סתם דוס מצוי יש להם בדרכ תספורות שונות ומוזרות הולכים עם שורטס קצר ולעיתים בלי חולצה

בחיים לא תראי את זה אצל דוסים

לידיעתך בעלי הוא אלוף הארץ בתחום של ספורט והוא דתי!

המאמן שלו שהוא אלוף עולם גם דתי וגם המאמן שלו בתחום נוסף דתי ואחיו שהוא אלוף חצי כדור בעוד תחום ספורט דתי ובתור אחת שעבדה בתחום אני לא יודעת מאיפה הבאת שחילוניים עם גוף יותר חטוב סתם לידיעה הרבה מהמתחרים הטובים היותר בארץ ובעולם הם דתיים!!!

כי באמת עסוקים בעוד דברים חשובים חוץ מספורט, אבל לא באופן משמעותי כמו שאת חושבת, לפי דעתי... כי את שוכחת שחילונים הולכים צמוד ואצל דוסים המבנה של הגוף ב"ה יהיה פחות בולט

לרוב הם ילבשו חולצות בלי כיתובים קשקושים ודמויות

פחות הולכים עם צמוד

ואני יודעת שגם באורך של השרוול- למרות ששניהם הולכים מעל המרפק יש בזה אורכים ודתיים ילכו בד"כ עם ארוך יותר

הורדת את הפיאות ביחד עם הבגדים משום מה אבל בעיקרון... השיער הרבה פעמים אומר המון

לא סגורה לגבי מכנסיים קצרים חושבת שדתיים ילכו ככה פחות

ויש את הדוסים דוסים שגם לא ילכו עם סנדלים.

יותר צמוד, יותר צבעוני, לפעמים ג'ינס קרוע וכו'

שצריך לכבד את השבת בבגדים יפים, וכדי שיהיה לך טעם טוב בבגדים (בשביל שבת כמובן), אז צריך ללבוש בגדים יפים כל השבוע...

שיכולים להיות וויכוחים על איך בדיוק צריך לקיים פסוק מסוים.

כי תמיד כשדברים כתובים אפשר לקחת אותם לכיוונים ופרשנויות שונות.

והאמירה 70 פנים לתורה באה להגיד, שכשהתורה ניתנה, היא ניתנה על דעת זה. 

ה' ידע שהוא נותן את התורה לבני אדם, והוא ידע שיהיו אנשים שיפרשו אותה בכיוון אחד, ואחרים שיפרשו אותה בכיוון אחר. וה' רצה שאנחנו נקבע איך ליישם בפועל את המצוות, למרות שיש כמה יישומים אפשריים שונים.

לא הכוונה שכל אחד יכול להמציא לו תורה משלו.

מה לכל הרוחות...

כשהגעתי למדרשה מישהי אמרה לי: "איזה קטע את מתלבשת כמו חילוניה אבל צנוע"

זה נשמע לי מקביל למה שאת שואלת קצת..

העסיק אותי הרבה אח"כ

אני חושבת שיש ללבוש בגדים שסתם גם חילונים לובשים לבין ללבוש בגדים שמבטאים משהו מתרבות זרה

סוג של רוח ההלכה

ובמקרה שלי זה היה גם וגם, כי מי שאמרה לי את זה לבושה בסגנון שונה משלי כ"כ וחשבתי אולי בגלל שהיא לא רגילה לסגנון עירוניסטי... אז היה לי קשה להפריד את זה ואז גיליתי שכן יש דברים שזה נטו הסגנון ויש דברים שזה אופנה חילוניה וכאן נכנס המלחמה 'ללבוש או לא ללבוש?'😅

איך מגדירים לבוש יהודי

של היחס בצורה יהודית לכל דבר

יהודי ירצה ללבוש לבוש שמכבד אותו ולא זרוק

ירצה ללבוש משהו שלא מבטא קלות דעת והוללות

או שמבטא פריצות

ילבש בגדים נקיים וראויים כמו שכתוב, שהם באמצע לא מכובדים מדי ולא מוזנחים

והיחס שלו ללבוש לא יהיה כאילו זה כל עולמו...

מה שכתב הרמב"ם "יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו"

רוב העירוניים, חילוניים ודתיים שאינם דוסים או חרדים - הולכים בנעלי ספורט ממותגות.  

מתנחלים ובני מושבים - עם סגנון נעלים פשוט יותר.  הרבה מהם עם סנדלים בקיץ.  

חרדים - נעלי עור שחורות.  

בהתאמה יש הבדלים במכנסיים.  

חילוניים ודתיים לייט - הרבה ג׳ינס.  

דוסים וחרדים - מחוייט.  

חולצות:

חילוניים - חולצות טי-שירט קלילות עם הדפסים.

יותר מבוגרים - חולצות פולו.  

חולצות מכופתרות - נדיר לראות.  

דתיים לייט - חולצות פולו בד״כ, עם צווארון.  חולצות טי-שירט בד״כ חלקות ללא הדפסים.  

דוסים וחרדים - חולצות מכופתרות.   

סומבררו וסנפירים ועטוף בתכריכים מ fox. אני רוצה שלא יחשבו שאני מוזר כדי שישחררו אותי כמה שיותר מהר לכן אני בא ככה.

וגם זה על הפנים שלך:

הייתי אומרת שזה לא עניין של דוסיות אלא של לבוש רשמי.

ככל שאתה יותר דוס ויותר עירוני, יש לך יותר סיכוי התלבש להתלבש בצורה יותר רשמית.

קל מאוד לתייג אנשים ללא הבחנה.

יש יותר מסוג אחד של 'דוסים'..

Religious Zionists are often called Kippot sruggot, or "sruggim", in reference to the knitted or crocheted kippot (skullcaps; sing. kippah) which are worn by the men (although some of the men wear other types of head coverings, such as black velvet kippot). Otherwise - particularly for the "dati lite" - their style of dress is largely the same as secular Israelis, with jeans less common; on Shabbat, they wear a stereotypically white dress shirt (recently a golf shirt in some sectors), and often a white kippah. Women usually wear (long) skirts, and often cover their hair (usually with a hair accessory, as opposed to a sheitel (wig) in the Haredi style; lately, this may be limited to a widened Alice band).

In the Hardal community, the dress is generally more formal, with an emphasis on appearing neat. The kippot, which are also knitted, are significantly larger, and it is common for tzitzit to be visibly worn, in keeping with the Haredi practice; payot (sidelocks) are similarly common, as is an (untrimmed) beard. Women invariably cover their hair – usually with a snood, or a mitpachat (Hebrew for "kerchief") – and often wear sandals; their skirts are longer and looser fitting. On Shabbat, men often wear a (blue) suit – atypical in Israel outside the Haredi world – and a large white crocheted kippah.

At prayer, the members of the community typically use the Koren Siddur or the Rinat Yisrael. Homes often have a set of the Steinsaltz Talmud on their bookshelves (much as the Artscroll is to be found in American Haredi homes), Mishnah with Kehati, Rambam La'Am, Peninei Halakha, and/or Tzurba M'Rabanan; as well as a selection of the numerous popular books by leading Dati Leumi figures on the weekly parsha, the festivals, and hashkafa (discussions on Jewish thought). Similar to Haredi families, more religious homes will also have all of "The Traditional Jewish Bookshelf"

מתוך https://en.wikipedia.org/wiki/Religious_Zionism

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז