למרות שיש שם הרבה תפיסות שלא תואמות את רוח התורה, בסוף חשוב להבין אלו השפעות תרבותיות יש בין המינים.

שלא מסוגלות לתרום לאנושות שום דבר מועיל עדיין תוכלנה להתפרנס, זה הדבר היחיד שאולי חשוב באעלק מדע הזה. 

יש עוד מקורות קבליים לנשמת גבר/אישה בגוף המין השונה

בשם גאון מסויים שהוא אמר על מישהי. אני יכול לבדוק מי.

כמובן הרבה אומרים את על מיכל על פי האר"י.

אבל מה לעשות ענייני מגדר שלא תואמים את ההשקפה,

האם העיקר הוא היהדות או השמרנות?

אני הייתי שמח בכך שהיא שומרת חלק מהתורה

מה שהיא לומדת זו השקפה מעוותת על עצם האדם שזה לפני היהדות וגם סותרת דברים ביהדות.

אבא שלי אומר את בצורה אחרת, וגם היא אמתית מאוד. הוא טוען שהרבה יהודים בארה"ב הם בסדר עם המצוות 'עשה' אבל קשה להם או הם לא מאמינים ב'לא תעשה'.

יש איזה השקפה מסוימת שמקורו ברבי מחב"ד (אולי גם לפניו ואולי רבנים אחרים טוענים ככה) שאם אדם עושה את ה'עשה טוב' זה יאיר לו הנשמה ויביא אותו לסור מהרע.

השל"ה כותב הפוך שקודם כל צריך לסור מהרע ורק אחר כך לעשות טוב. ממשפחתו, ר' נפתלי רופשיץ אומר יותר קיצוני שמי שלא סר מהרע ועושה טוב אז החיצונים יונקים ממצוותיו.

אמונות ודעות תמיד היו בויכוח אבל ההלכות הכי קטנות יש להן הסכמה רחבה מקצה אל קצה.

הלכות בישול עכו"ם, גם אם יש מחלוקת בפרטים כולם מסכימים פחות או יותר עם אותם עקרונות של האיסור.

לעומת זאת, האם תקופה שלנו היא גאולה, איך מביאים את הגאולה ומה זה בכלל גאולה - בזה יש מחלוקות תהומיות מהקצה אל הקצה.. גם אם הגמרא עוסקות בפרטי פרטים של הלכות שבנוגע אליהם יש מחלוקות אלו ממש מחלוקות בדברים קטנים "הוויות אביי ורבא" כל ההתסכלות היא בזכוכית מגדלת. הדברים שתלויים בהשקפה הם הרבה פחות ברורים.

בכל אופן, גם דברים כמו מגדר. היא לומדת גם כפירה בין היתר. מה היא חושבת על זה? זה יותר קריטי

בתמימות.

דרך אגב, אצלי לא משנה מחלוקות באמונה או בהלכה, השאלה מי צודק.

כמובן שיש אמת בכל צד שמכוון לשם שמים, אבל צריך להכריע.

לכזאת שאין לה, או לפחות שיש לה פחות השלכות.

כדברי המו"נ.

חוץ מזה הלגיטימציה של לימודי מגדר, נותן לתופעות התועבות מקום להתקיים בחברה.

מחלוקות היו בהלכה, כמו שהיו בענייני אמונה.

אבל, אדם שלא מקיים מצוות מסוימות, או עובר עבירות מסוימות - זה חבל מאוד, אבל בדרך כלל הוא לא ניתק עצמו לגמרי. לעומת זאת מי שמוגדר כופר/מין/אפיקורוס - אין לו חלק לעולם הבא. כלומר הוא מנותק מהנצח.

(לא נכנס ספציפית לדיון על לימודי מגדר, נראה לי שזה מאוד תלוי מה לומדים שם)

מעניין לבדוק את הגדרים המדוייקים של עניינים אלו.

אבל יש את הסה"כ - אמונה בקב"ה, בתורה, בגאולה.

לא נכנסתי ללימודי מגדר ואיני יודע מה בדיוק לומדים שם. אבל, למשל - אדם שנכשל ב'לא ילבש', בדיוק כמו אדם שנכשל באכילת חזיר - עובר על לאו ספציפי. אבל אם (בדגש על *אם*, איני יודע) בלימודי מגדר, לומדים שמוסרית צריך לנרמל את האיסור הזה ולהפוך מציאות שאשה לובשת בגדי איש ללגיטימית בחברה - זה חינוך לכפירה בנצחיות התורה.

