צריכה עצות ל״גיל שנתיים הנורא״, ילד ראשון .הדרים

בנות אני ממש משתדלת לא לצעוק או להראות לו רפיון אבל לא יודעת מה לעשות חוץ מלנשום שזה גם הישג כשהוא בהתקפי זעם ובכי,

כולם אמרו לי לפני כמה זה גיל קשה ומרוב שהבן שלי נסיך מהמם אמרתי לעצמי שבטוח עליו זה יפסח, הוא בסוף בחודש בעזרת ה בן שנתיים וממש בשבוע האחרון כאילו הכל התהפך.

כל דבר ״לא״, מעיף את האוכל , מבקש עוד חטיף והסברתי שכבר אכלנו אחד , הצעתי פרי ואכל ואחכ רצה עוד פרי והבאתי , אחכ רצה עוד אחד ואמרתי לו שתכף ארוחת ערב ולכן מספיק עם הפירות, ארוחת ערב התחיל לאכול ואז בשביל לנסות אותי העיף את כולה, צרח צרחות אימים אולי איזה חצי שעה עד שנשנק כבר מחוסר אוויר שהוא רוצה עוד חטיף ולא וויתרתי אלא התעלמתי (מזל שהתקשרתי לאמא שלי להרגעה אחרת כבר הייתי מאבדת את זה כי היום זה היה 3 שעות של זוועה מדבר לדבר).

בקיצור אשמח לכל טיפ אפשרי ממי שמנוסה פה ואשאל כמה שאלות ספציפיות:

1. כשהילד בבכי אחרי שהסברתי פעם אחת למה מה שהוא רוצה לא מתאפשר, לחזור על ההסבר בנעימות או להתעלם עד שהתקף הבכי יעבור ? לנסות לרצות בדברים אחרים?

2. אם למשל שפך או העיף אוכל ? להביע את זה שזה לא בסדר או פשוט לנקות מולו בשקט?

3. אם אןמר לא לא לא על כל הצעה , לשתוק או להמשיך להציע חלופות?


תודה רבה בנות אני בחודש שמיני ורק מתחילה לחשוש איך יהיה תכף אחרי הלידה בעזרת השם , וזה מוביל אותי לשאלה 4: באיזה גיל זה עובר להם? 🤣

1. אניoo
נותנת לו לבכות נניח דקה ואז מנסה לשוחח שוב, אם ממשיך לבכות, נותנת עוד דקה ומנסה שוב.


2. אני אומרת ׳חבל שאתה מלכלך לנו את הבית׳ ואוספת בלי לפתח מזה דיון


3. אני מציעה כמה אפשרויות וזהו, לא רוצה לא צריך.


4. הבן שלי בן 3 וכבר מודע למשמעות של התקפי בכי. מצליח להרגע לרוב תוך כמה שניות עד כמה דקות. בעיקרון אם אף אחד לא מתרגש מהתקף בכי והשיח לא מושפע בגללו, ההתקפים הולכים ומתקצרים עד שהם נעלמים בגיל כלשהו, לא זוכרת מתי.

נשמע שזה קשור ללידה המתקרבתמתחדשת11

אני הייתי מנסה להתחיל משינוי תודעתי, שלך

לא לקרוא לזה גיל שנתיים הנורא

זה יכול להיות גם גיל שנתיים הכי טוב שחווית עד כה

נקודת ההנחה - בגיל הזה, היא שילד שמתעקש על משהו/ אומר הרבה לא הוא ילד שמפתח את העצמאות שלו

כלומר בבסיס יש פה משהו חיובי

אלא שלפעמים זה מתפרש אצלנו לא נכון

לגבי מה ששאלת

1.אם הוא בוכה ומעוניין במשהו, למרות ההסבר שנתנו לו והאמירה שזה לא מתאפשר, אפשר להגיד: אני מבינה שאתה מאוכזב אבל כרגע אי אפשר, אולי בהמשך.

ופשוט להמשיך כרגיל. הייתי מוסיפה גם חיבוק. סך הכל הבכי שלו נובע מתוך אכזבה

2. תלוי סיטואציה, צריך נורא להרגיש את השטח.. אם זה נובע מתסכול הייתי אומרת חבל שאתה זורק את האוכל, כנראה שאתה לא רעב ומניחה בצד. אם זה נובע ממקום אחר, הייתי אומרת שאנחנו לא זורקים אוכל, ומרימה את מה שזרק. משם ממשיכה כרגיל בלי לעשות מזה עניין

3. מציעה כמה אופציות ואם הוא לא רוצה אז מוותרת ואומרת שזו בחירה שלו

תודה יקרה תגובה מחכימה ממש , עזר לי להתחברהדרים
לרגשות שלו יותר ולא לראות רק את הקושי שלי אל מולו
מהממת!!! זה בדיוק זהמתחדשת11
להסתכל עליו בחמלה. נשמע שאתם בכיון טוב. בהצלחה!!!
תודה רבה !הדרים
אגיד לך בגדולהתחלה...

לדעת על מה להתעקש ועל מה לא..

לצמצם כמה שפחות


מה שהחלטת להגביל- זה בסדר!

תהי ברורה ועקבית כמה שאת יכולה


אבל אחרי אשאמרת לא והוא הבין תשני ראש

עכשיו את לא השוטרת שמדבילה

כבר הגבלת

עכשיו את האמא שעוזרת לו להתנודד עם האכזבה או הכעס או התסכול שה'לא' הזה עורר בו


פשוט תהי לידו

עם שדר שאת מבינה אותו ופב עבורו


אוי אני רואה ממש קשה לך לוותר על הפרי שאצית. זה באמת לא קל כשכל כך רוצים ואי אפשר. אני מבינה אותך.


וזהו

לשתוק קצת

לתת לו קצת זמן..

זה לא לתת לו לבכות לבד

זה פשוט להיות לידו ולתמוך בו בשקט ובהכלה בהתמודדות שלו.

לא לחזור וב ושוב על ההגבלה זה רק מציף שוב ושוב

הוא כבר הבין בפעם הראשונה או השניה

עכשיו הוא פשוט צריך זמן להאסף


אפשר לנסות אחרי כמה דקות לתת לו נק' אחיזה-

להסיח את הדעת, להציע משהו אחר -רוצה לעזור לי לשים כוסות בשולחן? כי אתה ילד גדול!

רוצה להביא ספר ואחרי האוכל נקרא סיפור?

כל מיני כאלה..

שיעזרו לו לצאת מהלופ


וזה מתאזן לאט לאט כמה שההבנה גדלה ויכולת דחיית סיפוקים מתפתחת

כרגע אין לו את הכלי הזה עדיין

הוא רק לומד אותו לראשונה ולכן זה לא קל


לאט לאט...

חושבת שבין 3-4 זה מתאזן יותר

גם לפני יש סכוי

הכל תלוי בילד


כתבת והסברת יפהפהנעמי_
לקחתי גם לעצמי. תודהאחת כמוני
תודה יקרה החכמתי , אשתדל ליישם בע״ה 🙏🏻הדרים
עוקבתעירנות יתר

מזדהה..

מה שעוזר לי לפעמים כשמתעקשת על משהו להסיח את דעתה במשהו שאוהבת לדוג- אוי תראי הנה תינוק בגינה או במדבקות וכו. לגבי הבלגן עם האוכל גם אצלי לאחרונה מנקרת רבע מהצלחת ואז הופכת, זורקת, שופכת מים, התחלתי פשוט להוציא אותה מהכסא ולסיים את הארוחה כי ראיתי שגם אם אני משאירה לא אוכלת עוד, ברגע שנחה עליה שובבות. כשמוציאה אומרת לה זה לא נעים, את עושה בלגן או משהו כזה.. לא יודעת כמה נכון לעשות ככה..

בהצלחה לנו ולכולן❤️🙏🏻 תודה על ההזדהות יקרההדרים
מנסה לענותעוד אחת!

1. להסביר בעימות ולשחרר.. לא נכנסת ללחץ מהרצון שלו. לשדר שמה שהחלטת זה הכי טוב עבורו! וברור שהוא לא רואה את זה ועדיין ימשיך לרצות..

הייתי מנסה להסיח את דעתו אחרי שאמרתי לא.

2. אומרת שזה לא מתאים וחבל על האוכל . כנראה אם זרקת אתה לא רוצה ואוספת.. לזכור שהוא עוד קטן

3. להציע 2,3 חלופות.. לא רוצה לשחרר את עשית את שלך כנראה עייף/לא רעב


בהצלחהה!

תודה רבה !!הדרים
היי יקירה, בעיני יש קשר לגמרי ללידה שמתקרבתחצילוש
אני צריכה ללדת ממש והבן שלי די מאבד את זה בחודש האחרון מה שנקרא.. אני ממש חושבת שהוא מרגיש את זה שאני צריכה ללדת ועוד רגע יהיה עוד יצור שיתחרה איתו על תשומת הלב הבלעדית.. אצלי הוא גדול יותר בכמה חודשים, אבל השבוע התחיל לומר דברים כמו "אני לא רוצה את התינוקת שבבטן שלך", "אני אתן לה מכה", אני ובעלי מדברים/מדברת עם אמא שלי בטלפון על דברים שצריך לארגן לתינוקת והוא מהצד- "לאאאאאא!!", מצד שני פתאום נתקף ברגשי אהבה, מלטף לי את הבטן ואומר "אני עושה לה טובה, אני אתן לה נשיקה וחיבוק ומוצצי".. משהו לא ברור. בקיצור, נראה לי בעיקר להכיל ולחבק. הם ממש ממש מרגישים הקטנטנים האלה, יותר משנדמה לך.. לתת לו תחושה שהוא עטוף ואהוב ואת כאן.. המון חיבוקים ואמירות כמה אוהבים אותו, וכו'.. ולגבי התפרצויות כאלה- לפעמים עוזר חיבוק חזק, ולפעמים כשהוא ממש משתולל ומתפרע (הגיוני שזה בזמן ארוחת הערב, כי בטוח זה גם מעייפות) אז לתת גבולות באמפתיה, למשל- "אני מאוד מבינה אותך שאתה רוצה חטיף עכשיו, ואי אפשר, באמת זה קשה. אבל עכשיו אין חטיף. רוצה לבוא לאמא לחיבוק? אולי לשתות קצת מים? לשים עלי ראש?" ברור שזה לא ישר יעזור, והוא כנראה ימשיך לצרוח.. אבל בגדול לתת גם גבולות וגם הכרה לבאסה שלו באותו הרגע..
תודה רבה יקרה ! לידה קלה בעזרת השם ! הבן שלךהדרים
נשמע מתוק וחכם, גם שלי כל פעם חושף לי את הבטן להביא לתינוקת נשיקה ולפעמים כדי להנחית שם סטירה חחחח ממש חכמים הקטנטנים האלו שיהיו בריאים... ❤️
גם לי יש בת שנתיים עצמאית עקשנית ומתוקהבהצלחה123

היא בוגרת וכבר מגיל שנה וחצי יש לה דעות והחלטות משלה... אחרי כמה נסיונות ללכת ראש בראש שהסתיימו בהפסד של שני הצדדים למדתי לשדר לה שאנחנו באותו צד ושאני מבינה אותה.

למשל כשהיא רוצה להתלבש או לעשות דברים לבד אני נותנת לה תחושה שאני בעד, משבחת אותה ומחייכת אליה ומכוונת אותה בשקט בשקט שתצליח. כרגע היא כבר למדה שביחד זה הכי כיף אחרי שהתלהבתי על זה כמה פעמים.

אם היא רוצה משהו ואני לא מרשה אני החלטית ומסבירה ובמקביל מכילה את ההרגשה שלה "את רצית...? אבל אי אפשר כי אכלת מספיק/כי זה של אח שלך/ אחרי שתסיימי את ה.. תקבלי.."  לפעמים חוזרת על כמה פעמים בצורה אחרת כדי שתבין את המסר.

שוב, משתדלת לתת תחושה שאנחנו באותו צד. בצורה הזו לרוב היא מקבלת את זה ממש בהבנה גם אם מתבאסת קצת.

ונראה לי מאוד עוזר שיש אחים גדולים והיא לומדת מהם להקשיב לאמא אז תחשבי על זה שההתמודדות שלך כרגע היא חשובה גם מול הקטן כרגע ובעתיד אבל גם לאיזון נכון של המשפחה. לי זה נותן כוחות כשאני מבינה שזה יותר גדול מסתם אירוע מעצבן על משהו נקודתי אז שווה להשקיע מחשבה וסבלנות בתגובות.

אגב לגבי זריקת אוכל או דברים הייתי לוקחת לו ולא מביאה יותר ומורידה מייד מהכיסא אוכל, שילמד לפעם הבאה. או נותנת לו אפשרות להרים מה שזרק ורק אז מחזירה לאכול אם הוא רק בתחילת הארוחה

בהצלחה

מהמם כל התשובות שכתבו לך ... מוסיפהצמאה

גם שלי כן שנתיים עם המון הפגנות וביותר ממושכות על הרצפה.

וכמו שאחד הגדולים אמר היום בשבת- כל הבית לא רק שלו... אי אפשר לתת לו כל מה שהוא רוצה ומחליט.

אז ממש חשוב להבין שזה שלב התפתחותי.

לשמוח בזה, לצחוק מזה, ולדעת שזה צפוי, וזה בדיקת גבולות טבעית .

וכמה דברים פרקטיים - אנחנו אחרי שאמרנו את הלא. והוא התחיל את הבכיות. ברור שהבין כי בגלל זה התחיל לבכות ונשכב על הרצפה... אז לא חוזרים שוב, על הלא. לפעמים אני מסבירה שוב, ולפעמים פחות . מה שבעיקר זה להעביר נושא, להעסיק בדבר חדש בהתלהבות . סיפור/ בימבה/ לצאת לחצר / אחים / אוכל / שתיה.

לפעמים זה  היסטריה ואז אין כ"כ קשב לרעיון אחר. אז מביאה איתו מוצץ ושמכה ומניחה להרגע בעגלה. ככה אני מרגילה אותו ללמוד להרגע לבד.

אצלנו זה עוזר.

ולגבי האוכל כשהוא מתחיל עם בעיות של סרבנות / זריקה. אנחנו לוקחים סיפור ומסיחים את הדעת מספרים בהתלהבות את הספר, ומאכילים בכפית .

גם אצלנו עושה הרבה "קונסים" עם אוכל. אז לרוב יושב עלינו באוכל. זה מאפס אותו. ומצליח לאכול .

ולנו גם זה טוב כי יש שליטה על הזריקה והבלאגן.

בדיוק חשבתי על זה! איזה גיל מדהים זה!אם מאושרת

הלכנו לטיפת חלב וכולם שם היו תינוקות שינקו/ אכלו מבקבוק ופלטו וניגבו להם את הפה וכו'

והבת שנתיים שלי פיטפטה ושיחקה והבינה והביעה והיה כזה כיף לראות,איך היא גדלה - היא כבר לא תינוק קטן שמאכילים ומנגבים ומנדנדים אלא אישה קטנה!עם רצונות, עם יכולת לנהל איתי שיחה! זה מדהים!!! איזה פלא הגדילה הזו.


התאור שתיארת כל כך הזכיר לי את הגיל שנתיים שהיה אצל הגדולים,שהתייחסתי לכל הפגנה שלהם... היום אני לא בפוקוס רק עליה ואם היא לא רוצה לאכול אז לא קרה כלום כי אני מתעסקת עם הילדים האחרים ואז היא לא רואה עניין בהפגנה ארוכה,ואני לא מודאגת כי אני יודע שהיא כבר תיקח לאכול משהו כי היא רואה אחרים שאוכלים.

לכן נראה לי שזה גם סוג של התבגרות שלנו- הילד מלמד אותנו שהוא יצור נפרד מאיתנו.

ולכן ההתנהגות הזו יוצרת אצלנו הרבה רגשות בלב כי זה קשה גם לנו השלב הזה,ואז הם מרגישים את הרגש שלנו ונוצר "מאבק" גדול.

לכן עור לי בזמן הפגנה כזו לשיר לעצמי - עוף גוזל חתוך את השמיים...🐣🐣🐣

וכשאני לא מלאה רגשות שליליים גם הילד פחות מלא רגשות.

חשוב שתדעי..נביעהאחרונה

ילד ראשון מלמד אותנו הרבה דברים. זו למידה גם לו וגם לנו.

מניסיון של שנים:

לא דומה שום דבר מילד בכור לילדים שאחכ..

יש משהו פשוט יותר אצל הקטנים שגדלים בבית עם אחים מעליהם.

אצל הבכור? זה לפסוע בשביל חדש שעוד לא סלול.. והוא רק שלכם.. של הבית שלכם.. וזו וואחד למידה..

קחי נשימה עמוקה וקחי חיבוק, ועם תפילות להיות מדוייקת ונכונה וסבלנית, בהחלט גם התייעצויות, קריאה, למידה, אבל בעיקר בעיקר הקשבה עצמית למה מרגיש לך נכון.

אתם בתחילתה של הדרך..

וכמו כל דרך יהיו רגעים קסומים של ציפורים ופרפרים

ויהיו רגעים של סלעים ובורות, קוצים ורוח שמאיימת להעיף הכל.

וזה השביל שלכם. של גילוי העצמיות שלכם כהורים, כל אחד בתפקיד שלו- בדרך כלל כל אחד מביא זוית אחרת, מעברו, ממשפחתו, מהרגליו, וצריך ללמוד לדעת להכיל ולשמוע, להשמיע גם כן, ולבנות את הדרך שלכם.

מאחלת לך המון בהצלחה בגילוי הזה, בהורות הצומחת, במסע בהמשך של ילד שני- למידה של קשר בין אחים, שזו גם למידה חדשה בעולם. לא דומה ילד אחד לשניים..

(אני טוענת, שהמעבר בין אחד לשניים הכי .. איך נאמר.. הכי מאתגר.. אח"כ כשאת לומדת את העניין של שניים- ילד שלישי נכנס יותר בקלות למערך הביתי..)

בהצלחה ממוש!!

את נשמעת אמא נהדרת מלאת הקשבה ולמידה,

תחבקי אותם ואת עצמך, זה המסע שלכם.

ממני,

נביעה, אמא ל8, בדרך ל9 בע"ה יתברך...

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמהאחרונה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסא

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

יוווו באמת אין מרגש כזהאמונה :)

ובטח בהתחלה סופרים כל חצי יוםם

תהני מאוד מלספר (וגם מזה שמעכשיו אפשר להתבכיין להורים על הבחילות...)

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

16זוית חדשה

זה הריון שני, אבל ממש שונה מהראשון. הרבה יותר כבד לי, מותשת בקלות ומתנשמת...

בדקת ברזל וb12?איזמרגד1אחרונה

יכול להיות ממש משמעותי לזה...

שבוע 2 גם אפשר?דיליה

אמן שאקלט החודש!

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט