1. נתת נקודות חשובות בעניין ההשכרה. אלה דברים חשובים שצריך לחשוב עליהם: מיקום, קומה, איזור ועוד.

לנסות לבחור עיר עם ביקוש, עם גידול דמוגרפי.

2. בעניין משכנתא כדאי לקחת איש מקצוע שחי את הנושא. כן,זה עולה כסף אבל שווה כל שקל, הוא גם יודע איך לעשות מו"מ מול הבנקים כדי להשיג לכם את התמליל הכי נכון וטוב עבורכם. כדאי לפנות כבר עכשיו והוא ידריך אתכם בהכל.

3.אם הכספים נזילים אז אפשר להשאיר אותם רק כדאי שיהיו במסלולים לא "מסוכנים" אלא סולידיים שלא יהיה הפסד פתאומי רגע לפני שצריכים אותו. (אין האמור המלצה כמובן)

בהצלחה

הכל תלוי בבניין, בפרויקט, בצביון...

בדרך כלל בבניינים גבוהים עם מעלית (ומן הסתם בבניין שנבנה ב-30 השנים האחרונות יש מעלית), ככל שהקומה גבוהה יותר כך הדירה שווה יותר. 

מצד שני אם זה מיועד לדתיים אז לפעמים יש כאלה שיימנעו מלגור בקומה גבוהה, במיוחד אם הם לא סומכים על מעלית שבת או אם אין מעלית שבת או אם מעלית השבת עושה סיבוב אחד ב-20 דקות וכיוצ"ב. 

בבניינים נמוכים (נניח עד 4-5 קומות) הכלל הזה פחות תופס, כי זה לא שבקומות למעלה יש נוף עוצר נשימה או אוויר טוב יותר.

בכל מקרה אלה דקויות. אני לא מכיר דירה שלא מושכרת כי היא בקומה 13 בעוד דירות מקומה 2 או 18 כן מושכרות. על כל אדם שיעדיף קומה נמוכה יהיה אדם אחר שיעדיף קומה גבוהה, וכן להפך. 

גם כשקבלן מוכר דירות בבניין, בדרך כלל מכירת הדירות מגוונת והדירות נמכרות מכל הקומות בצורה רנדומלית. זה לא שיש קומה מסוימת שנתפסת ראשונה ורק אחר כך הרוכשים עוברים לקנות דירות מקומה אחרת.

בקיצור, תבחר דירה שאתה עצמך היית רוצה לגור בה מכל הבחינות (קומה, גודל, חלוקת חדרים וכו') ובוודאי יהיה עוד לפחות אדם אחד בעולם שגם כן ירצה לגור בה תמורת דמי שכירות.

אם הוא כבר זכה במכרז, סימן שהוא צריך לבחור דירה מתוך פרויקט נתון במיקום נתון

א. מתחילים תהליך משכנתא כ-3 חודשים לפני שצריך את הכסף.

ב. ברור שלוקחים משכנתא בפעימות, אפילו אם תרצה הבנק לא ישחרר לך את הכסף בבת אחת אלא בפעימות בהתאם לחוזה ובהתאם להתקדמות הבנייה.

אני אישית חושב שיועץ משכנתא זה מיותר ובזבוז כסף (לא סתם זה מקצוע חדש שנוצר בדור האינסטנט, אחרי מאות שנים שאנשים לקחו משכנתא ופשוט למדו את החומר בעצמם).

אם אתה חושב שיש לך קשיים בהבנה או חוסר יכולת קיצוני לנהל שיחה עם בנקאי - אז כנראה לקיחת יועץ כן תהיה צעד נבון מבחינתך.

אבל אם אתה יכול ללמוד כמה מושגים בסיסיים מאוד ויכול לנהל שיחה - אז אתה ממש יכול לעשות את הכל לבד.

כמו כן אסור לשכוח שזה תחום פרוץ לחלוטין, אין לימודים מסודרים ומפוקחים, אין בחינות, אין רישיון, אין פיקוח.

בחיפוש באינטרנט אחר השאלה "האם כדאי לקחת יועץ משכנתא", מתקבלות אך ורק תשובות שנכתבו על ידי יועצי משכנתא (באופן גלוי או כ"שיתוף פעולה" (כלומר פרסומת) עם אתר חדשות כלשהו). זה אומר דרשני.

לפי מחקר של בנק ישראל, יועצי משכנתאות חוסכים ללקוחות שלהם כסף בכך שהם מנהלים משא ומתן עם כמה בנקים שונים, אך התרומה של המו"מ הזה לעומת מו"מ שעושים בלי יועץ - לא הוכחה מעולם (כך על פי אותו מחקר).

בניגוד למו"מ בנושאים אחרים, דווקא בתחום המשכנתא לא צריך כלל להיות מומחה במו"מ. אין הרבה מוצרים שבהם יש כמה מוכרים שרוצים שתקנה מהם את המוצר, והמוכרים האלה מביאים לך הצעת מחיר מסודרת על נייר עם לוגו וכו'. במשכנתא, למזלך, זה בדיוק כך.

אתה פשוט מגיע עם הצעת המחיר (להלן: תמהיל) שקיבלת מבנק מזרחי, והולך עם זה לבנק לאומי. לאומי יביאו לך הצעה טובה יותר, ואיתה אתה תלך לבנק הפועלים. וכן הלאה.

ברגע שבנק אחד ייתן לך הצעה שאף בנק אחר לא יוכל לעמוד בה - תדע שאתה יכול לסגור איתם.

בעבר היה צורך לכתת רגליים לסניפי הבנקים השונים, לקבוע תורים מראש ולחכות זמן רב. היום זה לא כך, את כל המו"מ עושים דרך האינטרנט, כך שזה אפילו לא מהווה טרחה.

בעיקרון את אותה הדעה בדיוק אני מחזיק לגבי סוכני ביטוח, אלא ששם הכסף לא יורד ישירות מהלקוח אלא חברת הביטוח היא זו שמשלמת ליועץ את הפרמיה, אז ניחא. 

אם הייתי צריך לשלם 5,000 ש"ח בשביל סוכן ביטוח, ברור שלא הייתי מעלה בדעתי להיעזר בו כשאני יכול לעשות את הכל לגמרי לבד עם קצת הבנה בסיסית ויכולת קריאה מינימלית.

אדם שמעדיף לשלם אלפי שקלים בשביל הנוחות - לגמרי זכותו. רק חשוב לדעתי שאותו אדם יידע שהוא משלם על נוחות, ולא על שירות או מחיר שהוא לא היה יכול לקבל בלי היועץ.

היא ההלוואה הגדולה ביותר שאדם לוקח בחייו, והיא לפחות במאות אלפי שקלים אם לא יותר.

התמהילים השונים אצל רוב הציבור לא מובנים או לא מספיק עם הידע הנצרך, לרוב יועץ משכנתא אמור להסתכל על המכלול (כולל כסף עתידי שאולי יתפנה/ישתחרר, עליה במשכורת ועוד) ובהתאם לזה בונה תמהיל נכון ומדוייק ללקוח כולל לעשות מו'מ נכון עם המושגים המדויקים מול הבנקים, שבא נודה על האמת, רוב הציבור לא שולט בהם, ולבנקים יש בראש ובראשונה אינטרס להוציא עבור עצמם את התמהיל הכי שווה *להם* ולא ללקוח. הבנק רוצה להרוויח כסף והרבה כסף ולא ממש מעניין אותו הלקוח.

כמה אלפי שקלים הם כלום לעומת מאות אלפי שקלים, ובהלוואה גדולה וארוכת טווח כזאת גם עשיריות אחוז יכולות להשפיע המון לכאן או לכאן ואת זה לרוב יועצי המשכנתא יודעים לעשות מרוב הציבור.

ואני מדבר מניסיון, גם בלי יועץ וגם עם.

ולא, אני לא יועץ ואין לי אחוזים עם אף אחד כזה. 

אבל אם יש ענף שיש בו תחרות אמיתית בין הבנקים, זה ענף המשכנתאות.

אין עוד אף תחום שבו כולם ללא יוצא מן הכלל עושים מו''מ בין כמה בנקים, ואף אחד לא בוחר סניף כי ''זה הסניף שאבא שלי לקוח שלו 40 שנה'' כמו בבחירת בנק לניהול חשבון עו''ש.

אז נכון שהבנק דואג לרווח של עצמו, אבל במקרה הזה - בשביל להרוויח הוא צריך להיות יותר אטרקטיבי מההצעות המתחרות. ככה זה בשוק חופשי.

כמו שכתבה @עדיין טריה למטה, לימוד עצמי בהחלט יכול להספיק.

אנשים היום יודעים לתכנת בעזרת קורסים באינטרנט, עושים תואר שלם באוניברסיטה הפתוחה. מה זה ללמוד את המושגים הנדרשים במשכנתא? אפילו לא אחוז אחד מההשקעה הנדרשת בשביל דברים אחרים שאנשים לומדים היום לבד.

אפילו בעבר בלי האינטרנט אנשים עשו זאת לבד. לא צריך תואר וגם לא בגרות. ידע בעברית יספיק.

אני לא יועץ משכנתא ואין לי אינטרס..

אני חושב שלרוב האנשים את הידע או הכלים ללמוד את המושגים לעומק. ברור שאפשר, אבל לא לכולם יש את הזמן /היכולת/ההבנה.

בגדול ליועץ משכנתא יש עוד יתרון - הוא יודע מה ההצעות הטובות כעת. וליועץ רציני יש קשר עם עובדים לא זוטרים בבנקים למשכנתאות שנותנים לו הצעות יחסית טובות כדי שימשיך להביא להם לקוחות, מה שלא יביאו לאנשים רגילים.

סיפור קטן:

פעם לפני לקיחת משכנתא רציתי ללמוד לבד (ןלחסוך 6,700 שח +מע"מ...). ביקשתי הצעה מהבנק שלי, העברתי במייל לעוד כמה בנקים (מלבד בנק אחד, בכל הבנקים העברתי דרך המייל) וכל פעם ביקשתי שישפרו. כעבור כמה סיבובים הגעתי להצעה שאף בנק לא רצה לשפר, וכל הבנקים הגיעו לאותו דבר בערך. שלחתי ליועץ המשכנתא ושאלתי אם הוא יכול לשפר את ההצעה- אשלם לו בשמחה. הוא לא יכל לשפר אותה ובהוגנות אמר שלא אחסוך אפילו חלק משכרו. וגם נתן לי חוות דעת שההצעה שקיבלתי מצוינת. אז, הצלחתי במקרה זה. 

במקרה אחר שלחתי לבנקים בקשה למשכנתא, בקושי הגיבו בגלל עומס, ואח"כ נתנו הצעות מאוד גבוהות שלא היה טעם להתחיל להעביר בין הבנקים כי עדיין הכל היה גבוה.

ביקשתי מהיועץ שלא ייעץ, רק יתן לי הצעה אחת טובה לתמהיל שביקשתי, ולא יעבוד לתפעל וכו'. אז תמורת 1500 שח נתן לי הצעה אחת. אותה העברתי בין הבנקים וכך סגרתי.

מסקנות אישיות:

1. היועץ לא נביא, ולא יכול לדעת מה יקרה בעתיד ואיזה מסלול עדיף לקחת. אולי בקווים כלליים (לי היועץ ניסה להגיד שמילא המדד אפסי והריבית נמוכה, אז אחסוך חצי אחוז ובמשתנה ולא בריבית קבועה לא צמודה. לא השתכנעתי וחסכתי כעת 500 שח בחודש..)

2. כדאי להתחיל 3 חודשים מראש ולא חודשיים שלא יהיה לחץ.

3. ביטוח משכנתא- לא דרך סוכנות הבנק. לבקש הנחות קבועות עד סוף המשכנתא (אפשר לקבל הנחה קבועה מהתעריף המלא גם 45% )

4. אם אתה לא מבינים אילו מסלולים יש ומה ההבדל ביניהם, מה הריביות שאתם יכולים לקבל, ואיך לתפעל את עניין קבלת המשכנתא (זה ממש אפשרי אך תהליך בירוקרטי לא קצר) אז כדאי לשקול עזרה מיועץ משכנתא. אבל חייבים לבדוק ולברר שהוא אכן טוב ואמין.

5. לא קשור לשאלה- אבל אם הדירה נועדה להשכרה, אז לא כדאי לשדרג יותר מידי. זה יכול להיות מאוד יקר. הסטנדרט לרוב מספק, חוץ מתוספות פשוטות כמו מזגנים/מקלחון וכו. 

בהצלחה ומזל טוב לכם

אבל נראה לי שאתה מתייחס לאדם ממוצע כמו שאתה מתייחס לעצמך

הרבה אנשים לא יעשו משא ומתן נדרש למרות שמדובר בסכומים גדולים מאד,

ולכן למרות שהיועץ עושה דברים פשוטים - בכל זאת משתלם להם לקחת אותו

ועד לפני שנים לא רבות, המקצוע הזה כלל לא היה קיים.

בנוסף, אני לא חושב שיש ולו אדם אחד בלבד, שלוקח משכנתא בלי להשוות את התנאים בין כמה בנקים שונים.

1. אפשר להתייעץ עם איש נדלן שמכיר את האזור בו זכיתם (יש כאלו שגם מציעים את השירות הזה לרוכשי מחיר למשתכן). לא יודעת עד כמה זה הכרחי. מבחינת דירה להשכרה בדרך כלל דירת 4 חדרים זאת הדירה הכי פופולרית להשכרה (אם זה מקום עם שכירות יקרה אז גם 3 חדרים) אבל אתם צריכים קודם כל להתאים את הדירה לתקציב שלכם.

מבחינת קומה זה קצת כללי אבל בעיקרון אם זה אזור חילוני יש עדיפות לקומה כמה שיותר גבוה ובאזור דתי להפך.

2. את התהליך מול הבנק תתחילו כחודשיים לפני התשלום שתצטרכו. אישור עקרוני לסכום שתצטרכו עדיף לקבל כבר עכשיו לפני בחירת הדירה. את המשכנתא לוקחים בפעימות שימו לב שאם הקבלן מאשר לכם הקדמת תשלומים אולי זה משתלם לכם כי כך תוכלו לחסוך במדד תשומות הבניה. לגבי הסכום של המשכנתא שימו לב שאתם לוקחים בחשבון עלויות כניסה לדירה/תשומות הבניה ומשאירים לעצמכם מספיק הון בצד בשביל זה. בנוסף יש אפשרות שנקראת מסלול פיתוי שאתם מראש לוקחים יותר משכנתא מהדרוש ואז סוגרים את המסלול הפחות אטרקטיבי תנסו לקרוא על זה קצת כי אם זה יתאים לכם צריך לתכנן את זה מראש ולקחת משכנתא בשלב יותר מוקדם. הייתי כבר עכשיו מתחילה לקרוא ולהבין מושגים במשכנתא ובונה לעצמי תמהיל אופטימלי (אגב עוד שנה וחצי יכול מאוד להיות שסביבת הריביות תהיה נמוכה יותר) או לחילופין מתייעצת עם יועץ משכנתאות (אני התחלתי מלימוד עצמי וראיתי שזה הספיק עבורי).

3. השאלה היא מה רמת הסיכון בו הכסף מושקע אם ההשקעה סולידית אפשר להשאיר עד קצת לפני תאריך התשלום.

 מאוד תלוי מה המיקום שלכם ברשימה. ככל שהמספר נמוך יותר כך יש פחות דירות לבחירה.

תשאפו לדירה עם נוף

במישור החוף/הדרום עדיף כיוון צפון הוא פחות חם.

בירושלים ובשאר הערים הקרות עדיף דווקא הפוך דרום-מזרח.

דירת 4 חדרים היא האידאלית להשכרה

בשכונה חילונית (שכנראה השוכרים יהיו חילונים) עדיף קומה גבוה

בשכונה דתית/חרדית עדיף קומה נמוכה (גם אם יש מעלית שבת)

2. משכנתא לוקח כחודש לקבל

רצוי ללמוד לבד את החומר התיאורטי של המשכנתא, יועץ משכנתאות רק אחד עם המלצות אמינות מאנשים שאתם מכירים. (השוק רווי בהרבה אנשים לא מקצועיים)

3. נזילות זה טוב. רצוי גם לגדר את המסלולים כך שבמקרה של ירידה בשווקים לא תפסידו כסף.

גילוי נאות.

אני יועץ משכנתא.

רוצה להניח פה שאלה קטנטנה:

כשאתם מגיעים לבד לבנק לקבל משכנתא, מי שיושב מולכם מייצג את מי? אתכם או את הבנק? האם יש לו את הפנוי להבין לעומק מה הצרכים שלכם?

האם אתם יודעים שהם מחוייבים על פי הרפורמה החדשה לתת לחכם מסלולים אחידים?

משכנתא זה לא עוד קניה ורכישה קטנה. משכנתא זו עסקה עצומה שמי שבאמת רוצה לחסוך את הכסף שהוא עובד עליו קשה, יעשה את זה בצורה נכונה.

חשוב לי שתעשו אחד מ2 הדברים הבאים:

או שתלמדו לעומק את הנושא, לא רק כמה כתבות שרצות ברשת. או שתיקחו איש מקצוע.

לגבי השאלה המקורית פה בפורום,

אשמח מאוד לתת לכם תשובה מפורטת בשיחה ללא עלות.

מוזמנים ליצור קשה בשמחה רבה.

שבוע מלא טוב ובשורות טובות.

אבינתן

052-5277260

ולכן יש לו אינטרס כמה שיותר גדול לעזור לבנק לסגור עוד עסקאות, כלומר יש לו אינטרס מובהק שבסוף העסקה תיסגר.

גם באופן אישי, היא מתוגמל ונמדד על פי מספר המשכנתאות שהוא מצליח לסגור בחודש, ולא על פי הרווח של הבנק מכל עסקה.

כלומר מבחינתו עדיף לו לתת ריבית טובה יותר, העיקר שתיקח ממנו את המשכנתא.

אני מסכים איתך שצריך להשקיע וללמוד את הנושא ולא מיד ללכת לבנק ולקוות לטוב.

ולכן יציע תחילה מסלולים שיותר ריווחים לבנק ופחות ללווה. (הלוואות צמודות מדד לדוגמא) ואז חשוב להגיע עם ידיעה מראש אילו מסלולים אתה רוצה כדי לבצע סקר שוק למה שאתה מעוניין בדיוק. 

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..