וכמו שאמר הרבי ממ"ש: אין חובה לדעת מי המשיח, מספיק להאמין בביאתו בעת שירצה הקב"ה. יש חובה לאהוב כל אחד מישראל

וכנ"ל אין חובה להאמין שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, גם אם זה נכון. ואין חובה להאמין שאני גבר. או שדבורה הנביאה היתה אשה. או אפילו שמשה רבינו היה גבר (זה אמנם ייצור סתירות פרשניות משמעותיות אם לא נקבל את זה, אבל זה לא חובה)

הוא טען שאמנם יש מצוות מוגדרות, אבל להיות אפיקורס זה חמור יותר

הגבתי לו שלא כל טעות באמונה היא אפיקורסות. רק טעויות מסוימות מאד. ורוב ענייני לימוד מגדר הם לא בקטגוריה הזאת (אני מניח שלומדים שם גם דברי כפירה, אבל לא כטיעון עיקרי)

אתחיל בדברי שבח לגופו של אדם ואחר כך אעבור לגופו של עניין,

דבריך מחכימים כמעט תמיד ואני נהנה לקרוא אותם לרוב והם משעשעים לעיתים.

אחר הדברים האלה, להווי ידוע שאיני בא לתת לתקוף אותך באופן אישי אלא את הדברים הללו שלדעתי מזכירים תופעה מסוימת של החלפת דת.

בסיני קיבלנו את התורה והיא נמסרה דרך רבותינו, היא כוללת מצוות רבות שברובם עוסקות במעשים בין אם חיוביים שהם מצוות עשה ובין אם הימנעות ממעשים שליליים המהווים מצוות לא תעשה.

בכלל המצוות הללו נמצאים שמירת השבת, אכילת כשרות, המגורים בארץ ועוד.

לא נמצא שם איסור ללמוד לימודי מגדר.

עצם ההשוואה בין הדברים חמורה.

אילו זה רק נאמר פה החרשתי, אבל לצערי תפיסה דומה נמצאת בבסיס התפיסה של עולם קטן שנותנים מקום של כבוד לפורום קפה שפירא ובכללם גלי בת חורין שנשואה לגוי (היא מראשי הפורום) (יש שם גם את גדי טאוב שחי עם מסתננת אוקראינית) וכך הם מנרמלים הכנסת מתבוללים לבית המדרש. כאשר הם תקפו את הרב בני לאו על הבאת לוסי אהריש להנחיה כי היא גויה הנשואה ליהודי אז הזכירו להם שהם נותנים במה למתבוללת, והם השיבו שההבדל הוא בדעות. כלומר אם דוברים את דת השמרנות אז זה חשוב יותר מהיהדות האוסרת נישואי תערובת. (ומסורת ישראל על היחס למתבוללים)

לצערי, יש פה החלפה בין יהדות לשמרנות ומהקב"ה קיבלנו את היהדות ולה אנו מחויבים.

זה יוצר המון נפקא מינות להלכה אם אתה חושב שאתה זכר ואתה לא וכן הפוך.

חוץ מזה, הם מלמדים שלהיות הומו או לסבית זה בסדר, שלפי ההלכה המעשים  זה לגמרי אסור מדאורייתא. (לסבית כדרשת "מעשה ארץ מצרים"- כנגד המעשים וכנגד אישה נושאת אישה)

כל זה היא לומדת והיא חושבת שזה בסדר.

אבל לפני ההלכה, אנחנו קודם כל בני-אדם, והם מעוותים את המושג בן-אדם.

כשהנביאים ניבאו נגד דברים הלכתיים בתורה, אבל בעיקר את הדרך ארץ שהיה חסר לעם.

(לא יוצא לי לקרוא עולם קטן)

רבים מהמפרשים מפרשים שמדובר על מקצוע ופרנסה. (רש"י, הרמב"ם, הרב עובדיה מברטנורא ועוד)

יש שפירשו שמדובר על מידות (רבנו יונה)

אין איסור ללמוד לא נכון מה זה להיות בן אדם.

ושוב, אין איסור ללמוד שמותר לשיטתם שאיננה דרך התורה, יש איסור לפעול כך.

וכהערת אגב, ברור לך גם שזה לא ההגדרה לאדם כי רבים בהיסטוריה נהגו כך, אלא שזה מנוגד לדין תורה.

(לא חשבתי שאתה קראת, אבל הבאתי אותם כדבר שנתפס בציבור באופן מעוות לדעתי. אני בטוח שאתה משקיע את זמנך באופן טוב יותר מקריאת עלוני שבת שחלקם חמודים ומלמדים אמנם.)

ק ע"ב:

"אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול - שמפייס ואחר כך בועל."

או רש"י שמות י"ט, ח:

"אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שלא אמר הואיל ויודע מי ששלחני איני צריך להשיב".

