וביום ראשון שוב.
אין לי עצבים לזה
אם הייתי צריכה עוד משהו- קיבלתי.
באלי לצרוח
ולשבור משהו
לשבור במקום לחתוך. איך אני?
(ואז אפשר להיחתך מהשברים, נכון?)
וביום ראשון שוב.
אין לי עצבים לזה
אם הייתי צריכה עוד משהו- קיבלתי.
באלי לצרוח
ולשבור משהו
לשבור במקום לחתוך. איך אני?
(ואז אפשר להיחתך מהשברים, נכון?)
בכנות? מרגישה נבגדת.
נכשלתי.
ו**** כל הזמן אומר לי שככה זה. שלא נכשלתי. שאני עושה את הכי טוב שאני יכולה.
אבל זה לא מספיק.
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
הוא באמת שם.
אולי גם אני אצליח.
אוף אבא זה עוד כל כך הרבה זמן…
מה עושים?🥺
זה קשה לחכות.
עוד שבוע וקצת. לא נורא.
אשכרה הזוי.
ולחשוב ששלושתינו באותו זמן!
זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני בשום צורה!