הקב"ה ברא את הגבר שימשך ליופי של האשה עד כדי שמשבחים את אברהם אבינו שלא שם לב ליופי של שרה עד שירד למצרים

אפשר לדרוש להתעמק יותר בפנימיות, אבל שלא יעניין זה לא כבר לשבור את חוקי הטבע. 

הכל זה מינון כמה מחמיאים ומתי, אבל גם אשה אוהבת לשמוע שהיא יפה בסופו של דבר (בדרך כלל לפחות)

מעניין, דווקא תשעה באב הזה עלה לי לראש להתפלל לה' שנזכה לאהבת חינם גם בשידוכים

שאני אמשך לאשתי (לעתיד) מצד הפנימיות שיש בה וההשלמה שהיא נותנת לי.  

איזה קטע שפתאום זה גם עולה לשיחה דווקא עכשיו - ממש כמו סימן משמים

גם תלוי מאוד איך הבחור עושה את זה.

אם כדי להיחלץ משתיקה מביכה בחור בדייט ראשון אומר "סתם שתדעי.... אה.... את ממש יפה" אז ברור שזה יהיה מביך ולא נעים. אבל בקשר מתקדם, בטוב טעם ובעדינות, זה יכול בהחלט להוסיף לקשר (גם צריך לשים לב איך לעשות את זה בצניעות, לא את הכל עדיין מותר לומר) וכמובן שזה לא הדבר היחיד להחמיא עליו.

גם אומר בעדינות, שלבחורה אמור להיות דימוי גוף חיובי כלפיי עצמה, כדאי בשבילך שתבררי אם זה לא יושב לך משהו. 

בחור ישיבה רציני כנראה לא יאמר את זה עד האירוסין. ואז תתלונני שהקשר מתקדם והוא לא אומר...

מעצבן אפילו ממש וגם ממש מוריד מגברים שאומרים את זה כל הזמן

אבל לא בגלל שהקב"ה שלח אותנו ככה לעולם

כי להסתכל על החיצוניות לא ממש מעלה את הביטחון

ואבל גדול זה ברור שזה משהו שכל אישה שרוצה שיחמיאו לה על המראה החיצוני וזה צריך לקרות בשלב הנכון ולא בפגישות ראשונות

גם לנו זה חשוב המראה החיצוני

שאומרים את זה לכולן עכשיו זה מרגיע אותי

וגם מעצבן אותי בו זמנית 

החיצוניות, החומריות, הזמינות של דברים והכאן ועכשיו מאוד חזקים בימינו, ובין היתר זה גורם לאיבוד טקט.

וגם למחשבה מוטעית שעוד השקעה בחיצוניות זה מה שיעזור להתחתן. אז לפרסם כרטיס עם תמונה פתוחה באפליקציות נהיה דבר נורמלי, וזפזופ בין כרטיסים הפך לדבר שבשגרה.

היא מחכה לאוטובוס במרכזית ירושלים וקולטת שמישהו מסתכל עליה מדי פעם מהרציף הסמוך..

נו דווקא נראה דוס חמוד יאללה שיפנה אליי.. וואי הוא קם אני מתרגשת..

מה נשמע? 

ב"ה (ואומרת לו בלב- חח מתרגשת בטירוף.. פעם ראשונה שזה קורה לי). ומה איתך? 

סבבה. תגידי שניה.. יש לך כרטיס בשליש גן עדן, נכון?

כן..(?)

ידעתי שראיתי אותך פעם.. יאללה להתראות שתהיה נסיעה טובה

כשאתה אומר שלא מקבל ושולח תמונות מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח.

אני חושב להסביר בפשטות, ברוך ה' אין איזה משהו חיצוני שפוסל ב100% או איזה פגם חלילה אז אפשר להיפגש, ואם לא אוהבים את המראה פשוט להגיד לא התחברתי והכל בסדר..לא צריך להתרגש וגם מצד שני לא חלילה להביך ולהשפיל את האדם השני.

אני חושב שההפך, כששולחים תמונה ואז פוסלים הרבה יותר מביך מאשר להיפגש פיזית לראות שלא בדיוק מתאים ולהגיד שאין את אותן שאיפות או משהו בסגנון כדי לא לפגוע חלילה 

שאחרי הנישואין תגידו את זה כל יום, טוב?

זוג הולכים ליועץ נישואין. האשה אומרת - "הוא לא אומר לי שהוא אוהב אותי". האיש עונה " אמרתי לה כשהתחתנו, שום דבר לא השתנה מאז"..

יופי באמת...

ונראה לי אחד הדברים שצריך ללמוד בתחום הזה.

בנים

אין צורך לפרט

באמת עושים את זה?

בדייט שלישי

אני כן ארצה לדעת שאני מוצאת חן בעיניו מתישהו גם בהתחלה .

