אז הנקודה הראשונה כרגע את מצליחה לאזן כי לא גובה מחיר משמעותי.
לגבי הנקודה השניה, האם כשאת אומרת תורם לילד המארח, את מתכוונת לצורך ספציפי שאת מזהה או כעיקרון כללי?
ננסה להתמקד כרגע בשגרת חופש גדול, כי זה מה שרלוונטי לזמן הקרוב.
איזה תדירות של אירוח את חושבת שהמארח ימלא את הצורך שלו?
תפרקי את זה לכל ילד.
למשל ילד מתבגר כל שבוע, ילד ביסודי כל כמה שבועות. ילד בגן אירוע חד פעמי לחופש.
סתם זורקת זמנים להמחשה.
תחשבי באמת מה הצורך שיספק.
עכשיו תחשבי אם אפשר לשלב. למשל ילד וילדה מביאים חבר לאירוח שינה במקביל, ואז ביציאה אחת מהשגרה אפשר לסגור שני צרכים.
אחרי שיש לך את הצרכים והמחירים מול העיניים תנסי לבדוק מה האיזון הנכון.
אולי פעם בשבוע לילד מתבגר זה נכון בשבילו אבל המחיר שאחותו משלמת הוא גבוה מדי. לכן האיזון הוא שהוא מארח פעם בשבועיים.
אחרי זה, תחשבי איך ניתן בחשיבה מחוץ לקופסה לצמצם את המחירים.
למשל להתנות את האירוח בכך שכולם אוכלים ארוחת ערב בשעה שאת קובעת. ואת מהצד שלך ההשתדלות היא שביום של אירוח חברים יש ארוחת ערב משביעה ומסודרת ומגוונת בזמן כך שלא יצטרכו לחפש "השלמות" או האורח לא ימצא מה לאכול.
או למשל להתנות שהאירוח לא יפגע בשעות השינה של שאר בני הבית.
ילדים גדולים את יכולה לאפשר להם בשעת השכבות הקטנים לצאת החוצה לשחק/ לטייל ולחזור בשקט להתארגן לשינה או לשחק בשקט בחדר בזמן ששאר הילדים הולכים לישון.
אם מדובר בילדים קטנים שמארחים אז אולי שווה לשלם את המחיר של שינה מאוחרת, אבל גם המונח "מאוחר" צריך להגביל אותו. כמה מאוחר את מוכנה לשלם מחיר בשביל לספק את הצורך של הילד לארח? יכול להיות שחצי שעה- שעה זה מחיר סביר, ו3 שעות זה לא בא בחשבון.
כנ"ל הלאה כל האיזונים הדקים יותר עד שתמצאי את הנוסחה שתספק אותך מצד אחד לאפשר לילד המארח לקבל מהאירוח ומצד שני המחירים שהשאר משלמים לא יהיה גבוה מהרווח.
עכשיו לנקודה השנייה- שזה אירוח שהוא יותר בשבילך- משפחה וחברים.
אני מבינה שהצורך הזה נובע מרצון לחזק את הקשר.
האם יש דרכים נוספות שאת ממצה אותם לחיזוק הקשר? למשל טיולים או בילויים משותפים בחופש. לא בהכרח צימר בצפון, סתם פעילות נחמדה אחר"צ.
האם יש שכנים שיכולים לענות להגדרת חברים ואז האירוח יכול להיות לארוחה אחת ולא שבת שלמה?
אחרי שבדקת אלטרנטיבות, באיזה תדירות את רוצה לארח שבת שלמה ואת מי. גם במשפחה תנסי לדייק, כי דודים והורים זה לא אותו דבר.
כל משפחה כזאת שאת מגדירה שאת רוצה לארח אותה. תרשמי יתרונות וחסרונות- לאירוח של שבת שלמה.
מה אני מרוויחה? חיזוק הקשר. מה אני מפסידה? ביקורת עצמית. איזה תדירות תיצור אצלי איזון טוב?
לגבי הביקורת העצמית, זאת נקודה שכדאי להתייחס אליה בצורה אחרת.
תשאלי את עצמך- מאיפה זה נובע? גדלת בבית ביקורתי.
מה המחיר שאת משלמת על זה? מתיש אותך לארח ולכן את מפסידה חיזוק קשרים.
האם זה ניתן לשינוי? כן
האם את מוכנה לעשות תהליך לשינוי בשביל למקסם את הרווח במינימום הפסד כשאת מארחת?
אולי צריך בשביל זה עזרה חיצונית?
אולי יש אנשים שאת מרגישה יותר חשש מביקורת ויש אנשים שאת יותר נינוחה? אז תתחילי במי שיותר קל עד שתתרגלי ותצליחי לשחרר את הביקורת העצמית, אז תעלי רמה.
את גם יכולה לפרק למשימות. למשל להחליט כשאני מארחת אני לא שוטפת כלים. בהתחלה את תהיי על קוצים, אולי אני אשטוף בכל זאת? וואי מה הם חושבים שאני אישה מסריחה.
לאט לאט את תביני שהכל בראש שלך ואנשים לא מסתכלים על זה, לאט לאט תיפתחי ותתרגלי לארח עם כלים בכיור.
ואז תנסי להיות טבעית עם התפריט. ובהתחלה תרגישי אולי האוכל לא מספיק? או לא טעים? או אולי הם לא רגילים? אולי עדיף להוסיף עוד משהו מה שבטוח?
לאט לאט תתרגלי ותשחררי. תראי מה עובד מה אנשים אוהבים לאכול בלי להשתגע.
ועם הזמן זה יבוא טבעי. ככה משימה משימה עד שתרגישי בנוח לארח כפי שאת רוצה ולא בעיניים הביקורתיות של מה אולי הם חושבים עלי כמארחת.
