אם רואים בעיה או משהו שצריך לבדוק טוב יותר.

לא הייתי עושה

אני תכף בת 32 אם זה משנה

ההריון האחרון שלי התחיל סביב גיל 33 ולא אמרו לי שום דבר כזה. ובכלל לא המליצו לי על שום בדיקות נוספות בגלל הגיל.

את בטוחה שמדובר על סקירה מכוונת?

בעקרון זה לא בדיקה פולשנית או מסוכנת אז אין סיבה אמיתית לא לעשות אבל זה כן טרחה וכו

לק"י

מכוונת על כל הגוף?!

או שהיא באמת התבלבלה בשם הסקירה.

ולא המליצו לי על שום דבר כזה... עשיתי כמו בהיריונות הקודמים סקירה אחת בלבד.

אולי תשאלי עוד רופא?

(אני אישית, בתור אחת ששונאת בדיקות, לא הייתי עושה...)

וזה באמת מצחיק ולא נעים להרגיש זקנה אחרי אמירות כאלו... אבל הי, כל עוד אנחנו בהיריון ויכולות ללדת - מי יכול לומר שאנחנו זקנות??

ב"ה הבדיקה היתה תקינה.

שאלתי את המזכירה שלו שרשמה מה שהכתיב לה,והיא אמרה לי שאין מה לדאוג, הכל היה תקין,וזה רק בגלל הגיל.

עברתי עכשיו על הדפים שנתן לי,

כתוב - מופנית לביצוע בדיקה מכוונת.

וזה באמת מוזר שלא כתוב למה,ולא על איבר מסויים.

ב"ה על כל האיברים כתוב שהודגם ותקין.

לכן אני תוהה אם אפשר לסמוך על המזכירה שאמרה שזה רק בגלל הגיל,או שהוא הסתיר משהו?

יש רופא שיסתיר משהו?

ותודה על ההזדהות עם הגיל, הרגעתן אותי לא לחפש מועדון גיל זהב👵

לק"י

ונשמע באמת מוזר מצידו🤷‍♀️

אם יש לך תור בקרוב לרופא נשים הקבוע שלך, את יכולה לשאול אותו.

אני עשיתי באחד ההריונות בגלל ממצא

הרופא נשים אמר לי שמלפני כמה חודשים בדיקת מי שפיר מומלצת לכל אישה מעל גיל 33.

מי שלא עשתה מי שפיר,הרופא בסקירה שולח לייעוץ גנטי וסקירה מכוונת כאילו יצא ממצא לא תקין במי שפיר.

אז ב"ה באמת אין משהו מחשיד.

ושוב תודה לכל אחת שענתה.

לק"י

סקירה מכוונת אמורה להיות מכוונת לאזור מסויים. סקירה של כל הגוף היא פשוט סקירה וזהו.

ולמה יש רופאים שלא טורחים להסביר?!

שונאת את זה.

סליחה שאני אומרת, אבל זה נשמע כאילו מנסים לעודד נשים לא ללדת... כי לפני גיל 28-30 זה הרי מוקדם מדי ומגיל 33 זה הופך להיות "מסוכן" - אז כמה כבר אפשר להספיק ללדת?

סליחה על התיאוריה הקונספירטיבית שלי 😅

בכל אופן - ב"ה שהכול בסדר.

לדעתי כדאי לך לעבור רופא, אם לא בהיריון הזה אז בהיריון הבא... לרופא דתי או שמבין בציבור הדתי...

שיהיה בשעה טובה ובקלות ובבריאות!

בעוד שגילאי ההריונות הולכים ועולים  וב"ה אין תחלואת תינוקות שעולה עם גיל האמהות,

 לפי הידוע/ לא פורסם כך לאחרונה- לא ברור למה ההמלצה הזו

במיוחד שלא מדובר בבדיקה שגרתית רגילה, אלא אחת עם סיכון

יש פה ממש רפואת יתר בעיניי 

הרופאה שלי הבן אדם הכי רגוע..   והיא גם דורית.

ובכל זאת היא ממליצה לעשות מי שפיר בהריונות גם מתחת לגיל 33.

היא גנטיקאית והשתתפה בהרבה מחקרים על גנטיקה של עוברים.

בשורה התחתונה היא אומרת שמבחינה סטטיסטית יש הרבה יותר סיכוי לעובר פגוע גם בגיליים צעירים מאשר הסיכון במי שפיר.

פשוט אם לא מגלים את זה במי שפער. יגלו את זה אח"כ.

חלק יהיו עם בעיות גנטיות מינוריות

וחלק יהיו עם בעיות גנטיות מהותיות

עוד נתון מעניין- זה שבניגוד לחשש שאם יהיה גילוי מוקדם של בעיות גנטיות מינוריות שיובילו להפלה יזומה של עובר שלו היה נולד ההורים שלו היו שמחים בו

הנשים בישראל לא ממהרות כל כך מהר לעשות הפלה גם במומים קשים יותר כך שאין כל כך חשש לריבוי הפלות בעקבות מי שפיר.

לי זה ממש גרם לחשוב- אבל גם ככה אני מעל 35...

בלי להסגיר, למדתי משהו שקשור

זה ממש לא נכון, היו מספר מרצים באקדמייה שנזפו בנו (הייתי בין הדתיות היחידות) שלא לקחת את הזמן ושהפוריות במיטב בגילאי ה20, ואל תחלמו ותחשבו שתמיד אפשר וכו' וכו'

אורח החיים המודרני לא תואם את השעון הביולוגי אבל הפוריות בהחלט יורדת וגם המוטציות חוגגות ככל שעולה הגיל

לגבי מי שפיר מ33, נשמע לי חרטוט (לא בדקתי) כל עוד לא ממנים, סימן שזה המלצה אישית שלו,לא במימון המשרד. ואפילו מעל 35, זה נקבע על פי קריטריון שהתאים אז בשנות התשעים, היום לא היו קובעים את זה אבל אף אחד לא מעיז לשנות

אבל מרופאים דתיים ורבנים... משמח לשמוע שיש מודעות לזה גם אצל אנשי מקצוע לא דתיים.

רק שבציבור הכללי אף אחד כמעט לא יחשוב להביא ילדים לעולם לפני גיל 28...

(ואני באמת ממליצה ללכת לרופאים שמבינים בציבור הדתי - גם אם הם מציעים כל מיני בדיקות שמשרד הבריאות ממליץ עליהן, הם מיד מקבלים את מי שמסרבת, ובטח שלא יפנו לכל מיני בדיקות כאלה בלי להסביר את הרציונל...)

אני לא בעניינים, בדקתי במשרד הבריאות ואכן ממנים מעל 33.

יכולה לומר שממש לא הייתי מתרגשת מההמלצה, בסוף צריך לחתוך ולהצביע על גיל מסויים ממנו ממנים את הבדיקה. אני שמעתי במו אוזניי שהבדיקה במקור הייתה אמורה להיות ממונת עבור 5% מההריונות. אז זה היה גיל 35 ומהר מאוד כבר היו המון הריונות אחרי הגיל הזה (גם בגלל השינוי החברתי תרבותי שהחברה הישראלית עברה). כבר אז הם אמרו שלא צריך לבדוק את כל הנשים כרוטינה. מה שלדעתי שינה את ההחלטה זה בטיחות הבדיקה שעלתה ממש עם השנים (פעם הסיכון להפגע בבדיקה היה גבוה יותר והסיכויים נהיו אפסיים עם השנים)

ככלל, מעבר לירידה בפוריות (שזה פחות מטריד כי ברגע שהאשה בהריון זה פחות רלוונטי) ככל שהגיל עולה, עולה ההסתברות למוטציות וזו עקומה, זה לא שביום אחד פתאום נהייות מוטציות (וכמובן שיש גם בגילאים צעירים), לכן עדיף ללדת כמה שיותר צעירות! שוב העולם שלנו לא מתנהל ככה, אבל מבחינה ביולוגית זה הרצוי. יש גם את הסוגייה של סיכונים בהריון בגיל מבוגר אבל בזה אני באמת לא מבינה...

אני אישית חושבת שזה לא אמור להוות מניעה ללידה אלא להיות יותר עירנית בגיל מבוגר ולהיבדק יותר

מלחיצות אותן, וזה לכשעצמו מזיק להיריון...

אז טוב שתהיה את המודעות שבגיל מבוגר יש יותר סיכוי לבעיות, אבל לא חובה בגלל זה שכל אחת תעשה את כל הבדיקות האפשריות...

ממש מסכימה!

יש אפילו הבדלים תרבותיים בין אזורים בישראל וזה ממש מורגש בהמלצות הרופאים

ואני שואלת למה באמת זה לא מומלץ ללדת מעל גיל 35, ומי קבע את זה (כשפעם הטווח היה גיל 40).

הרי ב"ה אנחנו מכירות הרבה נשים שילדו בבריאות מעל גיל 35...

ולכן הסיכוי לעוברים לא בריאים עולה

וגם לאמא הסיכונים גדלים יותר עם הגיל

מבחינה גנטית, לדעתי את מבלבלת מבחינת סיכוני הריון לאישה/ לסיבוכים. לא למומים גנטיים.

מסכימה שתמיד היה רף 35 לבדיקת מי שפיר אבל בציבור היה מקובל שיולדים עד 40 ולדעתי זה די ככה עדיין, מלבד נשים שרוצות לסיים את פרק הילודה מוקדם ולוקחת את 35 כרף כלשהו

בהתחלה שואלים מה בער לנו בגיל צעיר,אחר כך מלחיצים בגלל הגיל.

כמו שכתבו כאן זה באמת הגזמה ומעצבן.

חוץ מהסיכון שבמי שפיר -אפילו אם הוא מזערי,הוא עדיין מפחיד, זה גם עלול להוביל להלחצות ואז לעמוד כל ההריון בלחצים שלא מביאים תועלת.ואת התועלת שבלהתכונן ללידה מסויימת או לטפל בעובר ברחם, אפשר לגלות בסקירה.

אז באמת הפתרון זה למצוא רופא שמבין לרוחנו.

ב"ה שיש היום הרבה רופאי נשים כאלה.

אבל בסקירה לא היתה לי אפשרות לבחור רופא. והוא זה שהלחיץ.אז ב"ה שיש את הפורום הזה להתייעץ- והרגעתן אותי.

זה ממש ברכה שיש מקום כזה תומך ומעודד ילודה!תבורכנה הכותבות והמנהלות! שמייעצות ,מרגיעות ומעודדות ילודה😍

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד