסייעים גם בהכוונה הלכתית כמובן.

https://tahareinu.com/hotline/

למניעת כתמים.

דברים שחברות ואני ניסינו ועזרו.

אבל תכלס',

יותר חשוב שלנשים לא יהיו כתמים מאשר שלי לא יהיה פדיחות אז-

1) יש מוצר של רבקה אליסון, שנקרא 'טיהורית'. יש לי חברה שספרה לי את הימים שהייתה מותרת מהלידה ועד שהתינוק שלה היה בן תשעה חודשים. מאז שלוקחת נהיו לה הפלגות ממש ארוכות.

2) יש אישה בשם שרה כהן שמוכרת קורסים שמלמדים איך לקצר מחזור ולמנוע כתמים (וגם איך למנוע מחזור בהנקה, אבל זה רק אם מתחילים מהתחלת ההנקה בשיטה שלה) היא חרדיה והקורסים שלה נמכרים במייל 20230517202756.pdf

3) טיפול בתרפיית ממדים- עוזר מאוד (עוזר גם למצב בו הכתמים הם ביטוי של משהו רגשי)

בהצלחה!

אשמח לדש אם מישהי זיהתה אותי

‏‪ 052-399-2216‬‏

תפני בבקשה בבקשה לרב זכריה בן שלמה ותיהי איתו בקשר רציף. 

זה שמים וארץ מפסיקות אחרות. ועדיין בגדר הלכה. 

מאמינה שלא התכוונת לזה, אבל יכול להתפרש מהניסוח כאילו הוא על הקשקש בין הלכה לבין לא הלכה

אז ממש ממש לא.

הוא רב תלמיד חכם עצום עם ידע רב מתמצא מאוד בנושא,

הכח שלו להתיר בא מתוך גדולתו בתורה והמסירות אין קץ להפוך כל אבן על מנת למצוא היתר.

אבל כן יש לו היתרים מרחיקי לכת. 

דווקא בגלל שיש לו ידע עצום וכתפיים רחבות, הוא יודע להתיר דברים מסובכים 

הוא יודע להתיר דברים מסובכים, זה לא אומר שההיתר מרחיק לכת.

זה אומר שהוא יודע לפרק את הסיטואציה ולהגיע לדקדוקי דקדוקים,

אבל כשהכל מפורק מספיק, הרבה רבנים היו פוסקים כמוהו.

אצלי למשל היה פעם ששאלתי שני רבנים מקומיים על שאלה של היום השביעי ושניהם אמרו שהבדיקה לא טובה. (אחד רק ראה בלי לקבל שום רקע, אז שאלנו שוב, בפעם השניה עם רקע של שיחה של עשר דקות) 

וכשהתקשרתי לרב בן שלמה, רק שיחת הרקע לקחה שלושת רבעי שעה, ובסה"כ באותו יום התעסקתי בזה קרוב לחמש שעות, בסוף נמצא הפצע שאפשר לתלות בו את הכתם למרות שלא ראו אותו.

אז זה לא הפסיקה שהלכה רחוק, אלא התחקיר המלא שאגב עזר לי להכיר דברים שלא ידעתי על הגוף שלי שבדיעבד למדתי לציין בכל שאלת רב את המידע הזה שמשפיע על הפסיקה וזה רק בזכות שהרב לא ויתר ועשה הכל כדי למצוא את הראייה שתספק את ההיתר.

זה חשוב הדיוק כי יש כאלה שלא מכירים, רק שומעים שיש רב שמתיר הרבה מקרים שאחרים אוסרים, אז מצטייר כאילו שהוא כמעט ממציא הלכות ולכן נמנעים מלקבל את הפסיקה שלו וזה ממש ממש לא הסיפור.

אבל הפסיקות שלו הם כן מקילות.. 

לא רק בגלל שהוא שומע את הסיפור המלא, הוא פוסק כך גם לרבים.. 

בעייני יותר נכון להשתמש בהתרים בשעת דחק ולא ביום יום אם אפשר בלעדיהם. 

התקשרתי אליו כמה פעמים וממש בתוך 5 דק' התיר לי דברים שרבנים אחרים טובים וגדולים לא התירו משיחה ארוכה יותר.. 

מה הסיבה שרבנים שמתקשים להתיר במצבים מסויימים לא פונים אליו? 

נשמע שדרך הפסיקה שלו אפשר לפתור הרבה בעיות

אז למה הוא לא הכתובת באופן אוטומטי? 

אני שואלת לא כדי להתריס חלילה

אבל קרה לי בשנה האחרונה כמה פעמים שקיבלתי פסיקה שהיה לי מאוד קשה איתה

וזה דחה טבילה וכו וכו 

ובעלי ניסה וחזר לרב לדאול אולי בכל זאת יש פתח להתיר ולא היה

אז כשאני שןמעת על רב כזה 

זה קצת כואב לי למה הרבנים לא פונים אליו

כאילו נשמע שיש לו ידע מעבר, לא בהלכה

אלא בפזיולוגיה של הגוף ולפי זה ההלכה בהתאם

וגם ברפואה וגם בחדשנות טכנולוגית.

אבל אני מאמינה שהרב שאני מייעצת איתו גם יש לו ידע בהלכה, לא פחות ממנו

אבל אולי חסר לו ידע בפזיולוגיה ורפואה

לדוגמא, אם ההלכה אומרת שדם מהרחם טמא. (אני כותבת משהו כללי, אני יודעת שיש גם כזה דבר דם מכה מתוך הרחם)  אז צריך לדעת להבחין בין דם לדם. אז יכול להיות שכאן העניין

הרי אם ההלכה ככה אומרת, אם הרב בן שלמה יהיה משוכנע שזה דם מהרחם אז גם הוא יאסור

אבל אישית, כשהתייעצתי איתו, היה לי ממש קשה לקבל את ההיתר שלו (למרות שהתקשרתי בתחושה נואשת).

לפי מה שהוא הסביר לי (או לפי מה שאני הבנתי), ההיתר שהוא נתן לנו היה מבוסס על גישה ש'עדיף להקל בהלכות נידה ולהחמיר בשלום בית', אבל כמו כמה שהוא ניסה למצוא משהו לתלות בו את ההקלה, ככה הוא סירב לבדוק לעומק האם באמת יש קושי בשלום בית, או מה הרמה שלו- ודי הניח אוטומטית דברים שאני אישית סירבתי לקבל.

לאיודעת, לי אישית ממש היה קשה עם הפסיקה שלו.

את כותבת שהתקשרת בצורה נואשת,

 כלומר היה לך קשה מאוד לקבל לא.

ואז את אומרת שהוא לא ברר לעומק האם יש קושי בשלום בית.

לאיזה קושי ציפית?

הגישה שעדיף להקל בשלום בית ולא בהלכות נידה היא לאו דווקא על קושי ספציפי בשלום בית.

היא יוצאת מתוך תפיסת עולם שזוג שיש לו זוגיות בריאה -רוצה להיות ביחד.

זה שלום הבית. וצריך להרבות בו.

לא חייב לחפש את הקושי 

אז רק אומר בגדול, שיש כמה מובנים של 'שלום בית'.

הרב התעקש על הקשר מאוד מסוים, שלא היה רלוונטי אלינו בכלל. בעצם הרגשתי שכל הפסיקה מתבססת על הנחה שאם אנחנו אסורים כבר הרבה זמן, בטוח שקורים דברים מסוימים, אבל זה פשוט לא היה נכון לגבינו (למרות שכן היו קשיים, אבל מסוג אחר).

אז אני אישית לא הצלחתי לקבל את הפסיקה שלו, ויצאתי בתחושה מאוד חמוצה מהשיחה.

חשוב שאנשים יכירו את כל הצדדים.. 

מכון פועה לא מסתמך על ההתרים שלו,(אומרת לך כמי ששאלה באופן אישי את הרב בורנשטיין עליו פעמיים) 

אני לא אומרת שמכון פוע"ה הם הגוף הבלתי מעורער בנושא טהרה, ואני גם לא אומרת שבסוף הקשבתי להם. 

אני כן אומרת שכדאי להכיר את כל הצדדים. 

לעניות דעתי הדלה והיא דעתי בלבד, הרב בן שלמה מעולה לדברים חריגים ולשעות הדחק, הוא ממש יכול להציל בתים.. באמת. 

כהוראה לרבים?? מממ לא יודעת מה לאמר לך.. יש לו קולות באמת גדולות. 

 אני נוהגת ברגיל לפי הלכות רגילות ולא כל שאלה בטהרה הולכת לפיו, אבל במצבי דוחק כשממש ממש מפריעים לי דברים או כשיש נושאים לא פתורים הרבה זמן,וכו' אני כן מסתמכת על פסיקותיו

 זה לא אומר שהוא לא רב גדול ובקיא שאפשר לסמוך על פסיקותיו..

אמרתי שצריך להכיר את כל הצצדים. ואמרתי שמכון פוע"ה הוא לא הגוף הבלתי מעורער בנושא טהרה. 

מתי וכמה להסתמך על דעת יחיד

מה המקום של ספק

ורמת החשיבות שהם נותנים להטהר כמה שיותר מהר.

וגם- אפילו לרבנים גדולים לא תמיד יש את היקף הידע שיש לרבנים שעוסקים בעיקר רק בתחום הזה שנים על גבי שנים ומעמיקים ברפואה ובכל הפרטים

כך שגם כשהם משוכנעים שיש עניין במקרה הזה לקולות מפליגות הם לא בהכרח ידעו למצוא את הפרצות

(יש כנראה עוד עם ידע רחב, אבל הגישה ההלכתית שלהם שונה כאמור)

ועוד נקודה שמיוחדת אצלו שהוא פוסק להקל לכל מי שפונה אליו. לא רק מקרי קצה מאוד בעיתיים. במקרי קצה כאלה ההיתרים אפילו יותר מתרחבים

תבדקי אתם את זה

למה הם לא פונים אליו? כנראה שיש סיבה.

וכנראה יש סיבה למה רק ברשתות חברתיות ממליצים עליו.

מוחה על דברייך

יש דרך להגיד הכל. ויש רבנים ורבנים גדולים שפונים ומפנים אל הרב. אז להגיד "הרבנים" כאילו כולם זאת השמצה לא נכונה. 

וגם מה שכתבת אח''כ לא נכון ולא רק ברשתות החברתיות ממליצים עליו אלא גם בעולם עצמו.

כשאנחנו התקשרנו אליו פעם ראשונה, הוא שאל איך הגענו אליו, אז בעלי אומר לו "מערוץ 7. כולן שם ממליצות עליך..."   

קבעת פה אקסיומה שרבנים לא מפנים אליו

כתבו לך שרבנים כן מפנים אליו

כנראה שזה לא הרבנים שלך, אבל פה בדיוק נכנס המקום שאנחנו לא נותנים ציונים לרבנים.

גם אני בעברי עם התמודדיות עם המצווה ב"ה.

ב"ה גם הלכתי ובררתי על זה המון ולמדתי את זה המון (אוכל לפרט באישי)

גם אני בעבר ראיתי המון המלצות פהבפורום ובפייסבוק על רב מסוים. לא פניתי אליו ישירות, אלא קודם קצת בררתי וראיתי שמה שכותבים בפורום 'שהרבה רבנים מפנים אליו וכו'' 

זה לא מציאות שהיא בהכרח נכונה. 

אז למה בעצם שאלתי את מי שכתבה, איזו רבנים?

כי יכול להיות שהיא כתבה את זה, על סמך מה שהיא ראתה בפורום כמו שגם אני ראיתי בעברי את האמירות האלה בפורום. 

זאת אומרת שלא בטוח בכלל שהיא יודעת איזה רבנים מפנים אליו.

למה אני לא כתבתי לאיזה רבנים פניתי? כי עדיין לא יצאו עם הדברים האלה בפומבי, כי יש לרבנים עוד עניינים לפני שהם יוצאים לפרסם דברים.

לכן כן כתבתי פה שכדאי לברר, לפני שפונים.

ועוד מילה

אני חושבת שההרגשה שלנו בתור אישה היא חשובה מאוד. זאת אומרת אם אישה פונה לרב מסוים ומשהו מרגיש לה לא נכון, תמיד זה בסדר לבדוק ולברר. ההרגשות שלנו הם לא סתם 

לק"י

לא מדברת על המקרה הספציפי, שכאמור אין לי שום קשר אליו.

סליחה אם לפני כתבתי בצורה פחות נעימה... אני פחות יודעת להתנסח יפה בכתב לפעמים במציאות זה בטוח היה נשמע אחרת 

אני עדיין חושבת שנכון יותר לכתוב למישהי "תבדקי מה הפסיקה שלכם לגבי הגישה שלו" ולא בצורה שיכולה להתפרש כזלזול..

אבל הבנתי יותר מה את מתכוונת ובגדול מסכימה, מקווה שכמו שבעניינים רפואיים לא סומכים על התשובות בפורום בלבד, ככה גם בעניינים הלכתיים.

שאם לא מפרטים מי הרבנים שמפנים, זה פחות אמין ופשוט כי זה יכול להיות סרן שמועתי... אז זה יוצר תחושה מוטעת וחבל... 

ולא סרן שמועתי.

זה רב עצום עם כתפיים רחבות. גם אם יש מחלוקת של כמה רבנים על גישות או פסיקות, יש גם הסכמה והערכה והפנייה של מספיק רבנים אחרים מהיכרות אישית ואמיתית ולא רק ברשת

שאותנו הרב זכריה פשוט הציל ולא פעם אחת. מה שאני חייבת לו זה עולם שלם

הסבלנות שלו, הליווי שלו, המענה המקיף, הכתפיים הרחבות, הרגישות והדאגה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים והאדם והרב הזה כל כך מוערך בעיניי ומציל בתים ומציל נפשות פשוטו כמשמעו. אם הייתי מפרטת הכל זה לא היה נגמר ואני יכולה לבכות מהתרגשות רק מלחשוב על כמה עזר לנו.

אז עשה לך רב זה תמיד נכון, ומי שעושה אותו הרב שלהם בעיניי לא רק זכה אלא זכה בפיס ובעולם הזה ובעולם הבא.

מחלוקות על גישה או פסיקה היו ויהיו בין רבנים, 70 פנים לתורה, אבל חד משמעית הרב המדהים הזה בתוך ההלכה ואפילו לא צריך לומר מרוב שזה ברור מאליו וכתפיו הרחבות והתלמיד החכם שהוא שרירים וקיימים.

רבנים לגמרי במיינסטרים של המגזר, גם כאלו שפוסקים לפי הרב אליהו או שיטות אחרות לא מקלות, והפנו אליו במקרים שבהם היה צורך גדול להתיר. זה לא נכון לומר שזה לא קיים.

מעבר לזה, לנו גם במקרים פחות קיצוניים הרב הפנה לרבנים אחרים שיוכלו להקל לנו בדברים מסויימים שהוא מחמיר בהם, זה לחלוטין ידוע שיש מנעד של פסיקות בנושא הזה שנובע ממסורות ושיטות פסיקה שונות ואין שחור ולבן.

מה שכן אם לי היה צורך ללכת לדעה מקילה יןתר הייתי שואלת את הרב שלנו על זה קודם.

שהרב לאו (הרב הראשי, לפני שהיה רב ראשי אמנם) הפנה אליו בזמנו את חמותי. 

וחמותי מעידה שרק בזכותו היא המשיכה לקיים את המצווה הזו

זה ממש שונה כששואלים שאלה נקודתית לעומת כשמספרים את כל ההיסטוריה.

קשה לי להאמין שיש רב שישמע שלא הייתם ביחד 8 חודשים וישאיר אתכם בלי פתרון..

ניסיתם את הרב אודי רט? ניסיתם להיפגש פגישה במכון? זה כ"כ אחרת אם יש את כל התמונה! 

אם הפותחת ניסתה גלולות הנקה והיה לה דימומי הסתגלות והפסיקה ואז קיבלה וסת

ואז ניסתה התקן שעושה כתמים ונתנה לו צ'אנס (הרי לא מתקינים ומורידים אחרי שבוע) 

וממילא יש לה כתמים גם בלי מניעה, זה הגיוני

כשהיא גם אומרת שטבלה בין לבין (לא בטוחה שזה 8 חודשים שלמים כי היא אמרה שהם אסורים הרבה ושהם בלי מניעה ולכן לא מקיימים יחסים, מהחשש מהריון) 

יש מקרים שמצריכים בירורים רפואיים או החלטות 

אבל לא בההרח שזוג אסור תקופות ארוכות וחייב להתיר.  תלוי למי פונים ומה הבעיה

לפי מה שאני הבנתי הכתמים נובעים מהמניעה (הורמונלית/ התקן )שזה נפוץ ובגלל ההנקה היא לא יודעת מתי יש ביוץ וכן נמנעים על אף שטובלת.

יש רבנים שיתירו לה כתמים מהתקו אבל השאלה אם היא רוצה לחזור לזה.

אם לא --היתר לדיאפרגמה עם קוטל זרע (יש שמתירים) או להפסיק הנקה להתאזן הורמונלית ולחשב מסלול מחדש.

אישה שחוששת מהריון ולא רוצה להפסיק להניק, שלא יכולה להשתמש באמצעים הורמונליים

אבל גם לא מקיימת יחסים מהחשש להריון נוסף, אלו הפתרונות.

הוא אדם מדהים ורגיש ברמות (במקצוע הוא גם מטפל זוגי, אז מבחינת חשיבות שלום הבית בעיניו, אין ספק) ורב ואיש הלכה שבקיא בתחום עוד יותר, מכל הבחינות, פיזיולוגית, טכנולוגית והלכתית (אחד המומחים של מכון פוע"ה). אנונימית, אם תרצי תפני אלי ואשלח לך מס' שלו..

לק"י

בין אם מסכימים איתם ובין שלא.

יש דרך להביע אי הסכמה גם בצורה מכבדת.

שמאוד מאדירים אותו ברשתות החברתיות 

אבל בפועל הרבה רבנים יוצאים נגדו פשוט לא בריש גלי 

למחוק את התגובות שמראות את הצד השני

כי אם נשים יראו שיש גם רבנים שיוצאים נגדו בסוף יחליטו לברר אם לפנות אליו לפני שפונים אליו 

בצורה מכבדת שתדע שיש רבנים שחולקים עליו ושלפני שהיא פונה אליו תברר אם היא יכולה לקבל את הפסיקה שלו

לא מענין אותה איזה רב ומהי דרך פסיקתו

לק"י

יש פה עוד מסתייגות, אבל בצורה מכבדת.

לא את ולא אני יכולות לקבוע לגביו.

(ואין לי קשר אליו, ומעולם לא פסקתי לפיו).

שזה רב שהרבה רבנים אומרים שפסיקותיו בעיתיות 

אין פה משהו לא מכבד 

ושנשים לפני שפונות לרב מהמלצות ברשתות החברתיות כדאי שיבררו לפני 

לק"י

אבל נראה לי שעדיף לנו לדסקס באישי.

אפשר לציין שיש רבנים שלא סומכים על דעתו, למשל, זה בסדר

אבל בפורום שלנו אנחנו מכבדות כל רב מכל הקשת הרבנית ולא נאפשר תגובות שמזלזלות בכבוד חכמים.

בלי זמן איסור ארוך, ועם רגישות לכל מיני אמצעי מניעה שונים, הרב נתן הצעות מרליקות לכת הרבה יותר מדיאםרגמה.

זה כן דרש ממני לפרט מאוד את כל המכלול, וגם להמתין על הקו כשהרב התקשר לכל מיני מומחים שונים כדי לברר איתם פרטים נוספים.

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

אחד מאפס את הבית ואחד שמשכיב.

יש סדר מאוד ברור של ארוחה, מקלחות, צחצוח שיניים, טקס שינה כזה (לכל הגילאים )

בינתיים יש מדיח שחוסך זמן בשטיפת כלים והאחראי  על הסדר מאפס משחקים/ כביסה או שדוחה למחר - יש לי גם עוזרת כשצריכה.

וההרדמות שלנו לא חלקות אבל לא כאלה ארוכות כמו אצלכם

כמו שהציעו, אחרי ארוחת הערב אפשר שאחד מהם ירחוץ אותם, והשני ינקה, ואח"כ שישחקו קצת בזמן שאתם מבשלים ועושים את שאר עבודות הבית. תוך כדי גם אפשר לדבר איתם ולשמוע את הסיפורים שעולים וכו'.

גם ההרדמה, למשל ב8, אולי שאחד מכם ישאר איתם בחדר עם דלת סגורה עד שירדמו, ולשני יהיה קצת זמן רגוע, ותחליפו ביניכם כל יום. גם אצלינו הקטנים לא נרדמים לבד ויוצאים מהחדר אם אין מישהו איתם, אז אחד מאיתנו נשאר וברמה מסויימת זה גם קצת זמן שקט שגולשים בו בפלאפון וקוראים חדשות/מיילים וכו'

וגם אם יש זמן, בדרך כלל בערב כבר אין לי כח.

לגבי ההשכבות של הילדים-

אם הם צריכים שיהיו איתם, אז מלכתחילה תשבו לידם עד שירדמו. אין מה לנסות לתת להם להירדם לבד ובסוף לבוא כי הם לא נרדמים/ משתוללים.

לא צריך ששניכם תהיו עסוקים בהרדמות. עדיף שאחד יהיה עם הילדים,והשני בינתיים יהיה פנוי לדברים אחרים.

תמצאו זמן לכל הדיבורים והסיפורים לפני ההשכבות, ובזמן ההשכבה תקבעו כללים ברורים כדי לא להימרח סתם.

אצלינו בדרך כלל אני מספרת שני סיפורים, ואז מכסה אותם, מכבה את האור יושבת לידם עד שהם נרדמים. בינתיים אני בטלפון, ולפעמים נותנת יד לאחד הילדים.

אם מתעכבים וכבר מאוחר, אז אני לא מספרת סיפור. ככה הם פחות נמרחים בערב לפני שהולכים לישון.

אם הם מפריעים אחד לשני לישון, אפשר לפצל אותם. שכל אחד מכם יהיה עם ילד אחר במקום אחר, או להרדים קודם אחד ואחר כך את השני.

אם לוקח להם הרבה זמן להירדם כי הם לא עייפים, עדיף לאחר את שעת ההשכבה.

אבל נשמע שהם הולכים לישון מאוחר, ולא זאת הבעיה.

אולי דווקא ההיפך, בגלל שהם לא ישנים מספיק, הם גם ישנים פחות טוב ומתעוררים בלילה.

הילדים שלי בגיל הזה הולכים לישון בסביבות השעה 8. אבל זה תלוי ילד, ותלוי גם מתי קמים.

לגבי שאר הדברים שצריך להספיק, גם לי זאת נקודה שקשה לי.

יש דברים שבעלי עושה, כמו לשטוף כלים.

לפעמים יותר קל לי לקום מוקדם ולבשל משהו בבוקר, מאשר להתחיל לבשל בערב.

יש דברים שאני משאירה ליום החופשי, או לסוף השבוע.

בזמן האחרון ההשכבות אצלי זה בשתי נגלות.

יש את שני האמצעיים, בני 4.5 ו 6.5, שהולכים לישון בסביבות 8.

ויש את בן השנתיים שישן צהריים במעון, ואני משכיבה אותו בסביבות 9:30.

לפעמים אני עושה דברים ביחד עם הקטן, כמו לדבר עם ההורים שלי. אבל זה לא משאיר לי הרבה זמן.

לפחות הגדולה הולכת לישון לבד.

כשהילדים שלי היו קטנים רק בעלי היה מצליח להרדים את כולם יחד, אצלי תמיד נגרר לשיחות והשתללויות..

אפשר לשבת איתם יום לפני כן ולהגיד שעכשיו עושים זמן אישי לפני השינה, קצת דיבורים להמשיך לשינה רגועה..ילדים בני חמש בוודאי עייפים בשעה שמונה, בטח אם השינה שלהם לא רציפה..

צריך לנסות לעזור להם להרגיע את הגוף ולהיכנס למוד שינה, אם לא הולך ביחד אז בנפרד..

שש ארוחת ערב

שבע מקלחות

שמונה במיטה

אצלי רגילים לישון לבד אבל גם אם לא יושבים איתם וזהו בלי לקום. ניסית לשים להם פודקאסט להקשיב כשהם שוכבים? זה יכול לעזור

עוד דבר, אם יש לכם עוד חדר תפרידו אותם

ככה לא יעצימו אחד את השני

נניח שאני צריכה לשיר שירים או לספר סיפורים לילדים שלי כדי שיירדמו - אז אספר להם סיפורים שמעניינים *אותי* (ברמה שלהם, אבל לא כאלה שלגמרי משעממים אותי) ואשיר להם שירים ש*אני* אוהבת ונהנית לשיר.

ונניח שאני צריכה לסדר ולנקות את הבית כשכל מה שבא לי זה לישון או לראות סדרה - אז אני אעשה את זה אבל אשמע תוך כדי משהו מעניין וכיפי (משיעור תורה קליל ועד פודקסט מעניין).

כך ארוויח שני דברים יחד - גם הרדמת הילדים/סדר הבית וגם זמן כיף לעצמי.

או נניח שבעלי ואני יחד צריכים להרדים את הילדים - אז נשב בחדר ונחליף בדיחות מעל ראשיהם שרק אנחנו מבינים, או נספר סיפור שבו כל אחד אומר שורה אחת ואז בעצם זה יוצא משחק בשבילנו.

ונניח שאנחנו מסדרים יחד את הבית אחרי שהילדים סוף סוף נרדמו - אז נפטפט תוך כדי ונעשה את זה בצורה כיפית ומשותפת ונהנה מזה.

וכך בעצם נרוויח גם זמן זוגי וגם הילדים יירדמו בסוף והבית יהיה מסודר.

כמובן, זה לא תחליף לגמרי לזמן זוגי אמיתי או לזמן אישי אמיתי, אבל פעם בכמה זמן אפשר להביא בייביסיטר ולצאת כזוג (לפעמים במפתיע אצל אחרים הילדים לא עושים בעיות), ופעם בכמה זמן אפשר להחליט שמוותרים על הסדר היומי ואז לעשות זמן כיף אישי.

ובשגרה לתחזק את הכיף והנחת תוך כדי הטיפול בילדים ובבית...

הולכים לישון בשמונה בגיל חמש. יש ילדים שכן צריך להיות קצת אסרטיביים. עברתי את זה עם גדולים. אם לא הייתי קצת אסרטיבית הם יכלו להיות ערים גם 16 שעות ביממה. לשטוף כלים ולבשל אפשר תוך כדי. הם לא תינוקות. אם הם הורסים בית תענישי אותם .

אני לא חושבת שיש שם איזה צורך שלא ענית עליו. פשוט זה כיף להשתולל ולזרוק דברים ולא ללכת לישון.

בעלי עדיין הולך לישון רק כשהוא מת מעייפות 

מנסה להגיע לערב זוגי עם בעלי. יש לנו שני ילדים, הבכור בגן אז מי שמרדים אותו מסיים עם זה תוך דקה שתיים, אבל הקטנה בתקופה של השנצ במעון אין מה לדבר לפני 21-22 על שינה אצלה. ניסינו להיות יעילים ושאחד ירדים את שניהם אבל אז הם משתוללים וזה לא עובד, וגם בזמן האחרון היא רוצה רק אותי (אני לקראת לידה ממש והיא מרגישה ברמות ונהייתה רגשית), אז אני פשוט נרדמת איתה , ובגלל ההריון המתקדם קמה (כמו עכשיו) לפיפי ולמקלחת וכו ורואה את בעלי ישן בספה או עם הילד השני אחרי ש (שוב) אמרנו שנעשה ערב זוגי.

זה מסתכל מאוד אני לא מצליחה להחזיק את עצמי בסוף היום וגם לא הוא , ההרדמות פשוט מרדימות אותנו .

ואני עובדת מהבית אז איכשהו בהפוגות מספיקה לתחזק את הבית שזה המזל , אבל מבחינת זמן זוגי זה כבר ממש מדאיג כי אני שמה לב שזה כבר דפוס של שבועות שלמים שלא מחליפים מילה חוץ מליל שבת (מילים שהן לא טכניות או קשורות למה איתך

איך בעבודה ומי אוסף

את הילדים ). לא יודעת איך משלבים ילד שלישי בתוך המירוץ הזה תאמיני לי 

ב18:00 ארוחת ערב, מקלחות אפשר לפני,

ואז יש סדר יום קבוע.

סיפורים זה מדהים ותורם המון להתפתחות, לא הייתי מוותרת אלא מקדימה ל17:00. חשוב ממש לתת להם זמן להתבטא ולהקשיב להם בפניות.

אפשר לעשות אמבטיה משותפת ארוכה בזמן הזה לתת להם לדבר.

מ19:00 בפיגמות אחרי כל הארגונים מי שמוכן מצטרף לסיפור ומורידים את האנרגיות אט אט.

19:30/19:45 נגמרו הסיפורים ורק מנסים להירדם.

בעיני הגיוני לשבת לידם עד שירדמו.

הם עדיין קטנים וזקוקים לביטחון.

אבל זה לא אמור לקחת יותר מ45 דקות גג, גם אצל ילדים שמתקשים להירדם (אם כל הערב לפני היה מותאם למעבר לשינה)

אז נניח 20:30 אתם אמורים להיות אחרי השכבות.

מטבח כלים סידור הבית, עושה ההורה שלא יושב לידם עד שירדמו.

נניח הורה אחד יושב 45 דקות. השני ב45 דקות מארגן הכל.

טלפון לאמא לא צריך להיות בסוף היום, אפשר בדרך לעבודה/ מהעבודה. וגם לא חייבים כל יום.

להכין אוכל למחרת אני מכינה בזמן ההכנה של ארוחת ערב.

מכינה מראש יותר ושומרת בצד.

נדיר שמתחילה לבשל בשעות בערב, לפעמים קורה, אסל אז מבשלת כמות ל2-3 ימים.

נניח מטגנת שניצלים אחרי שהכל היה מוכן מראש, לוקח  45 דקות נגיד ומספיק לכמה ימים. (יש לי גם גדולים שאוכלים כמות יפה) אז אם זה לשני מבוגרים זה לא כמות גדולה.

מרקים למשל אני שופכת לסיר ונותנת לזה לרתוח עוד לפני ארוחת ערב ואז בסוף היום רק מסיימת מה שצריך נניח לטחון את המרק.

להעדיף בישול פשוט ככל הניתן. (לצרוב חזה עוף זה ממש כמה דקות)

וכן יש תקופות בחיים שאוכלים פחות מסודר, זה עובר..

להתקלח זה הזמן האישי שלי, לא צריכה מקלחת בנפרד לזמן אישי

סדרה זה בחלומות.

אי אפשר בתקופת שיא בחיים לגדל ילדים קטנים וגם לחיות כמו רווקים..

זמן זוגי משתדלים תוך כדי.. למשל אם מקפלים כביסה ביחד אז מדברים קצת תוך כדי.

ובעיקר בשישי בבוקר.

חיים עם ילדים הם עמוסים ב"ה, זהו עומס מבורך.

לדעתי אם מרגישים סיפוק והנאה מההורות, רואים איך הילדים גדלים והופכים לאנשים קטנים, זה נותן המון כח ושמחה וממילא מדרבן ונותן מוטיבציה לשלם את המחירים שהעומס מביא איתו.

אם התחושה היא שהילדים נטל (ובהחלט הגיוני שיש תקופות כאלו) אז העומס הופך למעמסה וזה קשה.

מבחינת הקושי, זה הולך ומשתפר.

הבכור שלי היה גם יחד פעלתן ושובב מלא רעיונות יצירתיים והיה צריך גם להשגיח עליו ב7 עיניים וגם לא ממש היה אפשר לנשום.

ואז הוא גדל, ופעם פגשנו הורים לתאומים בנים אנרגטיים ברמות, וההורים גם הביעו קושי כזה של למה הבנים שלנו לא יכולים לשבת שניה בשקט ולהיות רציניים כמו הבן שלך.

הרגעתי אותם שגם הבן שלי שהיה בגיל של התאומים שלהם לא ישב דקה, וגם כשהתאומים שלהם יגיעו חדיל של הבן שלי הם דם ירגעו קצת.

ועכשיו הם בני 10 וממש השתנו והרבה יותר רגועים.

עדיין יש להם שובבות של ילדים, אבל שובבות בריאה לא מוגזמת.

אז מצד אחד מעודדת אותך שעם הזמן זה ישתפר

ומצד שני לא כדאי לסחוב תסכול מהשלב הזה וכדאי לשפר את החוויה סביב המציאות המאתגרת כרגע. להרגיש סיפוק בתוך העומס.

יכולה להגיד שרופא אנדוקרינולוג מומחה ממש אמר לנו שאין שום בעיה לתת את זה

כי אומנם אני לא מהתחום, אבל לתת הורמון בלי צורך וודאי לא נשמע לי מומלץ.

בארץ גם צריך לזה מרשם וגם צריך ליווי רופא לגבי המינון והסוג המדויק. (למרות שאפשר באייהרב לקנות בלי מרשם)

אבל לפעמים יש קשיים בהורות שמגיעים לא כי ההורים לא יודעים לתת גבולות אלא כי יש איזשהו קושי לילדים שמכניס את ההורים ללופ שמחמיר את הקושי של הילד, ואז כל מה שמצליחים לראות מבחוץ-זה שההורים לא מתנהלים כמו שצריך, אבל זה מגיע מקושי אמיתי של הילד שמעורר אצל ההורה תגובה שאולי מחמירה את המצב-אבל היא לא מקור הבעיה.

כן לפני המלטונין הייתי ממליצה על כל השיטות הרגילות-בלי מסך בערב בכלל, (עדיף בלי מסך אחהצ בעיניי בכלל) להחשיך את הבית, לייצר טקס שינה קבוע, אבל אם זה לא עובד-הייתי מנסה מלטונין. חבל שכולם סובלים לחינם

ילד בן שנה וחצי

ו- 2 בני 6 ו-7

אחהצ הולך לנו מצוין ממש, רגוע שלו, משחקים, עושים ש.ב

מכינים אוכל ואוכלים

מגיע זמן המקלחות וכו והמצב מתהפך

מזזמן רגוע הכל הופך לסיר לחץ...

מקלחת את הקטן

ורודפת אחרי 2 הגדולים יותר 

שיכנסו להתקלח

שיצאו מהמקלחת

ושבאמצע לא ישתוללו  מדי...

ואז ההשכבה ההארווווכככככה

הקטן לאחרונה צריך שיהיו לידו

ולוקח לו זמן

והגדולים בזמנים טובים קוראים ספר

ובזמנים פחות טובים משתוללים ועושים רעש

וזהו בשלב הזה אני כבר מאבדת את זה..

מגיע לזמן ההרדמות איתם כבר בלי עצבים וכוח

וזה מסתכל אותי

כן נותנת נשיקה וקריאת שמע עם כל הסבלנות והרוגע שעוד יש בי...

אבל כבר לא נשאר בי טיפת כח וסבלנות לסיפורים רגועים

ואם נזכרו במשהו להגיד זהו בכלל...

בעלי לא יכול להיות בבית לעזור...

מה אפשר לעשות?

להקדים אא כי לא נספיק כלום באחהצ...

לזמן ההשכבה:

אם משחקים זה כיף להם, אז להפוך את המקלחת לזמן משחק (לקלח בובות או משחקים אחרים יחד איתם).

אם את מספרת סיפורים, אז לשמור סיפורים מיוחדים (עדיף בהמשכים) לשעת ההשכבה.

וכן הלאה.

וגם לערוך להם הטרמה - ללמד אותם לזהות בשעון את שעת השינה, וחצי שעה מראש לומר להם: בעוד חצי שעה מתחילים מקלחות. ואחר כך - בעוד רבע שעה, בעוד חמש דקות...

ולומר להם את סדר הערב בכל פעם: נאכל ארוחת ערב, ניכנס להתקלח, נשכב במיטה, נשמע סיפור, נקרא קריאת שמע ואז נישן.

שאולי הזמן הזה לחוץ, לפחות אצלנו, כי כבר מגיעה תחושה של סוף יום ואז אתה רוצה שזה יגיע כבר מהר..

אם נגיד המקלחות היו לפני זמן המשחק והש"ב, את חושבת שזה היה מתנהל אותו דבר?

מצידי למשוך את הזמן בנחת ולהשכיב ברוגע

אבל בלחץ משעה מסוימת שהם עדיין לא ישנים

ויהיה חסר להם שעות שינה

ויהיו עייפים למחרת...

כמה שאני מקדימה ואומרת בואו נשחק עד 7 כדי שנתקלח בנחת אחכ ולא בלחץ

זה לא עוזר

כשמגיע הזמן הם לא מתגייסים אליו

וכנראה שהבעיה בהתנהלות היא בי...

לפעמים אני מקלחת אותם מיד אחרי ארוחת צהריים ובערב הם משחקים, או נניח מקלחת ואחריה ארוחת ערב, להשאיר את אותם דברים- משחקים, שיעורי בית, הכנת אוכל, ארוחה ומקלחת. פשוט להחליף את הסדר של הדברים. 

וגם, הגדולים יכולים לשמוע סיפור לפני השינה בהשכבה של הקטן ואז בהשכבה שלהם רק נשיקה וקריאת שמע אחרי שהם כבר קיבלו סיפור בנחת. ובן שנה וחצי אצלי לפחות היה נהנה מלשמוע אותי מקריאה גם סיפורים ברמה שהוא בכלל לא מבין, רק מהקול הרגוע של אמא.

ברגע שאתם יודעים מה התכנון ואיך הסדר ערב/שינה שלהם יהיה, לכם יהיה קל יותר...  ואתם צריכים להשתדל להיצמד לשיגרה הזו ולא לסטות אחרת זה חוסר יציבות לילדים.

הם צריכים לדעת למה לצפות לקראת השינה זה כבר מרגיע את הגוף..

לדוג'-

לתת להם תעסוקה כשאת מכינה ארוחת ערב, לאסוף את המשחקים, לעשות מערכת, לסדר את החדרים לקראת השינה וכד'.

בזמן הארוחה לא קמים, אלא אם כן צריכים להתפנות או סיימו לאכול, אפשר לדבר איתם תוך כדי ולשאול אם יש להם משהו לספר לך (אם ירצו לאחר מכן תגידי שישמרו את זה למחר), לבקש מהם לפנות, אם יש קטנים אז שהגדולים יפנו להם, לתת להם לעזור בניגוב השולחן, סידור הכיסאות להחזיק לכם את היעה.. את גם מעסיקה אותם וגם משאירה שולחן נקי.

במקלחות- שבעלך יקלח אותם אחד אחרי השני, ונגיד את תארגני בגדים מראש ותקחי אותם  לחדר ותעזרי למי שצריך להתלבש ובעלך בינתיים מסדר את כל הבלאגן שנהיה בחדר מקלחת או להיפך בתפקידים ומראש לשים סל כביסה בצד כדי להניח אותם ישר שם ולא לזרוק לרצפה... זה חוסך המון זמן!

להגיד להם שעכשיו נכנסים למיטות ואף אחד לא קם בלי רשות של ההורים ולעמוד על זה! ממש להגיד להם עכשיו אנחנו נכנסים למיטות וכו'... גם אם אחד מהם קם על דעת עצמו בשביל להתפנות, את אומרת לו לחזור לחדר ולבקש רשות, בשביל להרגיל אותם לבקש רשות, כי עכשיו זמן שינה, לא כדי להיות רעה חלילה...

אפשר לשים להם בבוקסה סיפורים, שירים שקטים, מי שמפריע אתם תאלצו לכבות וחבל, בשביל שזה ימשיך הם חייבים להיות בשקט ולא לקום מהמיטות.

ככה לפחות אצלי זה עובד.

לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אני עם שני קטנטנים , אחת בת שנה וחצי ואחד בן ארבעה חודשים. אבל נראה לי שככל שהם יותר גדולים זה יותר קל כי זה יחסית יותר יציב. בתקופות שיש אצלנו שינויים, אנחנו "לומדים" את הדפוס כמה ימים ואז מתאימים את הלו"ז.

אני אתן לך דוגמא, למשל אצלי הגדולה כבר חודש התחילה להירדם רק באזור 22:00, שלפני זה הייתה ישנה ב19:00 קבוע. אז קודם כל אני לא מתוסכלת כי אני לא מנסה לכפות עליה דפוס מסוים. יש לה גישה למיטה, כשהיא עייפה היא פשוט לוקחת מוצץ ושמיכה והולכת לישון, לפעמים נרדמת על הרצפה לידינו. הכלל שלי הוא שאני לא מרדימה ילדים בכוח ולא מצפה מהם לעמוד באיזה זה לו"ז כי זה פשוט לא עובד.

אז מה כן? אחרי שלמדנו את הדפוס, פשוט מנסים לראות איך הילדים משתלבים. בהנחה שאתם שניכם בבית בשעות האלו, פשוט לעשות את כל הדברים ביחד איתם, בלי מריבות ובלי לנסות להשכיב אותם- הרי זה ממילא לא עובד. אז אם הם נרדמים ב21:30 פשוט תתכונני מראש שזה הזמן שלכם ביחד ותעשי בינתיים את כל מה שאת צריכה- מקלחת בזמן שהבן זוג שומר, לסדר את הבית ביחד איתם, לצפות במשהו נחמד (הם יכולים להיות איתכם), לאכול, טלפון למי שאת רוצה ולשלב אותם בשיחה. ואז כשהם הולכים לישון סוף סוף בכיף- כי בסוף כל ילד נרדם מתשיהו- את לא צריכה לעשות שום דבר, את מוכנה לשינה, ואז אפשר לשבת בכיף כמה דקות ופשוט ללכת לישון או יש זמן זוגי בלי הילדים.

כולם חוזרים בין1 ורבע לרבע ל-2.

ארוחת צהריים ומיד אח"כ אני מדיחה כלים- אם התינוק בוכה וזה לא בגלל רעב, הגדולים יותר משחקים איתו.

זמן שעורי בית ומערכת ולמי שאין שיעורים- משחק או דף צביעה וכזה.

עכשיו בחורף לא יוצאים לגינה אז בעיקר משחקים בבית, הגדולות שלי (8,9) ממש אוהבות משחקי דמיון- אז כמעט כולם משתתפים בהם.

הכלל הוא שמי שמשתתף במשחק אח"כ עוזר לאסוף.

בד"כ בסביבות 5 אני כבר דואגת להתחיל לארגן את הבית, ארוחת ערב (מה שנשאר מהצהריים /פסטה/ סנדוויץ), מקלחות (מתחילה כבר ב5 וחצי).

השאיפה שעד 7 כולם במיטות.

כמובן בין לבין הנקה לתינוק וידיים בתורנות.

הכלל אצלנו שמי שהספיק לפני 7 להיות מוכן לשינה, כולל שהנעליים והבגדים למחר מסודרים- יש לו זמן לקרוא ספר במיטה עד 7. הילדים מממש מתאמצים להספיק, אפילו הקטן בן השנתיים... חיים שלי.

ואז כיבוי אורות וסיפור ברמקול עד 8.

(אוהבים אצלי את הפודקאסטים של עיתון משפחה. אבל אני שמה להם גם סיפורי צדיקים וכאלה)

לפעמים בן ה-2 נרדם ב6 ולפעמים ב8 אז הוא מסתובב בין הרגליים, אנחנו די מתעלמים ממנו...

בזמן שהילדים שומעים סיפור אנחנו מאפסים את הבית, אבל אין הרבה מה- כי הרוב כבר מסודר לפני שהילדים נכנסים למיטות.

אני מפעילה מכונה או 2, כלים שנשארו, טאטוא ולעמים מעבירים ניגוב.

ארוחת צהריים אני מכינה על הבוקר- בזמן שהילדים מתארגנים. דואגת שיהיה לי עוף מופשר ואז זה לא הרבה התעסקות- עוף בתנור, או מאודה בסיר עם תפו"א, מרק...

רק אם אני מכינה שניצלים אז ממש כשמתיישבים לאכול.

אבל! אני לא עובדת יום יום ולכן בבוקר משלימה שעות שינה וגם קצת כביסות. וסידורים.

וגם הזמן שלי עם בעלי לרוב הוא בזמן ארוחת בוקר או כשמסדרים את הבית בערב.

פעם ב... יוצאים ביחד (לרוב לאושר עד... חחח) כשאמא שלי שומרת על הילדים (גרים קרוב)

אז כמה שאני כותבת עצות, הכל בעירבון מוגבל 😅 הם יצאו מהמיטות, השתוללו, הדליקו אחד את השני והלכו לישון הרבה יותר מאוחר מהרגיל.

אבל- אצלנו זה לא כל ערב ככה, יש את הרגיל ויש יוצא מהכלל.

מצטרפת למה שהרבה כתבו לך להתאים את שעת ההשכבה לעייפות של הילדים, בתחילת שנה הייתי משכיבה את שניהם בשבע ואז שמתי לב שבן השנתיים נרדם רק בשמונה אז אני כבר לא מושכת אותו שעה במיטה אלא משכיבה אותו יותר לקראת שמונה (מאז זה התאחר עוד כי זה השלב שהשנ"צ כבר מתחיל לשבש לו את השנת לילה).

הם נרדמים ב21:30? אז תתחילי להשכיב אותם בתשע, תשע ורבע. בינתיים תנצלי את הזמן הזה שהם ערים לחלק מהרשימה של מה שאת רוצה לעשות כשהם ישנים, למשל לארגן את המטבח ולשטוף כלים אני לגמרי עושה כשהילדים מסביבי. את גם יכולה להכין לך כוס קפה ולראות סדרה ולתת להם בינתיים כוס תה ולנוח בספה איתך. או סתם זמן למשחק, ציורים, ספרים, מה שהם אוהבים לעשות בצהריים.

זה קשוח! אני גם מחכה לפעמים שהצהריים יגמרו כבר והילדים ילכו לישון ואז כשאני מחליטה במודע לדחות את תחילת הערב זה נותן עוד זמן שצריך להעסיק אותם ולהשגיח עליהם. אבל אפשר להשגיח עליהם תוך כדי דברים שאני עושה לעצמי. נניח זה אחלה זמן להשקיע באוכל למחר לעצמך.

גם אנחנו לפעמים מתחלפים בהשכבות ארוכות וזה מבורך בעיני שיש גיבוי כשאני כבר לא מסוגלת ועוד רגע מתפוצצת עליהם, וגם אצלנו צריך לשבת לידם עד שנרדמים (הגדול בן ארבע וחצי, קרוב לילדים שלך) הכי יעיל באמת זה השלב שאני כבר לא מדברת איתם, כל עוד הם מפטפטים איתי או אחד עם השני ההשכבה מתארכת. אני לפעמים שרה שירים שקטים ומתעלמת כשפונים אלי ורק מבהירה שעכשיו לא מדברים, לפעמים אני גולשת בפלאפון, היו פעמים שהייתה לי השתלמות בזום בערב ופשוט ישבתי בחדר שלהם עם מחשב עם אוזניות וזהו, אני כאן ולא כאן, אני פה להשגיח עליהם אבל לא זמינה אליהם וככה הם נרדמים.

הגדול לאחרונה החליט שהוא רוצה לישון לבד בלי השכבה בכלל, אני רק מכסה אותו ויוצאת והפלא ופלא הוא נרדם לבד! זה לא עצה בשבילך, כי אני גם לא יודעת איך זה קרה וזה היה ממש יוזמה שלו (אולי זה קשור לפתקי נחת?) רק לעודד שילד שההרדמות שלו יכולות לקחת שעה וחייב שיהיו לידו עד הסוף, פתאום נרדם לבד בקלות.

טלפונים להורים ובכלל לא בשעות האלה...

אלה שעות שהטלפון נמצא אי שם ואין לי מושג איפה 🤣

אפשר לאחר את שעת השינה אם נראה שהם פשוט לא עייפים (לא כתבת גילאים), אפשר לעשות איזו שהיא פעילות נמרצת כדי שיתעייפו קצת לפני (גן שעשועים או ספורט כל שהוא בבית), אפשר להחליט שמשמיעים סיפור או שניים בפודקאסט, תוך כדי שמנסים להירדם ואחרי שמסתיים הולכים לישון.

אחד מרדים ואחד מאפס מה שצריך.

מבאס אבל זה המצב..

אצלנו כשהייתה לנו ילדה מאוד עירנית (שלימים התברר שהיא צריכה מלטונין) הגענו לזמן זוגי רק בימי שישי בבוקר. 

אז בעיני כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הצורך, ולא לתת בלי התייעצות.

שהגוף תריך ליימר באופן טבעי.

הבעיה בלתת מלטונין לא כי זה חומר רע, להיפך זה הורמון מצויין שצריך להיות לנו בגוף.

הבעיה היא כשנותנים באוםן מלאכותי הגוף לא מייצר את זה טבעי וככה מתפתחת תלות.

אחד מתופעות הלוואי אגב זה בעיות שינה.

כי ככה זה עובד.

לכן צריך התוויה רפואית, זה לא כזה פשוט.

יש דעות לכאן ולכאן

התייעצנו עם רופא והוא המליץ לתת. זו ילדה שיכלה ללכת לישון ולהירדם רק אחרי שעתיים.

יש ילדים שיש להם חוסר בהורמון 

קודם כל, ברור שהבעיה היא שורשית יותר בהתנהלות שלכם מולם וכבר דובר פה כמה פעמים על הדרכת הורים טובה.

אבל עד שתעלו על המסלול אני מציעה להוריד ציפיות..

הבנות שלי לרוב עד 19:30 כבר ישנות (4.5, 2.5 אם מעניין אותך לו"ז אז 17:30 א. ערב, 18:00 מקלחת- מקלחת ביחד, 18:30 התארגנות, סיפור, קריאת שמע ולישון) ועדיין אני לא כל ערב מאפסת את הבית, לא מכינה אוכל למחר ולא מדברת עם אמא שלי.

מה כן?

הכלים בדכ מצטברים בכיור עד שמישהו לוקח יוזמה🙊

את הבית מאפסים פעם- פעמיים בשבוע

אוכל- יש במקרר מה שנשאר משבת

זמן זוגי- יום בשבוע שמקפידים עליו

שיחה לאמא- במהלך הצהריים, עם הילדים וגם הם משתתפים בשיחה אבל גם זה, ממש לא כל יום. אם חשוב לי לדבר איתה בנחת אז כן בערב אבל תוך כדי משהו (נניח בחמישי תוך כדי בישולים לשבת)

אמנם עוד לא חזרתי לעבודה מהחל"ד, אבל כשאחזור אז השנה היום החופשי שלי ושל אמא מסונכרן אז בונה על שיחות רגועות שם.

להתקלח, להסיר איפור וקרמים- פה אני לא יכולה לעזור כי מעולם לא היו לי שגרות טיפוח כאלה, לא מתאפרת ביום יום וקרמים עומדים לי במדף רק ליופי. גם בפנימייה הייתי מתקלחת תמיד ראשונה כי ידעו שאני מתקלחת קצר.

סדרה- לא מחפשת את זה כ"כ אבל מנוחה עם מסך מבחינתי זה בזמן ההשכבות.. הן שוכבות במיטה ואני לידן עם מסך על בהירות נמוכה 

בת שנה ורבע

יש לה מלא שיניים

אז התחלתי כמה שאני מצליחה 

היא לא מאוד משתפת פעולה

ואז הם לא צריכים לירוק

בעיקרון ההמלצה היא לצחצח מהשן הראשונה

אנחנו מצאנו שבהתחלה הכי נח לנו זה תוך כדי המקלחת ועם מברשת אצבעון

4 מתוכן טוחנות

אני עושה בלי משחה בינתיים

רק מצחצחת כזה שייצא הלכלוך

כי כל המשחות שראיתי היה כתוב מגיל שנתיים...

אני מאמינה שזה לא בעיה לבלוע משחה שמיועדת לילדים אבל אין לי מושג

לק"י

לא להתייחס לגיל שכתוב.

אלא לכמות של חומר שנמצא בה (פלואוריד אולי). לא זוכרת... צריך לשאול בטיפת חלב.

אז בהתחלה אני רק מנגבת את השיניים והלשון בחיתול טטרה ובהמשך מצחצחת. אבל מתחילה מהופעת השן הראשונה