התקופה הזאת גורמת לי לרצות להגר מהמדינה הזאת!
לא שיש מקום טוב יותר ליהודים מאשר ארץ ישראל. אבל מרגישה כבר שזה שאני פה זה בגלל הארץ הנבחרת וזהו
קשה לי בטירוף
האבסורדים שקורים בלי סוף לא נגמרים וקשה לי לחיות כבר עם זה
אני מתוסכלת מיום ליום
אם יהיו עוד בחירות אין לי למה להצביע
בדיוק התחושות שלי בזמן האחרון...
אני כבר כמה שנים לא מסתכלת על חדשות וגם אם ראיתי משהו, נמנעת מהפירוט, המידע הזה מיותר ומזיק.
לגבי בחירות אני כבר שנים לא מצביעה, למעשה ממשתי את זכות הבחירה שלי פעמיים בלבד לפני שנים (אני בת 40) הפסקתי להצביע אחרי שעבדתי בעבודה רוחבית בהרבה משרדי ממשלה ובכנסת וראיתי מקרוב את כל הבולשיט שקורה שם. בעיניי הבחירות, הממשלה, הכנסת ובית המשפט זה סוג של משחק, משחק של הון ושלטון, האזרחים הבוחרים הם ממש פרט שולי במשחק הזה.
כוחם מסתלבטים עלינו. מכירה גם מקרוב את ההתנהלות ולצערי היא גרמה לי לרצות להפסיק לעבוד בשירות הציבורי, וחבל.
כל החיים אנע עובדת שירות ציבורי ואומרת לעצמי, שאם כבר לעבוד קשה, אז למען הציבור. הבעיה שזה כבר לא למען הציבור אלא למען גחמות של פוליטיקאים והרצונות שלהם...
בתור מי שגדלה עד החתונה בחו"ל
אין כמו ארץ ישראל!
ולא היה חסר לי שם כלום
הכל בשפע
החיים שם רגועים
ולא לחוצים כמו פה
אבל
יש משהו רוחני בארץ ישראל שאי אפשר להסביר
לפני כמה שבועות הייתי בחו"ל בביקור מולדת והייתי בטוחה שזה יעשה לי צביטה בלב למה אני לא גרה שם
אולי כדאי לנסות ומחשבות כאלו
אבל תאמיני לי שלא הרגשתי את זה
בדיוק להיפך
פה בארץ אני מרגישה שגם כל דבר שהוא חול, יש בו משהו מיוחד וקדושה.
ואני משתדלת לחיות את החיים שלי בתמימות, בענווה
לא נכנסת לכל מה שקורה מסביב
כי במיוחד אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות ראיתי איך אין לנו שום השפעה על הממשלה.
אז אני בוחרת לפעול ולהשפיע עבור המשפחה שלי, העתיד של הילדים שלי ולא יותר מזה
אם יש ריבון יהודי, בריטי או טורקי. כל דקה שרגלייך הולכות על האדמה הזאת היא ברוכה.
אז ממש לא משנה לי מי עומד בראשות, כי אם מי שעומד בראשות העולם הזה - הקב"ה - שבקרוב יביא לנו את גואל הצדק, משיח צדקנו וישיבה שופטינו כבראשונה ויכונן את מלכותו על עם ישראל וכל העמים.
בינתיים עדיף להרוויח את אווירא דארץ ישראל.
לבקר במקומות הקדושים, להיות בארץ שעיניי הקבה בה מראשית השנה עד אחרית השנה וכשיבוא המשיח, את תהיי קרובה קרובה.
רק תחליפי שמלה ובואי.
ארץ ישראל שייכת ליהודים
זהו
ודווקא בגלל זה נשאר כאן ולא נזוז
למרות הכל
אחרת הייתי לוקחת את הרגליים ובורחת, באמת נהיה כאן כאוטי
אף תנא קדוש לא רצה לחיות פה...
ידעו שאנחנו חיים בדור קשה...
אותי מחזיק הנבואות שזה מה שצריך להיות..
וכתוב את זה אחד לאחד בגמרא...
אם תרצי אצטט לך...
תכף אחפש..
אז אם זה כתוב לנו... וזה רצון ה'.. מאמינה שלא צריך להתייאש ולהתבאס... כי אחרי הכל עדיף פה מאשר בגלות האכזרית שכל תקופה התעללו ביהודים.
נכון גם פה לא חסר פיגועים בעיות.. בכלל העצמאות שלנו לא באמת שלנו כל דבר שואלים את המערב...
אבל עדיין זכינו מכל הדורות האחרים להגיע לארץ ישראל....
ה' מנהל הכל...אל תתלו תקוותיכם במנהיגים ובמפלגות... שנהיה בסדר גם המנהיגים יהיו נורמליםת..
צריך להחזיק חזק ולהאמין בה'...
לא לצפות שיהיה מושלם. זה חלק מהתהליכים שאמורים לקרות בעקבי דמשיחא. ..
והמנהיגים שקיימים הם בובות על חוט .. (לב מלכים ביד ה') והם רועדים ממה יעשו להם בעולם. ויגידו ....
ויש דברים בגו.. לא סתם הם מפחדים..
אנחנו עדיין בסוג של שיעבוד מלכויות .(לדעתי) מה שכן התקדמנו..
אנחנו חיים בארץ ישראל . חלום מטורף שכל אבות אבותינו כמהו לו כל כך..
זכינו להגשים את החלום..
בהצלחה 
לנו כעם באתגרים פה .
הבטחוני והפוליטי
צריך תפילות
בתקשורת מדגישים לך את כל הצדדים השליליים ושמים עליהם זכוכית מגדלת.
אבל המציאות האמיתית היא ממש ממש לא כזו!!!
שמעתי מהרב דב ביגון שבכל בית יש פח זבל,
אבל הוא ממש קטן יחסית לכל הבית,
והתקשורת מעצימה את השלילי שבמדינה ומעניקה לו נפח כאילו כל הבית מלא זבל! אבל זה בכלל בכלל לא נכון!!!
הרבה פעמים אני מסתכלת, מעלים לשים דברים ממש יפים ומרגשים שקורים רק במדינה הזאת.
ממש כדאי לקרוא...
לדתיים וחרדים
וסתם אנשים דוסים שמצילים את העולם בבתי חולים,צבא וכו ופשוט מזלזלים בהם ופוגעים בהם מעצם היותם דתיים
קורעים זקנים!! מה אנחנו היטלר?!
אתן דוגמא משבוע שעבר-
הייתי בטקס סיום קורס קצינים.
ביבי, גלנט והרמטכל דיברו
היו שמועות שמתנגדי הרפורמה הולכים לעשות בלאגן כשביבי ידבר.
בחדשות אחכ דיווחו שאנשים עמדו עם גב לביבי בזמן שדיבר וציטטו מתוך הנאומים את המשפטים ה "פוליטיים" יותר
לא דיווחו על זה שזה היה אירוע מגזרי בערך ויותר מחצי מהקהל שם היה עם כיסוי ראש או כיפה
לא דיווחו על זה שכשביבי קם לדבר הקהל מחא לו כפיים
הסתכלתי טוב טוב בקהל ולא ראיתי שום מתנגדי רפורמה עומדים עם הגב לביבי
ומתוך נאומים שלמים על רוח קרב, וצהל חזק ובלה בלה בלה לקחו את שני המשפטים שדיברו על "ענייני דיומא" מה שנקרא..
אבל אם מסתכלים על המציאות, היא מדהימה.
ברוך ה' אנחנו חיים כאן בשפע שלא היה כמוהו מעולם.
יש מוסדות חינוך טובים שונים לכל זרם.
יותר לימוד תורה ממה שהיה בכל תקופה אחרת בהיסטוריה (אולי תקופת חזקיהו.... אבל חכמים אומרים שגם אז היו לאנשים עבודה זרה בסתר בתוך הבית).
אפשר לשמור תורה ומצוות בלי שום קושי- מסעדות כשרות, כמעט הכל סגור בשבת.
מערכת בריאות שלא הייתה כמוה מעולם.
יש ניסיון לתת מענה לכל קושי של תת אוכלוסייה, מוסדות חינוך מיוחד מסוגים שונים, עמותות חסד מסוגים שונים.
כשמנסים לראות את הטוב, יש כל כך הרבה טוב לראות.
ברוך ה' אנחנו חיים בדור שיש לנו ציפיות בשמיים, אבל אם חושבים על מה שיש לנו ביחס לכל תקופה אחרת בהיסטוריה ( חוץ מאולי תקופת שלמה המלך) אנחנו במצב מ-ד-ה-י-ם.
וכמובן שזה לא סותר לזה שתמיד צריך לשאוף להתקדם.
עכשיו זה דווקא זמן טוב להרגיש את החסרונות ולהתפלל עליהם.
בשביל זה נועדו שלושת השבועות. להתאבל ולכאוב את מה שעוד לא מושלם.
אבל כשמסתכלים בגדול על המציאות, בפרופורציה למה שהיה בדורות קודמים, יש כל כך הרבה על מה להודות!!
אבל לא ברמה של לרצות להגר למדינה אחרת.
ובאמת שבעיניי, גם כשמצטערים על מה שעדיין חסר זה לא במקום להודות ולשמוח על מה שיש .
גם הר צבי יהודה
ממש כאב לי לראות את ההודעה הפותחת.
כי כשיש כל כך הרבה טוב, חשוב לראות אותו ולהכיר בו ולהודות עליו.
וממש אהבתי את ההודעה שלך, שכתבת ופירטת כל כך יפה וברור על כל הטוב שיש בתקופה שלנו.
אבל תוך כדי שכתבתי לך, חשבתי שדווקא עכשיו, בשלושת השבועות, זה כן זמן מתאים לשים לב גם לחסרונות. לא בשביל 'להתבכיין' עליהם, אלא בשביל להבין מה עוד חסר לנו, ולהתפלל לגאולה השלמה.
אבל בוודאי שזה צריך להיות על רקע של הכרה והודאה על מה שכבר יש לנו.
עם כל ההכרה וההודאה במה שיש לנו,
לא לשכוח שאחרי הכל אנחנו עדיין בגלות קשה ומחכים לגאולה האמיתית והשלמה - למשיח, לבית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים
לבקר משפחה
אין עוד ארץ כזו עם מזג אויר כזה אנשים טובים וחמים. רפואה ציבורית טובה (בהשוואה למדינות אחרות) עם כלכלה יציבה צבא חזק. נכון תמיד יש מקום לשיפור אבל
התקשורת פשוט מראה רק מה שרע ורע ורע כדי שאנשים ישארו צמודים למסך ויצרכו את המסרים שלהם לפי האג'נדות שלהם.
נכון
אבל השגעונות שקורים פה בעיני הם חלק משגעון בכל העולם.
תראי כרגע לדוג מה קורה בצרפת, מצב הפרוגרסביות בהרבה איזורים בארה"ב,
המוסלמים באירופה בכלל.
קשה מאוד, נתפלל לשינוי, אבל דוקא בהשוואה למדינות אחרות מעדיפה להשאר בבית.
גם מקום המדינה תמיד היו
גם קשיים פנימיים...
הושמה עכשיו שהתקשורת מכל הערוצים והצדדים מדגישה את המפלגה ןהשונה
וגם י שאינטרס ללא מעט אומות עם הרבה יכולות טכנולוגיות וכספים שיהיה כאן מפולג ומסוסכך... אז זה בעיקר מה שטוחנים לנו לראש..
יש הרבה דברים טובים- המון
והרבה אנשים אכפתיים
והרבה ברכה
ולא יאומן פשוט לא יאומן איזה זכות יש לנו לחיות בארץ ישראל בשלום ושלווה כי לעומת הפוגרומים השיו על יהודים בגולה כל שני וחמישי אנחנו חיים כאן בביטחון מוחלט
ובאמת עדיף לא לקרוא חדשות
החיים ממש יפים פתאום
לא הכי קשור אבל אשמח לעזרה ממי שמכירה מניסיון.
מחפשת צימר בגוש עציון או בשומרון, לא בגבעה נידחת
נעים, מותאם לזוג+3 ומקבל אשראי😁
ואם כבר- מה חשוב לברר על צימר? בחיים לא סגרנו בעצמנו 😅יודעת שצריך לבדוק מה יש שם מבחינת אוכל, מה עוד? בריכה פחות רלוונטי לנו
יש לזוג ונראה לי גם למשפחה
אולי קוראים לזה חברותא
ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף
צימרים על ההר
מקסים
יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)
אבל הוא באמת יחסית "בעומק"
הנוף מהמם
אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).
אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...
מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.
וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!
אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.
מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)
בהצלחה ותיהנו!
היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק
תודה על הנקודות שכתבת!
משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר
גם בבת עין יש כמה צימרים טובים
איך עושים את זה?
בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.
ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),
קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),
קולה,
בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)
ארוחות קטנות
קרח/מאכלים קרים
תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)
כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה
אפרסקים/כל פרי שבא לך
ומוסיפה קינמון ודבש
אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית
הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!
מה עושים?? 😩😭
אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף
אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו
אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים
מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה
אבל המחירים לא שפויים
רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות
אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה
לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)
אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)
@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...
תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו
וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...
ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?
אין באמת מה לעשות...
יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..
אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...
כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...
בהצלחה!!
תכלס השקט שווה את זה לדעתי..
וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...
להגנה מירבית
קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה
דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%
שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%
לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.
והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.
אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.
ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל
מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין
עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.
מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.
גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע
אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת
הפוריות באמת יורדת
קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון
וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט
והגיוני שזה קשור לגיל
ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות
קוראת עכשיו את השרשור בנחת
ומקווה שלא הרגשת מותקפת...
חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...
האמת בלי קשר נשמע מטורף..
אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...
בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!
ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,
אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...
שוב בהצלחה גדולה בכל!
❤️❤️❤️
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.
אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך
הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).
אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר.
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.
אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.
אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.
לא מפריע לי לישון עם חזייה.
אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.
וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.
אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.
כשמתאזן מפסיקה עם החזייה
אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
