לפי הרמב"ם התשובה לכך פשוטה. הכי טוב היה להמציא עולם שיש בו בחירה חופשית (לא ניכנס לשאלה למה, בפשטות זה משום שכך הבחירה בטוב יותר שלימה, וכך האדם יקבל עליה שכר יותר גדול....), אבל אין זה אומר שזה טוב שהאדם יבחר ברע, הכי טוב אם כולם יבחרו בטוב, ומה לעשות, אנשים בוחרים ברע, אך זה כבר מצד האדם, האדם בחר ברע ולכן ממילא גם יש צורך בייסורים וברעות שיבואו עליו כדי להחזיר אותו בתשובה וכו'....אבל הרעות בעולם הן משום שהאדם בוחר ברע, ובמובן זה הוא מביא את הרעות על עצמו, אך אין עניין שדווקא יהיה רע. קרה דבר רע מסויים, או עומד לקרות, ה' אומר, האם לאפשר לרע הזה לקרות ולהתקיים? כן, כיוון שזה בצדק ולטובה, והייסורים האלו לטובה. אך זה לא בא בצורה אידיאלית ומתוכננת מאת הבורא. הבורא ידע את כל הרעות והדברים שיקרו, ולמרות זאת החליט שטוב באופן כללי להמציא את המציאות, עם כל הסיבוכים והאתגרים שבה.

לפי תפיסות אחרות, אמנם הרע באופן כללי הוא קלקול, אך יש בכל דבר נקודת אמת, נקודה של טוב, ניצוץ. לפעמים הניצוץ הזה קטן מאוד. משום שיש בהרבה דברים גם עטיפות וקליפות של קלקולים, האדם מצידו לא יכול לקדש את הכל, וצריך לעשות הרבה מלחמות ובירורים כדי לקחת את הנקודות הטובות מכל דבר, וישנם דברים שהוא לא יכול גם אחרי בירור לקחת את הנקודה הטובה, כי זה מסוכן. התניא בליקוטי אמרים פרק י"ג כמדומני (או י"ד, באיזור שם...) מדבר על כך שאמנם לא כל המציאות בדרגה שלימה, ויש דרגות במציאות, אך אין רע מוחלט, אין דבר שלגמרי מתנגד לתכנית של ה', ובכל דבר ישנו טוב יחסי, אף אם ביחס לדבר אחר הוא לא טוב, ונחשב רע. (למרות שהבנתי שיש רע מוחלט, אלא שהרע הזה במציאות, אך מעל השמים הכל טוב, כיוון שעצם חיזוק הטוב שאותו רע עושה זה נותן לו מקום כחלק מהתכנית הא-לוקית. זה לגבי עמלק, רוב הדברים יש בהם בעצמם נקודת אמת....). לדוגמא, אדם חטא בדבר מסויים. החטא עצמו איך שהופיע הוא מקולקל ולא טוב, אבל עצם זה שיש לאדם כוחות מסויימים, זה מראה על דבר חיובי שיכול להתממש בצורה קדושה, ובעניין הזה יש בכוחות האלו ניצוץ א-לוקי. ואפילו החטא עצמו, אם החטא גרם לאדם לחזור בתשובה למקום יותר גבוה ממה שהוא היה ולהיזהר יותר מחטאים, בכך אפילו החטא הייתה בו נקודה טובה, שהביא למצב יותר גדול. (אם כי זה רק בדיעבד, אסור לחטוא על מנת לשוב....ואפשר להתרומם למדרגה עליונה יותר גם בלי לחטוא....). בדוגמא שלך, גם אם האדם הזה ראש ארגון פשע והוא מצידו עושה רע, ה' לא ייתן לו לפעול במציאות, וכל דבר שהוא פועל במציאות, בסופו של דבר הוא לטובה, וה' מגלגל חובה ע"י חייב. ונגיד אם חיבל באותו עסק, הייתה פה השגחה א-לוקית, שגם אם באותו זמן נראה שזה לא טוב, בסופו של דבר זה יגולגל לטובה. (נגיד הסיפור של אליהו וריב"ל שאליהו גרם לפרה של העני למות, וזה היה במקום הגזירה שהייתה על אשתו של העני למות....). אז גם אם אותן מחשבות בצד הגלוי הן רעות, הייתה פה השגחה א-לוקית, שאפשרה את המחשבות האלו, או לפעמים יצרה אותן ועוררה לאותו אדם את המחשבות האלו....

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)