וואי אבל לחשוב אלף פעם אם להעיר על כזה דבר... כי לא בטוח שיש לה מה לעשות עם זה ואז היא תשאר סתם עם הרגשה לא נעימה בכלל...

לנסות קודם לוודא שזה משהו שהיא יכולה לשנות

הבעיה שהיא ממש רגישה וכול דבר קטן שאומרים לה היא יכולה לקחת קשה ממש.

וגם רמזים היא לא כ"כ מבינה. 

אני אוהב דוגריות וכנות, משהו בסגנון של ״אני אוהבת / מעריכה אותך ועדיף שתשמעי את זה ממני, אבל *לפעמים* יש ממך ריח לא נעים, במיוחד שאת יוצאת עם בחורים וזה עלול להרתיע…״

התעקשת אז עניתי. מלכתחילה חשבתי שעדיף שבחורה תייעץ בנוגע לאיך. 

לדעתי לא להזכיר בכלל בחורים... בעיניי, זה בערך לוודא שהיא תיעלב.

להעיר באופן ישיר עשוי להיות מוצלח, אבל אני חושבת שבשביל זה אתן צריכות להיות מאוד מאוד קרובות, שיהיה לה לגמרי ברור שאת אוהבת אותה והיא יקרה לך. ובדרך כלל עם חברה סתם, זה לא המצב. ואת גם אומרת שהיא רגישה... אז אני חושבת שזה יהיה קשה ישירות ושכדאי להזהר.

רעיון אחר - אולי להתייעץ אתה בשאלה שהתייעצת אתנו? יש לי חברה שאני ממש אוהבת ומעריכה, ואני לא יודעת איך להעיר לה... שלפעמים יש ממנה ריח לא טוב. את חושבת שכדאי לומר לה משהו? אני לא רוצה לפגוע בה, כי היא באמת יקרה, ואני מפחדת שהיא תיעלב, אבל אולי היא פחות מודעת וכדאי לטובתה כן להעיר? גם אם היא תנחש זה יכול להישאר יותר עמום...

אני לא משוכנעת שזה רעיון טוב, אולי... 

כמובן שזה בגללי ולא בגלל מה שכתבת. ברור

תחשבי טוב טוב באיזה דרך היא לא תיפגע אבל ממש לא ישירות .

נגיד אם את הולכת לקניון תמליצי לה על משהו מסוים תשאלי אותה במה את משתמשת נגיד באיזה בושם שלך?

אבל לא כמו שכתבו פה 

איך היא תבין מזה? הפוך, היא עלולה לחשוב שאני חושבת שיש לה ריח טוב.

אולי לא הבנתי את הכוונה שלך אבל לשים בושם לא יפתור את הבעיה של הריח. בושם לא מנטרל אלא  מוסיף. 

קצת מוזר לשאול את זה פה

יום אחד אתה בן יום אחד את בת

מבלבל אותי 

אני מאמינה בך

וגם העיניים נראה לי את צריכה לבדוק אותן(אם לא שמת לב עד עכשיו)... ;)

דייייייייייי

תמשיכי להגיד את הדברים הידועים..

@מפוצלשת(: ?

אם כן אז לא

שזה ממש לא יפה מה שכתבת

כמובן להעיר באחד על אחד.

אם תיעלב להמשיך ולדבר על ליבה עוד וזה עוזר יותר אחרי כמה פעמים שרואים שבאמת באת לעזור

לא ברור לי מה הטרנד ללכת אחרי זה

לא ממליצה

והשמפו שלה הרס לי ולחברה את השיער שזה כישרון כי הוא נעים

עזבי את הריח המוזר לא ממליצה ולא אוהבת

טוב טיפים

זה מתחיל מהחדר שלה.. שצריך להיות עם ריח טוב תמידי.

יש מלא מפיצים מושלמים ולא אני לא מדברת על האלה של השרותים.

זה פשוט מודבק בה בסוף

מוצרי טיפוח: הנאות קטנות יוצרות רגעים גדולים - Laline | ללין

מהבגד - כביסה עם מרכך שנשאר

מהסבון  גוף/ פנים

גם יש סבונים עם ריח שנשאר יותר זמן

שמפו מריחים אותו לפני שקונים

ואם אם מחומר טבעי שמים עם שמפו עם ריח/ מסכה

במסכות יש מלא ריח עדין מושלם

דורדורנט לשים כבר אחרי מקלחת שהעור יבש על עור נקי ברור גם אם את הולכת לישון

קרמים שמנים גם עושה מלא ריח לשים לב שזה בריח נעים  .. יש את של לאמור הוא נשאר מלא זמן וקליל וכיף

בושם

לשים מאוחרי האוזן גם בקיפול של היד כזה וגם מתחת לשיער בעורף (לא להתיז את כל הבקבוק באלגנט)

לצחצח שיניים פעמיים

ואז מי פה של ליסטרין הסגול מהמם

אפשר גם מסטיקים כי טעים לשים בתיק

וזהו בנתיים מה שעולה 

@אני))) תראי אולי זה יעזור

זה טיפים ממש טובים אבל אין לי איך להעביר לה. היא לא יודעת גם שיש לה בעיה שצריך לפתור. אולי אשתמש בזה אחרי שאדבר איתה (אם אדבר).

תודה רבה!

אני ניסיתי לרמוז לה את זה בעקיפין היום והיא לא קלטה. גם בכללי היא לא מבינה רמזים.

גם פעם אחת היה לה קרם עם ריח לא נעים חזק. היא שאלה אותנו מה דעתנו(היא התלהבה מהריח) וכולנו אמרנו לא שזה לא נעים בכלל בכלל ואפילו רע מאוד(ממש הזדעזענו). היום שאלתי אותה מה היא עשתה עם הקרם הזה והיא אמרה שהיא השתמשה וסיימה אותו...

לא יודעת כבר מה לעשות...

זה לא כזה נורא, היא כן משתדלת להריח טוב, פשוט זה פחות ריח בסגנון שלך

(אם היה לי שקל על כל פעם שסבלתי מבנות ששמו על עצמן מדי הרבה בושם..)

זה לא קשור לסגנון. תאמיני לי.זה ריח של חוסר ניקיון חריף כזה. נורא נורא 

לא יודעת.. היא לא טיפוס הכי נקי.

כאילו יש דברים שהיא כן נקייה בהם. אפילו מאוד. אבל נגיד מבחינתה בכלל לא נורא לא להתקלח יום יומיים(אפילו שמזיעה).ויש עוד דברים..

והקטע שלא אכפת לה מזה. כנראה היא לא יודעת שהיא משפיעה גם על הסביבה..

אוף 

למה

למה אני נכנסת לפה שאני אוכלת 

לא נעים בשבילה ובשבילכן

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.