לא חייב איזה יפה את אלא איזה עיינים טובות חיוך מתוק כזה

בשבילי דייט שלישי זה מוקדם מדי.

ואם אני מוצאת חן אני מרגישה בד"כ, גם לפני שהוא אמר. נדירים המקרים שלא הרגשתי, וזה בא פתאום באיזה דייט עשירי משומקום.

כולנו לבנים\כסופים.

לא אומרים את זה אפילו בדייט עשירי..

אפשר לדעת את זה גם בלי שאומרים בפירוש.

לא יודע אם זה אידיאלי, כרגע זה נראה לי טוב.

אבל בסדר 

ואם אתה רוצה לדייק אין דייט עשרי אצל בנים דוסים זה כבר חתונה 

את רצינית עכשיו?

כאילו, אני בעד... באמת שבד"כ לא צריך יותר מזה, וזה סתם מריחה, אבל לא חסרים דוסים שיוצאים שלושה חודשים.

אתם לא תגידו לי שהוא לא דוס

בחור דוס על .. מה הופך אתכם לחשוב שאתם דוסים והוא לא.

"בתרבות שממנה אני בא" יאללה ועוד ההוא עושה לו ^^^^

אחרי הבחור התחתן אחרי חודש

בוא נגיד שהוא יותר דוס מכולנו פה

זה עניין של סגנון 

רבנן.

התייחסתי רק לשורה האחרונה שכתבת

"ואם אתה רוצה לדייק אין דייט עשרי אצל בנים דוסים זה כבר חתונה "

פשוט מכירה מציאות שונה בהקשר הזה.

זהו.

לילה טוב.

שאתם קובעים מה דוס ומה לא

אפילו לא בדייט שלישי

מאמי יש דוסים שמתחתנים אחרי חודש

אז כן להגיד לאישה שאתה חושב שהיא הטעם שלו בדייט שלישי לא כזה מוזר

את לא כל-כך קשורה זה תגובה להם בעיקר 

@לאצעיר 

@advfb 

כתבתי על עצמי... שזו בדיוק הדרך שאני מכיר ומתנהל.

זו לא תגובה על רמת דתיות של אחרים. 

בחורי ישיבה גם בקושי מסתכלים לכיוון הבחורה, בטח בהתחלה. זו המציאות. 

אתה מכליל את כל הבחורי הישיבה אני מדברת על סגנון

יש פה בחורי ישיבה שהגיבו בשרשור וגם באחרים ולא כולם חושבים שזה כזה מוזר עד כדי שהפגישה השלישית הבחורה לא תדע אם היא מוצאת חן בעיני הבחור .

אז תרגעו

מבחינתי לומר למישהי שהיא יפה זה שניה לפני (או אחרי) אירוסין.

כבר כתבתי

נגיד בדייט שלישי להגיד לה יש לך חיוך טוב / מתוק / מאיר זה בהחלט דרך נחמדה 

אכן יש דרכים אחרות. כל מה שתיארת אגב רחוק ממני מאוד בפגישות מוקדמות כאלו.

בד"כ אצלי מופיע במבט וחיוך.

למה? החוויה שלך אחרת?

אני מתאר לך אותי, את הבחורים מהישיבה שלי ובאופן כללי דרך נורמטיבית וצנועה שבחור ישיבה צריך להתנהג בה בפגישות.

האם יש התנהגויות אחרות? אולי. אני כותב כאן את דעתי.

תורני\ישיבתי\אולטרא שמרן\לא יודע כבר איך קוראים לציבור הזה בפורום כאן.

שיש גם שמרנים וגם בחורי ישיבה דוסים מאוד

שאומרים את זה בצורה מכבדת ועדינה

וזה בסדר יש ויש 

לא שמעתי מעולם על רב שמדריך ככה (לא אצלנו ולא במקום אחר),

ואותם בחורים אצלנו שכן ככה אלה יוצאים דופן (ואשריהם ואשרי חלקיהם. באמת) או כאלה שדי בהתחלה אז מטבע הדברים יכול להיות שקצת מתביישים.

ואני לא מדבר על הדרכות (איזה רב ידבר על זה בכלל?)  אלא על התנהגות טבעית בפגישות.

אלוף אתה!

כתבת שזו דרך נורמטיבית שבחור ישיבה צריך להתנהג בה. זה בהחלט קשור להדרכה.

יכול לומר לך שבאופן אישי כשהגעתי לגיל מסויים דיברו איתי גדולי דור (לא פחות!) בעניין. אף אחד לא הזכיר בכלל את הכיוון.

מקסימום רמזים מאוד עדינים על התנהלות. בטח לא בצורה כל כך בוטה שאתה מתאר.

או בכלל לא לשים את הצד הזה במירה מאחורי מסגר ובריח עד לקראת חתונה.

זה לא נאמר

תקרא שוב

התחיל כאן

בקושי להסתכל לכיוון הבחורה?! - לקראת נישואין וזוגיות

מה בעצם אתה טוען? שאוכל להגיב נכון.

זה שיח אנושי. בין אדם מדבר איתך, תסתכל עליו.

וממש מתגעגע לתקופה שבה הייתי משפיל עיניים כל הזמן בפגישות.

יש בזה כמה מישורים. אולי בהמשך יהיה לי כח ורצון לפרט יותר.

נראה לי שראיתי פעם התייחסות הלכתית לנושא..

זכור לי מהספר של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהלכות נישואין שאחרי שרואים שהצד השני מוצאת חן

צריך באמת להמעיט בראייה (או לא להסתכל? אני לא זוכר)

זה בד"כ אחרי שמחליטים להתארס. אבל גם שם צריך להזהר שההרחקה לא תפגע בה.

בקיצור - פגישות זה מורכב.

אני לא מבין על מה אתה מבסס.

ואין לי מושג מה גורם לך געגוע בדבר הזה 🤷‍♂️

לבן ישראל וק"ו בן בנו של ק"ו לבחור ישיבה. וכן, מתגעגע לתקופה לפני שעולם הפגישות חספס אותי ואשכרה התביישתי כשנפגשתי עם בחורה.

אתה גולש למחוזות אחרים וחבל לי על המצג שוא שאתה מציג כאן.

תדע שיש אנשים צנועים ממך (לא, לא אני. מתגעגע לתקופה ההיא).

שאזכה!

שמחאתי עליו , איך אפשר לקרוא למישהו פחות דוס כי הוא אומר מחמאה עדינה שקשורה לנראות כזו או אחרת ..

זה עניין של סגנון  ..

אנחנו לא יכולים לקרוא למישהו פחות דוס אנחנו לא אלוקים

יש מישהו שזה יעזור למדויטת להבין שהוא מעוניין להתחתן איתה ובעז"ה בזכות זה הקשר יעלה מדרגה הם יתקרבו ויתארסו  ויש כאלה שזה ירחיק וזה בסדר ומשום מה דוסים שמחכים לדייט 20 גם זה בסדר

ראשית - לא מדדתי. כתבתי התנהגות רצויה\מצויה מבחור ישיבה וצניעות. לא כתבתי שמי שמתנהל אחרת הוא ברמה תורני נמוכה יותר. מקסימום במעלה פחות גבוהה (ויש הבדל גדול!).

שנית - בלי קשר לנושא הנוכחי, בוודאי שאפשר לדבר על רמה תורנית. ברור שמי שמעשן בשבת פחות דתי ("דוס") ממי שלא.. וגם בפגישות אפשר לדעת טוב מאוד (שוב, בלי קשר לשרשור הנוכחי).

לגבי כמה ז מן זה לוקח - מה לעשות? לוקח כמה שלוקח. "דוסים" בטח לא רוצים למרוח אבל יש תהליכים שלוקחים זמן.

מכיר באופן אישי תלמיד חכם עצום שלקח לו כמעט שנה (בהפסקות) עד שהצליחו.

להגדיר התנהגות רצויה

אלא להגיד את דעתך מה אתה מעדיף

לומר לי מה אני לא יכול.

שומע אותך.

לא סותר את דבריך, אמרתי רק מה אני מכיר

לא מתכוון לשפוט מה נכון יותרו מה נכון פחות במסגרת הדיבור כאן. זאת לא היתה המטרה מלכתחילה.

אבל מה שלמדתי שזה עניין תרבותי לפעמים

יש בחורים שהם יגידו ישר אחרי פגישה ראשונה בטלפון הראשון שאת מוצאת חן כי זה בנוהל מבחינתם..כאילו כדי לומר שמהמבחינה הזאת זה בסדר ואם זה מצטרף עם עוד דברים שמראים שיש כיוון כללי משותף אז אפשר להמשיך בקשר,בלי כל המטען הרגשי שמתלווה לזה אצל בנות מרגישות לפעמים,גם אצל בנים, יותר עדינים ורגישים.. קרה לי יותר עם חרדים אבל לא רק.

שורה תחתונה: זה לא מעיד תמיד על חוסר טאקט וחוסר רגישות, זה יכול לבוא ממקום שכלי/ ענייני.

שניהם מתייחסים למראה חיצוני רק שיפה נמצא ברמה גבוהה יותר בדירוג החיצוני.

השאלה היחידה הרלוונטית זה איך ומאיזה מקום אומרים את זה ואיך זה מתקבל אצל הצד השני.

אפשר להגיד מוצאת חן בצורה שתגרום לצד השני או האומר להרגיש לא נח.. תלוי רק באומר ובמה מקובל אצל השומעת.

דרך אגב יש גם בנים ְשרוצים התייחסות ומחמאות בנוגע לנראות שלהם.

מבחינתי מציאת חן זה כל המכלול ודווקא ה"חיבור".

מראה חיצוני זה חלק קטן אם בכלל מהנ"ל. 

החליטה שהיא רוצה אותו או לא..

לא חושבת שכל אחת רוצה לשמוע את זה מכל אחד..

לא היית מומא מאיזו סבתא קצת סינילית ברחוב שמתנפלת עלייך במחמאות בלי סיבה ברורה, גם אם הדברים שהיא מחמיאה עליהם אתה בטוח שהם נכונים ויש לך יופי של ביטחון עצמי לגביהם, אפילו המראה שלך.

ככה גם בדייט, אם הקשר עדיין לא יציב ומוגדר, זה בהחלט יכול להיות מביך ולא נעים. צריך לדעת איך להחמיא, בעדינות מתוך היכרות עם הבחורה עצמה.

גם היית רוצה לשמוע מחמאה?

זה לא יעיק ויכביד?

או אחד מגעיל כזה שתר אחרי נשים?

איך זה קשור לדיון?

מי שכל מחמאה מכל אחד מתקבל אצלו כמחאה בלי מסננת מראה שהוא נמצא בבעיה גדולה..זה מעיד על חוסר רציני בנפש.

למשל זה מה שקורה עם בנות שהולכות עם ערבים,קצת צומי ויאללה..

תמשיכי מכאן

ומחמאות שמגיעות תוך כדי הליכה לא מטרידות ולא אמורות להטריד אם הן מגיעות מבנות וקרה לי כמה פעמים שהלכתי ומישהי זרקה לי "איזה שיער יפה יש לך" והמשיכה ללכת וזהו זה היה נחמד וגמרנו

לא כל דבר מטריד 

לפני שתרמתי את השיער ממש לא אהבתי איך כל מיני דודות זקנות היו באות אליי "איזו צמה יפה יש לך!" ועוד יותר אם הן מתחילות לגעת בה (עוד יותר אחת שבלי לומר מילה פשוט עמדה מאחוריי ומשכה לי בצמה כדי להתפעל ממנה).

יש מחמאות בקטנה, או כאלו שמנומס לתת כמו "איזה אוכל טעים" כמתארחים אצל מישהו, אבל על משהו כל אישי ופרטי כמו הגוף שלך זה לא משהו רגיל.  מחמאות כאלו הן משהו מאוד מקרב ומיוחד, לא משהו שכל אחד נותן לכל אחד. וכשסתם מישהו שאין בננו קשר מחמיא, זה בהחלט מביך ולא נעים. (בדיוק בגלל זה אני גם לא אוהבת שקוראים לי בכינויי חיבה).

אבל זה עניין אישי שלך

ולכן צריך להיות מרחב של התנהגות שעושה הכלה להעדפות של רוב האנשים. ובמיוחד בדייטים צריך להיות רגישים לזה.

כי בסוף זה הרצון - לעשות טוב.

משום מה יש בנות שחושבות שהן יכולות לגעת בבנות אחרות. .

לפני שבוע מישהי הטרידה אותי ממש שאלה איזה שמפו אני משתמשת ונגעה בשיער .

הזויה אמאל'ה ברחתי כאילו אם היא באה בעדינות איזה ריח נעים איזה שמפו סבבי 

אבל לגעת ולשאול חוצפנית

יתחילו לגעת לך בבטן...

ככה אני אדע שהן באות ואוכל להתחמק

ברצינות אני לא מבינה מה עבר לאישה הזאת בראש.

אני בכלל מדברת עם מישהו, ופתאום מרגישה משיכה חזקה מאחורה. אשכרה אישה מבוגרת משכה לי בצמה (!) וחשבה שזה לגיטימי. 

הכרתי פעם מישהי גבוהה מאוד עם שיער עד הקרסול. לא חשבתי לשאול אותה אם זה קורה לה..

סליחה 

סתם עלתה לי אסוציאציה.

יש אנשים שאני מתארת לעצמי שלא ירצו לשמוע את זה מהם,

נגיד אם מישהו סוטה יגיד את זה זה ירגיש מגעיל,פולשני.

סתם מדוייט שלא בטוח שאתה רוצה אותו או יכול להיות שאתה בכלל מעדיף שלא יחשוב את זה ואתה מתכנן 'להפטר' ממנו...מחמאה ממנו לא מחמיאה. או כל אחד אחר שאתה לא רוצה שיסתכל עליך בקטע הזה..זה לא מחמיא.

תזהר שהיא לא תחשוב שאתה רומז לה משהו

בעקבות הדיון עם @לאצעיר

בחורה יקרה, גם אם הבחור מחמיא לך ו/או מסתכל עלייך בפגישות הוא בסדר גמור וזה גם לא אומר שהוא לא דוס וירא שמים גמור.

יכול להיות שזה פחות נעים לך (וזה בסדר גמור!). תדאגי לתקשר לו את זה מתוך הבנה שבסופו של דבר זה נעשה מתוך רצון לעשות לך טוב.

בהצלחה!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מלא בתורה ויראת שמים!!

בשום מקום לא כתבתי שמי שעושה זאת לא ירא שמיים, להיפך כתבתי גם כמה סיבות זה יכול לקרות גם לצנועים ביותר.

כתבתי שמבחור ישיבה יש ציפיה להתנהלות צנועה וביישנית. עומד מאחורי ככל מילה שכתבתי.

תחזור למה שכתבת שם.

יכול להיות שאבדת את עצמך תוך כדי הדיון.

נראה לי שקשה לך להתמודד עם חלק מהדברים אז אתה מנסה להקטין.

חשבתי לפרט בנושא אבל מוציא לי את כל הרצון. לא נראה שיש שפה משותפת.

וזה ממש לא היה ממקום להקטין.

אישה מקרינה יופי כדי למשוך את המחמאה

כמו שפרח משקיע בצבע, ריח וכו כדי למשוך את הדבורה

זה הטבע והוא רצוי ונצרך.

וזה רגע יקר, רגע המחמאה. זה רגע שההשקעה חוזרת, שהתוצאה הרצויה מגיעה. זו מתנה וברכה.

לא כל פעם שאת לובשת משהו יפה זה כדי לקבל מחמאות.

אה חח

אם אני הולכת לפי התאוריה של @ראשיתך

אז זה רגע יקר, רגע בעל משמעות ובעל מטרה.

מחמאה לאישה על יופיה היא הרבה מסתם מחמאה.

זה בסדר להגיד את מתלבשת יפה, זה בסדר לתת כל מחמאה אחרת שמופנית לתכונות.

אבל מחמאה על יופי- זה הרבה יותר אישי ואינטימי.

וזה לא מתאים בכל שלב. 

זה לא מתאים בכל שלב..

לדעתי בקשר מתקדם זה רצוי ונצרך.. אפילו אם בסוף הוא מתפרק לצערנו

חיוך נחמד, נעים, מקסים?

בסדר או לא? באמת שואל. 

שלא יהיה שיח מחפיץ. נראה לי זה העיקרון...

וכמובן תלוי שלב וטיב הקשר. שזה לא תהיה המחמאה הראשונה.

זו דעתי.

הפי בטוח תחלוק עלי.

אני מכיר את דעתה של הפי, רציתי לשמוע גם מכיוונך.

אני לא בדיוק מבין באיך היא מתלבשת..

ובאמת שיש לה חיוך מיוחד. מאיר את כל הפנים. 

ואת אומרת בעצם שהשלב היחיד שמתאים הוא כשנשואים.

למה באמת יופי זו מחמאה שונה?

האם זו מחמאה שונה כזה מגיע בחורה?

כבר כמה פעמים.

אבל הסינון ההזוי שלי סוגר לי את הערוץ כל פעם שאני כותבת את המילה בח!רה. ( מילא הוא היה עקבי... אבל זה הדבר היחיד בערך שהוא מסנן ;) )

אז אין לי כח לכתוב שוב... אבל מקווה שבהמשך יהיה לי זמן לפרט.

הכל טוב. התגובה הזו היתה שווה בהחלט 😁

משהו כמו חודש אחרי שהתחלנו לצאת, סיפרתי לו משהו מאוד אישי שלי ואמרתי לו שאני רוצה לפתוח את זה בפניו כדי להצליח לפתוח את עצמי יותר בקשר ולהרגיש יותר בנוח ולתת בו אמון.

ואז הוא שאל אם מותר לתת לי מחמאה (שזה כשלעצמו ממש מהמם, לשאול אם אפשר), חשבתי קצת ואז אמרתי שכן ואז הוא אמר לי שאני ממש יפה...

זה היה אחד הרגעים המתוקים שממש זכורים לי, בעז"ה מתוך כל אלה שהיו ואלה שעוד יהיו בעז"ה עד 120

אפשר לשאול! לחכות קצת ליותר ביטחון בקשר, לשים לב ברגישות לרגע הנכון.

מנגד עם בחור שיצאתי איתו בעבר הייתה לי חוויה מאוד מטרידה עם המחמאות שהוא אמר לי. המשפט הראשון בכל דייט היה מתייחס ללבוש שלי והוא היה בוחן בי כל פרט. ממש הוטרדתי מהמחשבה הזאת.

זה בדיוק מה שהתכוונתי אליו.

אני שמחה בשבילך שזכית לחוות את זה עם האדם הנכון.

תמיד עניין של טאקט והבנת הסיטואציה והרגישות לאדם שמולך..

תודה!

איזה כיף לראות את הגישה שלכם! כאן ובתגובות אחרות.

רגישות, כנות ועין טובה

היה על זה שרשור פעם פעם פעם נדמה לי.
 

אם יצאת עם תורניים, החמיאו לך על יופי?

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

קיים אצלנו כבני אדם משולש של שינה - בריאות נפש - עיכול,

שכל אחד מהם משפיע על השניים האחרים.

* אם את לא ישנה טוב/ מספיק/ טוב מספיק - זה הדבר הראשון לעבוד עליו. אבל לא להיכנס ללופ של מתחים שרק ימנע ממך להירדם.

* מלבד זאת - להשתדל לאכול בריא  - מנסיון אישי (וגם מחקרים) זה מחולל פלאים בכל מה שקשור לסטרס.

המיקרוביום, בפרט של מערכת העיכול - משפיע גם על המוח שלנו, לא סתם יש כמות רבה כל כך של נוירוטרנסמיטורים במערכת העיכול. מה שמשמח את חיידקי המעיים שלנו - גורם לנו לשמוח, ומה משמח אותם? מזון בריא, עתיר סיבים תזונתיים.

* פעילות גופנית, בפרט כזו שנעשית מחוץ לבית - עוד דרך עוצמתית מאין כמוה להפחתת סטרס.

* מדיטציה/נשימות/ קביעת זמנים פשוט ולחשוב רק על דברים טובים ומרגיעים. אם את מתחברת לקונספט.

* תפילות ותהלים

* להשליך את הכל על ה' יתברך. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:

[פירוש הרד"ק: "גול על יי דרכיך" - כל צרכך השלך וגלול עליו. "ובטח עליו" - לא על אחר , כי הוא יעשה וישלים הכל.]

בפרט בתחום של פגישות והחלטות, לזכור שה' הוא המזווג זיווגים, ובעניין זה יחס ההשתדלות - ביטחון נוטה יותר לכיוון הביטחון הרבה יותר משאר נושאים.

בהצלחה לך!

חוץ מזה שזה מעולה, אם את נוסעת למקום שאת יודעת שאת תהיי בו לחוצה. לא לנהוג לשם. לקחת אוטובוס, לרדת 2 תחנות לפני וללכת ברגל. זה לבד ישרוף את הסטרס בזמן אמת לפני הפגישה.

במרכז באמת פחות כדאי.

ממליץ לשקול צומות יזומים - הימנעות רק מאוכל לא משתיית מים/ תה ללא סוכר, לכמה שעות או אפילו יום עד יומיים. לי ולהרבה אחרים עוזר מאד עם עניינים שקשורים לבחילות ועיכול.

אפשר גם להחליט על חלונות אכילה לפי שעות ביום, כמו להימנע לחלוטין מאכילה בלילה.

נשמע אולי קשוח, אך עשוי מאד לעזור לאפס את הגוף.

התחלת לצאת רק עכשיו?

לפני הפעם הראשונה שיצאתי לא הצלחתי להירדם כל הלילה

היום אני מתגעגעת להתרגשות שהיתה בי...

עזוב, גם בחורים יפים לא מרגשים אותי כיום

יותר מידי שחוקה 🥲

אבל עם דברים אחרים שמתלבטת עליהם...

אבל ללבטים האלו אני כבר אפתח פצל"ש ואפתח שרשור חדש

שה' יעזור לי...

כבר נמאס להתלבט על בחורים

ואבן (Vaben) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

וכמובן צריך מרשם רופא 😬

מדובר בתרופות שללא ספק מפחיתות תחושות חרדה, אך יש להן מחיר משמעותי של תופעות לוואי ופוטנציאל משמעותי לשימוש 'לא תקין', או שימוש לרעה.

בכללי, הרמב"ם (בכובע של הרופא/ אתיקאי) אומר קודם לנסוץ את התרופות הפחות 'חריפות'

ורק אם אלה לא עובדות, להתקדם לכיוון תרופות יותר ויותר 'חריפות' - (במובן של יעילות יותר אך עם פוטנציאל גדול יותר לתופעות לוואי). ואת זה הוא כותב על צמחי מרפא, תרופות כימיות שעובדות תוך הפרה מכוונת של מאזני הגוף והמוח על אחת כמה וכמה!

רק העליתי כאפשרות...

ב. לא הבנתי את החלוקה בין צמחי מרפא לתרופות כימיות, כי:

1. כל חומר הוא כימי, גם צמחים.

2. יש צמחים עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר תרופות מסונטזות (חלק גדול מאוד מהסמים הכי ממכרים, משני תודעה ואסורים - הם צמחים)

3. חלק גדול מאוד מהתרופות, לרבות תרופות נוגדות חרדה, לא ''מפרות בצורה מכוונת את מאזני הגוף והמוח'' אלא בדיוק להפך, מרגיעות סערה שקיימת שם ומחזירות למצב נורמלי.

ושוב, אין כאן המלצה אישית לאף אחד לקחת או לא לקחת תרופה כלשהי. 

לפחות לא בהקשר של תרופות פסיכיאטריות.

אני לא אומר לאף אחד להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות שהם נוטלים, והן בהחלט יכולות לעזור לעתים. אך ככלל, לא הן לא 'מחזירות למצב נורמלי' שום דבר, אלא מתערבות בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ולא מרפאות כלום, לפחות לא במובן שורשי ואמיתי. הן גם לא נועדו לכך, אלא לטפל בתסמינים, בעיקר על ידי 'השתקתם', ואולי בעזרת התרופות יוכל האדם לסבב לעצמו רפואה, כשהמצוקה הנפשית מתמתנת הודות להן.

כמובן שבהקשרים רפואיים שונים לחלוטין, תרופות כימיות - לא פסיכיאטריות - יכולות אשכרה לרפא בעיות.

וגם אם חלקן לא מרפאות, אז מה?

גם אינסולין לא מרפא חולה סוכרת, אבל הוא מחקה את פעולת הלבלב ומאפשר לאדם סוכרתי לחיות עשרות שנים במקום חודשים/שנים ספורות, מה רע בזה?

ולא הבנתי את הסתירה בין להחזיר למצב נורמלי, לבין להתערב בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם אנטיביוטיקה מחזירה את הריאות או הגרון וכו' למצב נורמלי, למרות שהיא מתערבת בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם טיפולים כימותרפיים, אגב, מתערבים בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם. גם טיפולי פוריות מתערבים במנגנונים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ובזכותם נולדו עשרות/מאות אלפי יהודים חמודים.

בורא עולם ציווה עלינו לא להסתמך על המנגנונים הפיזיולוגיים שתוכננו היטב על ידו, אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם (מכיר את המדרש על רבי עקיבא?), אנחנו נותנים לתינוקות חיסונים וברזל וויטמין D...

כלומר המחשבה כאילו אם כך ה' ברא אותנו אז זה סימן שזה מה שטוב לנו ולא כדאי לנו לשנות זאת - פשוט לא מסתדרת עם המציאות ועם היהדות.

ספציפית אגב הכדור שאליו קישרתי, הוא לא משנה תודעה כמו סמים או אלכוהול, הוא רק מחליש את ההשפעה של החרדה על הגוף, כלומר האדם החרד ירגיש פחות השפעות פיזיולוגיות כמו דופק גבוה, לחץ דם גבוה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, הפרעות שינה...

כמובן חוסר שינה ודופק גבוה רק מלחיצים עוד יותר את המוח, גורמים להפרשת אדרנלין נוספת, מה ששוב מעלה את הדופק ועושה בחילות ולא מאפשר לישון... הכדור פשוט עוצר את מעגל האימה הזה.

מה זה אם לא להחזיר את הגוף למצב נורמלי?

כמו שאחרי טיפול שיניים, כדור נגד כאבים לא משנה את המציאות בתוך הפה, הפצע הוא עדיין פצע, אלא הוא מחליש את ההשפעה של הפצע הזה על התחושה הפיזית בגוף.

לא אמרתי שצריך להימנע מלהשתמש בתרופות מסונטזות, אלא להכיר בכך שכלל הן לא משיבות את הגוף למצב טבעי ובריא, וזה גם לא ייעודן.

דוגמתך מעולה: אנטיביוטיקה - היא לא מרפאה את הגוף, זה לא עניינה, היא קוטלת חיידקים, תוך כדי שהיא זורעת הרס במארג האקולוגי של הגוף, ולאחר מכן, הגוף יכול לרפא את עצמו, מה שלעתים לא היה מצליח לעשות לולא האנטיביוטיקה.

תרופות טבעיות פועלות בצורה אחרת (בהכללה גסה כמובן).

מאוחר לי, ואין לי זמן וכח כרגע להרחיב מעצמי בהיבט התיאולוגי, המרתק(!) שנוגע לענייננו, לכן רק אעתיק את מה שהרב זצ"ל כותב בתחילת אורות התשובה, ותבין לבד את הכיוון אליו אני חותר.

"את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : א) תשובה טבעית, ב) תשובה אמונית, ג) תשובה שכלית.

בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו - הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם.

המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית."

1. כמובן נכון.

2. בוודאי, אך צמחי מרפא, ובכלל תרופות טבעיות, לרבות מאכלים בריאים - פועלות לעתים בצורה מערכתית/ הוליסטית, ומסונכרנות עם סדרי הגוף הטבעיים. בניגוד אליהן תרופות כימיות, או 'מסונטזות' כפי שהיטבת להגדיר - ככלל לא פועלות כך, אלא בצורה ממוקדת מאד שמתעלמת מאיזונים של הגוף ולעתים מפרה אותם לחלוטין. אם כי זה לא אומר שאין להן מקום.

בוודאי שיש צמחים עוצמתיים/מסוכנים. העובדה שמשהו טבעי אינו ערובה לכך שהוא בטוח לשימוש.

אחר כל האמור, כשיש שתי אפשרויות - תרופה טבעית לעומת תרופה כימית - העדפתי היא להתחיל מהטבעית.

ואבן הוא כמו משאף אסתמה:

לוקחים אותו כשיש התקף חריף והוא משפיע תוך דקות, הוא לא מיועד לשימוש ארוך טווח או כתרופה מונעת.

אם אני לא טועה, גם לפי המחקרים התומכים בתכשירים שהצעת, זה לא מרגיע התקף חרדה חריף שמתרחש בזה הרגע, אלא יותר מיועד לשימוש קבוע כדי להפחית באופן כללי את החרדה.

כמו שלא תתן לאדם שחווה התקף לב, כדור שיעזור לו לרדת במשקל. הוא כבר עכשיו חווה התקף, כרגע הדבר הכי חשוב זה להציל אותו, על ירידה במשקל יהיה אפשרי לדבר אחרי שהוא יעבור את ההתקף הנוכחי...

קראתי עכשיו עוד קצת בנושא, ובהחלט יש משהו במה  שאתה מצביע עליו. אם כי אני חושב שהמסקנה המתבקשת מכך, לפחות בשלב ראשון, הוא להקדים וליטול את כמוסות שמן הלבנדר בתקווה שהשפעתן תגיע לתכלית עוצמתה לפני אירוע הלחץ המשמעותי הבא. מדברים על סדר גודל של כשבועיים.

זו תהיה מסקנה שגויה לכאורה לומר שהדבר הרלוונטי הוא לחכות לאירוע הלחץ הבא וליטול ואבן או benzodiazepines אחרים מתוך הבנה שחלופות שלוקח להן זמן ממושך יותר לפעול הן לא רלוונטיות ובאמת לא מתאימות לאותה המטרה.

כאמור, מסקנת המחקרים המפורשת היא שיש מקום לשקול לעשות שימוש בשמן לבנדר בתור תחליף לbenzodiazepines.

כמובן שאני מדבר באופן כללי, ולא ישירות כלפי הפותחת ומצבה, גם משום שלא ברור לי המצב, ובעיקר כי אני לא מתכוון בשום אופן לתת ייעוץ רפואי. אני לא רופא, בוודאי שלא פסיכיאטר.

מי שיש לו חרדה קבועה, ואבן חד משמעית לא יתאים לו, מדובר בתרופה למקרי חירום שאסור לקחת אותה בקביעות.

סיפא - בוודאי, זה כבר הפך להיות דיון מעניין בלי קשר לפותחת השרשור ☺️ שנינו לא מדברים עליה ועל המקרה שלה. 

זה טבעי לחלוטין, כולנו עברנו על זה.

זה מעיד על כך שאת עמוקה ולא שטחית, שיש פה משהו גדול מאוד, הכי בעולם שהולך לקרות.

כדורים... ייעוץ.... צר לי שזה מה ששמעת פה.

הגזימו.

אם את ממש רוצה תלדי לאיזה שיחה עם מישהי שמלווה בנות ברגעים האלו, קצת להרגע להשתחרר.

אבל תדעי שזה ממש תקין, זה כאבי גדילה לגמרי.

אני זוכר את עצמי ברגעים האלו, מנסה להרגע, להרגיע את הרטט המטורף בגוף. לא אוכל לא ישן.

[לפעמים חלפה בראשי מחשבה, שאם זה הולך להיות יותר מידי זמן ככה, הגוף שלי לא ישרוד את זה וממש לא ידעתי מה לעשות]

והנה עברתי את זה, אני חי ובריא ונושם.

מה שהכי עזר לי זה החלטה לקבל את זה לדעת שזה טבעי ומובן ואני לא הולך להילחם עם זה.

גם שמתי לב שהשם מכניס בתקופה הזו הרבה דברים מרגיעים - חברים, כיף, שינוי שגרה, איחולים, שמחה, ריקודים [אוטוטו]

בקיצור-

כשזה קורה זה קורה

לא צריך להתבלבל (עקיבא)

והעיקר לא לפחד כלל!!

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: