כדאי להתאמץ לשבת יחד אבל לא חושב שנכון לעשות על זה מריבות אם זה לא יוצא, במיוחד אם זה מצב חד פעמי לשבת אחת.

גג 20 איש.

כמה שזכור לי אישיתי לא ישבה ממש לידי אלא כמה מקומות ממני.

מבחינתי זה כן נקרא לשבת יחד .

כשזה בתוך משפחה מצומצמת - כזוג צעיר באמת עדיף לשבת ביחד, לטובת בן הזוג הטרי שעדיין לא כל כך מכיר. ברגע שיש ילדים ובמיוחד כמה ילדים - עדיף לא לשבת אחד ליד השני, כדי שתהיה יותר אפשרות ששני בני הזוג, יהיו ליד הילדים שצריכים עזרה.

לשבת ביחד?

בכל מקרה, אני אישית אוכל גם להבין למה מישהו ירצה לא לשבת ליד בן/בת הזוג בסיטואציות שונות.

אבל כמובן רצוי שההחלטה תתקבל ביחד... 

כי אם כבר מבלים ערב שהוא לא בבית, ששם יש לנו את הביחד שלנו, אז גם בתוך ההמולה רוצים את הביחד שלנו.

אם אחד מבני הזוג פחות מרגיש בנוח בקהל באופן כללי (או ספציפית באירוע מסוים) אז הנוכחות ותשומת הלב של בן הזוג, עוזרת מאוד להפחית את המבוכה או תחושת הזרות או השעמום או מה שלא יהיה.

זה גם קשור למנטליות וגם קשור לצורך רגשי.

צורך במרחב, בביטחון לעומת ריגוש, צורך במפגש עם אחרים או רתיעה ממפגש עם אחרים.

אני חושבת שאם את באמת רוצה לדעת מהלב למה זה כ"כ חשוב לבעלך, שבי עם עצמך לבד, תדמייני שגדלת במשפחה שלו, במקום שלו (אחים אחיות וכו'), בתרבות שהוא בא ממנה, בדפוס הזוגיות שהוא ראה בבית, ממש תיכנסי לנעליים שלו בדמיון ובלב - ולא רק בשכל.

אולי תמצאי שם את התשובה.

כל הנ"ל בהנחה ששאלת אותו ועדיין זה לא מובן לך.

לשניכם יש צרכים שונים.

כמו שיש צרכים שונים לאנשים שונים בתחום הפיזי, כך גם בתחום הרגשי והחברתי.

את לא חייבת להבין את זה אבל כן לקבל את זה... זה חלק ממי שהוא. הוא מבקש ממך לכבד את הצורך שלו (גם אם זה נראה לך מיותר או מעיק)

נראה לי יותר שייך לשבת בסיטואציות כאלו כמשפחה.

מצד שני אין לי שום בעיה עם אירועים נפרדים, אפילו אוהבת את זה, ולשנינו בסדר גמור הלשבת בנפרד.

כי ככה נעים לנו.

אבל לא ככלל, בעיקרון מה שזורם.

אנשים שונים.

אין שום סיבה שאשב בשולחן שמשעמם אותי ואותו מעניין, ולהפך.

אם חשוב לו או לי שנשב יחד אז מדברים על זה.

לרוב קורה שמתחילים יחד ואז מתפצלים. 

אם אתם זוג צעיר סביר להניח שהשאלה הזאת מעסיקה אתכם יותר.

מה עושים כשמישהו חושב שחייבים לשבת ביחד (אפשר כמובן לקום ולדבר עם אחרים ולהסתובב אבל שהבסיס יהיה יחד)                                                                  והשני חושב אנחנו יחד כל הזמן . באירוע עם המשפחה המורחבת אני רוצה לדבר עם אנשים אחרים, אנשים שלא ראיתי מלא זמן.                                                   איך מתקשרים במקרה כזה שזה לא הופך לריב?          

כל הערה שלי עלולה להיגרר לריב

הפתרון היחיד הוא לדבר בינכם ולהגיע להבנה אחד של השני.

קורה שיש בינינו פער, למשל אירוע משפחתי מהצד שלי, אנשים שלא פגשתי מלא זמן ואני כל כך שמחה לפגוש אותם שהוא מרגיש קצת "נטוש", ואני צריכה להשקיע תשומת לב מיוחדת שזה לא יקרה.

וגם להיפך יכול לקרות..אז אני מאוד מבינה את שני הצדדים.

לפעמים אפילו יותר קל לי ללכת לאירועים כאלה בלעדיו (כמובן, רק אם גם הוא מעדיףאת זה)

אם יש ילדים אז הקטן ביננו והשאר לידינו.

אפשר לקום ולדבר עם מי שרוצים

אבל הגענו לאירוע כזוג ונשב יחד

לא חייב להיות חונק בכלל

אבל כן הרגשה של ביחד

כלומר אף פעם לא נכחתי ספציפית בשבת חתן בקיבוץ ובסעודת פורים בכזה גודל, אבל בהחלט בשלל אירועים דומים ראיתי הרבה זוגות שלא יושבים דווקא יחד.

זורמים כזה.. יש סיטואציות שאנחנו יושבים ביחד - בעיקר שאני מרגישה קצת חוסר ביטחון חברתי עם זה עם זוגות חברים שלו - שאני לא מכירה שם את כולם או חתונה מהצד שלי .. אבל אם שנינו מכירים את כולם- אז כל אחד מרגיש בנוח לשבת גם רחוק יותר ואולי לדבר עם מישהו אחר.. וזה אחלה.. ניראלי שככל שעובר הזמן מכירים יותר אחד את השני ואת שאר האנשים המשותפים ואז באמת לא חייב לשבת ביחד כל הזמן..

הרבה פעמים בא לנו לשבת ביחד.. אבל מדברים על זה בטבעיות.. 

אז לא יושבים ביחד. מצומצם אצלו תמיד יושבים ביחד ובדכ גם אצלי ( אבל זה לא מעיקרון)

אני חושבת שאיפה שמרגישים ממש בנוח לנו אין עניין לשבת ביחד.. עכשיו עם ילדים זה קצת אחרת 

בגדול אנחנו תמיד מתחילים ישובים אחד ליד השני (אלא אם כן כמובן מדובר על אירוע בהפרדה) אבל מהר מאוד כל אחד הולך לדבר עם אנשים אחרים ומתיישב לידם חחח

כשאני באה לאירוע חברתי, בעיקר של המשפחה, אני באה כדי לשבת ולשוחח עם אנשים אחרים ולא עם בעלי, איתו אני יכולה לדבר גם בבית.

אם זה אירוע שבו אני לא מכירה אף אחד כנראה אני יותר אדבק לבעלי, אבל גם אז אם הוא יחליט ללכת ולדבר עם חברים וכו' אני אהיה סבבה עם זה ואמצא איך להעביר את הזמן לבדי

ומה הרקע לשאלה

אבל בעיני זורם לגמרי

בארועים מעורבים יושבים יחד (ויכול להיות שפתאום אפגוש מישהי ואדבר איתה בשולחן אחר איזה חצי שעה אם בעלי מסתדר עם הנוכחים האחרים ולא משעמם לו)

בארועים נפרדים יושבים נפרד

אם כיף אז הולכים ומתאימים עצמנו לאופי האירוע

ואם לא אז רק מי שרלוונטי לו הולך

וזהו בזה נגמר הסיפור.. בלי יותר מדי מחשבות

תעשו מה שטוב לכם.

אני לא רואה פה עניין קריטי, נשמע לי שה"קריטיות" היא איך זה נראה מבחינת הנרמול החברתי בו אנחנו נמצאים וזה פחות מעניין אותי אבל אולי אני סתם מבלבלת לך את המוח.. אני אוהבת אותנו בכל מקרה, ושכל השאר יקפצו😆

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.