בגיל הזה לרוב לא אכפת להם לשמוע אותו סיפור כל יום.

שמעתי המלצות על סיר הסירים אבל לא התנסיתי 

לא התחברתי לתוכן אבל הכי הכי - זעזע אותי שאפשר ככה לכנות ספר על שרותים (ברור הרי שזה על משקל ״שיר השירים״). אז זרקתי אותו...

לא שילדים לא מבדילים בין דמיון למציאות אלא שגם הדמיוני מחלחל ומשפיע (וזה נכון גם למבוגרים). לכן אמרתי שגם אני לא אהבתי כל כך. מצד שני זה לא נראה לי נורא ואיום, כי ההשפעה לא נראית לי כל כך חזקה.

מכבדת ומבינה את השיפוט השונה שלך שזה כן גרוע ואת מעדיפה לא להקריא את הספר.

אני חושבת שזה כן שהם לא מבדילים ולכן הספר עם השפעה בדיוק כמו המציאות... אבל סך הכל נראה לי שהבנת אותי בגדול...

ואכן נראה לי מסר לקוי מאוד.... 

בהשוואה לסיר הסירים לדוגמא, שם ממש רואים את הישבנון.

תראי, זה לא נושא צנוע. אי אפשר לדבר עליו בלי לעשות את זה... הסיר של לולו הוא ממש מעודן בעיניי.

יש גם עוד ספר על דובי וסיר שגם לא אהבתי.

אולי לא כדאי ספרים בנושא הזה... 

בעבר היה לנו בבית סיר הסירים

לא חושבת שהוא תרם משהו לגמילה.

גמילה היא מיומנות פיזית

ולא קוגנטיבית (כמו שאמהות אומרות לפעמים: אבל הוא יודע שעושים בשירותים, ושאלתי אותו אם הוא צריך דקה קודם!)

גמילה לא עוברת דרך הסברים

אלא דרך התנסויות.

ממש כמו, לדוגמא, אכילה עצמאית בכפית

כי הכרתי רק את זה (קנו לי)

הוא באמת היה אחד הספרים הכי נקיים שבדקתי בזמנו, מבין כל ספרי הגמילה. סיר הסירים היה הרבה יותר מזעזע .

מה כהז נורא בזה?

ואת העמוד הזה גם לא ראיתי בעייתי האמת.וגם בתהליך הגמילה הם כל הזמן מורידים מעלים את המכנס/תחתון...זה ממש מדמה להם את המציאות וזה לא שהם ילכו להרים לאחרים בגלל זה. אני חשבתי שזו המחשה נהדרת!! ובאמת אהבו את הספר הזה אצלי...

זה ה'הפתעה' של העמוד הזה.( בכל עמוד שם יש משהו אחר של מישוש ). ובעמוד הזה לולו עם תחתונים וזחצאית היא זו שמגלה את זה..

אם תרצי אצלם ואשלח לך אחכ.

אני לא משווה לספר/ים אחר. דיברתי על הספר הזה ספציפית ביחס לעצמו...

אני בהחלט מבינה מה את אומרת אבל לדעתי זה מעביר מספר נוסף ביחס להמחשה וההתרגשות של עליית הקומה של לולו - כבר לובשת תחתונים ולא חיתול...

בכוונה או שלא- לי לא מתאים המסר הסמוי שמצטרף לזה- שיש מציאות כזאת שמרימים חצאית כדי לראות מה יש מתחת. לא משנה שמדובר בילדים בגיל שנתיים-שלוש.

אם כבר זה בדיוק הגיל *שמתחילים* ללמד ששומרים על פרטיות וכל אחד לבד בשירותים ורק אבא/אמא/גננת עוזרים כשצריך....

לא בהכרח שזה מיושם אבל זה הערך שאני מחנכת אליו...

וכל אחד והתחושות שהספר הזה נתן לו- לי זה היה זעזוע... 🤷🏻‍♀️

את התחושה שלך ולא התכוונתי חלילה לזלזל.

לגמרי זה עניין אינדיווידואלי ולא לכל אחד המסר הזה מתאים. וזה באמת הגיל שמתחילים להסביר על הפרטיות , ובעיניי זה חלק מלהסביר ( בטח שבגיל הזה הם באים ומראים את התחתון החדש וכו...)

מקבלת את דעתך וממש לא היה פה איזשהוא עניין להתווכח על משהו אישי, מחילה אם הובן ככה

אין לי את הספר, ולמעשה אף פעם לא גמלתי עם ספר (כן עם סיפורים שאני המצאתי בע"פ, אבל בלי ספר קנוי).

אבל כן רציתי להגיד, שמי שכבר יש לה את הספר הזה, יכול גם לבחור לנצל אותו ללימוד על מוגנות.

הכל תלוי באיך שאנחנו מספרים על הסיפור.

אם כשמגיעים לעמוד המדובר, מרימים ביחד ו'מציצים' לה מתחת לחצאית, אני מסכימה שיש בזה בעיה חינוכית.

אבל אפשר להגיע לעמוד המדובר, לראות שאפשר להרים לה את החצאית, ואז לשאול את הילד - 'נסתכל מה יש מתחת?' ולענות - 'מה פתאום? אף אחד לא מסתכל ולא נוגע באיברים הפרטיים שלי, ואני לא מסתכל ולא נוגע באיברים הפרטיים של אף אחד!'.

ואז לשאול - 'אבל איך היא תלך לשירותים? היא עדיין קטנה וצריכה עזרה...', ולענות שיש מצבים שבהם מותר לתת למישהו לראות כדי לעזור לי - לאבא או לאמא, לרופא, לסייעת או גננת. ואז לשאול את לולו אם היא רוצה עזרה ללכת לשירותים, לדובב אותה עונה 'כן', ולהרים כדי לעזור לה...

שוב, לי אין את הספר ולא חושבת שהייתי קונה אותו בשביל זה. וגם לא ניסיתי את מה שתיארתי כאן.

אבל בגדול אני מאמינה שבהרבה דברים יש לנו בחירה איך להנגיש את המסרים מבחוץ מול הילדים. אנחנו יכולים לבחור לא לחשוף בכלל (ולפעמים זה באמת הדבר הנכון לעשות), ואנחנו יכולים לבחור לחשוף בצורה שמלמדת את הערכים שאנחנו מאמינים בהם. 

אגב, מה שאמרת מקסים אבל מתאים לגיל 3 פלוס... שנתיים אני בספק אם יכולים להבין.... 

אבל יש ילדים שנגמלים בגיל שזה כבר כן שייך לעשות ככה.

ותודה על הפרגון!

ולא אמרתי שיש לי בעיה עם חוסר צניעות. אין לי בעיה שהילדים שלי ילמדו על גוף האדם וכולל על האיברים הפרטיים יותר כשכל הגוף באיור מלמד

אבל המסר של הרמת חצאית כמילוי הסקרנות של "איזה מעניין מה יש מתחת לחצאית" הוא מסר לקוי מאוד... ולא קשור ללימוד של המעבר ממצב שעושים בחיתול למצב שמתפנים בשירותים... 

https://greeninvoice.me/123456

אני חושבת שהמחברת אשה חרדית. והספר בשפה נקיה. זה בא עם איזושהיא בובת ארנב ושירותים קטנים,

ראיתי שהבת שלה ממש נהנתה מזה. לא קראתי את הספר בעצמי.

כשהסבירו על התפקיד של איברי הגוף..

אם את חושבת שספר יכול להועיל, אפשר להכין ספר בעצמכם.

ספרי לו כשהוא נולד הוא היה קטן וחסר אונים, ואיך הוא למד ללכת ולאכול אוכל של גדולים וכמה שהוא כבר גדל (כדאי לשים משהו שהוא למד לאחרונה- לקפוץ, לספור, להתלבש...).

ועכשיו, כשהוא כבר בן 3 (או מסיים מעון, או ציון דרך כלשהו שמשמעותי לו)- הוא כבר יכול ללמוד לעשות צרכים בשירותים כמו גדול!

ואז תתארי איך בהתחלה יהיה קצת קשה, ובהתחלה יברח לו, ואם זה יקרה אז מנקה ונחליף בגדים. ואיך לאט לאט הוא יצליח יותר ויותר, ואולי כל פעם שהוא יצליח הוא יקבל שוקולד צ'יפס טעים, עד שהוא כבר יוכל ללבוש תחתונים והוא יהיה ממש ענק!

בקיצור, תכיני אותו לגמילה במילים שמתאימות לך ועם התהליך שנכון לכם.

ואפשר גם להוסיף תמונות מגיל הילדות, או לצלם את הסיר/ישבנון שלכם. אפשר להדפיס, או לכתוב בכתב יד ולצייר בצד. אפשר גם לתת לו לקשט עם מדבקות או להכין את הכריכה...

ילד לא צריך ספר צבעוני וקנוי, העיקר שידבר אליו.

מניסיון, גם בבית וגם בעבודה, הכנה טובה שמותאמת לילד ספציפי עושה פלאים בתהליך.

לילדים

יש קלינאית תקשורת בשם חן קלימיאן שיש לה אתר אינטרנט עם סיפורים חינמיים להורדה ואת יכולה לערוך לפי מה שמתאים לך.

ממליצה להסתכל 

לנו יש את הגרסה של ציונה ולא של נפתלי כי קנינו אותו לבכורה שלנו

אני חושבת שילדים בגיל הזה מאד עסוקים בנושא והספר הזה מספר בצורה מאד פשוטה ובהירה על התהליך הפיזי והרגשי שהוא חלק מחיי הילדים. בעיני מה שתורם גיל ונותן מידע אין בו עניין של חוסר צניעות, הספר מיועד לגיל שנתיים עד 3 וגם ככה צניעות זה לא מושג רלוונטי בכלל בגיל הזה לדעתי. אם כבר הספר נותן הזדמנות לדבר על הפרטיות של איברי גוף שונים וכו'. בעמוד שבו מפורטים האיברים השונים נניח אנחנו מוסיפים על האיברים הרלוונטיים שאלה מקומות פרטיים בגוף, ואף אחד לא יכול לראות אותם או לגעת בהם. 

יש לנו פה לברך ולהתפלל..

כאלה

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...