הרב זכריה בן שלמה.

זה ממש חריג ולא מובן למה האמת

הרי שבוע לפני פרישה (כל עוד יש מחזור סדיר) בטוח אפשר להיות יחד לכל הדעות ללא אמצעי

מניעה בכלל כי זה וודאי אחרי הביוץ 

אפשר גם לפני כמובן, עד עשרה ימים אפילו

את עכשיו עם מניעה או בלי?

ברור לי שלא.

לא יודעת לא התעכבתי על הסמנטיקה

בס״ד

חיבוק לפותחת! נשמע כמו מצב מאד לא קל. בהצלחה רבה!!

לא הבנתי, גלולות והתקן עושים לך דימומים?

אם לא משנה לך הפסיקה, אני די בטוחה שאת זה קל יותר להתיר מאשר דימומים וכתמים

דימומים זה כבר יותר מסובך להתיר, וגם זה מין הסתם יש רבנים עם כתפים רחבות יותר שיש להם אפשרות לבחון ולהקל לפעמים..

לגבי הפחד מדיאפרגמה אפשר לעשות אצל מישהי מומחית לנשים עם רגישות מיוחדת..

(ושתדעי השרבה נשים חוששות מזה, זה חשש מאוד הגיוני ונפוץ, תרגישי חופשי עם זה..)

יש כאלה, נראלי @קמה ש. המליצה בעבר על מישהי..

ואת יכולה גם לשמוע מ @oo ומ  @המקורית על התאמה עצמאיץ.

ולמעשה - דיאפרגמה לא מתאימה לכל אחת, וכשלא יודעים מתי הביוץ צריך להקפיד על כל ההגנות כל הזמן

שווה לחשוב על הכיוון

אבל לא בטוח שזה הפתרון היותר יעיל

אם יש כתמים, במקרה שרואים כתם על הדיאפרגמה, עלול להיות לזה דין של מראה (כמו עד בדיקה).

לא בטוח שזה מומלץ למי שיש לה כתמים ודימומים לא סדירים...

בס״ד

כשמוציאים, לשים מיד מים וסבון (אפילו עם עיניים עצומות), וזה פותר את הבעיה.

אבל הבעיה עם כתמים ללא מניעה שהם לא מצוואר הרחם -- זה שהם אוסרים.

אז הפתרון צריך להיות אחר לדעתי, כי לא המניעה היא הבעיה שגורמת לכצמים להבנתי, אלא ההנקה

ויש לה כתמים גם בלי

ומנסיון שלי אגב, מניעה לא מחלישה את הרחם. אין דבר כזה.

היא פשוט משפיעה על האיזון ההורמונלי ועל עובי הרירית. לשםכך יש מינונים שונים ולא לכל אחת יתאים כל דבר

ואגב, דיאםרגמה לא מחלישה כלום ואין לה שום השפעה. בכלל בכלל. 

סליחה על חוסר הדיוק.

שוב, אני למדתי שכן, זכותך לחשוב שלא... הגבתי רק על מנת לדייק, לא בשביל הפותחת.

לפותחת כתבתי על דברים אחרים שמנסיון וידיעה עוזרים ב"ה

עם הורמונים ומידע -- אין מושג כזה מחליש את הרחם 🤷

זה אולי עלול לגרום לחוסר איזון הורמונלי ולהשפיע על עובי הרירית. בגלולות הנקה זה ממש נפוץ כי זה לא אותו דבר כמו במשלובות

ובמשולבות מינונים נמוכים עלולים שלא להחזיק את הרירית ואז היא מתפרקת ויש כתמים

אבל זה המינוחים המנכוים להשתמש בהם

ואני לא מתקטננת על סמנטיגה סתם 😅

אני לא חובבת הורמונים בכלל. אבל יש נשים שנתרמות מהם מאוד. וזו אופציה טובה. אז שלא תקראנה פה נשים את דברייך ותבנה דברים לא מדויקים

אז צריך לקחת את זה בחשבון בתור חיסרון.

יש נשים שמכירות את עצמן שזה יותר קשה להן להתאפק מלהסתכל...

אז במאזן היתרונות חסרונות, הייתי מוסיפה את זה לחסרונות, למרות שיש פתרון.

ועדיין משום מה בחרו להגיד את זה דוקא ורק על דיאפרגמה

במכלול השלם זה חסרון מזערי למדי 

ויש לו פתרון ( כמו שכתבו להניח בכיור ולפתוח ברז בלי להסתכל למשל..ועוד) 

יש ביניהם כמה הבדלים משמעותיים (תדירות ההוצאה, הגודל, והאם צריך לשטוף או להעיף לפח).

מי שיש לה כתמים, צריכה לזכור את זה גם בזמן ההוצאה של הטבעת.

התיאור של הפותחת הוא לא סתם כתמים שקורים פעם ב, היא מדברת על לא להצליח להיטהר, על שלושה שבועות של אסורים. זה נשמע כתמים משמעותיים ונוכחים,

אז אם מישהי כזו בוחרת בדיאפרגמה, היא צריכה לקחת בחשבון את ההשלכה הזו (או שתצליח או למצוא פתרונות איך לא להסתכל, או שעלולה להסתבך מדי פעם).

וזה מתסכל ברמות!

וברור שלצערי בעלי פרק בצורות אחרות... אופ.

למה אף אחד לא מבין. 

יש פה מישהי שבאמת מצאה אמצעי בו הם מותרים שבועיים שבועיים בלי בעיות? לא נראלי קיים דבר כזה

כל מה שניסיתי או שבכלל אין אופציה להגיע לטבילה, או שזה יצא 3 שבועות אסור ויום 1 מותר, שלושה חודשים רצוף!

את בודקת את המינימום ב7 נקיים?

לוקחת גם תוספים.

זה עוזר לי במצב ההרגיל - מחזור ללא ההתערבויות.

אבל עדיין לא עזר לי במניעות

בס״ד

מה עם דיאפרגמה?

אולי-אולי-אולי יתאים לך לפרט מה כן ניסית ולמה זה לא עבד? אולי ככה נצליח לדייק יותר את האופציות שאולי יתאימו לך?

יש רבנים קשובים

שמבינים מורכבויות גדולות

ושיכולים לעזור (או לפחות לתת לך את התחושה שהם מבינים אתכם ושהם עשו הכל כדי לעזור לכם). מחזקת אותך להמשיך לחפש עד שתגיעו לכתובת כזאת בע״ה ❤️

בהצלחה אשה יקרה!!!

תודה על המילים!

 זה פשוט להכנס לדיונים קשים בשבילי.

אבל ניסינו טבעת, התקנים, כדורים..

הורמונלי בכלל אין מצב אני חוזרת לנסות שוב!

דיפאגרמה אני מפחדת, לא ניסיתי, אבל גם אף רב לא התיר לי

בס״ד

את מפחדת - שהמניעה לא תהיה יעילה מספיק? או מההתאמה? (אל תרגישי חייבת לענות! פשוט רק עכשיו התפניתי להגיב לך בשקט, אבל גם קראתי באחת התגובות שלך למטה שפחות בא לך להתרחק מהשאלה המקורית של השרשור ❤️)

ממש עצוב לי שאף רב התיר לך!

ממה שידוע לי הרבה רבנים מתירים לכתחילה.

ועוד הרבה רבנים אחרים לא מתירים בתור אפשרות ראשונה אבל כן מתירים אם מתברר שאמצעים אחרים לא רלוונטיים.

מקווה ממש שתמצאו בקרוב כתובת שתתאים לצרכים המורכבים והמאד אמיתיים שלכם! (לא מכירה באופן אישי את הרב זכריה בן שלמה שהוזכר בשרשור כבר כמה פעמים אבל גם אני שמעתי עליו הרבה טוב).

ומקווה שבזכות ליווי רגיש, מבין וחכם, תוכלו להגיע לרוגע סביב כל הנושא הזה!

בהצלחה רבה!!!❤️

נשמע באמת סיטואציה מאוד לא נעימה ולא בריאה. עצוב לי לקרוא אותך

כשיש כל כך הרבה דרכים לפתור בעיות של כתמים לפי ההלכה

פני לייעוץ הלכתי מבית מדרשו של הרב מלמד. יש לו פסיקה מאוד מקלה בנושא של כתמים בזמן התקן.

או לרב זכריה בן שלמה שהוא גם מאוד מקל בכל תחום הטהרה

גם אם בכללי זה לא הפסיקה שלכם במצבים חריגים כאלה ראוי להקל בכל המקומות שאפשר בתוך תחומי ההלכה כמובן כדי לא לעבור על איסורים ולבטל מצוות עשה של מצוות עונה בגלל החמרות

אחרת בסוף יוצא שכרכם בהפסדכם.....

בהצלחה!!

דיאפרגמה 

ללא השפעה הורמונלית בכלל 

ובאמת נשמע שכדאי במצב כזה למצוא רב שיתיר דיאפגרמה. יש הרבה רבנים כאלו, גם רבנים שלא נחשבים למאוד פתוחים ומקלים. נשמע יותר קל מלהתיר את כל הדימומים

אנחנו עכשיו רגיל, כשיש מחזור 4+7 בלי בעיה, ובין לבין מותרים 3 שבועות בערך. פשוט בלי מניעה כי עם מניעה נהיה אסורים תמיד... אז לפחות מינימום מגע במקום בכלל לא. עד ששנמצא מישהו שיעזור לנו לצאת מהמצב.

אם יש ביוץ ומחזור והם לא סדירים עדיין אפשר לזהות ביוץ באמצעות הפרשות וחום השחר. וכשאת יודעת בוודאות שהביוץ עבר אז אתם יכולים להיות יחד עד הדימום.

