ונדרשת עבודה עצמית, לצאת מאיזור הנוחות, להילחם בהרגלים. להודות בכנות בצדדים הפחות זוהרים שלנו ולפעול מתוך מוטיבציה ולהביא את השינוי. להשקיע אבל באמת.
וזה כולל לשנות תפיסה לגבי כל מיני דברים במציאות ובקשר עם ההורים,
ובמילים פשוטות- להתבגר.
אני מבינה שאת צעירה ועד עכשיו די נתנו לך המון דברים.
אבל יש שלב כזה בחיים, שאם לא עושים את הצעד האמיץ לבגרות, אז הדברים כבר לא עובדים ולא מחזיקים.
תפסיקי לעשות סגולות, זה מנתב את הציפיות שלך למקומות הלא נכונים. שימי את כל הפוקוס על המעשים שלך. על הבחירות, על ההחלטות, על המחשבות (איפה שהמחשבות שלך נמצאות שם את נמצאת...)
גם אם הקורס היה עולה 10000 או רק 100 שקל זה לא יעזור אם את לא תשני משהו מבפנים. אבל לא להזיז רק עשר מעלות, להזיז מספיק כדי שבאמת תאפשרי לעצמך את השפע וההצלחה.
זה בסדר גמור להחליט שאת לא לוקחת על עצמך אתגר כי עדיין אין לך מספיק כוחות להשקיע.
אבל לחשוב שלנסות לעשות קצת ולהצליח, זה לא עובד יקרה.
כשהראש שלך עסוק בלג בעומר ומי נוסע עם מי ואם המשפחה של בעלך חוגגת בלעדיכם או לא, אז המחשבות שלך לא במקום בכלל.
ניסים לא קורים מעצמם, ניסים קורים למי שעושה הכל, אבל הכל כדי להביא אותם אליו.
בכנות אני אומר לך שלדעתי עדיף שתשקיעי את הכסף באימון מנטורינג טוב, אבל בהחלטה חד משמעית שאת הולכת ליישם את כל הכלים שיתנו לך כדי שבפעם הבאה שתגשי תוכלי לעבור כמו שצריך.
כי לגשת סתם פעם ועוד פעם ועוד פעם כשאת לא באמת כל כולך מגוייסת, זה לא מה שיעזור.
מניחה שזה לא נעים לחשוב על זה ככה כרגע, אבל תחשבי על זה בהמשך ותשקלי איזה שינוי פנימי את יכולה לעשות כדי שהפעם הבאה תיראה שונה כבר מהדרך עצמה שעוד לפני שאת כותבת את המבחן תדעי שהפעם הזאת שונה מקודמותיה, והפעם הזאת תיראה אחרת גם במבחן עצמו.
בהצלחה!
