כי המילה "בעלי" יש לה כל מיני קונוטציות

ולא כולן אוהבות להשתמש בה.

בעילה.

אישי, האיש שלי וכו' בא מלשון אישות.

וכן אישתי.

זה אומר שמשהו שייך לך.

יש לזה קונוטציה של חפץ:

בעל הבית- הבית שייך לו.

בעל הרכב- הרכב שייך לו.

בעל הכלב- הכלב שייך לו

בעל האישה- האישה שייכת לו.

כלומר האישה נמצאת באותה קבוצה כמו בית, רכב וכלב.

שזה אומר שהאיש הזה הוא בועלי (כך מפרשים כשמופיע בעלי בתנך)

אני המיוחדת לו ע"י בעילתו אותי

וזכינו והזוגיות שלנו נבנתה מתוך ההבדלה הזו שנעשתה על ידי הבעילה.

והבית, הרכב והכלב אינם פונים לבעל הבית בשם בעלי, 

כותבת לרב בעלי ומעולם לא הרגשתי בדרגת הכלב.

כמובן זה הרגשה סוביקטיבית ולכן ממש חושבת שאם מישהי מרגישה יותר טוב לכתוב האיש או אישי וזה יותר נעים לאזניה 

אז ממש למה לא?

גם אני.

וכששאלתי בקושי הסכימו להסביר לי את זה מרוב שזה כאילו אמור להיות ברור 🤔

האיש נשמע מישהו זר.

אולי הביטוי הכי נכון להגיד בן זוגי, אבל אני התרגלתי כבר להגיד בעלי ולא מרגישה צורך לומר משהו אחר, בכל מקרה אף אחד לא יכול להיות בבעלות עלי

מי שאומרת אישי או האיש שלי כיף לה וטוב לה וזה גם נכון בהמון מובנים

שלעתיד לבוא עם ישראל לא יקרא לה' בעלי אלא אישי. ורש"י מפרש שאיש זה לשון חיבת נעורים, ובעל זה לשון אדנות ומורא.

נראה לי שזה הרעיון מאחורי ההעדפה של המושג 'איש שלי' שהולך וגובר בדור שלנו.

לכתוב בן הזוג שלי/ בן זוגי

בא לי יותר בטוב

(ובעלי לפעמים... )

פעם היו מבינים את הדברים כהוויתם

עם כל הפרוגרסיביות שהתפתחה, בעל הפך להיות בעלים על האישה משל הייתה חתול או רכב..

ממש כואב לי לקרוא שזו הקונוטציה.

לא יכולה להתווכח עם תחושה של אף אישה כמובן, אבל עני בטוחה שאלמלא התפתחו דעות כוזבות ומבולבלות בנוגע למושג בעל ומעמד האישה ביהדות, זה היה עובר בגרון עד היום.

אם חתול היה מדבר, הוא לא היה קורא לבעליו 'בעל', זה ברור. זה תואר שניתן רק לגבר נשוי.

ממה שאני יודעת

בעל מלשון בעילה

מלשון בעל עול (עם חולם). יש לו עול על כתפיו, שכן הוא זה שמתחייב בכתובה, גם לבעול את אשתו זו התחייבות שלו, שהרי בלי זה היא יכולה לתבוע גט ובית דין יכול להכריח אותו לתת זה. זה חיוב שלו כלפיה.

אני מכירה גם דיעה מהזוהר לפיה בכל ההקשר של אישות - קיומם יותר משמעותי ומהותי לאישה מאשר לבעל מבחינה פנימית.

כמובן שיש גם מושג של איש, זה גם מהמקורות שלנו. וכל אחת תשתמש באיזה מושג שבא לה ונוח לה.

אבל לתת קונוטציה שלילית כי מעמד האישה וכו' - אני ממש נגד האמת.

וברור לי שזה מגיע מכיוון פרוגרסיבי ודאגה למעמד האישה.

ודווקא בגלל זה אני חושבת שחשוב להבין שיש לזה גם מקור ביהדות וכל התהליכים שקורים בעולם, גם אם הם מלווים בהמון קלקולים הם בסופו של דבר חלק מתהליך אלוקי וגם אם קשה לראות את זה עכשיו בעזרת ה' זה חלק מתיקון העולם כפי שמתואר בחזון הנביאים.

ל'אחישנה' ולא ל'בעיתה'

ובואי נגיד שהפמיניזם ו'הקדמה'  לא בדיוק מקדמים את זה.

אז צר לי על כך🤷

נישואין שלא עפ הרבנות כדת משה ישראל

כי אישה לא רוצה שיהיו לה 'בעלים'

וכישצטרכו להתגרש, מה? כל אחד הולך לדרכו ואז ממזרים?

זה חלק מהפרוגרסיביות המקולקלת בעיניי

שלא תחשבי..

רק דיברתי על מאיזה מקום זה מגיע

כמו שכתבת, בעל מלשון בעילה.

בעיני זו לא משמעות חיובית, בלי קשר לפרוגרס ולפמיניזם.

וכמו שכתבו כאן לרוב, גם בתנך עצמו מתייחסים למשמעות הפחות חיוביות של בעלי בהשוואה לאישי... 

התנ"ך מלא בתאור ע"ז עבודת הבעלים!

ובנוסף המילה בעל מרגישה פחות צנועה ויותר מצמצמת ,המילה אישי משקף מהות יותר גדולה.

וגם - מבחינת ההלכה באמת לבעל אין בעלות על אשתו, ( הוא לא אחראי למעשיה, כמו בעלים של שור, הוא לא יכול "למכור" אותה כמו בעלים של שור וכו') לכן למרות שהפמינזם נגד המילה בעל מלשון בעלות, למעשה בשפה העברית בעל בנידון שלנו הוא לא מלשון בעלות מלכתחילה

אני חושבת שזה בדיוק הייתה הבעיה עם עבודת הבעלים ובכלל העניין של עבודה זרה שנקרא זנות "אשר אתם זונים אחריהם".

כשאדם הופך את עצמו לכלי קיבול ומתבטל למקור טמא או לא למקום הנכון לו זה בעצם עבודה זרה.

כשאישה נשואה עושה מעשה של זנות  מה שהיא עושה זה בעצם שמה את עצמה ככלי בידי מישהו זר אחרי שכבר הוטמעה בה השייכות לאיש שלה. (גם פיזית זה מובנה ככה באיברים צורת ההשפעה של הגבר ביחסי אישות והקיבול של האישה, והתנועה הנפשית מותאמת לזה -לדוגמא גבר צריך להתרכז ביחסי אישות באשתו על פי הלכה ואישה צריכה לשאוף לקבל ממנו את ההנאה שלה.  אחרי שזה קורה והגבר והאישה מתחברים האישה בעצם 'מקיפה' את הגבר כי הוא בתוכה. סליחה על הפירוט) .

אני חושבת שמזל שהצד הפיזי מוכיח את הסדר הטבעי בעולם וביחסים נכונים נפשית.

 יש בעצם כמה רמות בתוך קשר בין איש לאישה על פי היהדות  

הרמה הגבוהה יותר היא הרמה בה איש ואישה הם שווים כמו כתפיים, שם הם כמו אחים וחברים קרובים זה העומק של הקשר בין איש לאשתו החברות ההדדית אחדות שבה אף אחד מהם לא מרגיש בודד, והקשר לא רק מספק צורך. (מי שמכירה שווה לספירות חכמה ובינה שנאמר בהן שתי רעים שלא נפרדים)

יש את הרמה התפקודית הנמוכה יותר, שבה יש בעצם משחקי תפקידים, שם האישה היא הצד המקבל (ספירת המלכות) והגבר אחראי לתת לה את ההשפעה (ששת הספירות שמעל) , כמו ביחסי אישות הגבר משפיע לתוך האישה (כאן מתאים יותר הלשון בעל "בועלייך עושייך") .

זה המקום בקשר שאישה מרגישה צורך להישען על בעלה, לקבל ממנו ביטחון ועזרה .

כל זוג נמצא בשתי הרמות יש כאלה שמרגישים נוכחות של רמה מסויימת יותר מהשנייה.

במובן הפנימי הקבלה של אישה מבעלה כאישה נותנת לעצמה להתבטל כלפיו ולקבל את העזרה שלו כשהיא צריכה, זה מה שנותן לה את הכח אח''כ להשפיע בעקיפין עליו ולהיות עזר כנגדו

זה המקום הכי גבוה של האישה שהיא בעצם אישה כשרה שעושה את רצון בעלה- עושה (יוצרת) לו רצון חדש טוב יותר, בעקיפין בשקט היא משפיעה על כל השרשרת של הקשר. (אפשר לראות את זה בצורה פשוטה בסיטואציות זוגיות מתי יש לאישה כח לשנות משהו אצל בעלה דווקא כשהיא מאפשרת לו קודם לתת לה)  

במקביל לזה הקשר של עמ"י עם הקב"ה בזמן הגלות החלק הכי שימושי כביכול בקשר זה הצד שלנו כמקבלים כביכול פאסיבים ממנו, ולאט לאט כשמתקרבים לגאולה מתגלה יותר הצד של השותפות של עמ"י עם הקב"ה  והיכולת של יהודי להשפיע על כל העולמות..

זה ממש נושא ארוך אבל זה בנקודה... 

לי ממש לא אכפת. אפילו כיף לי להיות 'שלו'. אבל מתוך כבוד אליו, בעולם האמיתי אני משתדלת פשוט לדבר עליו בשמו הפרטי. במקומות כמו הפורום- כן משתמדת במושג 'בעלי', כדי להיות מובנת.

בכל מקרה, המושג בן זוג צורם לי ממש. נראה לי שזה הגיע מהעולם החילוני, ונוצר בשביל לטשטש את מי שלא נשוי, או זוגות להט''בים. אני לא רוצה לתת לזה יד.

אבל תכלס, זאת מילה יומיומית לחלוטין ואף אחד לא חושב על המשמעות שלה בשימוש השוטף ואין לי כח להשתמש בביטויים מסורבלים אז משתמשת בה.

אבל הפירוש באמת מבאס. שני הפירושים שעלו פה. 

אני לא אוהבת להרגיש פרובוקטיבית, וברור לי שלהגיד "האיש שלי" וכדו קצת ימתג אותי

אז אני זורמת עם המוכר

ומעדיפה כמובן להשתמש בשם הפרטי עם כל מי שקצת מכיר ויצליח להבין מההקשר (וכמובן עם מי שמכיר)

כי כן,כשקצת חושבים על המילה זה עושה קווצ' בבטן. שום פירוש לא מרגיש נעים בעיני. אני לא רוצה לחוות אותו כבעלים,ולא חושבת שסבבה להחצין את האספקט שלו כפרטנר למיטה (כשבכלל המונח בעילה הוא בעצמו מינוח עם קונוטוציה שלילית בעיני)

וזה לא איזה המצאה הזויה, כבר כתוב כנבואה חיובית "ולא תקראי עוד בעלי כי אם אישי" (וסליחה אם לא דייקתי,אני מהפלאפון אז לעבור לגוגל לבדוק ימחק לי את התגובה באתר )

תכלס בא לי שזה יהיה יותר רווח גם בסביבה שלי וירגיש לי בהח לקרוא לו אישי או משהו כזה (מכירה מישהי שמכנה אותו "החצי". זה ממש חמוד אבל עדיין לא טבעי לי)

ואני מכירה נשים מכל המגזרים.

אני חושבת שהיום נותנים פרשנות מצד אחר למילה בעל של בעלות ושליטה

ולדעתי זה בדיוק הצד השני האישה בבעלות הבעל כי הוא מתחייב לדאוג לה להכל לפרנס אותה ואולי השם בעל נותן לו גם כוחות והרגשה טובנ לפעול ולעשות למענה כי היא שלו ובאחריותו

להרגשתי "האיש" זה בא ממקום יותר שוויוני ופמיניסטי כל אחת ומה שהיא יותר מתחברת

תכלס האיש אומר אשתי ואנחנו אולי צריכות להגיד אישי,זה נשמע מוזר כי לא רגילים .

זה מה שהשתרש 

ובעלי אומר לי "אישתי שלי"

ונכון אנחנו שייכים אחד לשני.

בעלי זה בעל שלי. כנל אשתי.. אחותי. אחי.

כשאומרת אחי זה אח שלי. לא אח שלו/שלה /שלהם.

אישי שלי

כמו שהוא אומר אשתי שלי

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.