גם עכשיו... פשוט זה בגדר כתמים. בשיטה הזו זה יאסור

בלי הכוונה הלכתית וליווי אם יש לך כתמים גם בלי מניעה הורמונלית/ התקן.

התינוק/ת לא הכי פיציים..

ממני ויכתבו

מכירה מלא מקרים של כתמים בהנקה שהביאו לסוף ההנקה ולאמא ולתינוק שלום! גם לזה צריך אומץ!!

הנקה לא יכולה לבוא על חשבון זוגיות שלום בית.

עדיף לתינוק הוים שיהיו ביחד ובית יציב על פני היתרונות שבחלב אם (ויש לו הרבה יתרונות...)

אני גם ממש בעד! צריך שיהיה וחיית בהם! 

בס״ד

(או/ו להתחיל להשתמש בדיאפרגמה אם רלוונטי) ולא לוותר על ההנקה... אני כותבת לא ממקום שאומר שחלב אם זה דבר קדוש, ממש ממש לא. אלא ממקום שמוצא כל-כך הרבה טוב בהנקה (בראש ובראשונה בשבילי!!) שחבל לי שהיא תרגיש שאין לה אופציה אחרת - לפני שהיא באמת תמצה את כל הבירור ההלכתי-המניעתי. 

זה חשוב בעיניי כי אם ההנקה טובה *לה* מאד, אז גם לזה יש השפעה על שלום בית, בית יציב וכו׳. 

כל זה כמובן אם גם הפותחת מחוברת להנקה ונתרמת ממנה, ותרגיש צער גדול אם היא תפסיק להניק בגלל המצב. 

נכון שיש היום אופציות ולא חייב להניק, אבל יש גם אופציות ולא חייב להיות אסורים ככ הרבה

ז"א יש מחיר שסביר לשלם, ברור, אבל כאן זה נשמע מעבר למחיר כזה..

נטו מחפשת המלצות לרבנים רגישים שיודעים ללוות מצבים מורכבים!

קשה לי לספר על זה פשוט שוב ושוב ושוב וזה גם לא יעזור כי אני מכירה את כל מה שקיים.

רק צריכה רב.

כי לא מכירה בארץ.... אבל חיבוק גדול!

ואם את רוצה אני יכולה לשלוח לך בפרטי טלפון של רב ממקסיקו שהיה פה קודם הרב הראשי... ממש בקיא מאד וגדולי הרבנים בארץ מכירים אותו

חיבוק שוב!

תמיד חוויתי מהם רגישות גדולה

יכולה לפנות אליי בפרטי אני אביא לך מספר

וגם הרב דב ליאור מאוד רגיש ובטוחה שייתן לך מענה 

שאם את חווה קשיים רציניים בהטהרות בכמה סוגים של אמצעי מניעה 

כדאי מאוד לבקש הפניה לקולפוסקופיה.

יש דברים שיכולים לגרום לכתמים ודימומים ובבדיקה ראילה לא רואם כמו דלקת או פוליפ בצואר הרחם

הם מתמחים בדיוק בזה: (בין היתר. המטרה שלהם לעזור לנשים שקשה להן להיטהר מבחינת פיזית / רפואית),

בהתאמת אמצעי מניעה שיאפשרו טהרה.

התרשמתי שיש להם ידע מטורף,

בגלל שהם בקשר עם מומחים בכל העולם, יש להם מידע גם לגבי אמצעי מניעה שלא קיימים בארץ, ואם צריך הם עוזרים להשיג. ראשי המכון הם רבנים ומסייעים גם בהכוונה הלכתית כמובן.

https://tahareinu.com/hotline/

למניעת כתמים.

דברים שחברות ואני ניסינו ועזרו.

אבל תכלס',

יותר חשוב שלנשים לא יהיו כתמים מאשר שלי לא יהיה פדיחות אז-

1) יש מוצר של רבקה אליסון, שנקרא 'טיהורית'. יש לי חברה שספרה לי את הימים שהייתה מותרת מהלידה ועד שהתינוק שלה היה בן תשעה חודשים. מאז שלוקחת נהיו לה הפלגות ממש ארוכות.

2) יש אישה בשם שרה כהן שמוכרת קורסים שמלמדים איך לקצר מחזור ולמנוע כתמים (וגם איך למנוע מחזור בהנקה, אבל זה רק אם מתחילים מהתחלת ההנקה בשיטה שלה) היא חרדיה והקורסים שלה נמכרים במייל 20230517202756.pdf

3) טיפול בתרפיית ממדים- עוזר מאוד (עוזר גם למצב בו הכתמים הם ביטוי של משהו רגשי)

בהצלחה!

אשמח לדש אם מישהי זיהתה אותי

‏‪ 052-399-2216‬‏

תפני בבקשה בבקשה לרב זכריה בן שלמה ותיהי איתו בקשר רציף. 

זה שמים וארץ מפסיקות אחרות. ועדיין בגדר הלכה. 

מאמינה שלא התכוונת לזה, אבל יכול להתפרש מהניסוח כאילו הוא על הקשקש בין הלכה לבין לא הלכה

אז ממש ממש לא.

הוא רב תלמיד חכם עצום עם ידע רב מתמצא מאוד בנושא,

הכח שלו להתיר בא מתוך גדולתו בתורה והמסירות אין קץ להפוך כל אבן על מנת למצוא היתר.

אבל כן יש לו היתרים מרחיקי לכת. 

דווקא בגלל שיש לו ידע עצום וכתפיים רחבות, הוא יודע להתיר דברים מסובכים 

הוא יודע להתיר דברים מסובכים, זה לא אומר שההיתר מרחיק לכת.

זה אומר שהוא יודע לפרק את הסיטואציה ולהגיע לדקדוקי דקדוקים,

אבל כשהכל מפורק מספיק, הרבה רבנים היו פוסקים כמוהו.

אצלי למשל היה פעם ששאלתי שני רבנים מקומיים על שאלה של היום השביעי ושניהם אמרו שהבדיקה לא טובה. (אחד רק ראה בלי לקבל שום רקע, אז שאלנו שוב, בפעם השניה עם רקע של שיחה של עשר דקות) 

וכשהתקשרתי לרב בן שלמה, רק שיחת הרקע לקחה שלושת רבעי שעה, ובסה"כ באותו יום התעסקתי בזה קרוב לחמש שעות, בסוף נמצא הפצע שאפשר לתלות בו את הכתם למרות שלא ראו אותו.

אז זה לא הפסיקה שהלכה רחוק, אלא התחקיר המלא שאגב עזר לי להכיר דברים שלא ידעתי על הגוף שלי שבדיעבד למדתי לציין בכל שאלת רב את המידע הזה שמשפיע על הפסיקה וזה רק בזכות שהרב לא ויתר ועשה הכל כדי למצוא את הראייה שתספק את ההיתר.

זה חשוב הדיוק כי יש כאלה שלא מכירים, רק שומעים שיש רב שמתיר הרבה מקרים שאחרים אוסרים, אז מצטייר כאילו שהוא כמעט ממציא הלכות ולכן נמנעים מלקבל את הפסיקה שלו וזה ממש ממש לא הסיפור.

אבל הפסיקות שלו הם כן מקילות.. 

לא רק בגלל שהוא שומע את הסיפור המלא, הוא פוסק כך גם לרבים.. 

בעייני יותר נכון להשתמש בהתרים בשעת דחק ולא ביום יום אם אפשר בלעדיהם. 

התקשרתי אליו כמה פעמים וממש בתוך 5 דק' התיר לי דברים שרבנים אחרים טובים וגדולים לא התירו משיחה ארוכה יותר.. 

מה הסיבה שרבנים שמתקשים להתיר במצבים מסויימים לא פונים אליו? 

נשמע שדרך הפסיקה שלו אפשר לפתור הרבה בעיות

אז למה הוא לא הכתובת באופן אוטומטי? 

אני שואלת לא כדי להתריס חלילה

אבל קרה לי בשנה האחרונה כמה פעמים שקיבלתי פסיקה שהיה לי מאוד קשה איתה

וזה דחה טבילה וכו וכו 

ובעלי ניסה וחזר לרב לדאול אולי בכל זאת יש פתח להתיר ולא היה

אז כשאני שןמעת על רב כזה 

זה קצת כואב לי למה הרבנים לא פונים אליו

כאילו נשמע שיש לו ידע מעבר, לא בהלכה

אלא בפזיולוגיה של הגוף ולפי זה ההלכה בהתאם

וגם ברפואה וגם בחדשנות טכנולוגית.

אבל אני מאמינה שהרב שאני מייעצת איתו גם יש לו ידע בהלכה, לא פחות ממנו

אבל אולי חסר לו ידע בפזיולוגיה ורפואה

לדוגמא, אם ההלכה אומרת שדם מהרחם טמא. (אני כותבת משהו כללי, אני יודעת שיש גם כזה דבר דם מכה מתוך הרחם)  אז צריך לדעת להבחין בין דם לדם. אז יכול להיות שכאן העניין

הרי אם ההלכה ככה אומרת, אם הרב בן שלמה יהיה משוכנע שזה דם מהרחם אז גם הוא יאסור

אבל אישית, כשהתייעצתי איתו, היה לי ממש קשה לקבל את ההיתר שלו (למרות שהתקשרתי בתחושה נואשת).

לפי מה שהוא הסביר לי (או לפי מה שאני הבנתי), ההיתר שהוא נתן לנו היה מבוסס על גישה ש'עדיף להקל בהלכות נידה ולהחמיר בשלום בית', אבל כמו כמה שהוא ניסה למצוא משהו לתלות בו את ההקלה, ככה הוא סירב לבדוק לעומק האם באמת יש קושי בשלום בית, או מה הרמה שלו- ודי הניח אוטומטית דברים שאני אישית סירבתי לקבל.

לאיודעת, לי אישית ממש היה קשה עם הפסיקה שלו.

את כותבת שהתקשרת בצורה נואשת,

 כלומר היה לך קשה מאוד לקבל לא.

ואז את אומרת שהוא לא ברר לעומק האם יש קושי בשלום בית.

לאיזה קושי ציפית?

הגישה שעדיף להקל בשלום בית ולא בהלכות נידה היא לאו דווקא על קושי ספציפי בשלום בית.

היא יוצאת מתוך תפיסת עולם שזוג שיש לו זוגיות בריאה -רוצה להיות ביחד.

זה שלום הבית. וצריך להרבות בו.

לא חייב לחפש את הקושי 

אז רק אומר בגדול, שיש כמה מובנים של 'שלום בית'.

הרב התעקש על הקשר מאוד מסוים, שלא היה רלוונטי אלינו בכלל. בעצם הרגשתי שכל הפסיקה מתבססת על הנחה שאם אנחנו אסורים כבר הרבה זמן, בטוח שקורים דברים מסוימים, אבל זה פשוט לא היה נכון לגבינו (למרות שכן היו קשיים, אבל מסוג אחר).

אז אני אישית לא הצלחתי לקבל את הפסיקה שלו, ויצאתי בתחושה מאוד חמוצה מהשיחה.

חשוב שאנשים יכירו את כל הצדדים.. 

מכון פועה לא מסתמך על ההתרים שלו,(אומרת לך כמי ששאלה באופן אישי את הרב בורנשטיין עליו פעמיים) 

אני לא אומרת שמכון פוע"ה הם הגוף הבלתי מעורער בנושא טהרה, ואני גם לא אומרת שבסוף הקשבתי להם. 

אני כן אומרת שכדאי להכיר את כל הצדדים. 

לעניות דעתי הדלה והיא דעתי בלבד, הרב בן שלמה מעולה לדברים חריגים ולשעות הדחק, הוא ממש יכול להציל בתים.. באמת. 

כהוראה לרבים?? מממ לא יודעת מה לאמר לך.. יש לו קולות באמת גדולות. 

 אני נוהגת ברגיל לפי הלכות רגילות ולא כל שאלה בטהרה הולכת לפיו, אבל במצבי דוחק כשממש ממש מפריעים לי דברים או כשיש נושאים לא פתורים הרבה זמן,וכו' אני כן מסתמכת על פסיקותיו

 זה לא אומר שהוא לא רב גדול ובקיא שאפשר לסמוך על פסיקותיו..

אמרתי שצריך להכיר את כל הצצדים. ואמרתי שמכון פוע"ה הוא לא הגוף הבלתי מעורער בנושא טהרה. 

מתי וכמה להסתמך על דעת יחיד

מה המקום של ספק

ורמת החשיבות שהם נותנים להטהר כמה שיותר מהר.

וגם- אפילו לרבנים גדולים לא תמיד יש את היקף הידע שיש לרבנים שעוסקים בעיקר רק בתחום הזה שנים על גבי שנים ומעמיקים ברפואה ובכל הפרטים

כך שגם כשהם משוכנעים שיש עניין במקרה הזה לקולות מפליגות הם לא בהכרח ידעו למצוא את הפרצות

(יש כנראה עוד עם ידע רחב, אבל הגישה ההלכתית שלהם שונה כאמור)

ועוד נקודה שמיוחדת אצלו שהוא פוסק להקל לכל מי שפונה אליו. לא רק מקרי קצה מאוד בעיתיים. במקרי קצה כאלה ההיתרים אפילו יותר מתרחבים

תבדקי אתם את זה

למה הם לא פונים אליו? כנראה שיש סיבה.

וכנראה יש סיבה למה רק ברשתות חברתיות ממליצים עליו.

מוחה על דברייך

יש דרך להגיד הכל. ויש רבנים ורבנים גדולים שפונים ומפנים אל הרב. אז להגיד "הרבנים" כאילו כולם זאת השמצה לא נכונה. 

וגם מה שכתבת אח''כ לא נכון ולא רק ברשתות החברתיות ממליצים עליו אלא גם בעולם עצמו.

כשאנחנו התקשרנו אליו פעם ראשונה, הוא שאל איך הגענו אליו, אז בעלי אומר לו "מערוץ 7. כולן שם ממליצות עליך..."   

קבעת פה אקסיומה שרבנים לא מפנים אליו

כתבו לך שרבנים כן מפנים אליו

כנראה שזה לא הרבנים שלך, אבל פה בדיוק נכנס המקום שאנחנו לא נותנים ציונים לרבנים.

גם אני בעברי עם התמודדיות עם המצווה ב"ה.

ב"ה גם הלכתי ובררתי על זה המון ולמדתי את זה המון (אוכל לפרט באישי)

גם אני בעבר ראיתי המון המלצות פהבפורום ובפייסבוק על רב מסוים. לא פניתי אליו ישירות, אלא קודם קצת בררתי וראיתי שמה שכותבים בפורום 'שהרבה רבנים מפנים אליו וכו'' 

זה לא מציאות שהיא בהכרח נכונה. 

אז למה בעצם שאלתי את מי שכתבה, איזו רבנים?

כי יכול להיות שהיא כתבה את זה, על סמך מה שהיא ראתה בפורום כמו שגם אני ראיתי בעברי את האמירות האלה בפורום. 

זאת אומרת שלא בטוח בכלל שהיא יודעת איזה רבנים מפנים אליו.

למה אני לא כתבתי לאיזה רבנים פניתי? כי עדיין לא יצאו עם הדברים האלה בפומבי, כי יש לרבנים עוד עניינים לפני שהם יוצאים לפרסם דברים.

לכן כן כתבתי פה שכדאי לברר, לפני שפונים.

ועוד מילה

אני חושבת שההרגשה שלנו בתור אישה היא חשובה מאוד. זאת אומרת אם אישה פונה לרב מסוים ומשהו מרגיש לה לא נכון, תמיד זה בסדר לבדוק ולברר. ההרגשות שלנו הם לא סתם 

לק"י

לא מדברת על המקרה הספציפי, שכאמור אין לי שום קשר אליו.

סליחה אם לפני כתבתי בצורה פחות נעימה... אני פחות יודעת להתנסח יפה בכתב לפעמים במציאות זה בטוח היה נשמע אחרת 

אני עדיין חושבת שנכון יותר לכתוב למישהי "תבדקי מה הפסיקה שלכם לגבי הגישה שלו" ולא בצורה שיכולה להתפרש כזלזול..

אבל הבנתי יותר מה את מתכוונת ובגדול מסכימה, מקווה שכמו שבעניינים רפואיים לא סומכים על התשובות בפורום בלבד, ככה גם בעניינים הלכתיים.

שאם לא מפרטים מי הרבנים שמפנים, זה פחות אמין ופשוט כי זה יכול להיות סרן שמועתי... אז זה יוצר תחושה מוטעת וחבל... 

ולא סרן שמועתי.

זה רב עצום עם כתפיים רחבות. גם אם יש מחלוקת של כמה רבנים על גישות או פסיקות, יש גם הסכמה והערכה והפנייה של מספיק רבנים אחרים מהיכרות אישית ואמיתית ולא רק ברשת

שאותנו הרב זכריה פשוט הציל ולא פעם אחת. מה שאני חייבת לו זה עולם שלם

הסבלנות שלו, הליווי שלו, המענה המקיף, הכתפיים הרחבות, הרגישות והדאגה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים והאדם והרב הזה כל כך מוערך בעיניי ומציל בתים ומציל נפשות פשוטו כמשמעו. אם הייתי מפרטת הכל זה לא היה נגמר ואני יכולה לבכות מהתרגשות רק מלחשוב על כמה עזר לנו.

אז עשה לך רב זה תמיד נכון, ומי שעושה אותו הרב שלהם בעיניי לא רק זכה אלא זכה בפיס ובעולם הזה ובעולם הבא.

מחלוקות על גישה או פסיקה היו ויהיו בין רבנים, 70 פנים לתורה, אבל חד משמעית הרב המדהים הזה בתוך ההלכה ואפילו לא צריך לומר מרוב שזה ברור מאליו וכתפיו הרחבות והתלמיד החכם שהוא שרירים וקיימים.

רבנים לגמרי במיינסטרים של המגזר, גם כאלו שפוסקים לפי הרב אליהו או שיטות אחרות לא מקלות, והפנו אליו במקרים שבהם היה צורך גדול להתיר. זה לא נכון לומר שזה לא קיים.

מעבר לזה, לנו גם במקרים פחות קיצוניים הרב הפנה לרבנים אחרים שיוכלו להקל לנו בדברים מסויימים שהוא מחמיר בהם, זה לחלוטין ידוע שיש מנעד של פסיקות בנושא הזה שנובע ממסורות ושיטות פסיקה שונות ואין שחור ולבן.

מה שכן אם לי היה צורך ללכת לדעה מקילה יןתר הייתי שואלת את הרב שלנו על זה קודם.

שהרב לאו (הרב הראשי, לפני שהיה רב ראשי אמנם) הפנה אליו בזמנו את חמותי. 

וחמותי מעידה שרק בזכותו היא המשיכה לקיים את המצווה הזו

זה ממש שונה כששואלים שאלה נקודתית לעומת כשמספרים את כל ההיסטוריה.

קשה לי להאמין שיש רב שישמע שלא הייתם ביחד 8 חודשים וישאיר אתכם בלי פתרון..

ניסיתם את הרב אודי רט? ניסיתם להיפגש פגישה במכון? זה כ"כ אחרת אם יש את כל התמונה! 

אם הפותחת ניסתה גלולות הנקה והיה לה דימומי הסתגלות והפסיקה ואז קיבלה וסת

ואז ניסתה התקן שעושה כתמים ונתנה לו צ'אנס (הרי לא מתקינים ומורידים אחרי שבוע) 

וממילא יש לה כתמים גם בלי מניעה, זה הגיוני

כשהיא גם אומרת שטבלה בין לבין (לא בטוחה שזה 8 חודשים שלמים כי היא אמרה שהם אסורים הרבה ושהם בלי מניעה ולכן לא מקיימים יחסים, מהחשש מהריון) 

יש מקרים שמצריכים בירורים רפואיים או החלטות 

אבל לא בההרח שזוג אסור תקופות ארוכות וחייב להתיר.  תלוי למי פונים ומה הבעיה

לפי מה שאני הבנתי הכתמים נובעים מהמניעה (הורמונלית/ התקן )שזה נפוץ ובגלל ההנקה היא לא יודעת מתי יש ביוץ וכן נמנעים על אף שטובלת.

יש רבנים שיתירו לה כתמים מהתקו אבל השאלה אם היא רוצה לחזור לזה.

אם לא --היתר לדיאפרגמה עם קוטל זרע (יש שמתירים) או להפסיק הנקה להתאזן הורמונלית ולחשב מסלול מחדש.

אישה שחוששת מהריון ולא רוצה להפסיק להניק, שלא יכולה להשתמש באמצעים הורמונליים

אבל גם לא מקיימת יחסים מהחשש להריון נוסף, אלו הפתרונות.

הוא אדם מדהים ורגיש ברמות (במקצוע הוא גם מטפל זוגי, אז מבחינת חשיבות שלום הבית בעיניו, אין ספק) ורב ואיש הלכה שבקיא בתחום עוד יותר, מכל הבחינות, פיזיולוגית, טכנולוגית והלכתית (אחד המומחים של מכון פוע"ה). אנונימית, אם תרצי תפני אלי ואשלח לך מס' שלו..

לק"י

בין אם מסכימים איתם ובין שלא.

יש דרך להביע אי הסכמה גם בצורה מכבדת.

שמאוד מאדירים אותו ברשתות החברתיות 

אבל בפועל הרבה רבנים יוצאים נגדו פשוט לא בריש גלי 

למחוק את התגובות שמראות את הצד השני

כי אם נשים יראו שיש גם רבנים שיוצאים נגדו בסוף יחליטו לברר אם לפנות אליו לפני שפונים אליו 

בצורה מכבדת שתדע שיש רבנים שחולקים עליו ושלפני שהיא פונה אליו תברר אם היא יכולה לקבל את הפסיקה שלו

לא מענין אותה איזה רב ומהי דרך פסיקתו

לק"י

יש פה עוד מסתייגות, אבל בצורה מכבדת.

לא את ולא אני יכולות לקבוע לגביו.

(ואין לי קשר אליו, ומעולם לא פסקתי לפיו).

שזה רב שהרבה רבנים אומרים שפסיקותיו בעיתיות 

אין פה משהו לא מכבד 

ושנשים לפני שפונות לרב מהמלצות ברשתות החברתיות כדאי שיבררו לפני 

לק"י

אבל נראה לי שעדיף לנו לדסקס באישי.

אפשר לציין שיש רבנים שלא סומכים על דעתו, למשל, זה בסדר

אבל בפורום שלנו אנחנו מכבדות כל רב מכל הקשת הרבנית ולא נאפשר תגובות שמזלזלות בכבוד חכמים.

בלי זמן איסור ארוך, ועם רגישות לכל מיני אמצעי מניעה שונים, הרב נתן הצעות מרליקות לכת הרבה יותר מדיאםרגמה.

זה כן דרש ממני לפרט מאוד את כל המכלול, וגם להמתין על הקו כשהרב התקשר לכל מיני מומחים שונים כדי לברר איתם פרטים נוספים.

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

הכל טוב, ברור שההורים לא תמיד יושבים צמוד לילד ומשחקים איתו, אבל כשכן יש את הזמן איכות אחד על אחד אז זה משמעותי- ומההיבט של קלינאית זה משמעותי איך משחקים ופחות במה משחקים..;)

וחוץ מזה שלא חייב לשבת לשחק כדי להעשיר את השפה, אפשר גם בשגרת היומיום- בזמן אוכל, זמן אמבטייה וכו'

אבל כנראה שבשבילה זה לא מספיק... (היא מתקדמת ב"ה, אבל לאט...)

ממש לא מסכימה.

חפץ מעבר זה צורך נפשי בסיסי שממש לא הייתי נלחמת בו, ואף להפך. חפץ מעבר נושר מעצמו שהצורך מגיע לסיפוק

אני גם אגיד בעדינות שקל''ת היא מומחית לתחומה, בתחום בריאות הנפש לא כלול בתוכו.

האם היא עסוקה רק בחפץ ולא פנויה לפעילות אחרת או שהוא מלווה אותה בפעילויות שונות?

שבדובי מפריע לה לפעמים לשתף פעולה בטיפול. גם השנייה אמרה את זה (אף שהיא לא אמרה שהדובי לא טוב בשביל הילדה).

ונכון, צודקת. נתייעץ על זה באמת גם עם מדריכת ההורים שלנו, שהיא פסיכולוגית...

שאלתי על איך את מתרשמת ממנה כאמא שלה.

האם היא עסוקה כל הזמן בדובי, או שהיא נגיד משחקת והדובי נמצא איתה, זו כוונתי.

אני יכולה להבין שבטיפול הנוכחות של חפתץ המעבר עשויה להפריע, השאלה אם הוא מפריע להתנהלות היום יומית שלה, האם רק הוא מעסיק אותה, או שהוא חלק מהמרחב

אני חושבת שהיא פשוט עושה את כל הדברים ביום יום עם הדובי (כמעט, לא ממש הכול), כלומר - הוא מתלווה אליה בכל מיני פעולות, וזה לא שהיא רק מתעסקת בו. יש לה עוד "תחומי עניין".

מסייגת שכמובן לא ראיתי...

אבל נשמע ממש בתחום הסביר

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אלא אם כן ילדתי לפני..

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

נשמע כואב ממש.

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

את ראויה להרבה טוב 😘

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

דבר ראשון חיבוק, זה הרגשה נוראית לריב עם הבעל ולהרגיש לא מוערכת וכישלון..

שאלה מעצבנת מוזמנת לערוף לי את הראש וירטואלית - מה המצב ההורמונלי שלך?

שואלת רק! כי מזדהה כ"כ עם ההרגשה שהכל שחור ושהבעל מעצבן עד כדי רגשות הרהורי בריחה מהבית, ואז שבוע אחרי המחזור מגיע ואת כזה - אהה לכן הרגשתי ככה!

הרבה פעמים המצב בשעתו מרגיש נורא ואיום ושאין תקווה וש*הוא* כך וכך וכך

ובסוף בא הבוקר (או המחזור) והכל נראה יותר נורמלי

שהוא עושה לך מניפולציות, אולי אפילו על גבול הגיזלייטינג, ממה שאת מתארת זה נשמע שהוא מסובב את הכל וגורם לך להיות אשמה.

זה נשמע לי קצת מטריד.

אני יודעת שזה קלישאתי אבל ממליצה על טיפול או זוגי ואם לא אז לפחות לעצמך, לקבל כוחות, שלא תכתבי על עצמך שוב שאץ אכזרית חס וחלילה

מציעה ממש לחשוב על טיפול אישי... וחיבוק לך🫂

מצטרפת ל @מתיכון ועד מעון , גם לי נשמע שיש פה מניפולטיביות לא בריאה שהוא מפעיל עלייך.

מחזקת אותך ללכת לטיפול אישי ולקבל כוחות.

בהצלחה❤️

את טוב גדול, יש בך כוחות.

בלי קשר למה שאת עושה, בהשוואה אליו או מול הילדים או במדידה של כמה מטלות.

שבי עם עצמך, עם דף או בעל פה

היית אישה מדהימה גם לפני שהתחתנת

גם לפני שהפכת לאמא

(לא סותר את זה שאת כנראה אמא נהדרת)

להיאחז בנקודות הכוח הפנימיות.

להיזכר מי את.

תמצאי משפטים חיוביים שמגדירים אותך

תיאחזי בזה, תשנני לעצמך ברגעי הקושי

או כל ערב

מתי שאת צריכה.

להגיד כל בוקר בכוונה "אלוקיי נשמה שנתת בי טהורה היא"

אחר כך יהיה לך כוח לבדוק מה מניפולציות, מה טעויות, מה חולשות שלו ומה אולי תקופה קשה.

כי זה נשמע שאת מודדת את עצמך רק בהשוואה אליו

יש אותך ויש בל הרבה טוב, אני בטוחה.

קודם כל את

למצוא את הכוח שלך

להאמין בעצמך.

נשמע קשוח וכואב.

ועצתי;

כשלומדים להבין את המנגנונים שמפעילים מב9נים את כל הסיבוך, וגם לנהל דינמיקה זוגית בריאה של גבר אישה, זה יכול מאד לעזור.

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

אזור ירמיהו. המליצו לי, לא התנסיתי

יש להם אתר וגם סניף ביפו.

איפה יקר אבל אני מאוד אוהבת את הבדים 'להם והמגוון.

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי