גם לי יש מתוקה עם מוצץ בלילות.

רק מעודדת שאני יודעת על ילדים בני ארבע (ואפילו חמש) שאחרי גמילה ממוצץ השיניים שלהם התיישרו תוך כמה שבועות.

שלקחנו אותה לעץ המוצצים ותלינו על העץ ונפרדנו יפה

שזה סביר מה שהייתי עושה...

אלמלא נשבר לה חתיכה מהשן בזמן שישנה עם המוצץ אלוהים יודע איך וב"ה שלא קרה כלום.

ואז פשוט אמרנו לה הסברנו לה שזה ממש ממש לא בריא לה שזה שבר לה את השן ושאין יותר. לקח לה שבוע להתאפס הייתה בת 3.

תיהיו חזקים זה פשוט התמדה הוא בוגר הוא יבין אם תשדרו לו שזה באמת אבל באמת הזמן להפסיק.

הבעיה היא שאני מרגישה שזה כזה מרגיע אותו, אז אני לא שלמה עם הגמילה...

ברגע שתהיי שלימה עם עצמך

ותגמלי בבת אחת ולחלוטין, ולא יהיה שום מוצץ בבית- הוא יגמל והכל יהיה בסדר

כי זה מרגיע אותו וכיף לו, וחבל לי לקחת לו את זה...

או שבגלל שהתחיל להיות איתו יותר את רוצה להוריד ביום?

האמת שמעולם לא גמלתי ממוצץ אז אין לי עצות.

אבל הוא נשמע ממש מתוק...

אולי בכל זאת יעזור שאני אשתף, שאצלי כשגמלתי את הקטן מהנקה בהשכבות (באותו גיל של הבן שלך, זה היה אצלו כמו מוצץ..), התחלתי בזה שנתתי לו לינוק עד שאני סופרת עד 20, ואז הוא שכב לידי בלי לינוק ונרדם.

די מהר הוא כבר לא היה צריך את ההנקה המקדימה.

אולי עם המוצץ אפשר לעשות משהו דומה...

רעיון טוב, תודה!!

באמת לפעמים אני אומרת לו שאפשר מוצץ במשך היום עד לשעה מסוימת...

פעם מישהי פה כתבה שהיא קשרה את המוצץ בחוט למיטה, ואז זה נגיש לו במשך היום ולא צריך למנוע ממנו, אבל זה הרבה פחות אטרקטיבי כי הוא צריך להיות ליד המיטה כדי למצוץ, ולא יכול להסתובב עם המוצץ בבית.

אין לי ניסיון עם זה, אבל משתפת את הרעיון. אולי יתאים לכם...

לא ימאס לו?

הוא לא ירצה לבוא לשחק, לאכול? להיות ליד אמא?

אגב לא חייבים דוקא במיטה. אפשר לקשור לפינה פחות אטרקטיבית בבית.

בגלל שהמוצץ הפריע לו לדבר ברור.

הגעתי איתו להסכמה רגעית שזורקים את כל המוצצים (היה לו הרבה) הלכנו לצפרדע ברחוב וזרקנו את כולם. היו לו כמה ימים ולילות קשים, היום הראשון הכי קשה, השני פחות וכך הלאה. אחרי שבוע הוא הסתדר בלי מוצץ, אחרי חודש הוא מצא מוצץ שנשכח בבית, הוא ניסה למצוץ אותו וזה לא היה לו טעים, הוא זרק גם אותו לפח.

אגב ככה גמלתי את כל הילדים מבקבוק,זרקנו לצפרדע ועברנו את הקושי הראשוני ביחד.

את הקטן שלי גמלתי מבקבוק בגיל 2.5 (לא היה לו מוצץ) והוא הסתדר מצוין. 

כבר שבועיים + שהוא ישן בגן בלי מוצץ, ואתמול היה הלילה הראשון שישן בלי מוצץ. היה לו קשה להירדם, הוא דיבר המון (' אמא, מחר כשאני אלך עם אבא לבית כנסת אני אקח סידור ואתפלל לה' שיבנה לנו את בית המקדש ויביא את הגאולה..')

אבל בסוף נרדם. 

רופא שיניים שראה אותו אמר להפסיק כי מתחיל להיות נזק לחנייכים ולא רק לשיניים

התחלנו מלהוריד שימוש רק ללילה

זה לא היה קל

במהלך היום הבאתי לו לנשוך דברים

זה מקל על התחושתיות בשיניים שהוא היה רגיל אליה

שלוק קר, מלפפון, משהו נשיך בסגנון.

כשהצלחנו פחות או יותר להרגיל רק ללילה

דיברנו על זה שעוד מעט הוא גדול ובן ארבע ומוצץ שייך לתינוקים.

היו חודשיים בערך עד היום הולדת שהוא דיבר על זה שעכשיו יש לו מוצץ

ועוד מעט הוא יהיה גדול מידיי.

היום הולדת ארבע הלכו לחנות לבחור מתנה וכשהוא קיבל את המתנה הוא זרק את המוצצים לפח.

הלילות הראשונים היה קצת קשים

הוא כבר היה גדול ומבין, היה קל להזכיר לו שזרקנו לפח ואין.

כעבור שבוע בערך נשכח לגמרי

עכשיו יותר מחצי שנה אחרי אם הוא רואה מוצץ של מישהו הוא מוצץ אותו😬

קשה שהוא עדיין מתגעגע למוצץ

אולי באמת אקח אותו לרופא שיניים...

שימשיך עם המוצץ, אני רואה שזה טוב לו...

אבל איך יודעים אם זה לא יעשה נזק לשיניים?

אבל חייבים. בדיוק בררתי על הנושא הזה והבנתי שאם ממשיכים עם מוצץ לקראת גיל 4 יש סיכוי גבוה לבעיות אורטודנטיות. ושאלתי השבוע רופאת שיניים לילדים שאמרה שאפשר עד שנכנסות כל השיניים, שזה סביב גיל שנתיים וחצי, שנתיים ותשע. אנחנו בדיוק בתהליך עם הילד שחגג 3 לפני חודש, והוא היה מאוד קשור למוצץ, והשתמש לא רק בלילה. היה לי קשה ומשכתי קצת אבל בעלי פשוט החליט בבוקר אחד להודיע לו שאין יותר מוצץ, הוא החביא את המוצצים ואמר לילד שציפור לקחה את המוצץ בשביל הגוזלים ועכשיו הוא ילד גדול ולא צריך.. בימים הראשונים הוא ביקש את זה הרבה והיו רגעים קשים, אבל התעקשנו ועכשיו הוא שבועיים בלי זה ואמנם עדיין מידי פעם מדבר על המוצץ ומזכיר שהציפור לקחה ואנחנו אומרים לו שנכון אבל הוא כבר גדול ולא צריך.. וסך הכל הוא רגיל להיות בלי זה כבר ולא מחפש. דרך אגב יש בבית מוצצים של אחותו הקטנה אבל הוא לא מנסה לקחת את שלה. 

בקיצור בשורה התחתונה לפעמים פשוט צריך לעשות את זה בצורה חותכת, בימים שלפני שהעלמנו את המוצצים כן דברנו על זה שעוד מעט הוא לא ישתמש במוצץ יותר כי הוא גדול ובן 3.. סוג של הכנה. אצלך נשמע באמת שהוא מבין ובוגר ואפשר אולי לדבר איתו על זה וללכת יחד לזרוק את המוצץ או להשאיר על עץ המוצצים.. אצלנו ידענו שזה לא יעבוד, אין סיכוי שהיה מסכים לוותר על המוצץ ביוזמתו.

כמה חודשים דיברתי שנעשה מסיבת מוצצים ונלך ונזרוק לפח ונקבל מתנה

בהתחלה הן התלהבו עד שהן קלטו שיקחו להן את זה אז הן הפסיקו להתלהב

ואז יום אחד הבנתי שזה עושה נזק עצום לשיניים. אז פשוט סיפרתי להן שעכשיו המסיבה והלכנו לפח עם כל המוצצים וזרקנו

בלי להשאיר אף מוצץ כדי שלא יהיה אפשר להתחרט

היו כמה לילות קשים כפול שתיים כמובן

אבל בה' נעלם יחסית מהר

אני לא חושבת שיש איזה עניין לדחות את זה. זה הורס את השיניים

בהצלחה ענקית 

התאומים שלי מצצו מוצץ עד גיל עשרה חודשים בערך, והיו עם בקבוק בלילות עד גיל שלוש בערך.

לאחד מהם שיניים ישרות להפליא, לשני שיניים עקומות מאוד.

אותו דבר כמעט עם שני הגדולים שלי: גמלתי את שניהם ביחד, בסביבות גיל שלוש וארבע וחצי. הקטן יותר נגמל מיד, הגדולה נגמלה אבל ביקשה לעבור לאצבע, ובטיפשותי הסכמתי לה כי חשבתי שלא תתמכר בגיל הזה. היא מצצה עד גיל 11...

לגדולה יש שיניים די ישרות, לבן שאחריה יש שיניים עקומות...

כך שלא יודעת כמה המוצץ משפיע פה...

(אין לי ממש ניסיון בגמילה ממוצץ, כי כאמור עם הגדולים זה הלך חלק, התאומים הפסיקו בגיל צעיר מכדי להתמכר, שתי בנות נוספות שלי היו בלי מוצץ בכלל, והבן שהיה עם מוצץ הפסיק בעצמו בסביבות החלאקה.

אבל עכשיו יש לי קטנה שמכורה למוצץ... ולבקבוק, ולשמיכי, ולכרית מיוחדת... מקווה שלא יהיה קשה לגמול אותה, ושהשמיכי והכרית שלה יספיקו בשלב הזה...)

אני הייתי עם שיניים נוראיות וטיפול אורתודונטי יקר בטירוף

ולא לקחתי מוצץ

אגב אחותי שהייתה עם, יש לה שינייםמאוד ישרות מ

מצצתי אצבע עד גיל 12

והשיניים שלי בסדר גמור.

לי היו שני מכורים למוצץ, בן 3 ובת 5. הפריע לי שהם תלויים במוצץ בשביל להרגיע את עצמם. העפתי להם את המוצצים חודש אחרי הלידה של אחיהם הקטן (תזמון גרוע.. לא ממליצה).

הבן עבר את זה בשלום, הבת עברה למצוץ אצבע.

כמה דברים מניסיוני

א. אני מושכת את הגמילה כי מרגישה שזה צורך ממש חשוב להרגעות המציצה.

ובמיוחד בחופשים, ובזמנים שאנחנו לא איתם 100 אחוז.

ואז גורם להם לא להיות איתנו...

הם צרכים את האפקט שמרגיע אותם. שנותן להם יציבות ומנוחה.

זאת אני. ולכן רוב ילדיי (כ8 עם מוצצים עד גיל כ5)

עם הגדול נלחצתי ממש וחשבתי שזה לא טוב וחייבים לגמול

והיה מסכן מזה כי לקחתי לו צורך בסיסי בשבלו

ובאמת עבר לאצבע עד גיל גדול מאוד.

והיה אחכ עם ישורון שיניים.

ב. לגבי הגמילה- אנחנו עושים מסיבה מזה.

מדברים על זה הרבה מאוד. ומתכוננים ליום של המסיבה.

ואז אבא מגיע כולם נמצאים בבית, שמים מוזיקה, חטיפים ומביאים איזה מתנה יפה ארוזה

ואז הולכים ברקודים לזרוק לזבל שהילד ירגיש שזה צעד משמעותי שהילד עובר . כמו שחוגגים לגדולים שעוברים טסט . זה התבגרות של הילד וכזה נצרב לו בתודעה כמסיבה וכהבנה  של אני מעכשיו יותר גדול. וזה כיף לי ושווה לי כי קיבל יחס וגם מתנה. לדעתי זה מגדל את הילד. הרבה יותר מזה שהוא הפסיק בגלל השלילה שזה הורס את השיניים..( מה שלא בהכרח נכון)

הוא מפסיק עם המוצץ  כי הוא גדול ועכשיו הוא לומד להרגע ולהסתדר בלעדיו. כי מוצץ זה חפץ של קטנים

אני רוצה להגיד עוד משהו שקשה לדעתי לגמול כשיש קטן שיש לו מוצץ אז צריך לעשות כל מיני תרגילים ורעיונות איך לפתור את זה.

בהצלחה 

בעצמי כשהגיע השלב שהתייאשו ממני והפסיקו להציק לי עם זה - אז הפסקתי די בקלות.

הבת שלי עדיין מוצצת. בת 6 וחצי. אני לא מעירה לה על זה. היא יודעת שבע"ה כשהיא תגדל כבר לא תצטרך את האצבע.

אני רואה שזה בשיפור. היא כבר לא מוצצת המון במשך היום.

אני שומעת סביבי יותר מידי סיפורים מלחיצים על ילדים שמצצו עד התיכון ושם דבר לא עזר...

אז פשוט התעלמו מהמציצת אצבע שלך?

וכך גם את עושה? מזכירה מידי פעמים שכשהיא תגדל היא לא תצטרך את זה?

האמת היא שנראה לי שהיא עדיין מוצצת לפעמים, והיא כבר אימא בעצמה...

הבת מצווה המתקרבת הייתה להן טריגר...

הן נדרשו להרבה כוח רצון בשביל זה...

הבת שלי ממש הייתה ישנה על היד שלה, כדי שלא תחמוק בטעות לפה מתוך שינה...

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)