תכתבו לי מה היה מיותר מבחינתכן
מה תקע אתכן כי לא קניתן
ומה היתה קניה טובה.
כמו שכתבתי מזמן-
אני בהריון אחרי כמעט עשור שלא הייתי (כן זה מרגש אותנו מאד וזה לא טעות אלא להיפך...)
העפתי את כל מה שהיה לנו כמעט- עגלות, כסא תינוק, מיטה איכותית, אמבטיה... לא יודעת מה עוד. בגדים יש. לא יודעת כמה...
גרים בקומה שניה, יש מעלית, בגאז' לא ענק אבל לא קטן, בית לא גדול.
עוזר לי מאוד טרמפולינה, אוניברסיטה מצויינת להתפתחות. הקטן נמצא שם המון ומשחק.
תיק/ארגונית לעגלה
כדאי לחשוב מה חשוב לך בעגלה ולפי זה לקנות/להשיג.לי אישית היה חשוב שתהיה חזקה, קלה לקיפול והיגוי נוח
אם את מתכננת להניק-
חזיית הנקה, לנסינו
לי היה חסר שלא היה לי רפידות הנקה בבית חולים.
דפני למקלחת לתינוק (אפשר גם אמבטיה לתינוק יש לי מתקפלת וזה ממש נוח ולא תופס הרבה מקום)
את רוצה גם ברמת הציוד הקטן? חיתולים מגבונים וכו'?
את המעמד של האמבטיה. האמבטיה שלנו די קטנה וצפוף ממש לפתוח את זה.. שמה את האמבטיה בתוך האמבטיה הגדולה.
וגם יש לי כסא אוכל מושקע ממש, סיוט לנקות אותו. השקעה מיותרת לגמרי. מתכננת להחליף בקרוב לכסא פשוט של איקאה שאפשר לשטוף בשניה באמבטיה.
תקע אותי חזיות הנקה.. היה סיוט לצאת שבוע אחרי הלידה לקניות כדי לדאוג לזה, אבל היה סיוט בלי. הצטערתי שלא קניתי לפני הלידה, זה לא משהו שאפשר לבקש ממשהו אחר לעשות.
קניה טובה זה העגלה שלנו. יש לנו ספורטליין, יחסית לא יקרה ונוחה ממש!
באופן כללי ממליצה לקנות מעט דברים ולהשלים מה שצריך. עם הזמן תראי מה חסר לך ומה אפשר ממש בלי.
ובשעה טובה! מרגש ממש!!
בבית הנוכחי דאגתי לכיור מרווח במקלחרת, אבל אם אין אפשר גם בכיור של המטבח
גובה מושלם.
פעם הייתי מניחה גיגית על האסלה.
ומכירה מתקן פשוט שמניחים על הדפנות של האמבטיה ומעליו את הגיגית. משהו שאפשר בקלות לבנות לבד מכמה קרשים.
על כרית ציפה בתוך הכיור אחר כך כבר עוברת לכיסא טבעת הזה בתוך האמבטיה.
(וגם לחתל בעמידה).
אני שמה אותם מגיל אפס באמבטיה הרגילה, ופשוט יושבת על הברכיים ליד.
לא שובר לי את הגב בכלל. בעיניי ככה הכי נוח (בגיל קטן הילד בכרית ציפה, בהמשך אני שמה אותם על הבטן עם ממש ממש מעט מים באמבטיה).
אבל ממליצה ממש על כרית ציפה (צופי) לאמבטיה,
זה לא היה לפני עשור וזה מושלם!!!
הרבה יותר נוח מדפני. תסתכלי באינטרנט
מה הקטע הוא ממש מחוץ למים אז למה המקלחת
צרח את החיים כי היה לו קר
מסרתי את זה אחרי פעמיים נוראיות
ותהיתי לעצמי אם יש מישהו שמשתמש בזה...אז מגלה שכן..מגניב!!
פעם ראשונה, בילד שישי.
הדפני הפלסטיק קר ולא נעים
עם הצופי הוא הרבה יותר רגוע ונהנה מהמקלחת.
פשוט כדי שלא יהיה לו קר, לוחצים קצת על הצופי או הרגלים כדי שישקע במים. או שופכים עליו תוך כדי מים כל הזמן עם כלי קטן.
כשהם גדלים גם את זה כבר לא צריך- ללחוץ או להרטיב.
לוקח לזה קצת זמן להתייבש זה לא נורא.
אחת לכמה זמן אני גם מכבסת את זה.
ופשוט ככה התרגלתי..
מחממים את החדר טוב טוב והאמת תלוי כמה הוא שוקל וכמה הכרית צפה אבל שלי היה חצי במים חצי לא והיה מושלם.
זה מעולה נוח להם ותופס כלום מקום.
מי הרשת ביטחון שלך.
לא לבנות כלום על היכולות שלך לצאת לדאוג לדברים אחרי לידה (וגם לא בעלך)
אתם אפעם לא יודעים עד כמה תהיו זמינים.
אם יש לך הורים/אחיות שאת יכולה להיעזר בהן אז אולי הייתי משאירה להם הוראות מגוירות.
אם לא- הייתי מארגנת על הכל מראש
מה שעשינו בפועל,
לפני לידה -
עגלת אמבטיה+סלקל שמתלבש עליה (קנינו לפני והשארנו בחנות, בעלי אסף כשהייתי מאושפזת)
מתחברת
ביגוד ראשוני (היה לי מאחיות שלי. ידעתי בדיוק מה יש ואמא שלי כבסה אותם שהייתי מאושפזת,
בדיעבד ממש אוהבת את הביגוד הראשוני של נקסט והייתי מזמינה מראש...)
אמבטיה מתקפלת
שידת החתלה
לשקול-
גופיות הנקה הזמנתי לפני.
חזיות- קניתי בדרך לרכב בשחרור, בקניון על יד הבית חולים
משאבת חלב- השאלתי מיד שרה ביום שהשתחררתי. אבל מכירה אנשי מפתח שם וידעתי שאני אקבל הדיוק מה שאני אוצה, אם לא- אולי הייתי דואגת עוד קודם.
שאר הדברים כמו טואלטיקה, מוצצים. חיתולים, מוצרי אמבטיה וכו- אמא שלי קנתה לי בזמן שהייתי מאושפזת. ום לא היא- הייתי רונה מראש
כי ראיתי שענו על זה בהמשך השרשור.
קניתי דונה (עגלת סלקל), עריסה, אמבטיה (מתקפלת), מצעים, שמיכות, בקבוקים, מוצצים, טיטולים, מגבונים, משחה, בגדים, מגבת, אקמול, חיתולי בד, סימילאק, מחלק מנות, מברשת לבקבוק, שמפו לתינוק.
הכל היה בשימוש. קניתי בהתחלה לול נמוך והוא לא היה נוח, יום אחרי שחזרתי הביתה בעלי נסע לקנות עריסה גבוהה.
בגיל חודש קניתי מנשא, טרמפולינה וקצת משחקים.
שמתי אותו שם הרבה זמן כל פעם, הוא היה בעיקר בעריסה. קניתי טיולון בגיל 3 חודשים.
לי לא היה צורך בעגלה נוספת בהתחלה.
אי אפשר לצאת לשום מקום ליותר משעתיים.
זה מאוד מגביל....
וגם איש אפשר לצאת לטיול קטן בעגלה ואז להשאיר אותו לישון בה...
(בחודש הראשון הם חיים אצלי בעגלה... או עלי...)
אם הוא היה נרדם בדונה הייתי מעבירה אותו לעריסה.
סלקל
עגלה
גופיות הנקה אם את מתכננת להניק
עריסה
אמבטיה (לי מעמד ודפני היה ממש הכרחי)
מגבות בגדים ומוצצים וחיתולי בד
כל השאר כגון טרמפולינה וכדומה אפשר לקנות אחר כך
זה לא מחזיק את החזה כמו חזייה
אבל בבית זה ממש נוח כי אפשר להניק בכיף והגב והבטן נשארים מכוסים. ממליצה ממש
אז בכל מקרה הכל מכוסה
מניחה שעם חולצות זה מסורבל באמת להשאר מכוסה..
פתרון נחמד
מבחינתי רוב הדברים היו מיותרים....
סלקל זה חובה
גופיות, חיתולים
משחת לנולין
מנשא
עגלה כלשהי (עגלת אמבטיה זה נחמד)
(כסא אוכל, אבל תצטרכי את זה קרוב לגיל שנה...)
כל השאר מיותר (לדעתי )
(מיטה, עריסה, טרמפולינה, אמבטיה, דפני, כרית, בקבוקים, משחות וכו')
זה אמבטיה עם מעמד ומצוף - השתמשתי בזה מגיל לידה עד גיל שנתיים +
חסך לי כאבי גב בגיל הצעיר
ובגיל היותר גדול היה ממש נח לילדים עצמם
בנוסף, ממליצה על לול לסלון ומיטת תינוק לחדר
אצלי זה עשה ממש הבדל בהרגלי השינה - שנת לילה במיטת תינוק, כל שינה אחרת - בלול
וגם היה יל נח שלילד יש מקום מוגדר להיות בו, להניח אותו בלי לחשוש שישים דברים פה
זה כ"כ אינדיבידואלי..
הבסיס בעיני זה עריסה וסדינים, חיתולי טטרה,
עגלה (אמבטיה או טיולון מגיל לידה לפי מה שאת אוהבת),
אמבטיה לתינוק (עם או בלי מעמד תלוי במקום ובכאבי הגב שלך, אני מקלחת על המיטה או הרצפה)
מנשא - שימושי בשבילי יותר מעגלה, אבל בד"כ לא מהלידה
סלקל
בגדים לתינוק, משחות, טיטולים, שמיכה
איך עושים את זה?
בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.
אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.
אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.
לא מפריע לי לישון עם חזייה.
אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.
וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.
אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.
כשמתאזן מפסיקה עם החזייה
אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית
הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!
מה עושים?? 😩😭
אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף
אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו
אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים
מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה
אבל המחירים לא שפויים
רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות
אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה
לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)
אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).
אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל
מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
יש לזה יתרונות וחסרונות.
אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.
לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו
יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה
למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים
אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
