וברצינות - כל כך לא קשור.

את מחפשת בעל. לא חברה טובה. מומלץ כמובן שתהיו החברים הכי טובים אבל אסור להתבלבל. 

מקבלת את ההערה

חחח

אני חושבת שנכון להגדיר מה מבדיל מבין השניים.

שימי לב שברוב המקרים, לאדם יש כמה חברים - ולא תמיד כל החברים בעלי אותו האופי.

יכול להיות שיש לך 2 חברות טובות, שאחת היא מאוד שקטה והשנייה רועשת.

אני חושבת שנכון להגדיר מה הציפיות שלך מבן זוג. יכול להיות שיש סוגים שונים של אנשים שמסוגלים לענות על הציפיות שלך.

אני חושבת שיש מה ללמוד מעצמינו, ממי החברים שלנו - אבל שחיפוש של בן זוג הוא שונה.

אני שמתי לב שמישהי רועשת שיש לה חברה טובה שקטה התחתנה עם מישהו שקט. וגם להיפך

חבל שאת לא גבר אנחנו מסתדרות כל-כך טוב..

אחרכ הזכרתי לה איזה חוסר אונים היינו שנאבדנו ליד כפר ערבי

אני מחפשת גבר שאני גם אסתדר איתו וארגיש בבית ממש וגם ישמור עלי.

מה שאני לא יכולה להביא לחברות

אבל כן ברור שיש הבדל בין חברה לבעל, ועדיין עצם היכולת לחיות עם מישהו מבחירה אומרת הרבה

אני גם חושבת שיש תכונות אופי שאפשר בהחלט ללמוד מהם ולחפש באחר . 

אוקיי אבל מה הבעיה לאהוב שחברה שלי חכמה, פשוטה ושמחה.

אז אני מחפשת מישהו עדין ושמח. מה הבעיה? 

אני יודעת שזה בצורה קצת שונה אצל גברים (לא נולדתי אתמול)

נראה לי לא הבנתם למה התכוונתי אז אולי זאת חוויה סובייקטיבית שלי

אבל תודה!

היא לא נכונה, ולכן בפשטות לא שייך להשוות ממה שאת מכירה מחברות.

למה לא? ניסו לענות לך בתגובות הקודמות. וכמובן שיש עוד דוגמאות שאפשר לתת. אבל רק באתי להדגיש שכדאי לשים סימן שאלה על הנחת היסוד שלך. 

של לאצעיר והפי ולגיטימי, למשל.

אם הבנתי נכון את הנחת היסוד (ומסתבר שלא, על פי התגובה שלה ל advfb) אז הם גם עונים ש"זה לא אותו דבר".

כמובן שכדאי גם להסתדר עם הבעל, אבל זו לא ההגדרה של בן זוג. כלומר, להסתדר זה תנאי מינימלי כמובן, אבל זה לא בהכרח יקרה באותו האופן שבו מסתדרים עם חברים. לכן אין מה להשוות. למה זה ככה? אני עייף מדי עכשיו לנסח את זה אבל אפשר לעיין בתגובות לעיל, שנותנות כיוון, והכי פשוט לראות שככה זה במציאות בקשרים טובים. 

גם יש את המימד של 'כנגדו' בזוגיות, שמתחולל קרב שנובע מעצם השוני הקיצוני בין גבר לאשה ובכלל מאופי שונה שדורכים על בלטה אחת משותפת.

הקרב הזה יכול להצמיח דברים טובים ועמוקים הרבה יותר מחברות, אבל זה קרב.

העניין העיקרי הוא לא להיות פריוילגים.

אדם שהוא פריוילג הוא חושב על ה'רף', על הציפיות הכי גבוהות שלו שיכולות להיות, ועל בסיס זה הוא מקבל החלטות.

אדם שהוא לא כזה הוא חושב על ה'סף', מה הדברים העיקרים שאותם הוא רוצה ועליהם הוא לא יתפשר. וכל השאר - בדיל ויעבור..

כן נכון. אבל זה גם מעצבן כי למה נתקלתי דווקא בבת ולא בבן.

(אני מקווה בשבילך שאני אחת משתי הבנות..)

את הנשמה התאומה שלי אבל אנחנו יותר מדי אותו דבר אין בכלל ניגוד 

אנחנו יכולות כבר לעשות ניק משותף זה הרמה שאני סומכת עליך 

למה צריך ניגוד לא הבנתי.זה שאת בת והוא בן זה מספיק ניגוד

אני מקווה למצוא מישהו כמוני. אמן. 

בואי אני אתן לך תסיסמא?

אני חושבת שזה הגיוני

בעלי צריך להיות גם חבר טוב ואם את מצליחה להניח את האצבע על מה שגורם לאנשים להיות חברים טובים מבחינתך זה נהדר

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה