תינוק בן 5 שבועות.
בת 14 שנשלחה למיון, ורוצה דווקא את אמא.
מי לוקח אותה? אמא + תינוק, או אבא, ושתסתדר?
תינוק בן 5 שבועות.
בת 14 שנשלחה למיון, ורוצה דווקא את אמא.
מי לוקח אותה? אמא + תינוק, או אבא, ושתסתדר?
הבעיה שכנראה יהיו בדיקות מביכות בשבילה, והיא רוצה אמא שתעזור, ולא אבא שגם ממנו מתפדחים.
הכי טוב שאבא ילך איתה,
אם המצב דורש דוקא אמא (בגלל אופי הבעיה או עניינים רגשיים) למצוא סידור לקטן,
אם יונק אולי אבא יהיה איתו באיזור בית החולים (באויר הפתוח/ קניון סמוך) וההורים יתחלפו לזמני ההנקה.
אם יש אופציה לבקבוק שישאר אם אבא בבית.
ולקחת כשיקול גם את הכוחות של האמא שאחרי לידה.
רפואה שלמה
והולכת עם הבת
לכי תדעי מי יבדוק אותה לכי תדעי מה יבקשו
עדיף אמא
או להשאיר תינוק עם סבתא
והולכים אמא ואבא ביחד ...
מחזיקים מעמד כמה שעות ובע"ה תחזרו מהר והכל יהיה בסדר ובריאות אמן
אם מתאפשר כמובן.
או למצוא סידור אחר לתינוק.
אם אין שום אופציה אז חיי התינוק חשובים יותר עם כל הצער, אבל כן דואגת להיות איתה בטלפון לפחות ולחזק אותה מרחוק כמה שאפשר.
רפואה שלמה!!!
לתת לה את המרחב שלה,
להיות איתה בבדיקה אבל לא להסתכל אם לא שייך (ולהגיד לה שהוא כאן אם צריך משהו)
בקיצור... הכל לפי אופי הבדיקות .
יש גם אפשרות שהוא יכול לבקש מאחות שם במיון שתיכנס להיות איתה בזמן הבדיקה אם היא רוצה.
זה מאד מקובל לדעתי ויכול ממש להקל עליה.
אפשרות נוספת - שדודה/סבתא תלך איתה (עם/בלי אבא) - אם יש מישהי מתאימה...
ואבא/ גיסה/ אחות שומרים על הקטן בקרבת מקום למקרה שיצטרך לינוק
יש איזו סבתא או דודה שהיא מרגישה מספיק קרובה אליה, שתוכל להיות איתה שם? (אולי ביחד עם אבא, כי מן הסתם צריך אפוטרופוס לחתימות וכאלה)
אפשרות נוספת - תלכו כולכם. בעלך יישאר מחוץ לבית החולים עם התינוק ואת תיכנסי עם הבת. אם התינוק יצטרך לינוק - תעשו החלפות לזמן קצר (אולי להביא עוד מישהו שיוכל לשמור על התינוק בחוץ בזמן ההחלפות).
רק השאלה אם דבר כזה לא יתיש אותך מדי, כשאת עוד במשכב לידה...
בריאות שלמה לכולכם! החלטות טובות...
אמא עם הנערה ואבא מחכה בחוץ עם התינוק
זו דעתי
בעלי היה מחכה עם התינוק באוטו
ואני עם הילדה
או מביאה בקבוק אם התינוק היה מסכים לקחת, ששאוב או מטרנה
ואני פה בבית עם הקטן ושאר הילדים.
ומזל, כי זה גרם לי לראות כמה קשה להם כשהאחות 'גונבת' להם כל פעם את אמא (זה סיפור כרוני, לא חד''פ).
אז טוב שפעם אחת התחלפנו. ואמרתי לילדה שאני זמינה בשבילה בטלפון, אבל בינתיים היא לא השתמשה באופציה הזו.
ובינתיים בבי''ח הם עדיין בבדיקות...
זה בטח קשוח ממש.מוריהואל תשכחי בכל מקרה שאת אחרי לידה.
אז מקסימום הילדים היום לא יתקלחו. 🤭
אני ממש בסטרס עד שיהיו תוצאות לבדיקות.
והגדול התחיל לי כאן סצנה של גיל ההתבגרות, ובת ה-12 לקחה פיקוד על הארוחת ערב, ואח''כ התפרקה בבכי שץעל זה שתמיד היא נשארת בבית וצריכה לעבוד קשה בגלל אחותה, ולמה אחותה מקבלת הורה צמוד והיא צריכה לעבוד קשה בבית (תכל'ס, צודקת). ואז גם בת ה-9 הצטרפה בתלונות ועצבים.
