הגעתי לילה קודם, ובדקו וראו פתיחה קלה חח אבל לא התקדם לשום מקום והגעתי בסדר גמור לניתוח..

שאלו מליון שאלות אבל כבר לא זוכרת.. 

וניסיתי להניק בפעם הראשונה רק אחרי כמה שעות מהלידה (לקחו את התינוק מיד כי זה היה קיסרי חירום ורצו כנראה לבדוק אותו, ולקח להם כמה שעות להביא לי אותו).

טיפ- ללכת ולהסתובב אחרי הלידה.

שיהיה בקלות, במהירות, בבריאות ובידיים מלאות!!

יש קבוצה מדהימה בפייסבוק

הבתי חולים הגדולים בארץ - לא מנתחים בשיטה הזו...

בניתוח מתוכנן הייתי הולכת על בית חולים גדול ומקצועי

במלקחיים.

אם אני זוכרת נכון יש לך ביטוח בריאות פרטי?

אם כן, יש החזר על הניתוח.

המליצו לי כן לשאוב כדי להגביר את הכמות, אבל לא בטוחה שהיה באמת צורך

המלצה לא לנסות להמעיט במשככי כאבים בימים הראשונים, זה מאפשר לגוף להחלים..

כי הגוף נכנס לתהליך של לידה

בקיסרי מתוכנן - הגוף לא התחיל תהליך של לידה ולכן לוקח לחלב יותר זמן להגיע

לא זוכרת אם היה לה מקור לזה.

לא שהיה קצת חלב אלא לא היה כלוםםם-

ואמרו לי שזהבגלל שהגוף לא התחיל תהליך טבעי

ברור שזה משתנה בין אחת לאחת ומקווה שאף אחת לא תחווה התחלה גרועה כמו שלי

מניסיון אישי וגם של חברות..

מעניין אותי אם מתאים לך לענות- ילדת גם בלידה רגילה והיה הבדל?

אבל כל אחת והגוף שלה.

פעם הבאה בעז"ה גם לידה שניה וגם בעז"ה אמן לידה רגיללה

אז אפשר לקוות שהחלב יגיע מהר יותר?

לא יודעת אם האזור רלוונטי

ברמבם יש יומיים (ראשון ורביעי) שיש בהם ניתוחים באפס הפרדה

יש לי חוויה מהממת מניתוח כזה ב"ה, הוציאו את התינוקת ושמו עליי והמשיכו את הניתוח, מתישהו היא ובעלי כן יצאו לאיזה חצי שעה וחיכו לי בהתאוששות, היו איתי שם, והיא היתה איתי כל היום במחלקה.

בלילה כשבעלי הלך לא הייתי מסוגלת להיות איתה לבד (פיזית לא יכולתי. זה היה ככה עד סוף השחרור.) אז בלילות היא היתה בתינוקיה.

זה גם מאד נוח שם שאין הגדרה לסוג האשפוז, התינוק יכול להית אצלך מתי שאת רוצה ובתינוקיה מתי שאת רוצה.

ממליצה ממש.

מניחה שגם באזורים אחרים אפשר לבדוק על אופציה כזו של ניתוח.

בניתוח רגיל לא באפס הפרדה - האמא מקבלת את התינוק לדקות קצרות ואז הוא יוצא והיא רואה אותו רק כשיוצאים מהתאוששות.

לגבי מה קורה:

יום או יומיים לפני הניתוח מגיעים לבית חולים ל"טרום ניתוח". זה סתם יום מבוזבז אבל זה הנוהל.

מדברים עם מרדים, מקבלים מידע על הרדמה ועל מהלך הניתוח וזהו בערך.

ביום הניתוח - את באה בצום, באותו בוקר. עושים א"ס אחרון (אם זה בגלל מהח עכוז, רוצים לוודא שהעובר לא התהפך)

מחליפים לחלוק של בי"ח, בלי כלום מתחת, בלי תכישטים וכו'

מחכים כמה שמחכים, לפעמים יש ניתוח חירום שדוחה את המתוכנן

נכנסים לחדר ניתוח *לבד*, יש הרדמה ספינאלית (דומה לאפדיוראל, מיקום קצת אחר בחוליות, וזו זריקה חד פעמית לכמה שעות),

אחרי שמסיימים עם ההרדמה - הבעל נכנס ויושב ליד הראש שלך

יש פרגוד -כמו בד שמסתיר לך את כל החלק מאמצע הבטן ומטה.

מנתחים אותך, את יכולה להרגיש מגע, אבל שום כאב.

התינוק יוצא - מראים לך אותו מעל הפרגוד, בדיקה קצרה של רופא ילדים, ומביאים לך - לכמה זמן? תלוי בסוג הניתוח.

עכשיו הניתוח ממשיך וסוגרים הכל.

את יוצאת לחדר התאוששות להשגחה, ניתור רצוף של לחץ דם

ואחרי שעה וחצי בערך עוברת למחלקת יולדות

בהצלחה רבה!!

אם יש עוד שאלות -בכיף

לי היו בחילות משמעותיות לפני הניתוח

הוזמנתי לניתוח ראשון באותו בוקר, ואז היה ניתוח חרום וחיכיתי איזה שעה וחצי

והיה לי בחילות מהצום

סיוט

הרופא נשים המקסים אמר לי שהוא לא רוצה לפתוח לי וריד כי המרדים יעשה את זה הרבה יותר טוב.

ובאמת הדבר הראשון בחדר ניתוח היה פתיחת וריד - המרדים כזה מקצועי שלא הרגשתי כלום, וגם באשפוז לא הפריע לי שהיה וריד פתוח והנקתי ככה.

אחרי שפתחו וריד - נתנו לי חומר נגד בחילות וזה ממש עזר

הסבירו לי בפורום שזה כנראה מחומרי ההרדמה (הייתי עם הרדמה חלקית).

והחומר נגד בחילות בוריד ממש עזר

לא יודעת אם לכולם זה אפשרי

אבל אצלי עודדו בבית חולים לקום וללכת כמה שיותר מהר

ויכול להיות מאוד שזה מה שממש עזר להחלמה

בשלושה ימים הראשונים באמת סבלתי מכאבים חזקים אבל בברית כבר הייתי ממש בסדר ובלי כאבים

אפילו יום לפני הברית, הלכתי ברגל לרופא כי היו צריכים לבדוק את התינוק

ואין לי בכלל זכרונות קשים מההתאוששות של הניתוח.

מה שכן היה קשה, ולא יודעת אם קשור לניתוח או סתם כי זה היה לידה ראשונה

זה כל עניין ההנקה

אמרו לי שבניתוח לוקח יותר זמן לגוף לייצר את החלב

נשמע הגיוני

הנקה-

בקיסרי מתוכנן יכול לקחת לגוך יותר זמן להתחיל לייצר חלב

(הרבה נשים אמרו לי - גם לי לקח זמן. אז לא, זה לא אותו דבר. לי עד השחרור היה יבש לגמרי! וזה אשפוז ארוך של ניתוח).

מה שחשוב - אני בבי"ח נתתי חלב כי לא היה כלום. במקביל - לתת לתינוק להיות עלייך כמה שיותר כדי לגרום לגוף להתחיל לייצר.

וברע שמתחיל חלב - להעיף את התמ"ל!.

לי אמרו להמשיך לשלב עד שהגוף עתחיל לייצר כמות מספיקה - וכמובן השילוב גרם לגוף לא לייצר מספיק וזה חירב לי את ההנקה.

ברגע שיש חלב - יופי, להניק ולהניק ולהניק.

ואם לקח כמה ימים - זה בסדר!, זה הגיוני וטבעי. רק לתת לתינוק למצוץ ואפשר גם לשאוב.

לגבי טיפול בתינוק ובאח שלו-

בשבועיים הראשונים (או כמה זמן שהגוף שלך צריך) לדאוג לכמה שיותר עזרה!

לא להיות איתם לבד

לאט לאט זה משתפר ומצליחים לתפקד יותר

ואמהלה, אני באה לענות לך על הקיסרי וקולטת שאני לא זוכרת כלום🤣

בכל מקרה יש פה כמה שרשורים מהעבר על קיסרי

מפורטים ממש שלי ממש עזרו.. אם את יודעת איך למצוא אז תחפשי...

ובהצלחה!!

רק אני זוכרת לפרטי פרטים מה היה בלידה לפני כמעט 3.5 שנים??

עברתי ניתוח אחר לאחרונה וגם אותו אני אזכור לתמיד לפרטי פרטים.

רק ההבדל שהניתוח היה לי חוויה מהממת. לעומת הלידה שהיתה חוויה נוראית.

לק"י

נראה לי שבגלל שזו היתה לידה ראשונה הכל היה לי מבולבל יותר.

(וגם הזיכרון שלי הולך ונדפק עם הזמן🤦‍♀️ אני לא מצליחה אפילו לשחזר את הרגע שהביאו לי אותו בפעם הראשונה.

האמת שזה מעצבן אותי..).

אני דווקא ממש זוכרת את הרגע שהוא יצא והראו לי אותו ואמרתי יואו הנה x כי הוא ממש הזכיר לי את אח שלו.... והוא לא הפסיק לבכות ובשניה שהניחו אותו עליי  הוא נרגע..

ולא הראו לי אותו בכלל אחרי הלידה, ישר לקחו אותו. זה היה קיסרי חירום בגלל ירידות בדופק ושהלידה נתקעה.

פעם ראשונה ראיתי אותו בתמונה בפלאפון🤭

אני כן זוכרת שניסיתי להניק אותן בשכיבה על הגב. לפחות מערכת הזיכרון פועלת חלקית😅

דווקא אני זןכרת את החוויה של הניתוח (היה בסדר גמור, קצת חששות בהתחלה) ואת התהליך

אבל כשרציתי לכתוב לה מה הדברים החשובים שצריך לדעת וכו' לא זכרתי כלום חחחח

אח"כ קצת נזכרתי...

נתנו לך מלא עיצות ותובנות..

הכי נוח להניק בשכיבה עם כריות מסביב.

תבקשי להניק בחדר ניתוח.

אני ביקשתי שיאשבו לי בחדר ניתוח קולסטרום, כדי שיהיה לזמן ההתאוששות.

חיבוק ❤️

העיקר התוצאה, הדרך פחות משנה..

וכמובן רק אם מתאים לך.

אבל אם הסיפור זה עכוז (כפי שזכור לי שכתבת, אולי אני טועה)

תדעי שקיימת האופציה ללדת עכוז בלידה רגילה בצורה בטוחה.

אם את מעוניינת אפרט יותר

ככל הנראה כיוון שכבר הינקת בעבר (אני לא טועה, נכון?) - יהיה לך קל להיניק גם עכשיו.

עברתי שלושה קיסריים, בראשון מהם אפילו התחלתי תהליך של לידה - בו היה לי קשה להיניק בהתחלה, אבל רק כיוון שזו הייתה לידה מוקדמת והקטנים היו בפגייה. בשני האחרים היה לי חלב ברגע שהתינוקת הגיעה אליי, ולדעתי זה כיוון שכבר הגוף שלי ידע להיניק. (טוב, אולי גם עזר שהינקתי עדיין בתחילת ההיריונות הללו, לא יודעת...)

לגבי הקיסרי עצמו - תבררי על קיסרי ידידותי. תדרשי אפילו, אם צריך. זה אמור להיות הבדל גדול...

וחיבוק...

שלושה ינקו אצלי אחרי קיסרי. שניים אחרי חירום ועוד אחד אחרי אלקטיבי. הגוף מבין מהר שיש שם תינוק. לתת לו למצוץ ולמצוץ וזה יגיע.

מגיעים לבית חולים בשעה שקבעו לך בצום. את אמורה להגיע יום לפני לטרון ניתוח ולעבור אולטרסאונד מוניטור ורופא ומרדים. המרדים נותן הנחיות וכדורים נגד בחילות או משהו כזה. ביום הניתוח את מגיעה. לפעמים יש המתנה ובתורך נכנסת לחדר ניתוח.

אחרי הניתוח - בחלק מבתי החולים יש התאוששות עם התינוק. בחלק מהם את בחדר התאוששות כללי מניתוחים והוא עולה לתינוקיה. אני שלחתי את הבעל איתו (עם הוראות לא להאכיל ולשים עור לעור חחח) ואמא שלי באה איתי. אחרי שעתיים בערך נפגשים במחלקה. זה היה בעין כרם לפני מעל 4 שנים יש מצב שכתבו פה שכבר השתנה ואפשר להתאושש יחד. בזמנו הם דברו על לבנות את זה.

אחרי הניתוח הטיפים המנצחים זה לקחת מלא משככי כאבים וללכת כמה שיותר. ככה מחלימים. למרות הכאב. לא לחכות. אם לקחת משפחת איבופן (נורופן, אדביל ובבי''ח היה כדור לבן שכחתי את השם, יותר חזק) אז לפני סוף טווח ההשפעה כבר לקחת ממשפחת פראצטמול (אקמול וכו'). לשלב גם אופטלגין נוזלי במקביל לפי הצורך. וללכת. לי עזר לא לשכב ממש אלא חצי ישיבה. גם כי יש בבטן מלא גזים כואבים מהניתוח וגם כי יותר קל ככה לקום ולהישכב. פחות דרך.

וגם עזר לי לזכור שאחרי שבוע יש שיפור מטורף. אז ביומיים שלושה הכי קשים לדעת שזה כבר מעבר לפינה.

להיות עם ליווי כל הזמן. לבד עם התינוק פחות רלוונטי (לפחות אצלי) להתארגן מראש. אם זה לא אפשרי אז להעזר בתינוקיה. 

בבית ברור שצריך להתארגן עם עזרה לשבועיים שלושה. ללכת לאמא אם רלוונטי או שהבעל יהיה בבית. יש כמה ימים שזכאי אחרי לידה ויש שבוע שמותר לו לקחת חל''ד בתשלום במקום שבוע שלך. אנחנו השתמשנו בהכל. ולהביא נערה לעזרה. להכיר אותה מעכשיו לקטנה.

זה אגב נכון לדעתי לכל לידה...

והתינוק גם היה לבד האמת.

או בייביסיטר לילדה או חברה (או משהו כזה) שתהיה איתך.

בניגוד למה שהאחרות כתבו פה, לי היה ממש קשה להיות לבד בהתאוששות אני בוכה עד היום כשאני נזכרת בזה...

למזלי בלידה שלפני הגעתי עם דולה (כי חשבתי שנלך ללידה רגילה), והיא הייתה איתי בהתאוששות. זה ממש הציל אותי... (ובקיסרי הראשון הקטנים היו בפגייה, אז בעלי היה איתי רוב הזמן של ההתאוששות)

לא יודעת מה בדיוק התפקיד שלהן, אולי מישהי פה מכירה יותר ממני

בכל מקרה אם מדובר בקיסרי מתוכנן אפשר לקבוע עם מישהי שיהיה לך נח איתה מראש שתבוא איתך. זה עזרה בזמן ידוע מראש, לא זמינות לחודש

אבל אני לא מכירה מקרוב.

היא תוכל גם לתמוך בך בהכנות לניתוח, אם את מרגישה שיד נשית תעזור פה... (בניתוח עצמו בטח תרצי את בעלך)

אבל למה שלא תנסי לברר על קיסרי ידידותי/באפס הפרדה? זה התכנון שלי ללידה הבאה לכשתהיה בע"ה...

גם ההתאוששות.

הניתוח היה בערך ב12 וחצי

וב3 וחצי בערך הביאו לי אותו והוא ינק מקסים. עד גיל שנה +.

כשהייתי בהתאוששות בעלי היה איתו בתינוקיה.

האמת, שלא היתה לי כל כך עזרה אחרי, והסתדרתי. שמתי בלילות בתינוקיה.

חשוב מאוד לקחת משככי כאבים וללכת ללכת ללכת.

וגם אחרי הניתוח יכול להיות כאבים כואבים בכתפיים מהצטברות של אוויר, זה עובר בערך אחרי יומיים-שלוש.

בהצלחה, בשעה טובה ורק בריאות לשניכם!

פעם זה היה 5

אם את מרגישה שאחרי 4 מוקדם לך מדי להשתחרר - את יכולה לבקש לילה נוסף וכמה שאני יודעת הם חייבים לתת לך

ילדתי ברביעי בבוקר והשתחררתי בראשון

לא ילדתי קיסרי, אבל ילדתי 3 ילדים ביום חמישי.

מי שנולד לפני 12 (גם 11:55🤭) היה שחרור במוצש. מי שנולד אחרי, השחרור היה בראשון.

אני חושבת שהחישוב הבסיסי (שוב, לא בקיסרי) הוא 48 שעות, אבל אם הן אחרי שעת המעבר זה יכול להיות גם קרוב ל72 שעות.

(בתי חולים בירושלים, שלא משחררים באמצע שבת, אלא במוצש. בעיקרון שעות השחרור הן בשעות הבוקר בד"כ

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.