בס''ד
כל פעם שהתחושה ''אני מרגישה אמא רעה'' מגיעה - להתמקד במחשבה ''אני אמא בהתלמדות'' 
מה שאת מתארת עם הבכורה שלך מוכר לי ממה שאני חווה עם הבכור שלי.
כבתבו בשרשור על החשיבות לדייק את הציפיות שלנו מהילדים שלנו ולהתאים אותן ליכולות שלהם. זה ממש נכון!
אבל מאידך טבעי שזה לא יקרה בבת אחת, אלא שזה דבר שנידרש ללמוד אותו, לאט-לאט, על ידי ניסוי וטעייה, שיפורים וגם נפילות בדרך.
יש לך מודעות לגבי מה שקורה היום ומה טעון שיפור. יש לך חזון לגבי איזו מן אמא את רוצה להיות.
סימנת לעצמך מטרה - וזה הדבר הכי חשוב!!!
זה שבדרך אנחנו נופלות שוב ושוב - זה כי אנחנו עדיין בדרך.
לפעמים השיפור הוא איטי מאד ויש תחושה שאנחנו מדשדשות במקום בלי התקדמות ניכרת.
וככה אנחנו מוצאות את עצמנו יום-יום מבקשות סליחה בגלל ששוב מעדנו ולא היינו הוגנות מספיק עם ילדינו.
ולפעמים אנחנו זוכות לקפיצות גדילה ומצליחות להשתפר תוך זמן קצר יחסית.
אבל כך או כך, שום מאמץ אינו הולך לריק!
כל תיקון שאנחנו עושות, כל התבוננות שאנחנו מבצעות - מקדמות אותנו אל היעד!
זה ממש חשוב לחזק בתוכנו את התודעה הזאת, כי זה מסר חשוב גם לילדים שלנו -
- בני אדם הם כל הזמן 'בדרך', עד גיל 120
- לטעות, זה חלק מהחיים, והכל בסדר
- יש גבורה בקימה כל פעם מחדש ובחתירה היום-יומית לעבר חזון וכו'
- ובסוף, כל זה גם ישתלם בע''ה!🙂
ועוד מסר חשוב שיש בזה הוא: שהקשר שלנו חזק, והילדים שלנו חזקים - יותר מהטעויות שלנו כאימהות.
זה נכון שהורה שלא ינסה לשפר נטייה להיות בביקורתיות כלפי ילדיו בסוף עלול להסב להם הרבה נזקים.
אבל כאן אנחנו ממש לא מדברות על זה! כאן אנחנו מדברות על:
אמא טובה ונפלאה!
שמצליחה!! לראות כמה הילדה שלה מהממת וטובה, חרוצה ומצטיינת, אחראית וחלום של ילדה ממש!
אמא שבמודעות לגבי צורת הדיבור שלה, וחפצה בשינוי!
אמא שעושה חשבון נפש!
אמא שיודעת לתקן ולבקש סליחה!
אמא שכותבת כאן כדי לקבל טיפים ודחיפה קדימה!
אמא כזאת בוודאי תצליח לשנות את מה שהיא רוצה לשנות, בעזרת ה'!
ובינתיים, עד שהיא תצליח להגיע לזה, יש פה ושם פליטות פה, יש דיבורים מיותרים, יש פשלות - אבל זה רק כי את בדרך עדיין!
והקשר שלכן מסוגל לספוג את מה שעדיין קורה *כרגע*. כי זה מצב זמני, ואת כל כולך מכוונת למקום גבוה הרבה יותר, ועוד תגיעי אליו בע''ה.
אז לתקן כשטועים, ברור.
לעשות חושבים איך אפשר להשתפר - כמו שאת כבר עושה.
לחזק את כל מה שאת יכולה לחזק, להרבות במילים טובות ובטוב, כמו שאני בטוחה שאת כבר מנסה.
להתפלל על זה, כי הרבה פעמים התפילות מצליחות איפה שאנחנו לא עדיין לא מצליחות בכוחות עצמינו.
אבל בבד בבד, להיות עם הפנים קדימה, בלי לפחד שאת הורסת אותה ח''ו.
זה היה הורס אותה אם זה היה ממשיך ככה לאורך שנים.
אבל בע''ה זה לא יהיה. עלית על נקודה לשיפור, את על זה, ובע''ה תזכי לברכה והצלחה בעמלך ותגיעי למה שאת מייחלת לעצמיכן!❤
[ואני גם מאד מסכימה עם מי אלה שכתבו שממש חשוב לדאוג לעצמינו.
החיים עם ילדים קטנים (וקל וחומר עם לילות בלי שינה!) הם אינטנסיביים מאד ובקלות הם עלולים לא לאפשר לנו את הפנאי הרגשי לחולל שינויים בתוכנו.
ולכן חשוב כל-כך לדאוג לזמנים של מנוחה ושל התמלאות, כדי להצליח לעצור קצת וגם כדי להיטען בכוחות.
אישית, אני ממש רואה בחוש קורלציה בין היכולת שלי לדבר נכון לילדים שלי לבין כמה אני 'מתוחזקת' נכון.
אז אצלי התחזוק הזה הוא במקום מאד גבוה בסדרי העדיפויות, לא רק בשבילי-עצמי - אלא גם כי הוא זה שמאפשר לי להיות האמא שאני רוצה להיות 🙂]
בהצלחה אמא אלופה!!
בהצלחה לכולנו! ❤❤
