לא יודע אם הייתי מנסח "עדיין רווקים" אבל כן בודק אם משהו השתנה.

באתרים הייתי פונה ישירות אחרי כמה חודשים, מישהו שנפגשתי הייתי בודק עם צד ג' אחרי חצי שנה - שנה. כמובן אם הקשר הסתיים בטוב יחסית. 

מבחינת "נואשות" - זה משנה? 

שהוא לא פוליטיקלי קורט.

מנסיוני ומנסיון מכרותי...

קשר שהסתיים, בד"כ היתה לו סיבה להסתיים.

ולעיתים קרובות מאד, גם אחרי סבב שני הוא יסתיים באותו אופן.

לא חד משמעי, אבל ממה שאני מכירה וראיתי, ככה זה...

מצד שני מכיר אישית מישהו שניסו כמה פעמים והיום נשואים באושר. 

אבל באמת שזה קשה. מאוד. מאוד. 

קטן משידוך של זוג שנפגשנו לפני כשנה, נפרדו, החליטו בעקבות עידוד של אחד החברים לנסות שוב וב"ה התארסו~

ככה שאין בזה חוקים

לעניות דעתי ברוב המקרים אין מה להפסיד מלנסות שוב- כך ששווה לנסות

אבל זה באמת לא מלמד כלום

הסיכוי שקשר כזה יתמסד הרבה יותר גבוה מסתם קשר שמתחיל להתרקם עכשיו כי כבר עברתם כברת דרך,אם עברתם כנראה שהיה שם משהו טוב..

רק צריך לבדוק שהגורם שהפריע להמשך הקשר טופל/הוזז או מה שלא יהיה

אני מכירה כמה וכמה זוגות שהתחתנו בסבב שני

אבל בדכ הסיבה שסבב א נגמר מהשפעות חיצוניות 

את צריכה לשים בצד את כל המעיק, נואש, פתטי . זה לא רלוונטי.

את צריכה לחשוב אם את מאמינה שיש סיכוי לקשר

 למרות שהצד השני אמר בזמנו שהוא לא מעוניין ?

תעני לעצמך לשאלה ״למה אני מאמינה שיש לזה סיכוי ?״

אם הגעת למסקנה ששווה לנסות שוב, הכל טוב, תנסי שוב.

בהצלחה ותודה שהתייעצת איתנו בפורום. להתראות

====================

סתם.  זה היה קל מדי אם כאן היתה מסתיימת התשובה.

הפורום הזה מקצועי. 

הפרטים הקטנים חשובים. 

זה מה שהופך אותו לפורום כ״כ מרתק ומספר 1 בישראל וכזה שאין לו מתחרים בכלל, מסיבה פשוטה שהוא היחיד.

אוקי אז ככה,

לגבי מי שחתך אותך בפגישה.

 אין שום בעיה לפנות אליו שוב, אבל, מאחר ואת בת של מלך, את עושה את זה ***אך ורק**** דרך צד שלישי.

עכשיו לאט יותר כי זו נקודה קריטית : בשום פנים ואופן, אפילו בצחוק, לא לחשוב לפנות אליו ישירות. יש ?  יופי.

לגבי האינטרנט,

את יכולה לפנות ישירות, אבל *לא* לפתוח בנאום:

״היי דיברנו לפני שנה ואמרת שאתה לא מעוניין וחשבתי שבגלל ששנינו רווקים ונושמים אותו חמצן, אז אולי נקים בית בישראל״ <-----לא

הוא יחייג למשטרה. אנחנו לא רוצים את זה.

אבל את בכיף יכול לשלוח ״היי, מה שלומך ?״.

רוב הסיכויים שהוא לא יענה. לא קרה כלום.

אבל אם הוא ענה, אז יש 2 אפשרויות :

א. הוא מנומס ועדיין לא מעוניין.

ב. הוא..דף חדש איתך. הכל פתוח מהתחלה.

 הפעם תהיי יצירתית יותר כדי לגרום לו לעבור לטלפון ואולי להפגש על ספסל. 

בהצלחה.

אז שווה לנסות~

זה לא נואש ולא פתטי

מקסימום זה יצליח♡

אלא אם את יודעת מה הסיבה לזה שאמרו 'לא' ובהתאם לזה לבדוק האם התנאים השתנו.

@טליהk1  @אנו.נימית ברכות על הצטרפותכם לרשימת האנשים שאמרו לה לא, אל תתפלאו אם היא לא תגיב לכם יותר לנצח.

איך אני אוהבת שבנים עונים מה שענית, זה מראה על אהבת ישראל אמיתית(:

תוכל לפרט יותר למה לא כדאי לבחורה לבקש צ'אנס נוסף ממי שאמר לה 'לא'?

אני מתייחס בעיקר לדגשים שהיא ציינה. אם הצד השני חתך מהר כל כך סימן שהוא לא רוצה ולא רואה היתכנות לקשר. אני סובר שבפרידה חד צדדית האחריות מוטלת על מי שחתך. לו נניח שהיא תפנה, לדעתי ישנו סיכוי מזערי לדעתי שהצד השני יסכים וזה עשוי אף להביא לחוסר איזון בקשר וחבל לבזבז על כך אנרגיה ומחשבה, עדיף להמשיך הלאה בחיים.

אבל חשוב לי לציין שדבריי קשורים בעוד עקרונות והעדפות שאני מיישם בעולם ההיכרויות ואיני יודע אם הם בהכרח מיושמים על ידה…

בעיני אחד הביטויים של אהבת ישראל זה זה- שמירה על כבודה של בת ישראל,

אולי זה לא הכי חכם לומר את זה בפורום הזה המעורב שח"ו לא מעורר מלחמת מינים או משהו כזה ..אבל אני שונאת שבנות רודפות אחרי מי שאמר להן לא,גם הבנים ראויים לכבוד כמובן,אבל מרגישה שיש כאן פן שנוגע לצניעות האישה וכבודה שיותר חזק ונוכח משל האיש.

היכולת להמליץ לבת מה שטוב לה לעשות תוך יציאה מהעצמי וכאילו משהו פחות נוח לבן, כי לכאורה יותר כיף שרוצים אותנו ורודפים אחרינו, מאוד יפה בעיני.

ולנושא, אולי זה דווקא נובע מאהבת האדם וכבוד האישה ולא אהבת ישראל? בכל אופן בוודאי אנחנו רואים במקורותינו חשיבות רבה לחיזור הגבר אחר האישה.

לא לחזור רנדומלית לכל מי שיצאת איתם

אפשר לחזור לכאלה שאת מרגישה שהיה פספוס ולא הבאתם את עצמכם כראוי ו/או שאת מרגישה שזה לא נגמר על דברים חיצוניים.

אפשר להעזר גם בצד ג׳ או שדכנים

אגלה לך סוד- אנשים משתנים

ולפעמים מה שפסלו לפני שנה או שנתיים יראה להם עכשיו שולי..

לכן עם מחשבה נקודתית ולא מתוך נואשות

אני בעד  

אני מדברת על אנשים ספציפיים, לא כל מי שיצאתי איתם.

אין לי איך לדעת על מה פסלו אותי - אם זה על משהו אובייקטיבי (נניח הגובה שלי) שלא השתנה, אבל ייתכן שהיחס שלהם למשהו הזה השתנה;

או על משהו סובייקטיבי (נניח האופי שלי) וזה ברור שכל אדם משתנה עם הזמן (ואצלי לפחות לא בצורה דרסטית\קיצונית, אבל כך הולכת ומתבגרת).

אבל אין לי איך לדעת אם הצד השני השתנה, ואם משהו שהיה עקרוני אז היום שולי.

מהתגובות פה נראה שיש צדדים לכאן ולכאן. אנשים שיצאתי איתם\הצעות שאמרו לא ויש לי צד ג' או שדכן לפנות דרכו זה באמת אופציה, 

אבל יש אנשים מאתרים, שאני לא יודעת הרבה מעבר לשם הפרטי, ופניתי אליהם כי מהכרטיס התרשמתי שיש פוטנציאל. כמובן שכרטיס זה משהו שמשקף צדדים מסוימים של אדם, ואולי זה באמת לא שייך, וזה לא הכיוון מבחינתו - אבל ממש אין לי איך לדעת, כי הרי מדובר בהתכתבות טקסט, אין פה אפילו נימת קול שאפשר לקחת בחשבון.

ואני תוהה, אם הוא אמר לי לא לפני חודשיים - זה מציק לפנות שוב?

וחצי שנה?

שנה?

שנתיים?

@אוויל מחריש זה לא שיש לי איזשהו אובססיביות כלפי האדם; אני לא מכירה אותו. אבל אני חושבת שיש כאן פוטנציאל. יכול להיות שהוא פסל אותי כי הוא חשב שהפרש הגילאים גדול מידי. וייתכן שבזמן שעבר הוא שינה את דעתו, ועכשיו הטווח גילאים שהוא מוכן לצאת איתו גדול יותר. האם זה אומר שהוא מסתכל אחורה על ההודעות שקיבל ומנסה לברור מתוכן, או שהוא מחפש מישהי אחרת, כרטיס חדש?

וכתבתי נואשות, כי אני בתקופת יובש רצינית, אז אני מנסה למצות כמה שיותר את מה שאני יכולה...

אם הייתי רואה פער גילאים גדול וסיכוי טוב אישית הייתי עדיין בוחן את האפשרות בכל מקרה.

אם תגידי שאת משנה לגמרי את הכרטיס שלך ופונה מחדש זה משהו אחר שיש מקום לשקול אם את מתעקשת.

בכל אופן לעניות דעתי הפתרון המרכזי הוא לפנות למקומות חדשים ולהזכיר לשדכנים ישנים. 

מעבר לאדם השני - תסתכלי פנימה.

אולי יש כאלו שדחית פעם והיום יותר רלוונטיים?

מראה, עיסוק, טווח גילאים וכדו' שנראו פעם בלתי עבירים והיום קצת פחות?

זה שיקול אמיתי ונכון ובעיקר - תלוי רק בך. 

וסביר להניח שאותם אנשים שאת מדברת עליהם, יתחלקו לשני הצדדים.

אין דרך לדעת מראש לאיזה קבוצה הם שייכים.

אבל מה הכי נורא שיכול להיות?

שתקבלי לא?

ואולי את יכולה לפנות אליהם בשאלה אחרת - אולי הם יכולים להכיר לך חבר שלהם?

בסוג 1 לפחות..

לפעמים אנשים נמצאים במקום נפשי שמסיבות שונות פסלו כביכול 'סתם'..

וכן אפשרי לחזור..

כמובן צריך שיקול דעת. 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!