כמות המועמדים המתאימים לכל אדם היא קטנה מאוד ביחס לכמות של כל בני המין השני, זה הכל תלוי עד כמה יש לך גישה אל מי שאתה רוצה ליצור איתו קשר.

זה ממש לא אומר שהנשים "רעות" רק כי הן העיזו להיווצר ע"י הקב"ה בתוך לא מתאימות לך.

צאו מהקונכייה שלכם

אני אישית פרשתי אחרי תקופה ארוכה

בנות חושבות על כל מי שקרוב אחיהן שהן איכותיות אז הן מרגישות בהתאם

שואלת ברצינות, מה הקריטריונים שלך להגדרות האלה?

למה כולם מגיבים למשהו שהוא בבירור פריקה, גם אם בצורה קצת צורמת וחסרת טאקט. 

והגיבו לו יחסית יפה לעובדה שכתב בכותרת שלו ש"נשים רעות".. 

כל מיני אנשים פורקים בכל מיני פלטפורמות בכל מיני צורות, גלית גוטמן השבוע פרקה בטלוויזיה לעיני כל ישראל שהחרדים הם טפילים ומוצצי דם, היו צריכים לחשוב, 'טוב נו, היא פורקת.. לא התייחס..'? לא מסכימה איתך. נאמר פה משפט לא לעניין. מכליל ופוגעני, מסתובבות פה מן הסתם גם בנות עם כרטיסים בשליש גן עדן, איך הן מרגישות שפורק אנונימי כדי לפרוק את תסכולו קורא להן "נשים רעות" ללא סיבה? לא כל דרך פריקה היא לגיטימית. 

מקסימום לדווח למנהל שיחליט אם למחוק.

יש כאן מסתמא עוד אנשים עם רגשות חוץ מהפותח וכאמור הגיבו פה ממש בעדינות..

הוא כותב במפורש בהודעה שמדובר בפריקה.

מי שכותב כך אומר לנו בעצם שהוא לא רוצה לקבל ביקורת או עצות, אלא רק אמפתיה וחיבוק. אז כל עוד לא הוגבלתי למרחב האמפתי, אנסה לתת איזשהו נקודת מבט, לנסות להאיר על משהו שאולי לא עלה לבד וכו'.

אותן

אולי הן בטראומה מכל מיני פניות לא סימפטיות? הטרדות? וכד'.. יש עוד דרכים להכיר ולהרחיב את מעגל ההצעות..

משחקות במשחקים בגלל שלוש הודעות שכתבו להן.

הן צרכות להבין שאם יגיעו לשם עוד מיליון התפלגות ההודעות הטרידות תרד עבורם פלאים ויותר גברים יתחברו

או את דרך הסקת המסקנות.. למה שמישהי תישאר במקום שהיא חשה בו לא נעים או כמרחב בעל פוטנציאל להיות פוגעני עבורה? כל אחד נעזר בפלטפורמה שמתאימה לו להיכרות.. יופי שזה נוח לבנים, אז אולי לבנות זה לא נוח..

את האופציות להיכרות עם בנות למעגלים אחרים. לדוג'- אלגו, שגרירים, שדכנים, נשמות טובות כמו @ברוקולי , לפנות לחברים נשואים ולומר להם שאתה פנוי ומעוניין אם יש להם רעיון (אני משדכת ככה לפעמים. חברות שלי שאומרות לי או חברים של בעלי שאומרים לו ומנסים לעשות יחד חיבורים), מפגשי פו"פ וכו'..

אפשר גם לבנות אי בודד שילכו לשם כל הרווקים עם הפעלות של צמד רעים.

אבל  בהינתן לכך שקיימת פלטפורמה פשוטה וקלה אין שום סיבה לא ללכת אליה גם אם קצת לא נעים.  

תוסיפי לכך שגם ככה הבנות מסננות על ימין ושמאל.

אז במקום להתחיל להיכנס לתסבוכים ולשחק טנגו במעגלים.  כל מה שצריך זה להירשם...

