ב"ה אני בתחילת הריון, יש בבית בת אחת ומלאאא בנים❤️
ואני ככ"כ רוצה בת, בצורה אובססיבית.
(מה שמוסיף לרצון, זה שהתאריך המשוער ממש צמוד לתאריך של הבת שכבר יש, ויש לה פשוט מליון בגדים מהממים לשנים הראשונות, בגדים שפשוט יושבים ומחכים...)
אני באובססיה ברמה שכל פעם שאני מדברת על העובר/על ההריון אני מדברת בלשון נקבה.
עכשיו התעוררתי משנ"ץ (יחי הקייטנות) שבו חלמתי שאני עושה שקיפות (עוד שבועיים) ורואים בלי התלבטות בכלל שזה בן. ואני עצובה מאוד. מאוד.
אוף, לא רוצה להרגיש ככה. זה כ"כ לא בריא. מפחדת כ"כ להתאכזב. הבנים שלי מהממים, אני לא מבינה מה יש לי.
רוצה לא לדעת כדי להמשיך בפינטוז כל ההריון.. אבל להתאכזב בחדר לידה זה דבר נוראי.
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)