ותקחי בחשבון שעצם הלחץ הזה של כן הריון, לא הריון יכול לגמור את החשק

ככה זה אצלי לפחות..

היא לא עם מניעה, אלא שגם המניעה לא דרדרה ככה את החשק.

וגם לי נשמע שאולי יש כאן תחילת הריון.

אם היה לי מחזור סדיר הייתי בודקת כי זה פחות מ4 ימים לפני איחור

אבל הוא לא... ואין לי רוח לרדוף אחרי הזנב של עצמי

תנסי לשים את חיפוש החשק בצד, כי עצם ההתעסקות בזה יכולה לכבות.

תהני ממה שכן טוב לך (מגע, חיבוק), גם אם זה לא מעורר.

אפשר אפילו לתרגל נשימות עמוקות לתוך המגע הנעים, להתרכז רק בו, כי כשהמח עסוק במה שטוב, הוא לא בורח לדיוני 'אוף, למה לא באת לי'- אנחנו יכולים לחשוב רק מחשבה אחת בכל רגע.

וגם אם הגוף יתעורר בסוף וגם אם לא- זה בסדר.

אל תכריחי את הגוף לרצות. הדבר היחיד שעובד זה להרפות, להרפות ולהרפות- עד שהוא יתעורר מעצמו.

כי יופי אז אני מתרכזת במגע שנעים לי ובסוף לא באלי. ומה עם בעלי?...

כשהוא מעורר זה יותר בעיה גם הלכתית וגם רגשית...

וזה צריך להיות ברור גם לך וגם לבעלך.

אחרת זה יכול לגרום לרתיעה גם מסתם מגע, כי אין חשק ומפחדים שזה יגרור יחסים.

דבר שני בשביל שיהיה חשק צריך להנות מכל התהליך. ושאת בעצמך תהני. לא רק בשביל בעלך.

יש לי עוד דברים לכתוב השאלה אם את רוצה לשמוע דברים בעניין בכלל...

שהכל זה בשבילך, שתהני אץ, שתהיי אץ רגועה, שיהיה לך טוב...

כאילו אין עוד צד לסיפור. כאילו זה לא בעיה גדולה הרבה יותר כשהגבר לא בא לסיפוק מאישתו מאשר אישה לבעלה

(כי היא כנראה תתגבר והוא כנראה יסיים את המלאכה בלעדיה...)

אלא *גם* בשבילך.

ונכון, זה בעייתי הלכתית זרע לבטלה, אבל יש דרך ארוכה עד שהגבר יגיע למצב שהוא יאבד שליטה.

אפשר להתחבק ולהתנשק בלי שהוא יגיע למצב של הוצאת זרע.

תתגבר.

יש להתגברות מצד האישה אלמנטים נפשיים, גם הם הקטע הפיזי אולי פחות נוכח.

באופן כללי אני לא חושבת שזה בריא ליצור מערכת שאחד מבני הזוג מרגיש שאינטימיות זו משימה.

הקול שאומר לנשים תהני, תעשי מה שמתאים לך, בא לתת קונטרה לגישה הרווחת (גם אם בתת מודע), שיחסים זה בשביל הגבר, שכחלק מחובות הנישואים זה משהו שאישה "נותנת" לבעלה.

נכון, רוב האנשים לא יגידו את זה בצורה כל כך ישירה

אבל זה בהחלט המסר שמועבר, וגורם להרבה נשים להרגיש לא בסדר אם אין להן חשק.

זה בסדר שאחד מבני הזוג לא ירצה, זה בסדר שבן הזוג השני יתבאס מזה. זה לא אמור להפוך את השיח לשיח של תחושת אשמה או חוסר נעימות. להיפך, בגלל שזה משהו זוגי מקרב, האידיאל הוא להצליח לדבר על זה, ולחשוב מה הכי נוח לבני הזוג, כזוג. בלי קשר לקולות חיצוניים שאומרים שצריך כך או צריך אחרת.

צריך לדבר, לראות מה מתאים לכל אחד, מה לא מתאים. האם אפשר לשלב מגע כלשהו שהוא ניטרלי, באיזה שלב זה הופך להיות מעורר מידי וזה לא מתאים. זה לא אחד נגד השני. להיפך.

כשאישה באה ואומרת, אני רוצה לרצות, אבל בשביל זה יהיה לי טוב xyz, המנגינה היא לא לעומתית. אלא מקרבת, מתוך רצון להגיע לקרבה בשמחה, ולא מאילוץ.

אלא שבטבע האדם במערכת יחסים בין גבר לאישה -

הגבר שמח כשהוא נותן לאשתו ואשתו שמחה מהנתינה ,

והאישה שמחה - כשבעלה משמח אותה.

