שוב הוא פה.

זה מטגרר מדי

ואני כועסת על עצמי שלא מספיק אכפת לי

מזמן הייתי צריכה לעשות את זה.

ועכשיו חופש. יהיה קשה מדי.

תיכף לימודים. עוד פחות מחודש.

ואז יהיה קל יותר.

מקווה.

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

הוא באמת שם.

אולי גם אני אצליח. 

אוף אבא זה עוד כל כך הרבה זמן…

מה עושים?🥺

זה קשה לחכות.

עוד שבוע וקצת. לא נורא.

אשכרה הזוי.

ולחשוב ששלושתינו באותו זמן!

זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני בשום צורה!

והלחץ של הזמן בכלל מכביד. 

אוף אוף אוף!

ועכשיו אני מרגישה כל כך לא בסדר!