שמסננים על ימין ועל שמאל, שרוצים מלכת היופי ובאים בדרישות ופוסלים בנות באמת יפות וחמודות על תמונות.. אז כל הבנים מסננים? ממש לא חושבת.. מה הטעם בהכללות האלה?

אלא רק סיבה מדוע זה שהם מרגישות לא נעים זה לא סיבה טובה. כי מותר להם לסנן.... והן לא חייבות לספק שום תשובה.

אני באמת השתדלתי לא לסנן.

תחושה לא נעימה, לחוש כמוצג בחלון ראווה שעוברי אורח לא רלוונטיים משאירים עליו תגובות מטרידות או לא נעימות כאוות נפשם, למשל. אני מאמינה שאם באמת כולם היו שם כאלה מהממים וכולן היו חשות עקב כך סופר בנוח, המצב היה שונה.. לא?

ולסבול קצת בשביל נוחות של הצד השני.

כל אחד יקריב קצת. 

ההגיון עם הבנים (לא מפתיע)

וראויות לכבוד של בנות מלך, ומאוד הגיוני שכאשר בת מלך מכובדת מרגישה שבפלטפורמה מסויימת מוזילים אותה, מטרידים אותה או מחפיצים אותה, היא לא תרצה להיות שם ולא תהיה שם. יש עוד המון פלטפורמות כאמור. זה הכל עניין של בחירה בסוף..

וכדאי לבנות המלכים שיקשיבו לבני המלכים. אם הן לא רוצות להתחתן עם שאר העמים

או יפנו בצורה לא נעימה ולא מכובדת (מי שעושה כך. ודאי שרוב בחורי ישראל הם טובים ומתוקים). וגם לכיוון השני, כמה שמעתי על בנות שסירבו בנימוס להצעות וירטואליות וזכו בתמורה לשלל ברכות והערות פוגעניות על המראה החיצוני שלהן, זה דבר שיכול ממש לרסק את הביטחון העצמי..

אבל אתה לא מוכן לצאת מאזור הנוחות שלך בשבילן?

חוץ מזה אין לי בעיה לצאת מאזור הנחות בשבילן.

אבל בשביל זה צריך להכיר אותן..............................................................

את מדברת על אחת שמשחקת מחבואים בין שדכניות במקום להיות עם פנים חשופות

כל אחד עושה מה שהוא יכול. כרגע הוא עושה יותר מהרגיל כי אני בחודש שמיני בהריון בסיכון. לא הבנתי את הנפק"מ של השאלה אבל..

המון בריאות ונחת!!!

שהיתה רצינית 😅

והרבה נחת ואושר בסוף

למה שתסבול בשבילך?!

בוא תראה מה קורה אצלי כל אחד חושב שאני שלו

בנים לא מבינים מזה לא.

שלא עונים לכם אתם בוכים שעונים לכם אתם בוכים גם

הנה רק עכשיו חסמתי מישהו אחרי שהתעצבן שכתבתי תודה רבה פחות מתאים.

אתם הזויים ופוגענים ויש לכם אגו נוראי

כיף להכליל נכון

הבחורים האלה עושים חסד לבנות

עושה דבר מרוע..

הם חשבו שלהרוג יהודים זה טוב.

ולכן מה הקשר מה הם חושבים?

השאלה שלי האם הן עושות מעשה רע או שלא.

בהנחה שראוי להתחתן

זה רק מדרדר מרגע לדודלי השיח פה..

הן עושות טוב.

אבל אין שום קשר ישיר למחשבה שלהן כשהן עושות רע.

השאלה אם זהו דבר רע.

מאוד פשוט

שזה לא מעשה רע, אובייקטיבית. אלא מעשה שאתה כסובייקט חש ממנו מתוסכל, ומפרש אותו כמעשה רע. ובכל מקרה, נהוג לומר "בנצי עשה מעשה רע" אם בנצי עשה מעשה רע, לשיטתך. ולא "בנצי רע"..

בתור כותרת זה יותר חלש מאשר בנות רעות עד כאן מוסכם?

ה' ישמור😩

@ברוקולי אפשר לנעול את השרשור הזה כבר?

זה אמנם אמירות מעצבנות, אבל אין משהו שדורש לנעול לתחושתי 

כי אתה אוכל שוקלד!

טוב לפרסם את זה, תודה💪

זה סוד נסתר מאד כנראה

אני היחידה שלא אוהבת שוקולד??

של אנשים טועים בתחום לצערנו.

אין מה לעשות, את לא מושלמת, יש בך הרבה טוב ואת בחורה נפלאה אבל לגבי שוקולד את צריכה להשתפר

באמת שיח חרשים..

שבנות שלא נרשמות לשליש גן עדן הן רעות.. וגם לא מקדם.. אולי אם אין שם הרבה בנות, הגיוני לחשוב שיש איזושהי סיבה (למשל הטרדות ופניות לא נעימות) מאשר לחשוב שזה כי הן רעות..

אבל זה שהן רעות עדיין יוכל להיחשב כעובדה.  

אחרי שנגדיר אותן כפי שהן נוכל גם להשפיע עליהן שילכו בדרך הטוב. 

אז זה אומר שבחורות יפסיקו לצאת לרחוב?...

יש סביב זה גם מטען רגשי לא קטן.. וברור שזה יזמין גם יותר הטרדות מאשר סתם ברחוב.. יש בזה מימד של לשווק ולהציע את עצמי, וכשמטרידים או כותבים דברים חא שייכים, זה פוגע בבטן הרכה. אני לא הצעתי את עצמי כמחפשת זוגיות כלפי אנשים שהטרידו או פגעו בי במרחב הציבורי, באוטובוס, ברחוב וכו'.. והיו לא מעט כאלה. מבחינתי זה היה מאוד לא נעים, אבל לא נוגע אלי באופן פרסונלי בשום צורה. כשמישהי מציעה את עצמה באתר להיכרויות, זה אחרת..

מעולם לא פגשתי גבר שאומר מהמם 

זה לא קיים

לא אומר מהמם

תיזהר

חוץ מזה שיש לי אלרגיה לבנים עם גל או שרשרת או אדידס

בחנות אחרת, אתה גם זוכה לעבוד ללא תשלום בתור שלט פרסומת אנושי כי הלוגו המכוער שלהם מרוח על כל מוצר ומוצר של החברה היקרנית בהזגמה הזאת.

ואת יכולה להגיב איך שבא לך

ובלי סלפי!

כאילו חולצת אדידס או נייק או פומה ושרשרת די די 

ומה אתם כותבים מחפש בחורה נאה , כפרה לך תחפש אצל רוברטו 

זה לא פה סוכנות למלכת היופי

כאילו מה אתה מצפה? שהיא תקרא את הכרטיס שלך ותבין שבחרת בה כי היא נאה?

מחפש שיער חלק, נשמה?! גם בחורה עם שיער חלק לא תרצה אותך! תחשוב שאתה טמבל

מעליב

תכתוב מחפש בחורה עמוקה מלאכית טהורה 

או!

אחרכ בוכים .. למה את לא עונה? למה??

מי יכול לענות לזה

הן בורחות... הן נלחצות שהדרישות גבוהות מדי\הבחור מחפש אברכית.

בחורה שלא מוכנה לצאת עם מישהו שרוצה שהיא תהיה עקרת בית לא "לא עומדת בדרישות הגבוהות" אלא היא פשוט לא רוצה לחיות בסגנון החיים הזה. זה חל אותו דבר בדיוק בדרישות של בנות מבנים.

הכל תלוי מה סולם הערכים שלך, זה שבן אדם לא מתאים לך בתור בן זוג לא אומר שהוא עשה משהו רע או נמצא בדרגה נמוכה יותר בגלל זה.

שבינתיים ערכה. התייחס ל"תכתוב מחפש בחורה עמוקה מלאכית טהורה". 

וכן, חד וחלק בורחות. 

איפה הבנות בלי שער חלק ולק גל???

היום זה בסיסי

נראה לי רוב האוכלוסייה נולדה עם שער חלק ולא מתולתל 

אולי תתפשר על נשים עם שיער חלק, זה ממש לא יפה להטריח אותה לתלתל אותו.

והן משנות אותו באמצעים מלאכותיים כי הם כאלו רעות

שוב, אין שום הכרח למי שהיא לא בת זוג פוטנציאלית בשבילך להפוך את עצמה לכזאת. וזה בהחלט בעייתי כמה שאתה רוצה שבנות יקריבו מעצמן בשבילך אבל אתה לא חושב שאתה צריך להשתנות.

בנות..

אם אתה כל כך סובל

בנות רעות..

בושה

אבל עם התקדמות השרשור התגובות שלך בשרשור מרגישות יותר ויותר על גבול הצחוק/הטרלה...

העניין הוא שמעבר לעובדה שמשום מה אתה חושב שמישהו אמור לבצע בשבילך פעולות שהוא בחר שלא לעשות משיקולים שונים יכול להיות שיש פה בנות שכן נמצאות בשליש והשרשור עלול לפגוע בהן.

חוץ מזה איכותי ומהמם זה סובייקטיבי, אז מה אם אתה לא מתחבר לבנות שם, אולי יש כאלו שכן מתחברים לסגנון.

כי אין כמעט בנות בשליש זה לא כזה מסובך לראות ולהשוות...

לסגנון שלהן והן לא נמצאות בשליש,

אז אותם בנות רעות.

נסכים על זה?

אני באמת שואלת..

כאלו.

שהוא בא בגישה קלילה כזאת

כמו שאת אומרת לחברה ""אל תהיי רעה, תביאי לי גם" בחיוך?

נראה שאתן באות בגישה מוכיחה ותופסות אותו במילה, והתוצאה שנוצר שיח של חרשים..

לפחות ככה זה נראה מהצד.

מאוכזב, צודקת אני או טועה?

עייני למעלה בדיון שהיה לי איתו.. הסברה שהבעיה היא בבנות כי הן מפונקות, מסתתרות ועושות דווקא.. 

בגלל שזה הזוי קצת

אני הבנתי שזה לא יכול להיות רציני.

*בהתחלה*

אבל עם הזמן נראה שהוא באמת חושב שישלו זכות כלשהי שבנות יבצעו בחירות שתורמות ועוזרות לו. לא משנה מה המחיר של הבחירות האלו בשבילן

הן "רעות".

למה הן חייבות לך משהו? אם אתה רוצה לייצור איתן קשר אתה לא יכול לבוא אליהן ברשימת דרישות על מידת הזמינות שלהן לך, הן לא מוצר במכולת שחסר על המדף וגם פתאום אשם בכך שאין מספיק ממנו במדף הנוח ביותר בשבילך.

באותה מידה אפשר לטעון כלפייך למה אתה נרשם ליותר מאגרים של שדכניות, הרי "שם כל הבנות מסתתרות" זה מגוחך. כמובן שזה עוד יותר לא הגיוני לקרוא לך בן אדם רע בגלל זה, וככה בדיוק אתה עושה לבנות.

מבין את הבעיה?

אישה וטרול

הוא לא שווה תגובה

או היא

לקרוא לאדם רע סתם, לא מגניב

את צריכה לזכור שצריך לעשות את מה שיהיה נכון אם הרוב יעשו.

האופציה שאת מציעה היא ממש לא מוצלחת ושלי מצוינת.

לכן הן רעות. פשוט מאוד

אם בן אדם שמעז לא ליישר קו עם הדעה הצודקת והיחידה שלך הוא רע במהותו, באמת לא שווה לדון איתך.

מדהים אותי שאנשים כמוך באמת קיימים.

אני בטוחה שעם הגישה הזאת, גם בנות שכן עיינו אותך באתרים לא הגיבו בחיוב לפנייה שלך.

תפסיקי לחפש ערסים

"בנים מהממים " זה חידוש חח

כדאי לך לא להשליך את האחריות על מישהו אחר, להתבאס ולהשלים את המציאות שאתה נמצא בה גם אם היא לא מושלמת.

לא נראה לי שכולם (כולל בנות) מסכימים איתך לגבי הפלטפורמה של שליש. היא פלטפורמה מאוד בעייתית. 

חוץ מזה, נראה לי שכדאי שכל עוד בנאדם לא פגע בך או במישהו אחר, אל תקרא לו רע.

לדעתי זה די מנוגד לאיך שמוח האדם עובד ביצירת קשרים בין מינים...

גם מלא תמונות שגורמות להרגיש כאילו תמיד יש יותר טוב (אגב, בדרך כלל זה יותר לרעתנו הגברים)

וגם מאחרי מסך שגורם לאנשים להרגיש בנוח להתנהג בחוסר אחריות - להעלם, לא להגיב, להטריד וכו'

הכי טוב זה קשרים פנים מול פנים או שדכנים שכל פעם מה שמולך זה מה שיש

מהאתר.

אבל צריך לבדוק יותר מחקרית זאת.

לדעתי הרעיון הזה של אתרי ההיכרויות הוא רעיון די גרוע שרק מגביר את הסיכויים שלא רק שנשוטט שם שנים בלי למצוא כלום

גם נסתם ניתקל בכל מיני אנשים ששולחים הודעה ונעלמים או מטרידים...

לכן לדעתי בנות וגברים איכותיים (שעוד לא מיואשים) לרוב מוותרים על אתרים ויעדיפו פנים מול פנים או שדכן רציני

לפי מה שאני רואה (לפחות) הרוב אוכלים קש בכל האתרים האלה.. בכלל לא נעים להיות שם

ועוד מרגישים כמו עגבניה על המדף.

לי אישית רק לאחרונה מישהי שאלה אם אני רוצה להכיר ונעלמה..

דווקא באתר שבע ברכות נראה שיש הרבה בנות טובות. 

את אתר שליש אני לא מכיר, אולי יש שם משהו שמבריח איכותיות

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

שהרבה פעמים את מחלקת בתגובות שלך בין בין הכלות הצעירות- אלו שהתחתנו מתוך לחץ חברתי, התלהבות ראשונית וחוסר בשלות

לבין הכלות מבוגרות יותר: אלו שהתחתנו מתוך קשר אמיתי, פנימי ועמוק, מחוברות לעצמו ולאנרגיה שלהן.

ואני מתקוממת על החלוקה הזו.

נכון, יש כאלה שאכן אצלם זה ככה, אבל ממש לא כולם, וממה שאני מכירה בסביבה שלי, גם לא הרוב.

כי באמת יש מכל הסוגים.

אז נכון שמי שהתחתנה בגיל 19 כנראה פחות בוגרת מבחורה בת 29 אבל זה לא בהכרח הופך אותה ללא בשלה שהתחתנה ממניעים לא נכונים.

ברור שלך כרווקה יותר נכון להתמקד ביתרונות של נישואין בשלב יותר מאוחר, ואין לך מה להתבחבש בכמה כיף להתחתן בגיל 19, אבל עדיין, ההכללה מאוד צורמת לי

(ודווקא מי שמתחתנת בגיל ממש צעיר, הרבה פעמים זה לא מתוך לחץ, כי אף אחד עוד לא מצפה ממנה להתחתן...)

באופן אישי, אני לא מכירה הרבה נשים שהתחתנו בגיל 19 מתוך בשלות מלאה והחלטה מאוד מגובשת. ברור שיש כאלה, אבל בעיניי הן פחות שכיחות.

ומצד שני, הכרתי גם נשים שהתחתנו בגיל 21 והיו בוגרות מאוד וקיבלו החלטה מתוך מקום בריא ומהמם

ואם כבר מדברים על לחץ, לפעמים דווקא בנות בנות 22 מרגישות יותר לחץ להתחתן מאשר בנות 27. למה?, בעיניי זה קשור לסביבה משדרת אותו דבר

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה