כל אחד ומה שהוא מספר, זאת השאלה

יכול לספר על ניסיון ודברים שלמדתי. לעולם לא דברים אישיים ו\או מזהים של הקודם. 

חלק מקשר הוא הפתחות וגילוי צדדים פנימיים שלך לשני. יש חוזה בלתי כתוב שכאשר הקשר מסתיים קוברים את המידע הזה בפנים ולא משתפים אותו עם אף אחד.

אני מספרת יחסית הרבה לא מאמינה בעניין של הסתרה וגם עומדת מאחורי כל דבר שעשיתי

כל עוד לא התחתנתי כנראה לא ראיתי לנכון שהקשר כלכך משמעותי .

למדתי מלא מעריכה את הבחור האם אני יכולה להגיד שהיה משמעותי בקטע של חתונה? לא

כי לא התחתנו לא סתם

(אבל צריך לקחת בחשבון שמי שלא מכיר אותך יכול להיות שירתע מהשיתופים האלה) 

כולם יודעים שאני לא בת שמונה עשרה ומנהסתם יש לי הסטוריה, וגם לבחורים שאני יוצאת איתם יש כזו.

אבל לדבר על זה מרגיש לי לא נכון. אלא אם כן שוב, זה בהקשר ספציפי של שיחה ספציפית ויש משהו משמעותי לומר דווקא לגבי קשר קודם.

וסתם ככה, מנסיוני, בחורים שדיברו הרבה על קשרים קודמים שלהם, זה כאלו שבאו לא פנויים באמת לקשר החדש, וזה ממש מתסכל לפגוש את זה מהצד. את כל הזמן מרגישה שמשווים אותך לאיזה אקסית מיתולוגית שאין לך שום דרך להכנס שם במקומה.

לתחושתי, כשזה ענייני זה בסדר. כשזה מעורב רגשית זה הופך להיות טעון ומעכב.

דוגמא עניינית: דיברנו על בעלי חיים, ונזכרתי שנפגשתי פעם עם זאולוג שהסביר לי איך מתפתחים זנים חדשים של דולפינים ( להד"מ, זה לצרכי הדוגמא בלבד), ואני מעלה את זה כדוגמא.

דוגמא מעורבת רגשית: כל ביטוי שיש בו נימה של התרפקות על קשרי עבר: זה היה הקשר הכי משמעותי שהיה לי אי פעם, אני ממש רציתי והיא/ הוא לא, כשנפגשנו חשבתי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.

בנוסף, יש כמובן את השטח המבלבל של לימוד והסקת מסקנות מקשרי עבר, ואז תלוי מאד איך זה מונגש.

זה יכול להיות מונגש עניינית, וזה יכול להיות מונגש בצורה מפורטת וצבעונית, סומכת עליך שתמצא את ההבדלים.

אין לי תשובה חד משמעית

תלוי כמה זמן עבר, אם הוא עשה עיבוד עם עצמו וכו.

ברור שבמקרה כזה " הקשר הקודם" נוכח יותר, וצריך לתת לו מקום. ועדיין, צורך של אישה זה להרגיש שהיא רצויה לכתחילה ולא בדיעבד כממלאת מקום.אז האם השילוב הזה מתאפשר?

מאמינה שאין תשובה נכונה אחת.

בגלל הקשיים הרגשיים שלהם אנשים לא משחררים, חיים בתקוות שווא ומפתחים אשליות, מתחפרים בדמיונות מפורטים ובוראים לעצמם עולם שקיים רק בראש שלהם, ואחרי זה צריכים לעבוד קשה להחריב אותו כדי להתחבר שוב לעולם האמיתי. זה ממש עצוב 

מאשר אסטרטגיה איך ומה לספר

מי ששם-אסור לו להסתיר את זה, זה עוול נוראי בעיני.

מה זה עוזר לי שהבחור יציג מצג שווא כאילו הוא איתי כשבתכלס מי שיושבת לו עמוק בלב זו איזו אקסית?

כל עוד יש לך מישהי שאתה לא מוכן לשחרר, פשוט *אל* תצא.

ואם החלטת לצאת, אז לא. אין צורך להנכיח את זה. זה עוצר את האפשרות של התפתחות של קשר חדש ואמיתי.

חוץ מהחלק בסוף..

אם בחור או בחורה החליטו להמשיך להפגש למרות שיש אקס/ית בלב ובראש רצוי שהצד השני ידע מזה,

אחרת זה הופך רק את הצד השני לפגיע בעוד הם אחוזים בלב.

אולי כשהם יהיו גלויים זה יאפשר מפגש אמיתי בין הנפגשים.

אם יצא לך לפגוש את זה באמת.

אישית כשזה נכח זה נתן לי תחושה נוראית.

דווקא הבחור שאתו זה קרה היה מהסוג הנוגע,כזה שיודע איך לדבר..

נדמה לי שבפגישה הרביעית הוא שאל אותי מה אני חושבת על עניין מסויים אמרתי את דעתי והוא הגיב באופן לא פרופורציונלי..

כשחפרתי למה זה קרה התברר לי שהאקסית שלו חשבה כמוני ועזבה אותו על רקע המחלוקת הזו הוא היה שבור וחיפש אותה אצל אחרות.

הוא אמר לי בפירוש שהוא ציפה שאתמוך בו וכל זה..הזוי ומקומם ברמות.

לכל אחד יש את השריטות שלו, בטח אחרי כברת דרך. יכול להיות שזו אפילו לא שריטה אלא משהו שחשוב לו.

לברר דברים כאלו מניסיון עבר דווקא יש חשיבות. כמובן שצריך להפריד בין הדעה למי שאומר אותה. 

חיפש דומה לה.הוא לא התכוון להפרד ממנה על זה היא נפרדה ממנו.

אחרי שנפרדנו הוא תיאר לי בדיוק מה הוא מחפש כדי שאכיר לו אחרות.

הוא חיפש *אותה* במישהי אחרת או מישהי דומה לה? הראשון בעייתי, השני סביר (גם אם לא מומלץ).

אני כמובן כותב דברים יבשים, אין לי מושג מה הייתה החוויה בפועל. 

חיפש אותה

או דומה לה.

אותה הוא כבר לא יכל למצוא אז נשאר שיחפש דומה לה,מה שקורה עם כל מי שלא משחרר אקסים/ות.

חיפש אותה זה אכן מה שתיארת.

חיפש "דומה" - חלק מהתהליך הוא ללמוד את עצמנו ומה טוב לנו. אם הוא זיהה בה צדדים שהוא מתחבר אליהם וזה מה שהוא רוצה בבת זוג - מבורך.

הצד הלא כל כך מומלץ הוא שזה יכול להוביל גם לקבעון וחבל. 

הכוונה שאחשוב שהוא צודק במחלוקת ביניהם וכך אחזק אותו שהוא צדק והיא טעתה..

דוג' הוא חשב שלא ראוי שנשים דתיות יעסקו במקצוע שכולל מגע בגברים כמו אחיות וכו ואני והיא חשבנו שכל עוד זה מותר הלכתית אין בעיה עם זה

ורק שמי שלא מסוגלת באופן אישי שלא תלך ללמוד את זה

הוא חשב שזה עניין יותר כולל ועקרוני.

שהקלה מסויימת לכאב הפרידה..

כשאני מצדיקה אותה זה אומר לו שהוא היה הלא בסדר ואז זה כואב יותר..

במבחן התוצאה הוא גם הפסיד אותה וגם קיבל אחרת שחושבת כמוה אבל בלי מה שחיבר אותו אליה..

זה באמת הזוי.. חשבתי בהתחלה שהוא רק מחפש עזרה להתגבר. זה עוד מובן ברמה מסויימת. אבל במצב שאת מתארת זה מעיד על חוסר בגרות וחוסר מודעות ובעיה במידות (מקווה שלא הסכמת אח"כ לחפש בשבילו בחורה כמו שהוא רוצה..)

הייתי נוראית וכן חיפשתי בחורה להכיר לו,הוא די לחץ עלי שאתאמץ בשבילו..מזל שזה לא יצא לפועל בסוף.

חוץ מזה היה עוד עניין שגילינו שמנע המשך הקשר..

זה מצמצם באופן דרמטי את מי שתהיה מוכנה להסכים בתנאים האלה לדעתי

אבל הוגן בהחלט.

מוסיפה שאם שני הצדדים באותו מצב יש דווקא פוטנציאל יפה.

ריחמת עליו ורצית שיהיה לו טוב ובטח חשבת שאם תהיה מישהי דומה הוא ישכח מהקודמת. והוא גם לחץ.

ובאופן כללי, אני חושב שיש בעיה רצינית בכל התחום. אנשים צריכים כלים בסיסיים מלכתחילה כדי לא להגיע למקומות בעיתיים. הרי כל המטען הרגשי של האדם, מילדות, מגיע איתו לשידוכים- יחס של ההורים, מקום בחברה, בטחון עצמי, רצון לא ממומש מהנערות למצוא אהבה (דברים שעבר בדייטים, אהבות נכזבות), מודעות עצמית לא גבוהה של תחילת שנות העשרים. אז לא פלא שדברים מתפוצצים דווקא בשלב הזה, במיוחד אצל אנשים עם עולם רגשי מפותח יותר. ואחרי שנשברים דברים בנפש לא פשוט לתקן.

על עצמי באותה תקופה זה היה גרוע..אבל בסדר,לומדים.

הלוואי שייתנו הכלים...

השאלה איפה עובר הקו של "לשחרר".

לפעמים גם כשבטוחים שעבר פתאום מגיע גל ששוטף אותך בחזרה..

נראה לי שצריך להגיע למצב שמצד אחד רוצים להמשיך אבל להכיר בזה שיש משקעים שצריך לטפל בהם.

אחרת אין לדבר סוף. 

זה טבעי, אנחנו לא רובוטים. אבל לשחרר בעיני זה להסכים לפגוש מישהו חדש, באמת.

ואז גם אם המישהו הקודם עוד שם, אני יכול להכיר בזה, ולהכיל את זה, ולהגיד לעצמי שעם ההעמקה של הקשר החדש זה יעבור.

אבל אם אני מנכיח את זה כל הזמן, זה תופס הרבה יותר מקום. זה הופך לאישיו, וזה מחבל בקשר החדש.

מנסיון

מן הסתם.

וב"ה לא חוויתי ברמה שאת מתארת. מבאס. 

מישהי נפרדה ממני אחרי 4 פגישות כי אמרה שצריכה לעבד פרידה קודמת. 

עד היום לא יודע אם זו הייתה הסיבה או שזו היתה הדרך הילדותית שלה להפרד. 

מי שיצאתי איתו התחיל לדבר על קשרים קודמים שלו, ואז שאל על שלי. הרגשתי מאוד לא בנוח עם הסיטואציה...

מסכימה עם כן - לקראת נישואין וזוגיות

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.