בבלי ביצה ומסכת דרך ארץ ד ועוד דוגמאות הרבה שם:

"ולא ישתה כוסו בבת אחת, ואם שתה הרי זה גרגרן, וכמה ישתה, שנים דרך ארץ, שלשה מגסי הרוח"

עוד המון דוגמאות בגמרא ותעיין בקיצור בפלא יועץ ''דרך ארץ'.

היא לומדת כי היא חושבת שזה יהדות, וזה מנוגד להלכות, כמו שכתבתי.

הרבה אנשים בהיסטוריה פעלו נגד טבעיות האדם, אבל בסוף הם סטו ממה שהאדם צריך להיות ונגד ההגיון.

עם זאת, חשוב לזכור שרש"י, הרמב"ם ועוד הכירו את הגמרות הללו ופירשו אחרת את דרך ארץ במימרת חז"ל שדרך ארץ קדמה לתורה.

אז תלמד אותה שיהדות לומדים מכתבי הקודש ולא מהאקדמיה.

קדמה לתורה.

המקור לכך הוא בבראשית רבה ותדב"א ועוד מדרשים שדורשים את הכתוב בפרשת בראשית:

"דרך"- דרך ארץ. "עץ החיים"- תורה.

מי אמר לך ששם זה כמו שפרשת.

מסברא בן-אדם צריך להיות לו בסיס של דרך ארץ והנהגות ישרות לפני שהוא מקבל את התורה, כי אם לא הוא מעוות אותה כמו שהם עושים.

מוזמן לעיין פה בפירושי הרמב"ם, הרב עובדיה מברטנורא, הרשב"ץ:

משנה אבות ב ב – ויקיטקסט

הדברים מפורשים וברורים.

אעתיק אותם:

רמב"ם: "רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה."

הרב עובדיה מברטנורא: "דרך ארץ - מלאכה או סחורה:"

הרשב"ץ במגן אבות על המשנה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. והוא העסק בצרכי מזונותיו מלאכה או עסק סחורה כי שניהם כאחד טובים אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך פרק בזה ובפרק בזה וכן אמרו במדרש קהלת טובה חכמה עם נחלה טובה חכמה כשהיא עם נחלה..."

תוספות יום טוב: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. פי' בדרך חיים לפי שהדרך ארץ קודם בזמן לתלמוד תורה להכי טופל תלמוד תורה עם דרך ארץ במלת עם. ע"כ. ואני מצאתי להר"ש שפי' במשנה ד' פ"ז דטהרות שהוא כמו ראה חיים עם אשה. דחיים הוא עיקר והכי נמי תורה עיקר"

אני רואה שברש"י זה לא מפורש מה זה דרך ארץ, מחילה.

הזאת למדרש ""דרך ארץ קדמה לתורה".

חוץ משיטת המהר"ל ב"דרך החיים" שמקשר בפירוש.

דרך אגב יש גם את הפירוש השני במאירי במשנה שהבאת: "ויש לפרש דרך ארץ מוסר ומדות אמר שיגיעת שניהם משכחת עון".

בכלל זה תלי בהקשר כדברי רבינו יונה: "ר"ל דרך ארץ מלאכה. כי לשון דרך ארץ פעמים שהוא כמשמעו ופעמים שהוא אמור למלאכה הכל לפי הענין:"

אכן, יש את אפשרות המוסר כפי שהערתי לעיל, אבל מוסר לא בהכרח אומר מה לומדים

דרך ארץ רבה.

דרך ארץ זוטא.

שתיהן עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו

ונכתבו בזמן הגאונים.

יש הרבה דברים שחז"ל הקפידו עליהם יותר מחומרתם ה"רשמית", ובעקבותיהם גם אצל גדולי הדורות ראינו שלפעמים משום גדר פרצות הדור החמירו במנהג או הנהגה יותר ממה שהקפידו על עיקר הדין.

כך שאמנם נכון, בדין האדם היחיד לימודי מגדר לא אסורים. אבל כהנהגה וכהדרכה, יכול להיות שגדולי ישראל בעקבות חז"ל יורו לאדם להעדיף חילול שבת על פני לימודי מגדר, ולהעדיף מתבוללים לתיאבון שחוטאים בכך לעצמם ואומרים "אחטא ואשוב" על פני מי שבעצמם לא חוטאים אבל מקילים דעתם באותו חטא עצמו.

ביהדות, זה די רפורמי

אין איסור להיות רפורמי

האיסור הוא להכחיש את נאמנותם של מוסרי התורה. ואם מוסרי התורה מראים שמותר לשנות את סדרי העדיפויות לפי צרכי הדור, אז זה מותר.

אבל הערת יפה

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.

בהצלחה.

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים