אנחנו לא מדברים על זה שמישהו שאנחנו מעירים מצותת לשיחה שלנו, או עומד ומסתכל עלינו שעות.

אם גם אני וגם היא בבית קפה, כנראה שגם לה יש סיבה שהיא שם, ולכן היא לא תשב ותבהה בי.

במה זה שונה מלהיות בדייט עם חברה קרובה, במובן הזה של סיטואציה פגיעה\אישית?

גם בין חברות לא הייתי רוצה שמישהו אחר יצותת לשיחה שלנו.

אני פשוט לא מצליחה להבין זה מפדח..

ברגש לא .. יש תחושות פיזיות של מבוכה

מה נעשה

חוץ מהקטע שזה מוזר לעבור ממצב של להיות חברים שמשתפים כמעט בהכל,מדברים חופשי פתאום הופכים ל2 אנשים זרים.זה פשוט לא טבעי ויוצר תגובות בהתאם.

או שתי סיטואציות:

1. כשאת בדייט עם מישהו את פוגשת מכר/ה

2. פגישה אקראית עם אקס (נראה לי לשם כיוונה התגובה של @אנו.נימית )

הסיטואציה הראשונה פחות מביכה, אלא אם כן הדייט שלך הוא חייזר שאת מתפדחת להיראות איתו ברבים, או שמי שפגשתם בדרך הוא רכלן גדול, ואז מחר כבר יפוצו עלייך שמועות שאת מאורסת או בקשר מתקדם, ואם זה מישהו שמכיר את שניכם, אז בכלל יש סיכוי שתהפכו ל"ידועים בציבור".

הסיטואציה השנייה היא בלתי נסבלת מבחינתי. ואל תשאלו למה. לא. מסוגלת. לפגוש. אקס. ברחוב. ואם זה קורה, אני מגיבה על הפנים.

יודעת שזה לא רציונאלי, אבל זה חזק ממני.

אז... @ אקסים שמרו מרחק!!😆

שמתי לב שלא קראתי נכון את השאלה..

מסכימה עם ox2694 וחפירות ולפעמים הטפות מוסר נלוות לזה מצד קרובים  ורחוקים.

ב. עדיין, הסיטואציה הזאת וכל מה שקשור לתהליך הזה זה משהו אינטימי. אישי. אז יש תחושה שצריך לבודד אותו משאר העולם, כי זה שלי ולא שלהם (ואנשים זרים לא מפריעים, הם סתם חלק מהנוף) 

וגם: @(אהבת עולם)

@אנו.נימית

@חתולה ג'ינג'ית

אנחנו מדברים על זה שמישהו שמכיר אותך רואה אותך בדייט.

ההיגיון שלי אומר שאם אנחנו מתאמצים להסתיר מהסביבה הקרובה (קרובים ומכרים) שאנחנו נמצאים בקשר, והם רואים אותנו בדייט -> משמע אנחנו כבר לא מתאמצים, וזה קשר רציני וכו' וכו'.

אני חושבת גם שיש ערך כלשהו - הרבה לפני שמתארסים - להיפגש בדייט עם הסביבה הקרובה, לבחון את הקשר כשמרחיבים אותו מעבר לרק שנינו. אולי זה עוד סיבה שאותי זה לא מפדח, אלא עו הזדמנות להעמיק את הקשר.

אני יוצאת מנקודת הנחה שבכל חברה יש אנשים רכלנים וחסרי טקט. אבל למה שאני ארקוד את חיי לפי החליל שלהם? מה אכפת לי? שיגידו שאני מתארסת, והם יצטרכו לאכול את הכובע לגלות שזה היה דייט ראשון ואחרון... זה לא שאני מטעה אותם, זה הם רואים את המציאות בצורה לא נכונה.

אני מסכימה שהקשר עצמו הוא אינטימי, אבל סוג האינטמיות בשלב הזה של דייטים הוא סוג של אינטימיות ציבורית - הוא נעשה בין כה וכה לעיני אחרים, בין אם הם זרים ובין אם הם מכרים. אותי לימדו שקשר שמבודד מהעולם הוא קשר שעלול להיות מסוכן...

לי זה נשמע קצת מוזר, אבל אני יודעת שיש תרבויות שבהם מקובל שתפקידו של הבחור בדייט הוא להגיע לבית של המדוייטת, לדפוק בדלת, להגיד שלום למשפחה, ואז לקחת את המדוייטת לדייט. זה לגמרי מוציא את הרוח מהקטע של הפדיחה, כי כולם מודעים לעניין.

לגבי לפגוש אקסים ברחוב, זה באמת נושא אחר, אני חושבת שצריך לחלק גם את זה: אנשים שהיה לך איתם קשר משמעותי, ואנשים שלא היה לך איתם קשר משמעותי. אם הם מהסוג הראשון, אני מבינה שיש בזה מבוכה (אבל זה ממש לא פדיחה בעיניי). אם זה מהסוג השני, יש מצב שאני בכלל לא אזהה אותם... בכל מקרה, שלום נימוסי ועוברים הלאה. למה צריך להגיב משהו יותר מזה?

אבל רובנו לא במצב הזה כרגע וזה דורש הרבה עבודה לשחרר את זה. אנשים שדוחפים את האף רק מקשים על העבודה על זה.

ואני ממש הרגשתי את זה, שבקשרים שהיה לי בהם טוב היה לי אכפת הרבה פחות שיראו אותנו ביחד וזה בלט בעיקר בקשרים שגם ככה חתכתי בהם בסוף.

מבחינתי התהליך עצמו הוא אינטימי (בעיקר מול עצמי אולי?) ולא דייט מסוים או אדם ספציפי. אז אני לא מעוניין שיכנסו לי הסחות דעת או הפרעות חיצוניות. בא לי שגם המעטפת תשאר שלי עד שאחליט להוציא את זה החוצה. וכמו שאהבת עולם הזכירה, בקשרים שהולך טוב אז גם החשיפה יותר קלה.

אבל אני מניח שזה יותר עניין של אופי ופחות משהו שיש לו הגיון מובנה מסויים ולכן יכול להשתנות בין אנשים.

ונקודה קטנה שלא הבנתי, את מנסחת כל הזמן כאילו מפריע לך איך שאחרים מתנהלים. למה זה חשוב? אם לך אין בעיה אז הרווחת... וגם אם הצד השני לא רוצה בשלבים ראשונים, הרי ברור שזה חייב לקרות מתישהו, אז אין מה להלחץ לדעתי. 

בדייט הראשון שלי עם מישהו ראתה אותנו מישהי שזיהתה והעבירה הלאה את המידע שאנחנו מתארסים🤔  

וזה *בדיוק* החלק שיפגוש אותך כשאת בדייט...

לפני הרבה שנים *המורה שלי מכיתה א'* ראתה אותי הולך עם בחורה ברחוב. כנראה גם ראתה שאנחנו מדברים ושכיף לנו ביחד.

האם היא אמרה לי שלום בנימוס?

לא!

היא התחבאה באיזה חור ולמעשה אין לי מושג איפה בדיוק היא הייתה כשראתה אותנו.

האם היא שמחה בליבה ושמרה זאת לעצמה? 

לא!

היא התקשרה לאמא שלי לדווח לה. אמא שלי לא ידעה איך לאכול את הסיפור הזה.

ו...הבחורה הייתה בכלל בת דודה שלי שפגשתי במקרה באוטובוס, באותו הזמן היא עדיין הייתה תלמידה בבית יעקב.

קרה לפני שנים לאחי. פגש איזה מכר רחוק שכל הזמן לא הפסיק לקרוץ לו.

אחרי יומיים אמר לאמא שלי שראה אותו עם מישהי.

המישהי היא אחותי... 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי