ותקחי בחשבון שעצם הלחץ הזה של כן הריון, לא הריון יכול לגמור את החשק

ככה זה אצלי לפחות..

היא לא עם מניעה, אלא שגם המניעה לא דרדרה ככה את החשק.

וגם לי נשמע שאולי יש כאן תחילת הריון.

אם היה לי מחזור סדיר הייתי בודקת כי זה פחות מ4 ימים לפני איחור

אבל הוא לא... ואין לי רוח לרדוף אחרי הזנב של עצמי

תנסי לשים את חיפוש החשק בצד, כי עצם ההתעסקות בזה יכולה לכבות.

תהני ממה שכן טוב לך (מגע, חיבוק), גם אם זה לא מעורר.

אפשר אפילו לתרגל נשימות עמוקות לתוך המגע הנעים, להתרכז רק בו, כי כשהמח עסוק במה שטוב, הוא לא בורח לדיוני 'אוף, למה לא באת לי'- אנחנו יכולים לחשוב רק מחשבה אחת בכל רגע.

וגם אם הגוף יתעורר בסוף וגם אם לא- זה בסדר.

אל תכריחי את הגוף לרצות. הדבר היחיד שעובד זה להרפות, להרפות ולהרפות- עד שהוא יתעורר מעצמו.

כי יופי אז אני מתרכזת במגע שנעים לי ובסוף לא באלי. ומה עם בעלי?...

כשהוא מעורר זה יותר בעיה גם הלכתית וגם רגשית...

וזה צריך להיות ברור גם לך וגם לבעלך.

אחרת זה יכול לגרום לרתיעה גם מסתם מגע, כי אין חשק ומפחדים שזה יגרור יחסים.

דבר שני בשביל שיהיה חשק צריך להנות מכל התהליך. ושאת בעצמך תהני. לא רק בשביל בעלך.

יש לי עוד דברים לכתוב השאלה אם את רוצה לשמוע דברים בעניין בכלל...

שהכל זה בשבילך, שתהני אץ, שתהיי אץ רגועה, שיהיה לך טוב...

כאילו אין עוד צד לסיפור. כאילו זה לא בעיה גדולה הרבה יותר כשהגבר לא בא לסיפוק מאישתו מאשר אישה לבעלה

(כי היא כנראה תתגבר והוא כנראה יסיים את המלאכה בלעדיה...)

אלא *גם* בשבילך.

ונכון, זה בעייתי הלכתית זרע לבטלה, אבל יש דרך ארוכה עד שהגבר יגיע למצב שהוא יאבד שליטה.

אפשר להתחבק ולהתנשק בלי שהוא יגיע למצב של הוצאת זרע.

תתגבר.

יש להתגברות מצד האישה אלמנטים נפשיים, גם הם הקטע הפיזי אולי פחות נוכח.

באופן כללי אני לא חושבת שזה בריא ליצור מערכת שאחד מבני הזוג מרגיש שאינטימיות זו משימה.

הקול שאומר לנשים תהני, תעשי מה שמתאים לך, בא לתת קונטרה לגישה הרווחת (גם אם בתת מודע), שיחסים זה בשביל הגבר, שכחלק מחובות הנישואים זה משהו שאישה "נותנת" לבעלה.

נכון, רוב האנשים לא יגידו את זה בצורה כל כך ישירה

אבל זה בהחלט המסר שמועבר, וגורם להרבה נשים להרגיש לא בסדר אם אין להן חשק.

זה בסדר שאחד מבני הזוג לא ירצה, זה בסדר שבן הזוג השני יתבאס מזה. זה לא אמור להפוך את השיח לשיח של תחושת אשמה או חוסר נעימות. להיפך, בגלל שזה משהו זוגי מקרב, האידיאל הוא להצליח לדבר על זה, ולחשוב מה הכי נוח לבני הזוג, כזוג. בלי קשר לקולות חיצוניים שאומרים שצריך כך או צריך אחרת.

צריך לדבר, לראות מה מתאים לכל אחד, מה לא מתאים. האם אפשר לשלב מגע כלשהו שהוא ניטרלי, באיזה שלב זה הופך להיות מעורר מידי וזה לא מתאים. זה לא אחד נגד השני. להיפך.

כשאישה באה ואומרת, אני רוצה לרצות, אבל בשביל זה יהיה לי טוב xyz, המנגינה היא לא לעומתית. אלא מקרבת, מתוך רצון להגיע לקרבה בשמחה, ולא מאילוץ.

אלא שבטבע האדם במערכת יחסים בין גבר לאישה -

הגבר שמח כשהוא נותן לאשתו ואשתו שמחה מהנתינה ,

והאישה שמחה - כשבעלה משמח אותה.

כלומר הם יכולים מאוד לשמוח מאותו דבר בדיוק.

יש לי בעיה שאני באמת מרגישה שאני חייבת לו את זה.

אני נהנת מאוד. באמת יאמר לזכותו הוא עושה מעל ומעבר. אין דברים כמוהו.

זו המדריכת כלום שאמרה לי שגבר שפיתו בסלו לא ילך לרעות בשדות זרים, ושהתפקיד של אישה בתחילת הנישואין (אנחנו שנתיים נשואים) זה לחזק לבעלה אץ ההרגשה שמתי שהוא רוצה- אני פה.

עכשיו, לפני שתגידו שזה הופך אותי לשפכת מין, עד לשבוע- שבועיים האחרונים- זה היה לי סופר דופר.

אם לכל הבנות בתחילתהריון אין חשק- לי זה היה אוויר לנשימה... גם אחרי הלידה יחסית. היה לי כיף שזה כזה בקלות לנו

ופתאום עכשיו ביום בהיר, קבום. כלום. אין.

אז ברור שלבעלי פתאום מוזר שמתמזמזים קצת וזהו אין כלום.

וגם לזה לא תמיד יש לי חשק...

אז עכשיו נוצר מצב שמה שהיה עד עכשיו הכי מובן וכיפי לשנינו, הפך להיות לי קשה ולו- בלתי מובן...

הגיוני שדברים משתנים, וגם אם תמיד היה לך חשק פתאום אין לך.

תשבי עם בעלך ותסבירי לו שכרגע אין לך חשק, אבל אפשר לעשות דברים בלי להגיע ליחסים ממש. כמובן ברצון שניכם.

ובמקביל תנסי לברר גם מה גרם פתאום לחוסר חשק. לדוג' הורמונים, עומס, עייפות, וכדו' ותראי אם זה משהו פתיר.

ותנסי להבין מה יכול לעורר לך חשק. לדוג' חיבוק, נשיקה, מחמאות, עזרה בבית, ואפילו לישון ולהיות רעננה.

הואמאומר שזה תירוץ!

מה תירוץ?! כשאני עייפה אני רוצה לישון!

או שסתם זרקת את זה?

כי לפי דעתי צריך ממש לשבת ולדבר על זה בנחת. ולהסביר לו שאת לא אומרת את זה סתם מעצמך

ואם מחפשים הידורים במצווה אז רצון של האשה זה לגמרי הדרך הכי טובה לקיים את המצווה. הסכמה של האשה זה חובה, אבל הסכמה בלי רצון זה לא אידאלי...

ברור שהשינוי עצמו מבאס

זה לא כיף שאין חשק גם בשביל עצמך ובטח כזוג

אבל זה טבעי וזה קורה

ושווה לנסות להבין עם עצמך אם זה סתם זמני והורמונלי או משהו אחר

אבל אם זה מביא איתו תחושת אשמה ומחויבות זה מקשה על החשק להתעורר חזרה...

כואב לי לקרוא שזה מה שאמרה המדריכה לפני שנתיים,קיוויתי שזה כבר לא השיח... ב"ה שהיה לך טוב עם זה עד עכשיו. זה מתכון לכל כך הרבה קושי לזוג ממוצע

כן היא לא היתה מדריכה מוצלחת כלכך...

גם אמרה לי שאסור לדבר בזמן שמקיימים יחסים... ושאם בזמן ’קיום המצווה’ האישה צריכה לשירותים אז לילדים יהיה קשה מאוד להיגמל מטיטול, ושצריך לחשוב רק מחשבות קדושות כי כך יוצאים ילדים צדיקים🤦‍♀️

מזל שלבעלי היה מדריך נורמאלי יותר

ממקורות בריאים ומקדמים יותר

מיניות בין בני זוג זה מורכב גם ככה,יש תקופות שונות, ולפעמים גם ההלכה בעצמה היא מורכבת אז הידורי קדושה זה משהו שצריך להוסיף בזהירות כשזה מתאים לשני בני הזוג

נרשמת אליה? את אומרת מנסיון?

הייתי ברשימת תפוצה שלה... לא משו שמשך אותי

המחירים של דברים כאלה הם גבוהים... אבל ייעוץ אישי בהיקף כזה גבוה פי כמה. ובמיוחד המחיר האישי של להיחשף וכו

בעיני כשמה שחסר הוא ידע וכלים אז שווה ללמוד מהטובים ביותר,בקצב שלי,בבית,בנחת, כשהכל נשאר נגיש ופתוח לכל הזמן

יש סיטואציות שבהן אין תחליף לייעוץ פרונטלי

לקחתי קורסים בסגנון של אפרת צור, אישית ממליצה ממש, היא דתיה ומחויבת מאוד אבל לא סגנון חרדי

יש גם לבינת הופמן (מאוד פתוחה, לא עוסקת רק בנושא מיניות אלא לנשים בכללי ולנשים דווקא)

טלי זיו

ויש בטח עוד מהעולם הדתי

שווה לעקוב אחרי כל מי שמעניינת אותך ולראות מה מתאים

כל אחת מציעה דברים קצת אחרים 

קודם כל באמת מזל שלבעלך היה מדריך טוב.

דבר שני כמו ש@מיקי מאוס כתבה, כדאי לכם לשבת וללמוד, ביחד אט לחוד מה מותר ומה אסור. תגלו שמותר די הרבה.

ואני ממליצה ללמוד על יחסים לא רק מההיבט ההלכתי, אלא זוגי.

ממש מעציב לקרוא שזה מה שלמדת! בטח קשה לשחרר. 

זה יותר מוחשי ומיידי, ואצל אישה יותר נסתר ומצטבר.

לא מסכימה גם עם ההנחות יסוד שלך. אין שום דבר לא חברי בזה שצד אחד נהנה יותר לפעמים, אם זה לשמחת שני הצדדים (תשימי לב שאת קצת מתארת מצב הפוך על עצמך...).

אני לא חושבת שכל מגע צריך להוביל ליחסים, יש הרבה סוגים של אינטימיות זוגית, הרבה סוגים של מגע.

ממליצה ממש על הספר פשוט לרצות של מיכל פרינס. ממש.

זה הדבר הנכון גם בשבילו, כי כל גבר נורמטיבי רוצה לשמח את אשתו ולא שהיא תעשה לו טובה.

ולהכריח את עצמך לרצות- יכול להרוג את החשק.

יחד עם זאת, את מכירה את עצמך הכי טוב. ואם זורם לך להיות ביחד רק בשבילו, ואת יודעת שזה לא יפגע בכם בעתיד- לדעתי זה לגיטימי.

אבל אם את רואה שמתחיל להיווצר מצב שאת שם רק בשבילו ולאט לאט את פחות ופחות רוצה (וזה מה שקורה להרבה מאוד נשים)- אז פשוט לא. הוא יתמודד. וההתמודדות עכשיו במשך תחילת ההריון, תהיה הרבה יותר קלה מהתמודדות עם חוסר רצון כרוני שיכול להיגרר להמשך החיים. 

מזכירה שאני לא יודעת על הריון...

ומשתדלת לא לחשוב גם שזו הסיבה כי אז אם יגיע מחזור אני סתם אתבעס🤷‍♀️

כרגע אני לפני איחור, ובכלל מחזור לא סדיר, עד הריון יש זמן...

התבלבלתי.

בכל מקרה, החשק שלנו הנשים יודע לעלות ולרדת (ובסוד אגיד שגם של גברים, אבל פחות מדברים על זה).

ככה זה, וזה מבאס כשאין תיאום בין הבעל לאישה בתחום, אבל זה לגמרי נורמטיבי וחלק מהחיים.

וב''ה, כמו שזה הגיע משום מקום- ככה זה גם יעלם בקרוב ממש!

בשבת שוב לא היה לי חשק וכוח

והלילה פרישה

ועכשיו היה לי לא יודעת אם לקרוא לזה כתם אפילו... מראה בצבע של שעווה וורודה כזה...

וזה מפגר כי מחר צריך לעשות בדיקה אבל לא חבל?! המחזר שלי בחיים לא מדייק. כמעט לא הגיוני לי שזה התחלה של מחזור. וזה סתם יאסור אותנו הבדיקה... במקום שנחכה 24 שעות ושלום...

מתלבטת אם לבדוק הריון על סמך כתמים מוזרים בשבוע האחרון, חוסר חשק וקצת דברים שנהיו פתאום מסריחים לי...

מכיוון שזה יום שיש סבירות שהמחזור יגיע צריך לבדוק בו..

אז לה הגיוני להתעלם מכתמים ביום כזה..

זה עלול לאסור אותך סתם

יצא לא נקי אבל ניראלי יש סיכוי שטהור.

בעלי ייקח לרב בעז''ה היום.

המחזור לא קבוע

ואף פעם אין שום דבר בעונת פרישה

ובדיוק בחודש האחרון היה מראה

והיה טהור

ובבוקר אחרי  קיבלתי...

אז גם מי שלא סדיר אצלה ובחיים זה לא קורה - יש הפתעות 🙈

הוא עדיין לא הספיק ללכת לרב לשאול...

תוהה אם לעשות בדיקת הריון או לחכות קצת...

אין לי חשק לעשות האמת... כי עם כל הכתמים אני יותר מפחדת שזה הפלה מאשר מקווה שזה הריון...

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)