למרות שיכול להבין סיטואציה שזה יעלה בה.

היו לי כאלו שאמרו על עצמן שהן מוזרות בתחום זה או אחר. בעיקר הרגיש שהיו חסרות בטחון על משהו. 

"אני כזאת מוזרה ומיוחדת, אני לא כמו הבנות האחרות" או כמו ילד קטן שבא אלייך ואומר "נכון הציור הזה מכוער?" בשביל לקבל עליו מחמאות.

יש בנות מתוסבכות בעולם. (והגיוני שיש גם בנים כאלו)

(בדיחות של ביינישים)

נגיד המילה חמוד נתפסת כמשהו קטן כזה, שילדה בגן אומרת לחברה שלה שהיא חמודה. אבל זה בא מהמילה חומד, שזה רצון וחשק מאד מאד חזקים למשהו. כך שהיום המשמעות קצת שונה.

גם מוזר, יכול להיות שזו מילה שהיתה לה משמעות וקונוטציה חיובית יותר. אבל כיום להגיד על מישהו שהוא מוזר, זו מילה לא מכבדת, עד כדי מילת גנאי.

כשמישהי חגיד לחברה שלה "תשמעי מהו מוזר" היא תספר על דבר לא רגיל שקצת מעורר תמיהה או שאלה או גיחוך. תלוי מה היא תספר. אבל זה בד"כ לא יהיה משהו חיובי.

על אנשים להגיד "מוזר" זה הרבה יותר שלילי מאשר על אירועים/ חפצים.

אם זה בכלל קריטריון שמשמעותי עבורך

בעיניי יגידו על מישהו שהוא מוזר אם אין לו קודים חברתיים, התנהגויות מוזרות, אומר דברים בלי הקשר כל הזמן, דברים בסגנון הזה.

(וסליחה, סטיה מהנושא- ראיתי שבהודעה הפותחת יצאו לך פעמיים אותיות מסויימות. זה באג? כי גם לי זה קורה די הרבה...)

ישבנו באוטו שלי יחד, נסענו לאנשהו, תחילת דייט, אחרי אירוסין כבר. והיה ריח לא נעים, ופתאום הוא אומר לי חצי בגאווה (!!) שיומיים הוא לא התקלח, אבל המדריך חתנים אמר לו שלא מספרים דבר כזה לאף אחת, בטח לא למדוייטת והוא אמר משהו בסגנון של "אבל לא אכפת לי לספר את זה. מריחים שאני לא התקלחתי יומיים?" משהו בסגנון.

וכן. הריחו. והיה על גבול הבלתי נסבל.

אבל לא אמרתי לו. אמרתי משהו מגומגם של סבבה כזה, והנושא נגמר.

זה אכן מוזר בעיניי. לא יודעת אם מגדיר את האדם כמוזר (אם כי הוא היה טיפוס אמממ... מעניין נקרא לזה, בלי קשר דווקא ליפול הזה)

וואי זה היה מזעזע. הוא אשכרה סיפר את זה בגאווה שהוא לא התקלח יומיים!!

לגיטימי בעיניי לוותר יום אחד על מקלחת.

לפני דייט?? עוד בולעת איכשהו. אם לא מזיעים מדי

אבל להגיד?? ולשאול ככה?? זה מוזר בעיניי. מאד.

ובע"ה שתמצאי את המקולח שלך בקרוב 🙂

הגאווה היתה על זה שלא התקלח

לא על זה שסיפר לי!!

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

וכן, לגמרי הייתי מעדיפה שלא יספר. בטח לא בצורה שמצריכה ממני לענות על שאלה כזו....

אם זה היה סיפור יחיד אז עוד איכשהו. אבל יחד עם אחרים- הוא אכן היה אדם מוזר. 

והוא זה שביטל בסוף. פחות משבוע לפני החתונה...

עם סיפור לא נעים שם

אבל ניצלתי מחתונה עם אדם אלים מילולית... לא יודעת לגבי פיזית. שמרנו נגיעה.. אבל מילולית לגמרי היה כזה. השפיל אותי ופגע בי, ירד עלי, על תכונות, מראה, זלזל במשפחה... קיצר כל החבילה יחד🤦‍♀️🤦‍♀️

אבל הוא ביטל. וזה אחד הדברים הכי משמחים שקרו לי לאחרונה. לגמרי.

וכשהוא לא מתקלח אז בכלל😜

אבל זה מאחוריי

ובזכות זה החלטתי לעזוב גם לימודים, ולעשות מה שבאמת אני רוצה. וזו אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי לאחרונה.

לא היו שום ספקות? שום רצון לבטל?

איפה האקטיביות שלך בסיטואציה?

ברור שיש גם במקרים כאלה רגשות מעורבים,

זה לא עניין של שכל דווקא

כל יום בכיתי לאבא שלי שרע לי איתו. ובהתחלה הוא הרגיע אותי ואז אמר לי לבטל. שאי אפשר ככה.

אבל לא יכלתי לבטל, מכמה סיבות.

העניין הוא שכשנמצאים עם אדם כזה- הוא מבטל את הערך העצמי. מוריד לרצפה. ואז אין אני. יש רק הוא והרצונות שלו.

איך התארסנו? שאחרי שבועיים מהדייט הראשון הוא אמר שמתארסים. הוא החליט. לא היתה לי מילה.

אבל ב"ה יצאתי מזה. ואני חזקה עכשיו הרבה יותר. אחרי תקופה לא פשוטה שכל הסיפור איתו (גם ההיכרות עצמה וגם הסיפור של הביטול, שהיה מאד מאד לא נעים, בלשון המעטה) ריסק לי כל שבב של ביטחון עצמי. והיום מקום אחר לגמרי ב"ה. אחרי הרבה מאד עבודה.

על ההחלטה ועל הקבלה שלך אותה.

בע"ה יפתחו לך רק דברים טובים. 

אדם שמוזר ככנינוי גנאי זה בדר"כ אדם שהאינטרקציה שלו עם הזולת היא לא במקום

בדרך כלל אנשים שנמצאים במגע עם 'מוזרים' כאלה צריכים לתת להם גבולות ברורים ביחס לתגובות שלהם שלא תמיד במקום

ברמה מסויימת כן... זה לא נעים להיות מוזר בעיני אחרים.

בדרך כלל הכוונה שיש באדם משהו שהיה עדיף לתקן אם היה אפשרי

מה שמעסיק אותי זה היחס בין בנאדם שונה למוזר. מוזר זה זה לא נעים, אבל להיות שונה זה לא בהכרח רע בדברים מסויימים.

לפעמים אני חושב שההסתכלות על דברים שונים יכולה להתקבל בצורה יותר רגועה כאשר עושים את ההבחנה בין מוזר לשונה. מסכים איתי?

לפעמים ה"המוזר" זה בעצם שונה 

לדוגמא אחד שהחבר'ה סביבו לא מבינים איך הוא נהנה ממשהו שמבחינתם סבל. 

אם מבינים שזה סך הכל שונה אומרים "אתה שונה", בדרך כלל כשאומרים מוזר הכוונה משהו אצלך לא תקין

תלוי מי אומר ובאיזה צורה

זה לא רק שהוא שונה, אלא משהו שמעבר לציפיות שלי ממנו. האינסטינקט הראשוני הוא לדחות את מה שלא נראה לך מתאים שיהיה (כמו שהגוף דוחה חיידקים רעים), אבל אחרי יותר זמן של היכרות יכול להיות שמתרגלים ואז אפשר "לאכול אותו" (זה כבר תלוי ספציפית בכל אחד ומה הוא משיג מההתנהלות המוזרה שמולו).

בקיצור בתור כינוי, כמובן שזה רע. במשמעות העמוקה יותר - לא כזה נורא. מקסימום מצחיק.

"היא מוזרה, לא הולכת למסיבות, כל היום קוראת ספרים" לעומת "היא מוזרה, כוססת ציפורניים ומדברת אל עצמה".

אנשים שהרעיון שמישהו לא נהנה מהדברים שהם נהנים לעשות פשוט לא נמצא אצלם בראש בתור אפשרות לגיטימית.

וזה בהחלט מוזר

תיארו לי מישהו כמוזר, ופירטו -

כי הוא הולך יחף ומאמין בחינוך ביתי.

ולכן נכון לשאול, למה האדם מתכוון כשהוא אומר מוזר.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.