ורואה שהבטא עולה כמו שצריך בימים הקרובים

ואיזה משמח!!!

את צריכה לבדוק שוב עוד יומיים ולוודא שיש הכפלה של1.5-2.

מבדיקה אחת בודדת אי אפשר לקחת את זה או לפה או לשם.

כי 54 זה נמוך..

אם הביוץ היה מאוחר אז זה יכל להיות הריון צעיר ותקין

מקווה ממש עבורך!

אם הביוץ היה באמת לפני שבועיים בןדאות(מעקב זקיקים..)

אז זה קצת מחשיד לכימי..לא בטוח כמובן..

אבל ..

באמת התמונה תתבהר בבדיקה נוספת לראות אם יש הכפלה

אבל לרופא פוריות חכי עם לבטל עד שתדעי בטוח

גם מעקב זקיקים

וגם בדיקות ביתיות

אבל זה לא חסר סיכוי..

סוג לשל- לשמור על אופטימיות זהירה

אני לא יודעת מתי "חוזרים לתמימות של לפני הפלה ". כל כך מבינה את התחושה.

אז רק שולחת חיבוק וחיזוק שתנסי לשחרר, לנשום עמוק, להיות בסביבה נעימה לשבת 

אז הבטא קצת נמוכה

אבל, זה עדיין יכול להיות תקין.

הבטא עולה מרגע ההשתרשרות ויש השתרשות מאוחרת, סביב ה11-12 יום מהביוץ.

ככל שההשתרשרות יותר מאוחרת, יותר סיכוי להריון כימי

אין מה לעשות, רק להמתין (וזה קשה!! מי כמוני יודעת..) וביום ראשון לבדוק שוב.

תבקשי גם שיבדקו לך פרוגסטרון. יתן לך תמונה יותר טובה

בטא מהיום 113.7

פרוגרסטרון 46.8

זה תקין???

@פרח חדש

@התחלה...

כמה זמן עבר מבדיקת בטא הקודמת?

היא אמורה להכפיל את עצמה כל יומיים..

אז לפי החישוב הזה תדעי אם תקין

אז כן נראת הכפלה טובה !

תמשיכי לעקוב !

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות !

תמשיכי לעקוב 

ויש מצב להריון תקין

אופטימיות זהירה הייתי אומרת..

אבל זה גבולי בעיני..

ליומיים זה בסדר גמור

ל3 ימים..לא יודעת

יש סכוי.. אבל היתי נזהרת עם ציפיות גבוהות..ובודקת עוד יומיים

ככה אני מתנהלת במצבי ספק

לא נותר אלא לחכות עוד כמה ימים

חיבוק ובשורות טובות

אז נכון שזה בשלושה ימים, אבל זה יכול להתאים לעליה של 1.5 ביומיים.

(55 כפול 1.5 זה 82. 82 כפול 1.5 זה 124, אז מחר המינימום צריך להיות 124. אם היום הוא 113 אז זה נשמע לי בסדר גמור)

ואני אומרת את זה מניסיון לצערי וגם רופא מומחה אמר לי את זה

אז זה לא אומר שאין סיכוי

אבל אישית לא הייתי מפתחת מידי תקוות מכזאת בטא

כי לי רופא מומחה להפלות אמר שצריך להכפיל.

על עצמי ראיתי שגם מספרים שמכפילים ואפילו פי שלושה

אם המספר הוא נמוך ביחס לביוץ, כמעט חסר סיכוי שיצא מזה הריון תקין

ובהמשך הפלה

לעומת זאת היו לי שני כימיים

אחד עם הכפלה ממש מדוייקת, אבל במספרים נמוכים.. ולא צלח ואני מיד הבנתי שזה הכיוון

והשני אפילו שילש! אבל המספר היה מאוד נמוך ביחס לביוץ אז הבנתי לאן זה הולך ולא טעיתי לצערי

לכן אני חושבת שחוץ מהנתון של ההכפלה, צריך לקחת בחשבון מתי היה הביוץ

שזה לרוב רופאים לא מתייחסים מאוד כי לא תמיד הביוץ ידוע במדוייק

תהיה פי 1.5

אבל עוד אחת כזאת?

תשמעי אני עוקבת פה משך שנים על שרשורי בטא

בתכלס

יש מקרים מפתיעים שרובם התחילו בבטא נמוכה בגלל ביוץ מאוחר

אבל כמעט ורוב הבטא הנמוכה והביוץ ידוע או שהכפלה גבולית מאוד....לצערי הסוף בדר''כ פחות חיובי

מניחה שסיפורים יוצאי דופן תמיד יהיו אבל על פי רוב..

חיבוק ענק

בע"ה בשורות טובות

בין אם הכיוון חיובי

ובין אם יתברר שהוא לא...

על המצב ביניים הזה והחוסר וודאות מטריפים אותי

(והכי באסה שאם הכיוון הוא לא חיובי אז יקח מלא זמן עד התור הבא... זה תור שהוזמן לפני יותר מחודשיים)

נראה לי שהייתי הולכת.

אם ההריון ממשיך טוב - ב"ה, איזה כיף. וסתם הלכת.

אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא איך להמשיך אם חלילה לא (גם מבחינת מעקב עד לסיום, וגם הפרוטוקול בחודשים הבאים).

אם את מסוגלת לדבר על האפשרות שחלילה ההריון הזה לא תקין, לדעתי כדאי ללכת.

זה ממש קשה ומתסכל.

אבל למה לבטל את התור?

אם תקין, מצויין, אז היה תור סתם.

אבל אם לא, תצטרכי הפניות לבדיקות לעשות בתחילת המחזור הבא ודברים כאלו, ככה שהתור יהיה נחוץ מאוד.

אם חלילה ההריון לא יתקדם טוב אז זה כבר יכנס לנתונים אצל הרופא

וזה יעזור לו בטיפול בהמשך

בשורות טובות!

דיברתי עם רופאה.

היא אמרה שהעליה של הבטא גבולית

ושממש לא ניתן לדעת לאן זה ילך ופשוט לחכות בסבלנות...

לא להספיד עדיין...

(היא אפילו אמרה שלדעתה אין מה לבדוק עוד פעם בטא, הרבה פעמים הבטא גבולית ואז נשארים עם הסימן שאלה..., ובשבוע הבא ללכת לעשות אולטרסאונד- שיהיה יותר ודאי, ואם הבטא תרד עד אז אז במילא יתחילו דימומים....)

ניסיתי לדבר עם המרפאת פוריות לדחות את התור והם אמרו לי שהתור הבא רק עוד חודשים+...

ואז בניסי ניסים התקשרו הבוקר מהמרפאה שיש להם בלת"ם רציני ואם אני מוכנה לדחות את התור בשבוע...

אז לי זה יהיה מצוין- כי עד אז נדע לפחות מה הסטטוס שלי

(מחר עושה עוד בטא)

איזה נס עם התור !

מאחלת לך בע״ה שהעכבת התור תהיה לטובה ותשמעי בשורות טובות ! 

אם את יכולה לפחות להבין קצת כיוון

כי יש 3 אופציות

יעלה יפה וממש תקין- ואז זה מעודד(כמובן שכלום לא מבטיח את העתיד..)

יעלה לא תקין- ואז גם די ברור..מקווה עבורך שלא

יעלה גבולי- ואז תשארי באותו מצב לכאורה אבל כן עם כיוון של לא...

מעולה ללכת לרופא/ה.....

בע"ה בשורות טובות בקרוב!!! 

אוףףףףףף

כמה כואב.... בע"ה שיתאפס במהרה ויגיע הריון חדש ותקין!!!!!! 

כואב ממש ממש ממש

ומבינה אותך הכי בעולם

כל כל מבינה אותך!

עברתי את זה גם פעמיים

בפעם הבאה שתתבשרי בהכפלות מושלמות!

והריון תקין ומשעמם ♥️

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

בגדול נראה חיובי לגמרי

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!