וזה התחבר עם השעות שבהן הקטנטן תמיד בוכה, ועם העייפות הפסיכית שלי כי לא באמת ישנתי בלילה.
וגם עכשיו, הקטנים כבר ישנים אבל ממש קשה לי ללכת לישון לפני שיש תשובות סופיות מהבי''ח (וכ''כ לא מתאים לי אשפוז עכשיו! תתפללו איתי שהיא תשתחרר הביתה עוד הלילה).
מוריהקודם כל חיבוק על הקושי הגדול❤️
שה' יתן לך הרבה כח גם בתור יולדת וגם בתור אמא לגדולים לרפואה שלמה לכולם.
מאד מאד כאב לי לקרוא מה שכתבת.
אפשר להיות חוצפנית ולשאול למה האחיות חיות בתחושה כזו?
ולמה את מצדיקה אותן ?
האחות בחרה את המצב הזה?
הבת 14 בכוונה לוקחת אליה את אמא?
בשביל להתפנק?
בשביל לפגוע באחיות שלה?
אולי הערב הקשה הזה זו הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת במצב הלא פשוט הזה שאתם מצויים בו?
קודם כל הבנה וקבלת הנהגת ה' שאם ה' מביא התמודדות לאדם מסויים ה' "לקח בחשבון" גם את הקושי של האחים שלו.
אין כאן אחות 'דופקת את כולם אלא התמודדות שה' הביא לכולם- בהשגחת ה' פרטית על כל אחד ואחת מבני הבית.
זו קודם כל צריכה להיות ההרגשה הבסיסית.
אחר כך אפשר לראות איך דואגים לעזור להם בהתמודדות שלהם, אם זה בשיחות כדי לעזור להם להבין מי אשם במצב,ואם זה בפינוק אישי להם בזמנים 'שאת יכולה לעשות זאת.
ואם זה אפילו להעזר בשעת הצורך בבייביסיטר בתשלום אם זה קשה להן לעזור כרגע.
אבל מאד מאד חשוב לדאוג שלא תהיה שנאה בלב בין אחים. המצב שתארת שבר את ליבי😞
שה' יתן לך הרבה כח וינחה אותך בעצה טובה❤️
כי אני מבינה את הקנאה שלה.
היא לא רואה את הקשיים במצב הרפואי של אחותה (שהם באמת קצת שקופים), רק את הרווחים שאחותה מקבלת.
וקורה לא פעם שפתאום מעכשיו לעכשיו אמא נעלמת מהבית ומשאירה אותה להתמודד לבד (וככה פתחנו את הבוקר היום, כשהיא התעוררה וגילתה שהיא צריכה לארגן את הקטנים...).
אני לא חושבת שיש מה להלחם ברגשות שלה. נשמע לי ממש לגיטימי. באמת קשה להיות 'אחות של...'.
אני בעיקר לוקחת מהערב הזה להביע יותר הערכה ולראות את הנתינה שלה. כי קצת לקחנו את זה כמובן מאליו, ולדעתי זה חלק ממה שכואב לה (וזה חלק מהתסכול שהיה לי כלפי הגדול- איך הוא לא מתגייס למען המשפחה במצב משברי).
דווקא עם אחד הקטנים, בן ה-5, היתה לי הערב שיחה מעניינת. הוא שאל אותי למה x כל הזמן חולה, ודיברנו על התמודדויות שונות של אנשים שונים, ושלכל אחד ה' נותן את ההתמודדות שלו.
אבל באמת ההתמודדות כ'אח של' היא שקופה יחסית. וראוי לתת לה יותר כבוד.
לגבי העניין של היחס לילדה
ובכל זאת, גם קצת עם הגישה של אם מאושרת
אני חושבת שבאמצעות איזון בין שתי הגישות אולי יהיה קל יותר לאחים האחרים ולכם
נשמעת באמת התמודדות לא קלה
❤️❤️❤️
בשורות טובות
אם קרה ומישהו התמסכן בזמן שהייתי עסוקה עם האח החולה, הסברתי לו שיתעלה על עצמו כי זה לא זמן להתלונן.
אצלי הם למדו לחמול עליו ולא לקנא. גם בן ה3 מבין שלפעמים הוא קודם לו.
נכון, קשה להיות אח של, אבל יותר קשה להיות חולה ועוד יותר קשה להיות הורה של שניהם. בגיל 12 היא יכולה להבין ולסייע במקום להתלונן ולהודות שהיא בריאה ומסוגלת לעזור.
אולי זה באמת גדול עליה להיות לבד אם האחים,אז תמצאו פתרון אחר. ( בייביסיטר, שכנה)
אולי היא באמת מקנאה ברווחים של אחותה, אז אפשר לתת לה רווחים בזמנים אחרים,
אבל להצדיק כעס וקנאה על אחות זה לא יפתור לה את הקושי, זה רק יבסס שנאה בין אחים שזה בור שחור שממש חבל ליפול אליו. כל בני הבית רק יפסידו ממציאות כזו.
וכותבת שוב שאני באמת מבינה את הקושי שלך- יחד עם הורמוני הלידה וחוסר השינה. את ממש ממש גיבורה❤️
היא מבינה.. ויש הבדל גדול..
גם אני זוכרת בתור צעירה את ה"קנאה" הזאת בצומי שהגדולות קיבלו
בלי שום עניינים רפואיים ב"ה..
סתם "עניינים של גדולות"
אולי המילה 'צודקת' לא היתה מדויקת, אלא שזה הגיוני ולגיטימי מה שהיא מרגישה.
אני חושבת על מישהי שתקטר כי יש לה ילדים צפופים, או אפילו תתעצבן עליהם מדי פעם, וכמה זה מעצבן אם יגידו לה 'אבל יש נשים שרוצות ילדים ואין להן'.
מותר להיות מתוסכלים מסיטואציה גם אם יש אנשים מסכנים יותר.
בדוגמא שהבאת - לגיטימי להרגיש קושי, לגיטימי להיות מתוסכלים,
אבל ממש לא לגיטימי אם היא תשנא את הילדים שלה שבגללם קשה לה!!!
תפקיד המבוגר זה לעזור לילד לפתור את הקושי הפיזי אבל יחד עם זה לעזור לו לנווט את הכעס למקום הנכון
אני לא מפחדת גם משנאה בין אחים מדי פעם.
ולא מקנאה, תחרות וכעס.
(בכלל לא בטוחה שיש שנאה, אבל גם אם היא היתה קיימת).
במיוחד שיש גם לא מעט זמנים של אהבה שיתוף פעולה ושמחה זו בזו.
זה שלב בתהליך. בטוחה שבסוף הן יהיו חברות טובות.
שבתוך כל הסיטואציה המורכבת שלך
כל ילד עם המטען דאגה שלו, והעייפות שלך
זה שאת שמה לב לתחושות האלה שלה זה ממש מעורר הערצה!
אלה הדברים שהכי קל לפספס או להשתיק
וזה שבתוך כל העומס את נותנת מקום גם לזה - וואו...
שה' יתן לך כח והכל יעבור מהר ובקלות!
המילים האלו נותנות הרבה כוח!
💓
ב"ה אחותי לא היתה חולה אבל בהחלט היו לה עניינים רפואיים הרבה יותר ממני, וגם היתה לה תקופה של בדיקות שונות. ואני זוכרת את הקושי של להשאר לבד כל פעם ואת הקושי שכל תשומת הלב מופנית אליה ולא שמים לב לכל מה שאני עושה בזמן הזה. ובנוסף לקנאה היתה גם תחושת אשמה על הקנאה.
אצלי הקנאה הזאת לא היתה מדוברת ואני חושבת שזה ממש חבל, נשארתי עם הכל בבטן והרגשתי שהרגשות שלי לא לגיטימיים. יפה וחשוב בעיני שדיברתם על זה. (ומוסיפה שלמרות הקנאה גדלנו צמודות בחברות טובה ממש).
אגב גם אצל בעלי יש לאחותו עניינים רפואיים משמעותיים. וכשהוא היה ילד אמא שלו ממש דיברה איתו על זה והם קבעו מה הם עושים ביחד בשביל שהוא לא ירגיש קנאה, ובאמת היה להם זמן איכות קבוע בתקופות של טיפולים. עד היום זה זכור לו לטובה.
נשמעת התמודדות לא פשוטה בכלל.. ושאת מתמודדת מדהים והילדים פתוחים איתך. בריאות בריאות בע"ה.
לא רק הקושי הרפואי עצמו עם הילדה, לא רק זה שאת אחרי לידה עם תינוק קטנטן, אלא גם הקושי של שאר האחים סביב כל זה...
ממש קשה 
הלוואי שהיא תהיה בריאה לגמרי. והלוואי שהאחים שלה יצליחו לראות את הזכות בהיותם בריאים ויכולים לעזור...
הרבה כוחות לך, אמא גיבורה! ♥️
תודה רבה לך. הייתי כ''כ זקוקה למילים האלו עכשיו
תבורכי 💓
הרבה כוח ובשורות טובות!מתואמתנעזרת בסבתא/סבא...
מניקה את היונק, יוצאחם שניכם איתה, ואת חוזרת כשסבתא אומרת שהקטן התעורר...
וחמותי המקסימה נסעה להחליף את בעלי ולהביא לילדה ציוד.
וממש קשה לי להיות כאן בבית ולא לידה. אבל זה מה יש- וצריך לשמור על שגרה לשאר המשפחה, וב''ה שחמותי יכולה להתגייס!
ואני צריכה גם להצליח לשחרר ולסמוך על הילדה ועל חמותי שיצליחו להסביר את הבעיה כמו שצריך, ולקבל את כל הבדיקות והטיפולים הנכונים.
מקווה ממש שיעבור מהר ובטוב.
תרגישו טוב ושיעבור מהר.
כדאי לך לחשוב על הפעם הבאה (בתקווה שלא תגיעה) ולהרגיל את התינוק גם לבקבוק, כדי שתוכלי גם את להיות איתה.
טוב שיש תגבורת מצד חמותך. זה מבורך.
תרגישו טוב ושתהיה רפואה שלמה ובריאות איתנה לבת שלך
וגם לך בע"ה 
שתתאוששי בקלות מהלידה ושבע"ה הקב"ה יתמיד בריאותכם שלא תחלו ולא תצטרכו לא לרופאים ולא לרופאות.
המון כוחות, בריאות וכל טוב לך אמא לביאה שחולשת על כל הממלכה!
בריאות שלמה ומהירה.מוריהאולי הולכת איתה ועם התינוק במנשא?
לא יודעת מה להגיד..
חבל שהתינוק יחטוף וירוסים..
רפואה שלימה
הפה שלי מלא פצעים-
כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-
כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער
תנסי חלב עיזים
אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.
ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.
לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?
לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)
יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?
תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...
הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️
כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.
רפואה שלמה♥️
אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה
כמו שצריך. תרגישי טוב!
שאמור לעזור לפצעים בפה…
החלמה מהירה!!
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.
מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.
לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,
מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.
באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.
לשובע
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות
אוףף
דרך כללית
זה לא מופיע בראשי
אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה
תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה
בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.
את יודעת מה לעשות הלאה?
או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.
ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
כמה זמן את אחרי איחור?
הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.
עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.
היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.
אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).
היא: שהוא ימות!
ומתפרצת בבכי.
והמחנק עלה לי לגרון.
וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.
ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).
ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.
וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.
איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!
יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔
מניסיון, יש להם כלים טובים!
ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש
וחיבוק גדול♥️♥️
אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)
היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים
זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.
הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶
בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)
ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...
לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.
זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.
כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.
וישר הם שאלו אם אבא מת😔
כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?
נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??
אחד מהם חזר ב"ה
וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו
וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'
ילד בן שלוש🙈🙈
מדהים פשוט
בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.
אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')
סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?
שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..
הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.
אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..
בהצלחה בהחלטה!
עברתי לזה בלית ברירה
הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים
זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי
אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)
ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.
להשתמש במניעה לשווא
כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז
נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן
אבל אין לזה סוף ככה
צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)
ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)
אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...
יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.
הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה
כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים
אם להימנע כי יש חשש
אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.
ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה
אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש
אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.
להיכנס להריון.
ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס
הם מתעלמים מהעובדות בשטח
ומתייחסים רק ליום הביוץ
כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ
בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).
ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה
עם קוטל
אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו
עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות
בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.
מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום
אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם
האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום
אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל
לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד
אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים
וגם עם התקן זה קרה ויקרה
וכנל עם גלולות וטבעת
בקיצור
זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות
והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו
אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%
נכנסתי אתה
האמת בלי ג'ל
ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת
על כל השאר מאוד הקפדתי.
היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.
עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר
והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה
אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.
מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל
אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה
תמיד
ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה
נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד
זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר
והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה
זו הגנה גבוהה
אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר
דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?
אז היא בודקת גם את זה
שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם
ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות
התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.
נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....
אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין
צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.
מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)
כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות
גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת
התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא
קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:
בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה
שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.
כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)
וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.
אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.