אויייישש

כתמים על צבעוני לא אוסרים.

וכשיש כתמים - זה לא שאסור להיות ביחד (מבחינה הלכתית... מהלינק בנוחות שלך זה נתום לשיקולכם)

כל עוד זה כתמים ולא ווסת אז עם ליווי הלכתי נכון לא נאסרים. גם מי שמחמירים בד"כ ביחסים עם כתמים כנראה שבמקרה הזה עדיף למצוא דרך כן לאפשר 

לא פשוט

בטוחה גם שהמפגש ביניכם יהיה לא פשוט עם כל ההתרגשות והציפיה.... ובמיוחד שנוסף עוד בלת"מ כזה. אז רק אל תיבהלי. זה קלאסי מריבות ומתח אחרי פרידה ארוכה. תבואי מוכנה

כל מי שסובלת מכתמי גלולות, הנחיה ממש חשובה:

1. רק תחתונים שחורים!!!!

2. לא להסתכל בתחתונים/ טשיו/אסלה אחרי ניגוב!!! 

טהורה?

אל תסתכלי!!!

בזרם דם את,תדעי.

וככה הרבה פחות בעיית כתמים

בהצלחה!!!

אם את צריכה תבדקי הלכתית מה לעשות עכשיו, למשל מה שנביעה כתבה.

יכול להיותש לא יתפתח למחזור. הלוואי...

לא בטוח שאוסר בכלל

זה לא אוסר ברמה האת ב''ה בלי עין רעה

אבל לא היינו ביחד כבר המון זמן ואם לא נוכל עכשיו אז יקח עוד שבועיים מלאים ומי יודע מה יהיה עד אז . 

המתח הזה אוף

למה ה' חייב לעשות לי ככה למה?????? רק הוא יודע כמה קשה לי לחיות

יש איזשהי הנחה כזו שכשיש כתמים צריך לפרוש.

זה לא נכון!

זה תלוי בך ובהרגשה שלך.

אם אתם עדין רוצים להיות ביחד וזה לא מפריע לכם- אז תהיו ביחד.

רק תקפידו על סדין צבעוני

ושבעלך לא יסתכל על עצמו וילך לשתוף את עצמו

עדיף לא לקיים יחסי אישות עם כתמים אפשר להקל במקרה של חיילים וכו עדיף לדבר עם רב

לק"י

יש כאלה שאומרים לחכות 24 שעות מאז שיש כתמים, ויש כאלה שלא.

לכן היא צריכה לברר מה הפסיקה הכללית שלהם, ומה באופן אישי במצב הנתון.

ואם זה לא סיטואציה רגילה אלא הזדמנות של פעם בחודש בוודאי שיש מה לבחון מחדש את ההמלצה הזו 

ותמיד כדאי להתיעץ אבל בסוף ההלכה היא שמותר. רק חייבים לוודא שלא רואים דם באופן שאוסר ולא בצמוד לקיום היחסים (מגבת כהה בחושך וכו)

אולי יש דעות שאומרות שעדיף שלא.

אבל זה לא הופך את זה לאסור.

זה בדיוק הדקויות שהופכות מקרים כאלו לבעייתיים.

כי אם האסור משתרש אז זה כבר מרגיש שלא להימנע זה קולות והרבה זוגות יעדיפו בכלל שלא לשאול או לבדוק

ואת אמרת שזה לא מדויק.

וזה ען. זה לא אסור.

(זה לא תמיד כדאי, ועלולים להיאסר

אבל זה לא אסור)

זה אולי סמניקה.

אבל סמניקה שהיא חשובה

שכתבת- יש איזשהי הנחה כזו שכשיש כתמים צריך לפרוש.

זה לא נכון!

זה לא שזה לא נכון ותלוי רק בך. כן יש רבנים שמנחים כך כי עדיף ככה (לא אוסרים, אומרים שרצוי)

ההנחיה לפרוש היא משום החשש שמא יאסרו.

ולא כי אסור / רצוי להחמיר ולא להיות ביחד.

ולכן זה תלוי בהם

זה באמת החשש שהשריש את המחשבה הזו שזו אסור לכתחילה.

כן, זה מגביר את הסיכון להיאסר אחרי יחסים.

זה נורא תלוי בכמות הכתמים

אבל בעיקרון

אם את שוטפת את עצמך לפני.

משתמשים במגבות כהות

ונכנסים אחרי מיד למקלחת בלי חהסתכל על כלום

ולובשים אחרי תחתון שחור

ולא מסתכלים על בכלל!

לא על עצמיכם

לא על המגהות

לא על המים

אז הסיכויים להיאסר יורדים משמעותית 

(ובמקרה שלכם שהוא במילא חוזר מוצש אולי זה שווה את הסיכון)

אוף,מצב ביש

את בשלב שבו תמיד יש לך כתמים? 

עצוב לי שלא קיבלת הנחיות איך להיות ביחד מבלי לחשוש יותר מדי.

עצוב לי האמירה הנחרצת שזה יאסור במיידי בהרבה מקרים שהתישבה על החרדות שלך.

עצוב שקיבלת תחושה שזה סיכון כל כך גדול שלא שווה את זה.

תראי עם עצמך אם את יכולה לעשות עבודה עצמית של איך להפחית את החרדות ולהיות ביחד מתוך אהבה ושלווה

כי נשמע שאת ממש זקוקה לביחד הזה

האם את מכירה את הההנחיות איל לנהוג כשיש כתמים כדי שלא להגיע למצב שנאסרים?

ואם תהיו ביחד

ונגיד תאסרו בטעות

אז מה עדיף להיות בהגדרה מותרים אבל כמו אסורים?

במילא הוא יוצא שוב לשבועיים אז מה עדיף שבת בבית מלאת חרדות להאסר

או פשוט להתרכז בעיקר שהוא חזר הביתה 

לאסוף מלא חיבוקים

להיות יחד 

עם זהירות 

אבל בלי חרדה

ואם יעבור בשלום

מצוין

ואם לא חלילה- אז לפחות תרוויחואת מה שכן אפשר

והעיקר להנות מזה שהוא בהית שלידך שאפשר קצת לשחרר אחריות

זה ממש מאתגר הכתמים עכשיו

אבל בבבקקששהה תעשי לנפדך

ואל תקשיבי ליצר הרע שאומר לך

שככה כלום לא שווה

או שכדאי להמנע מהכל כדי לא להאסר

חבל

רק רוצה להסביר, שחרדה זה לא משהו רציונאלי.

זה תופס אותך מבפנים בבטן ולא מרפה.

זו מצוקה אמיתית שקשה מאוד לשחרר אותה לבד.

דווקא אישור חיצוני *ללא הסתייגות* היה יכול לעזור, הרבה פעמים מה שקשה זה הצורך באישור. לדעת שאני בסדר, שמה שאני עושה זה בסדר. אבל כל הסתייגות אפילו קטנה, מכניסה ללופ אינסופי של מחשבות וחששות.

במקרה כזה מה שצריך לשמוע זה - "זה בסדר גמור".

זהו.

בלי הסתייגויות, בלי אבל, בלי לא כדאי.

כי זה רק מעמיק את המצב הנפשי

זה לא יצר הרע

זה מצב נפשי אמיתי שקשה לצאת ממנו לבד 

שאנשים עושיך מתוך חרדה -- זה לא מזין אותה?

שואלת מסקרנות

וחיבוק לך, תודה ששיתפת ❤️

לא לאשר את ההתנהגות החרדתית, אלא להיפך.

אני לא יודעת אם אצליח להסביר.

אתן דוגמה מעולם קצת אחר.

אם אני חוששת ששכחתי לסגור את הדלת של הבית, ו*חייבת* לבדוק שוב אם סגרתי. הדבר המומלץ לעשות הוא לא לחזור לבדוק, זאת אומרת, לא להיענות לחרדה כי זה אכן מזין אותה. 

אבל אם אני חוששת שלא התכוננתי מספיק למקווה, וזה גורם לי לחפוף את השיער שלוש - ארבע פעמים לפני, לגזור את הציפורניים משש עמוק, לצחצח שיניים פעמיים - שלוש ועוד. מה שאני צריכה לשמוע זה "את עושה את ההשתדלות שלך, וזה מספיק. מה שאת עושה זה טוב. פעם אחת ודי". ולא "זה בסדר לעשות פעם אחת אם את בטוחה שניקית את כל הסבון". כי זה לא עוזר, האחריות רק מגדילה את החרדה. פעם אחת שלי כנראה יסודית יותר משל רוב הנשים, וזה לא ממקום מתנשא, אלא כי הפחד כל כך גדול, שאני ממש ממש מקפידה. אז אני לא צריכה שיגידו לי להחמיר, אלא יעזרו לי לשחרר את המועקה הזו. אמיר מסוייגות, היא דווקא זו שמאפשרת להתנהגות החרדתית להמשיך. אני לא אומרת שההנחיות החותכות צריכות להיאמר לכל אחת. אבל אם מישהי סובלת מחרדה או ocd (שזה סוג של הפרעת חרדה, אגב). צריך לפעמים לא להסתייג, דווקא כדי לא לתת מקום לחרדה הזו. 

אני דברתי במטרה לחזק אותה להבחין בין עיקר לטפל בבסיטאציה הנוכחית

היא כל כך חיכתה לו שיחזור

ועד ש

ויש להם אפשרות להיות בינתיים מותרים וגם להיות יחד

ולבחור לשים את כל המשקל רק בחרדה מעוד שבועיים לטבול

ובכלל זה להפסיד את הזמן היקר שלהם יחד עכשיו

חבל כל כך

לא נגעתי בכלל בחרדה מהטהרה

כי זה לא הנושא

זה רק הסחת דעת בעיני מלהיות נוכחת בכאן ועכשיו

הכתמים גדולים ומלחיצים

עניתי על סמך תחילת השרשור

אבל התשובה העורפלת הכללית שקבלת לא נשמעה מספיקה

מנסיוני אפשר לקבל הדרכה מפורטת

וגם מרגיעה מאוד ומכווינה בדיוק לזהות אם כן או לא ואיך וכו

או שלא מספיק פרטתם או שבמקרה הרב היה עסוק ולא פנוי מספיק

בדיוק העניין.

ברור שזה חבל

ברור שזה מבאס

אבל זה לא רציונאלי

כתבת "בלי חרדה", כתבת "לא להקשיב ליצר הרע"

זה לגמרי להתייחס לחרדה כמשהו שניתח לשחרר. כך זה היה נשמע לפחות

ורק רציתי להגיד, שזה לא כל כך פשוט.

לא תמיד זה "לבחור לשים את המשקל"

לפעמים הנפש בוחרת לבד

זה לא "רק הסחת דעת מלהיות בכאן ועכשיו"

כי זו בדיוק ההתמודדות עם חרדה. משהו שנראה עצום וגדול ומאיים, שלא נותן לשחרר. זה מעיק, זה לא נעים. החרדה לפעמעם גורמת לתחושות פיזיות ממש. בחילה וסחרחורת, תחושה גדולה של חוסר אונים.

היא תיארה שהיא בחרדה, ואת כתבת לה לא להקשיב ליצר הרע.

ואני רק רציתי להגיד, שזה לא תמיד כל כך פשוט.

ייתכן שזה לא מה שפותחת השרשור מרגישה, אני רק רציתי להאיר לגבי עניין החרדות. 

הדוגמה של הטהרה נכתבה בתגובה למקורית שביקשה הסבר באופן כללי, לא בהקשר הספציפי הזה. ובאופן כללי התגובה לא נכתבה כדי להגיד מה נכון בהכרח לעשות עכשיו, אלא כדי להסביר את עניין החרדות. שלא תמיד עוזר שכותבים לשחרר. כי זה לא כל כך קל

את משליכה משהו שאת מרגישה ומתמודדת איתו

יל סיטואציה

לא כל שימוש במיךה 'חרדה' פרושו חרדה קלינית מאובחנת..כזאת שמשתלטת לחלוטין ואין בה בחירה וכו כמו שתארת

ואני כן מכירה -ואת צודקת ששם צריך הכוונה טיפולית מתאימה

וממילה אחת שהיא כתבה לא את ולא אני יכולות לתת אבחנה

אני כותבת כי ברוב המצבים בחיים יש לנן בחירה גם בעולם הרגשי שלנו

ומי שלא-אז מוזמנת לפרט מפורשות שזה מצבה כשמשתפת בשאלה

ואז יענו לה בהתאמה יותר

אני לא מתנגדת למה שאת כותבת

אני פשוט לא חושבת שזה המענה שנצרך פה בסיטואציה לפחות לא על פי מילה אחת 

שאני משליכה. 

אבל זה לא ממילה אחת, גם בשרשור הקודם וגם עכשיו זה נשמע מעבר לזה.

לא רוצה להתחיל לנתח כאן כל הודעה והודעה. ייתכן ואני טועה

ומה מצבך הנפשי כרגע

ותשאלי האם במצב הזה כן מותר להיות יחד

בבעל שיוצא למילואים ולא יהיה שבועיים נכנסים עניינים הלכתיים נוספים.. 

הרב צריך לדעת את הפרט הזה כשהוא פוסק לכם.

יש דרכים להמנע מלהאסר גם בקיום יחסים כשיש כתמים 

בקיצור מתחננת בשביל השלום בית שלכם והשפיות הנפשית שלך שתתייעצי בפירוט עם הרב ואפילו תפני לרב אחר אם את חושבת שהרב שלכם לא יתיר

הוא אמר שמותר ולא כדאי בכלל

אמרתי על הצבא,לא התייחס לזה

כי מה זה אומר שמותר אם לא כדאי בכלל.

הייתי שואלת שוב רב אחר ומספרת איזה פסק קיבלתם מהרב ושזה מבלבל ולא ברור איך לנהוג בפועל

ממליצה מאודדד להתקשר לרב אודי רט. אנושי ועם כתפיים רחבות מאוד. הבנתי שגם הרב בורנשטיין נותן המון הקלות לחיילים, הלוואי שתספיקי לדבר עם אחד מהם.

כך שהיה קשה אם בכלל להיות יחד בלי להאסר בשיא הקלות

עם גלולחת הנקה יש סיכוי שזה יקרש והכתמים יקטנו. תשתי הרבה ותקחי רבע כפית קינמון 4 פעמים ביום.

לערבב עם מים או ביוגורט או אפילו לקחת ככה בכפית ולשתות מים אחרי.

אצלי זה עושה פלאים במיוחד עם הגלולות שזה לא מחזור רגיל 

לא בטוחה שהרב רוצה שהמספר שלו יפורסם ככה ברבים.

אפשר גם להתקשר למכון פוע"ה ולבקש שהוא יחזור אלייך.

02-651-5050 (זה מספר שבטוח מותר לפרסם פה...)

לק"י

אם המספר שלו לא מפורסם, אז בעייתי לפרסם פה.

לכן אני מוחקת.

פותחת יקרה- תפנה לתוהה לעצמי אפילו בניק אחר והיא תיתן לך את המספר.

בשורות טובות!

אם בע''ה יפסקו הכתמים, הייתן מבקשות יציאה לליל טבילה גם אם בפועל לא היה מקווה אלא רק הרבה זמן בלי ביחד? משהו כמו שלושה שבועות+

לא קראתי תגובות אבל מבינה בתחום

קודם כל, חשוב לדעת ששווה לשאול על כל שטות, רבנים ממש מבינים את העניין של הצבא ותתפלאי לשמוע את התשובות.

לגבי מניעה, צריך לחשוב טוב טוב ולהתייעץ עם רב איזה מניעה מתאימה בצבא, לא אומרת מה טוב לך אבל צריך להקדיש יותר מחשבה מזוג רגיל ולהיות אם היד על הדופק, לא אומר שמה שהתאים פעם מתאים היום, יש נטייה להתקע על משהו שלא תמיד עושה לנן טוב, במיוחד במאפיינים של בעל בצבא- שווה לשקול מחדש.

לא הבנתי את השאלה לגבי הליל טבילה, את תלכי למקווה או לא? אם יעבור משהו כמו חודש נראה לי לגטימי לבקש ליל טבילה. האמת שיש מקרים שיש לילות טבילה שיותר צפופים מפעם בחודש (אם היה דימום וכו') וחיילים מבקשים. חוץ מזה, אני בעד לנסות, מקסימום יגידו לא (אפילו תגידי לבעלך כהנחיה לבקש ולא תדעי אם הוא ביקש או לא, כדי לא לצפות ולהתאכזב, ואז אם כן, זה ישמח אותך)

ממש חשוב להתייעץ עם הרבנים הנכונים, לא יעזור להפעם, אבל תדעי לפעם הבאה, מכון פועה לא הכתובת, יש רבנים שמתמחים בצבא, אם תרצי תכתבי לי באישי ואפנה אותך

תדעי לך שאני חושבת עלייך ומתפללת שישתחרר מהמילואים בקרוב!

אני כבר מרגישה שאני לא שורדת את זה יותר 

קשה לי בצורה שאין לתאר

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי

וזה שהיא פיספה/ עשתה אתמול זה מצויין! זה מרגיש לי שהיא קולטת את עניין הגמילה מצויין

אפשר להציע לה טיטול בשביל קקי, או לחלופין שמעתי פעם לשים את הטיטול איכשהו מתחת לישבנון כדי שירגיש להם מוכר יותר.. והכי גרוע אפשר נר. שיהיה המון בהצלחה 🙏

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...