כל אחד ומה שהוא מספר, זאת השאלה

יכול לספר על ניסיון ודברים שלמדתי. לעולם לא דברים אישיים ו\או מזהים של הקודם. 

חלק מקשר הוא הפתחות וגילוי צדדים פנימיים שלך לשני. יש חוזה בלתי כתוב שכאשר הקשר מסתיים קוברים את המידע הזה בפנים ולא משתפים אותו עם אף אחד.

אני מספרת יחסית הרבה לא מאמינה בעניין של הסתרה וגם עומדת מאחורי כל דבר שעשיתי

כל עוד לא התחתנתי כנראה לא ראיתי לנכון שהקשר כלכך משמעותי .

למדתי מלא מעריכה את הבחור האם אני יכולה להגיד שהיה משמעותי בקטע של חתונה? לא

כי לא התחתנו לא סתם

(אבל צריך לקחת בחשבון שמי שלא מכיר אותך יכול להיות שירתע מהשיתופים האלה) 

כולם יודעים שאני לא בת שמונה עשרה ומנהסתם יש לי הסטוריה, וגם לבחורים שאני יוצאת איתם יש כזו.

אבל לדבר על זה מרגיש לי לא נכון. אלא אם כן שוב, זה בהקשר ספציפי של שיחה ספציפית ויש משהו משמעותי לומר דווקא לגבי קשר קודם.

וסתם ככה, מנסיוני, בחורים שדיברו הרבה על קשרים קודמים שלהם, זה כאלו שבאו לא פנויים באמת לקשר החדש, וזה ממש מתסכל לפגוש את זה מהצד. את כל הזמן מרגישה שמשווים אותך לאיזה אקסית מיתולוגית שאין לך שום דרך להכנס שם במקומה.

לתחושתי, כשזה ענייני זה בסדר. כשזה מעורב רגשית זה הופך להיות טעון ומעכב.

דוגמא עניינית: דיברנו על בעלי חיים, ונזכרתי שנפגשתי פעם עם זאולוג שהסביר לי איך מתפתחים זנים חדשים של דולפינים ( להד"מ, זה לצרכי הדוגמא בלבד), ואני מעלה את זה כדוגמא.

דוגמא מעורבת רגשית: כל ביטוי שיש בו נימה של התרפקות על קשרי עבר: זה היה הקשר הכי משמעותי שהיה לי אי פעם, אני ממש רציתי והיא/ הוא לא, כשנפגשנו חשבתי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.

בנוסף, יש כמובן את השטח המבלבל של לימוד והסקת מסקנות מקשרי עבר, ואז תלוי מאד איך זה מונגש.

זה יכול להיות מונגש עניינית, וזה יכול להיות מונגש בצורה מפורטת וצבעונית, סומכת עליך שתמצא את ההבדלים.

אין לי תשובה חד משמעית

תלוי כמה זמן עבר, אם הוא עשה עיבוד עם עצמו וכו.

ברור שבמקרה כזה " הקשר הקודם" נוכח יותר, וצריך לתת לו מקום. ועדיין, צורך של אישה זה להרגיש שהיא רצויה לכתחילה ולא בדיעבד כממלאת מקום.אז האם השילוב הזה מתאפשר?

מאמינה שאין תשובה נכונה אחת.

בגלל הקשיים הרגשיים שלהם אנשים לא משחררים, חיים בתקוות שווא ומפתחים אשליות, מתחפרים בדמיונות מפורטים ובוראים לעצמם עולם שקיים רק בראש שלהם, ואחרי זה צריכים לעבוד קשה להחריב אותו כדי להתחבר שוב לעולם האמיתי. זה ממש עצוב 

מאשר אסטרטגיה איך ומה לספר

מי ששם-אסור לו להסתיר את זה, זה עוול נוראי בעיני.

מה זה עוזר לי שהבחור יציג מצג שווא כאילו הוא איתי כשבתכלס מי שיושבת לו עמוק בלב זו איזו אקסית?

כל עוד יש לך מישהי שאתה לא מוכן לשחרר, פשוט *אל* תצא.

ואם החלטת לצאת, אז לא. אין צורך להנכיח את זה. זה עוצר את האפשרות של התפתחות של קשר חדש ואמיתי.

חוץ מהחלק בסוף..

אם בחור או בחורה החליטו להמשיך להפגש למרות שיש אקס/ית בלב ובראש רצוי שהצד השני ידע מזה,

אחרת זה הופך רק את הצד השני לפגיע בעוד הם אחוזים בלב.

אולי כשהם יהיו גלויים זה יאפשר מפגש אמיתי בין הנפגשים.

אם יצא לך לפגוש את זה באמת.

אישית כשזה נכח זה נתן לי תחושה נוראית.

דווקא הבחור שאתו זה קרה היה מהסוג הנוגע,כזה שיודע איך לדבר..

נדמה לי שבפגישה הרביעית הוא שאל אותי מה אני חושבת על עניין מסויים אמרתי את דעתי והוא הגיב באופן לא פרופורציונלי..

כשחפרתי למה זה קרה התברר לי שהאקסית שלו חשבה כמוני ועזבה אותו על רקע המחלוקת הזו הוא היה שבור וחיפש אותה אצל אחרות.

הוא אמר לי בפירוש שהוא ציפה שאתמוך בו וכל זה..הזוי ומקומם ברמות.

לכל אחד יש את השריטות שלו, בטח אחרי כברת דרך. יכול להיות שזו אפילו לא שריטה אלא משהו שחשוב לו.

לברר דברים כאלו מניסיון עבר דווקא יש חשיבות. כמובן שצריך להפריד בין הדעה למי שאומר אותה. 

חיפש דומה לה.הוא לא התכוון להפרד ממנה על זה היא נפרדה ממנו.

אחרי שנפרדנו הוא תיאר לי בדיוק מה הוא מחפש כדי שאכיר לו אחרות.

הוא חיפש *אותה* במישהי אחרת או מישהי דומה לה? הראשון בעייתי, השני סביר (גם אם לא מומלץ).

אני כמובן כותב דברים יבשים, אין לי מושג מה הייתה החוויה בפועל. 

חיפש אותה

או דומה לה.

אותה הוא כבר לא יכל למצוא אז נשאר שיחפש דומה לה,מה שקורה עם כל מי שלא משחרר אקסים/ות.

חיפש אותה זה אכן מה שתיארת.

חיפש "דומה" - חלק מהתהליך הוא ללמוד את עצמנו ומה טוב לנו. אם הוא זיהה בה צדדים שהוא מתחבר אליהם וזה מה שהוא רוצה בבת זוג - מבורך.

הצד הלא כל כך מומלץ הוא שזה יכול להוביל גם לקבעון וחבל. 

הכוונה שאחשוב שהוא צודק במחלוקת ביניהם וכך אחזק אותו שהוא צדק והיא טעתה..

דוג' הוא חשב שלא ראוי שנשים דתיות יעסקו במקצוע שכולל מגע בגברים כמו אחיות וכו ואני והיא חשבנו שכל עוד זה מותר הלכתית אין בעיה עם זה

ורק שמי שלא מסוגלת באופן אישי שלא תלך ללמוד את זה

הוא חשב שזה עניין יותר כולל ועקרוני.

שהקלה מסויימת לכאב הפרידה..

כשאני מצדיקה אותה זה אומר לו שהוא היה הלא בסדר ואז זה כואב יותר..

במבחן התוצאה הוא גם הפסיד אותה וגם קיבל אחרת שחושבת כמוה אבל בלי מה שחיבר אותו אליה..

זה באמת הזוי.. חשבתי בהתחלה שהוא רק מחפש עזרה להתגבר. זה עוד מובן ברמה מסויימת. אבל במצב שאת מתארת זה מעיד על חוסר בגרות וחוסר מודעות ובעיה במידות (מקווה שלא הסכמת אח"כ לחפש בשבילו בחורה כמו שהוא רוצה..)

הייתי נוראית וכן חיפשתי בחורה להכיר לו,הוא די לחץ עלי שאתאמץ בשבילו..מזל שזה לא יצא לפועל בסוף.

חוץ מזה היה עוד עניין שגילינו שמנע המשך הקשר..

זה מצמצם באופן דרמטי את מי שתהיה מוכנה להסכים בתנאים האלה לדעתי

אבל הוגן בהחלט.

מוסיפה שאם שני הצדדים באותו מצב יש דווקא פוטנציאל יפה.

ריחמת עליו ורצית שיהיה לו טוב ובטח חשבת שאם תהיה מישהי דומה הוא ישכח מהקודמת. והוא גם לחץ.

ובאופן כללי, אני חושב שיש בעיה רצינית בכל התחום. אנשים צריכים כלים בסיסיים מלכתחילה כדי לא להגיע למקומות בעיתיים. הרי כל המטען הרגשי של האדם, מילדות, מגיע איתו לשידוכים- יחס של ההורים, מקום בחברה, בטחון עצמי, רצון לא ממומש מהנערות למצוא אהבה (דברים שעבר בדייטים, אהבות נכזבות), מודעות עצמית לא גבוהה של תחילת שנות העשרים. אז לא פלא שדברים מתפוצצים דווקא בשלב הזה, במיוחד אצל אנשים עם עולם רגשי מפותח יותר. ואחרי שנשברים דברים בנפש לא פשוט לתקן.

על עצמי באותה תקופה זה היה גרוע..אבל בסדר,לומדים.

הלוואי שייתנו הכלים...

השאלה איפה עובר הקו של "לשחרר".

לפעמים גם כשבטוחים שעבר פתאום מגיע גל ששוטף אותך בחזרה..

נראה לי שצריך להגיע למצב שמצד אחד רוצים להמשיך אבל להכיר בזה שיש משקעים שצריך לטפל בהם.

אחרת אין לדבר סוף. 

זה טבעי, אנחנו לא רובוטים. אבל לשחרר בעיני זה להסכים לפגוש מישהו חדש, באמת.

ואז גם אם המישהו הקודם עוד שם, אני יכול להכיר בזה, ולהכיל את זה, ולהגיד לעצמי שעם ההעמקה של הקשר החדש זה יעבור.

אבל אם אני מנכיח את זה כל הזמן, זה תופס הרבה יותר מקום. זה הופך לאישיו, וזה מחבל בקשר החדש.

מנסיון

מן הסתם.

וב"ה לא חוויתי ברמה שאת מתארת. מבאס. 

מישהי נפרדה ממני אחרי 4 פגישות כי אמרה שצריכה לעבד פרידה קודמת. 

עד היום לא יודע אם זו הייתה הסיבה או שזו היתה הדרך הילדותית שלה להפרד. 

מי שיצאתי איתו התחיל לדבר על קשרים קודמים שלו, ואז שאל על שלי. הרגשתי מאוד לא בנוח עם הסיטואציה...

מסכימה עם כן - לקראת נישואין וזוגיות

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.