כלומר הם יכולים מאוד לשמוח מאותו דבר בדיוק.

יש לי בעיה שאני באמת מרגישה שאני חייבת לו את זה.

אני נהנת מאוד. באמת יאמר לזכותו הוא עושה מעל ומעבר. אין דברים כמוהו.

זו המדריכת כלום שאמרה לי שגבר שפיתו בסלו לא ילך לרעות בשדות זרים, ושהתפקיד של אישה בתחילת הנישואין (אנחנו שנתיים נשואים) זה לחזק לבעלה אץ ההרגשה שמתי שהוא רוצה- אני פה.

עכשיו, לפני שתגידו שזה הופך אותי לשפכת מין, עד לשבוע- שבועיים האחרונים- זה היה לי סופר דופר.

אם לכל הבנות בתחילתהריון אין חשק- לי זה היה אוויר לנשימה... גם אחרי הלידה יחסית. היה לי כיף שזה כזה בקלות לנו

ופתאום עכשיו ביום בהיר, קבום. כלום. אין.

אז ברור שלבעלי פתאום מוזר שמתמזמזים קצת וזהו אין כלום.

וגם לזה לא תמיד יש לי חשק...

אז עכשיו נוצר מצב שמה שהיה עד עכשיו הכי מובן וכיפי לשנינו, הפך להיות לי קשה ולו- בלתי מובן...

הגיוני שדברים משתנים, וגם אם תמיד היה לך חשק פתאום אין לך.

תשבי עם בעלך ותסבירי לו שכרגע אין לך חשק, אבל אפשר לעשות דברים בלי להגיע ליחסים ממש. כמובן ברצון שניכם.

ובמקביל תנסי לברר גם מה גרם פתאום לחוסר חשק. לדוג' הורמונים, עומס, עייפות, וכדו' ותראי אם זה משהו פתיר.

ותנסי להבין מה יכול לעורר לך חשק. לדוג' חיבוק, נשיקה, מחמאות, עזרה בבית, ואפילו לישון ולהיות רעננה.

הואמאומר שזה תירוץ!

מה תירוץ?! כשאני עייפה אני רוצה לישון!

או שסתם זרקת את זה?

כי לפי דעתי צריך ממש לשבת ולדבר על זה בנחת. ולהסביר לו שאת לא אומרת את זה סתם מעצמך

ואם מחפשים הידורים במצווה אז רצון של האשה זה לגמרי הדרך הכי טובה לקיים את המצווה. הסכמה של האשה זה חובה, אבל הסכמה בלי רצון זה לא אידאלי...

ברור שהשינוי עצמו מבאס

זה לא כיף שאין חשק גם בשביל עצמך ובטח כזוג

אבל זה טבעי וזה קורה

ושווה לנסות להבין עם עצמך אם זה סתם זמני והורמונלי או משהו אחר

אבל אם זה מביא איתו תחושת אשמה ומחויבות זה מקשה על החשק להתעורר חזרה...

כואב לי לקרוא שזה מה שאמרה המדריכה לפני שנתיים,קיוויתי שזה כבר לא השיח... ב"ה שהיה לך טוב עם זה עד עכשיו. זה מתכון לכל כך הרבה קושי לזוג ממוצע

כן היא לא היתה מדריכה מוצלחת כלכך...

גם אמרה לי שאסור לדבר בזמן שמקיימים יחסים... ושאם בזמן ’קיום המצווה’ האישה צריכה לשירותים אז לילדים יהיה קשה מאוד להיגמל מטיטול, ושצריך לחשוב רק מחשבות קדושות כי כך יוצאים ילדים צדיקים🤦‍♀️

מזל שלבעלי היה מדריך נורמאלי יותר

ממקורות בריאים ומקדמים יותר

מיניות בין בני זוג זה מורכב גם ככה,יש תקופות שונות, ולפעמים גם ההלכה בעצמה היא מורכבת אז הידורי קדושה זה משהו שצריך להוסיף בזהירות כשזה מתאים לשני בני הזוג

נרשמת אליה? את אומרת מנסיון?

הייתי ברשימת תפוצה שלה... לא משו שמשך אותי

המחירים של דברים כאלה הם גבוהים... אבל ייעוץ אישי בהיקף כזה גבוה פי כמה. ובמיוחד המחיר האישי של להיחשף וכו

בעיני כשמה שחסר הוא ידע וכלים אז שווה ללמוד מהטובים ביותר,בקצב שלי,בבית,בנחת, כשהכל נשאר נגיש ופתוח לכל הזמן

יש סיטואציות שבהן אין תחליף לייעוץ פרונטלי

לקחתי קורסים בסגנון של אפרת צור, אישית ממליצה ממש, היא דתיה ומחויבת מאוד אבל לא סגנון חרדי

יש גם לבינת הופמן (מאוד פתוחה, לא עוסקת רק בנושא מיניות אלא לנשים בכללי ולנשים דווקא)

טלי זיו

ויש בטח עוד מהעולם הדתי

שווה לעקוב אחרי כל מי שמעניינת אותך ולראות מה מתאים

כל אחת מציעה דברים קצת אחרים 

קודם כל באמת מזל שלבעלך היה מדריך טוב.

דבר שני כמו ש@מיקי מאוס כתבה, כדאי לכם לשבת וללמוד, ביחד אט לחוד מה מותר ומה אסור. תגלו שמותר די הרבה.

ואני ממליצה ללמוד על יחסים לא רק מההיבט ההלכתי, אלא זוגי.

ממש מעציב לקרוא שזה מה שלמדת! בטח קשה לשחרר. 

זה יותר מוחשי ומיידי, ואצל אישה יותר נסתר ומצטבר.

לא מסכימה גם עם ההנחות יסוד שלך. אין שום דבר לא חברי בזה שצד אחד נהנה יותר לפעמים, אם זה לשמחת שני הצדדים (תשימי לב שאת קצת מתארת מצב הפוך על עצמך...).

אני לא חושבת שכל מגע צריך להוביל ליחסים, יש הרבה סוגים של אינטימיות זוגית, הרבה סוגים של מגע.

ממליצה ממש על הספר פשוט לרצות של מיכל פרינס. ממש.

זה הדבר הנכון גם בשבילו, כי כל גבר נורמטיבי רוצה לשמח את אשתו ולא שהיא תעשה לו טובה.

ולהכריח את עצמך לרצות- יכול להרוג את החשק.

יחד עם זאת, את מכירה את עצמך הכי טוב. ואם זורם לך להיות ביחד רק בשבילו, ואת יודעת שזה לא יפגע בכם בעתיד- לדעתי זה לגיטימי.

אבל אם את רואה שמתחיל להיווצר מצב שאת שם רק בשבילו ולאט לאט את פחות ופחות רוצה (וזה מה שקורה להרבה מאוד נשים)- אז פשוט לא. הוא יתמודד. וההתמודדות עכשיו במשך תחילת ההריון, תהיה הרבה יותר קלה מהתמודדות עם חוסר רצון כרוני שיכול להיגרר להמשך החיים. 

מזכירה שאני לא יודעת על הריון...

ומשתדלת לא לחשוב גם שזו הסיבה כי אז אם יגיע מחזור אני סתם אתבעס🤷‍♀️

כרגע אני לפני איחור, ובכלל מחזור לא סדיר, עד הריון יש זמן...

התבלבלתי.

בכל מקרה, החשק שלנו הנשים יודע לעלות ולרדת (ובסוד אגיד שגם של גברים, אבל פחות מדברים על זה).

ככה זה, וזה מבאס כשאין תיאום בין הבעל לאישה בתחום, אבל זה לגמרי נורמטיבי וחלק מהחיים.

וב''ה, כמו שזה הגיע משום מקום- ככה זה גם יעלם בקרוב ממש!

בשבת שוב לא היה לי חשק וכוח

והלילה פרישה

ועכשיו היה לי לא יודעת אם לקרוא לזה כתם אפילו... מראה בצבע של שעווה וורודה כזה...

וזה מפגר כי מחר צריך לעשות בדיקה אבל לא חבל?! המחזר שלי בחיים לא מדייק. כמעט לא הגיוני לי שזה התחלה של מחזור. וזה סתם יאסור אותנו הבדיקה... במקום שנחכה 24 שעות ושלום...

מתלבטת אם לבדוק הריון על סמך כתמים מוזרים בשבוע האחרון, חוסר חשק וקצת דברים שנהיו פתאום מסריחים לי...

מכיוון שזה יום שיש סבירות שהמחזור יגיע צריך לבדוק בו..

אז לה הגיוני להתעלם מכתמים ביום כזה..

זה עלול לאסור אותך סתם

יצא לא נקי אבל ניראלי יש סיכוי שטהור.

בעלי ייקח לרב בעז''ה היום.

המחזור לא קבוע

ואף פעם אין שום דבר בעונת פרישה

ובדיוק בחודש האחרון היה מראה

והיה טהור

ובבוקר אחרי  קיבלתי...

אז גם מי שלא סדיר אצלה ובחיים זה לא קורה - יש הפתעות 🙈

הוא עדיין לא הספיק ללכת לרב לשאול...

תוהה אם לעשות בדיקת הריון או לחכות קצת...

אין לי חשק לעשות האמת... כי עם כל הכתמים אני יותר מפחדת שזה הפלה מאשר מקווה שזה הריון...

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.