הקטע של התרופה באמת לא ברור לי

הייתי מבקשת שלא תיתן תרופות בצורה מפורשת

אבל מילד שישן עם נעליים או שותה חלב שהיה חצי יום בחוץ את מבינה שלא באמת יקרה להם כלום.. 

יש הרבה דברים שחמותי חושבת שהם מסוכנים ואני יותר משחררת. אמא שלי היא הקיצוניות השניה, דומה למה שאת מתארת. ועכשיו הילדים היו אצלה יומיים, חזרו בריאים ושלמים ב"ה.

צריך לנסוצ לשחרר ולהבין שבסופו של דבר היא רוצה בטובתם.. 

בשביל להגיע לכמות שאקמול נחשב מסוכן צריך לקחת הרבה-הרבה יותר.

זו תרופה מאוד בטוחה, ועיקר הבעיה בלקחת צפוף מדי היא שזה פשוט כבר לא יעיל יותר.

(וגם לגבי חלב, אם הוא מתקלקל אפשר לטעום, מספר שעות מחוץ למקרר לא אומר כלום חוץ מזה שהוא יתקלקל הרבה יותר מהר)

מסתבר שבעלך שרד יפה את הגידול שלה, אני לא הייתי כ"כ חוששת. 

אם יש דברים ספציפיים שאת יודעת שהיא עלולה לעשות וחוששת מהם, אז תבקשי ממנה לפני לגביהם.

היא נשמעת לי לפי מה שכתבת קצת יותר משוחררת, אולי קצת יותר מדי אבל לא חסרת אחריות באופן קיצוני

היה מלחיץ מאד.

זה לא מדוייק מה שאמרת על התרופה.. יש נהלים ברורים לגבי הדברים האלה כי זה יכול להזיק .

סתם לדוגמה- שהבן שלנו היה קטן שמנו לו נר והוא שילשל אחרי דקה. התקשרנו לרופא ילדים שאנחנו מכירים והוא אמר לא לשים שוב כי יכול להיות שאפילו קצת כבר נספג ..

צריך להיות זהירים בדברים האלה.

ובאמת אני מקפידה לא לתת לפני הזמן שכתוב ואפילו לוקחת טווח ביטחון גדול יותר.

אבל זה לא נכון לחשוב שברגע שחורגים מהנוהל אז נכנסנו כאן לסכנת חיים או משהו כזה.

לשם הדוגמא, אקמול זו תרופה שמאוד מאוד קשה להתאבד ממנה. באמת. 

ובעיניי כן חשוב לומר את זה בדיוק בגלל שאנשים נלחצים מאוד, הרבה לפני שיש ממה, וחבל.

לי אישית כן חשוב לדעת מתי להלחץ, ולא לחיות בתחושה של לחץ כשאין סיבה

זו תרופה הרבה יותר מרוכזת.

הרוקח שלנו לא אוהב אותה בגלל זה כי הוא אומר שבקלות אפשר להגיע איתה למינון יתר, וזה מסוכן

שיש, אמר לי שזה ממש לא תקין ובגלל זה גם לא יכולנו לתת לה עוד נובימול עד הבוקר גם כשעלה לה שוב החום.

גם במכון הטרטולוגי אמרו לי שזה חמור.

היא חסרת אחריות נקודה.

האמת שמרגע לרגע אני משכנעת את עצמי שלא כדאי...

פשוט כי אני לא יכולה לדעת מה היא תעשה ולא יכולה להגיד לה מראש לא לעשות x

נשמע שאת חוששת לשים אצלה.

וככה גם בטח לא תצליחי לעבוד כמו שצריך 

לא רואה שום בעיה עם קצת נחת ובלי לחץ.

וגם כמו שכבר כתבו פה עם נתינת נובימול לפני שנגמר הזמן. זה לא טוב אבל גם לא מזיק מאד מהר. ואפשר גם לבקש לא לעשות את זה.

כשזו לא מסגרת קבועה גם לא נורא לישון עם נעליים ובוץ כנראה שמאד כיף עם סבתא ולכן מתעייפים מהר.  

וחלב שמחוץ למקרר חצי יום עלול להיות חמוץ. וזהו.

כתבו פה שזה מסוכן. אשמח לשמוע.  מה הסכנות? יצא לי לפעמים לשתות חלב חמוף היה פיכס והמשכנו הלאה.

אבל, את לא סומכת על חמותך. אז איך כל זה יעזור לך?

קחי עזרה בתשלום.

ולמען האמת. מצער אותי שאת לא סומכת עליה. הילדים שלך כנראה ממש מפסידים חוויות סבתא אחרות מאשר חוויות של,סבתא פולניה ודאגנית. יותר חוויות של סבתא משחררת. 

שזה מה שאני חוויתי מסבתא שלי. סבתא שאיפשרה לי לקפוץ על המיטות ולעשות אוהל עם השמיכות על הרצפה אבל מצד שני דאגה לי, ראתה שאני אוכלת, מתקלחת, ישנה מספיק.

יש הבדל בין זה לבין סבתא שאין לה כוח ולכן פשוט משחררת אותך שתעשי מה שבא לך רק אל תשגעי אותה.

את מבינה?

ולא הייתי מביאה ילדים למישהי שאין לה כח לטפל בהם

מטפלת בילדים, וזה לגמרי לגמרי מובן

הייתי מציעה לשחרר ולא להשאיר אצלה, שהחויות של הילדים יהיו בנוכחותם לפחות עד שיהיו גדולים יותר ותוכלו להשאיר לאיזה שעה כי כבר יהיו עצמאיים. הכל טוב. 🧡 מציעה שכשאתם כן איתה תנסי למצוא נקודות טובות אצלה כי תכלס זה עובר גם לילדים התחושות שלנו...

אבל כתבת שהיא מאד רוצה לשמור על הילדים. אז לא נשמע שאין לה כח אליהם.

אבל אני לא יודעת. 

כל השאר לא נשמע נוראי. לפחות לא משהו מסוכן או לא בריא. עניין של סטנדרטים...

לא משהו שזנ סיבה לא להזמין אותה.

אם אין ילד חולה שאמור לקבל תרופות נשמע שזה לא נורא שתבוא...

לזה סוף...

את מבינה?

בבית שלכם ולא אצלה.

גם אם היא תבוא לכמה ימים אחצ את בבית ורואה מה קורה

לא כדאי

לפי מה שאת מתארת היא לא כל כך מצליחה להחזיק את האחריות הזאת בצורה טובה, במיוחד אם היא לא מבינה מה הבעיה במה שהיא עושה

להזמין כדי שהילדים יבלו עם סבתא כשאמא נוכחת זה כדאי וחשוב..

נשמע שבשביל להתמודד עם העבודה כדאי למצוא פתרונות אחרים

שהייתי נותנת עוד צאנס

בהנחה ואת לא משאירה לה ילד שצריך תרופה, זה יכול להיות לך לעזר

חלב בחוץ זה מסוכן

תרופה עודפת זה מסוכן

תמצאי עזרה בתשלום כזאת שנצמדת להוראות מדויקות ממך

(נעליים זה לא נורא אגב)

אבל לדעתי להפריד בין התחושות שלך של הטיפול שלה בילדים לבין הצורך בעזרה בגלל החופש הגדול...

לדעתי למצוא איך לטפל (אפילו טיפול ארוך טווח) בתחושות הקשות שעולות לך...

וכשתרגישי שאת משאירה אותם בשמחה איתה- תשאירי.

עד אז, עזרה אחרת.

בהצלחה! 

מציעה להיות במקום שלם בקשר שלה עם חמותה

לא טיפול פסיכולוגי... אני רואה דברים כאלה, שמפריעים לחיים של אמון בין בני משפחה קרובים (כן, סבתא זה קרוב מאוד, ובהמשך החיים הילדים יגדלו וירצו להיות איתה וגם לא תשלח אותם עד גיל 18? ותאמר להם להיזהר כש...?) כהזדמנות לבירור לעומק...

ללמוד מה הקושי שלי, לחפור בזה, האם זה קורה עם עוד אנשים, מה החששות שעולים לי, איפה זה פוגש אותי עם בן הזוג (הבן שלה), עם הילדים (הנכדים) מה אני מרגישה עם זה שהיא מבקשת ואני מסרבת פעם אחרי פעם....

אפשר לטפל בזה לבד, אבל יותר קל עם גורם מקצועי שמנווט את הטיפול... 

בעיני סבתא שנותנת מנת יתר של תרופה, ועוד מסיבה לא סבירה בעליל, ואפילו לא מצליחה להבין מה הבעיה - היא לא כשירה לטפל בילד שלי.

ובהחלט לא הייתי שולחת אליה ילדים שלא יודעים מה מותר ומה אסור להם ואם זה דורש שעד גיל 18 הם יהיו איתה רק לידי, אז זה מה שיהיה. בהחלט.

בני משפחה קרובים זה חשוב, אבל גם להם אמורים להיות קווים אדומים, וממש לא הייתי משאירה ילד לבד עם סבתא שאני לא סומכת על איך שהיא שומרת על הילד.

מי שלא מתטים לטפל בילד לא מטפל בו, זה ענייני,,בלי יותר מדי רגשות מעורבבים בפנים.

אם יש רגש זה בדכ עולה דווקא כי האדם שלא מתאים לטפל כן שומר על הילד, ועושה דברים לא תקינים (או כי הוא מתעקש לשמור ולא מכבד את ההחלטה של ההורים)  

אבל כל עוד יש הפרדה בין מה שאדם יכול ולא יכול לעשות אין פה שום ענין רגשי. 

ההורים שלנו לא עושים בייביסטר לנכדים. הם איתם כשאנחנו שם. מדברים ומשחקים איתם לבד בלעדינו אבל אנחנו תמיד בבית יחד איתם כשהילדים שם.

לא חושבת שזה פוגע בקשר שלהם

לא צריך לשדר לו את זה כי זה לא רלוונטי, כמו שלא אגיד לו מה דעתי על התנהלותה הפיננסית כי זה לא רלוונטי אליו.

אם הוא נשאר איתה לבד והוא בוגר - כנל, כי יודע לדאוג לעצמו.

אם הוא נשאר איתה לבד והוא קטן גם לא הכי רלוונטי האמת כי מה אני מצפה? שהוא יגיד לה שהוא לא רוצה תרופה? (או כל סיטואציה אחרת)

לכן מראש לא אשאיר במצב הזה.

ולא חושבת שזה מה שזה משדר לנכד. גם אם זו הסיבה שלי, יש משפחות שהנכדים לא נמצאים לבד אצל סבא וסבתא,,בטח לא בגיל קטן. ויכולות להיות אלף סיבות. זה ממש לא אומר שהילד ישר יחשוב שזה מסיבה ספציפית.

כל כך הרבה פעמים בתור ילדה שאלתי את ההורים שלי למה הם לא מרשים משהו והם ענו "כי זה לא נראה לנו מתאים" ושם זה נגמר. לא התחלתי לנחש למה.. 

כי זה מה שהיא מרגישה. מה שאנחנו מרגישים, משודר לילדים שלנו. נקודה. וזה אנושי ותקין. והדבר האמיתי זה ללמוד לחשוב חיובי על הזולת.

דוג' אחרת ולא קשורה-

אם אני עצבנית על המורה/גננת שמבקשת כל מיני בקשות מההורים, ולי זה קשה, ואני מתמלאת עצבים על זה, ברור שזה מועבר לילד, בלי שאדון איתו על זה בכלל!

הדבר האמיתי זה שכשיש נקודה שקשה לי זה לברר עם עצמי מה קשה לי פה, למה זה מדליק אותי..

וממילא, עבודת המידות הזאת, תועבר ותשודר לילדים... שגם שכשקשה לנו, מוצאים את העין הטובה על הסיטואציה....

מבחינתי אין בעיה שהילד ידע, אם יבין מעצמו, שבדברים מסוימים אני לא סומכת על אמא שחי/של בעלי.

בדיוק כמו שאם היינו חוזרים בתשובה הוא היה יודע שאנחנו לא סומכים על הכשרות שם לדוגמא. אז במשפחה אחת זה יותר החמרה בכשרות ובאחרת החמרה בפיקוח נפש והקפדה יתרה על

כל עוד אני מתייחסת אליהם בכבוד טהוא מבין שזה איך שצריך להתנהג גם אם יש אורח חיים/סולם ערכים/סדרי עדיפויות שונים.

לא חושבת שזה חוסר כבוד לסבתא.

באותה מידה אפשר לומר שהסבתא לא מכבדת את אורח החיים של ההורים. בין אם הם נותנים לילד אוכל בכשרות לא מתאימה ובין אם הם נותנים תרופה שלא היו צריכים.

ואין פה משהו שקשה לבירור. זה מאד מבורר - הסבתא לא מאמינה באותה התנהלות כמו הפותחת ולכן הפותחת לא סומכת עליה. לא כל דבר יושב על משהו מעבר לזה.

אבל מרגישה שהשיח נע סביב עצמו, אז מוזמנת לענות אבל ברשותך לא אגיב כבר

עם הילדים.

ואני אמא די לחוצה. א אומרת מראש מה שחשוב לי, ומנסה כמה שיותר לשחרר

בכוונת מכוון

אבל זה לא כך

היא לא רצתה להזיק לה

לדעתי לקחת את זה רחוק..

אפשר וכדאמ להציב גבולות איפה שחשוב לנו

אבל לא צריך להפוך את הקשר עם הסבתא למאבק של שליטה. כמו שאין שליטה על התנהגות של ילדים עם בייביסיטר, כך גם עם הסבתא. כי זו לא את. אז אפשר להגיד מה עת לא מוכנה בשום פנים ואופן שיקרה ולבסביר גם למה, ולדעוג שלא יגיע אליה ילד חולה (וכשזו החמה עז כדאי שבעלך יעשה את זה)

אבל מפה ועד להזנחה קיצונית בכוונת מכוון, ולתת להם חלב מקולקל.. זה רחוק בעיניי האמת.

את לא חיבת לתת לה לשמור עליהם, זו האמת. גם הוריי לא שומרים על הילדים שלי והכל בסדר. אבל למה שעומד מאחורי הדברים יש חשיבות בעיניי.

אם עשית עוד ניסיון וראמת שלא מתאים - ניחא. היא גם לא ממש חייבת להבין את המשמעות של מה שאת לא מרשה, מספיק אם תכבד את זה

אבל לא ניסית מאז.

הילדה שהייתה בת 7 חודשים כבר גדלה

אם לא תקחי אותה חולה עם נובימול לשם, ועין בעיות בטיחות או הזנחה קשות - סבתא עדיפה עשרות מונים על זרה בתשלום לדעתי

היא מאוד בגישה של תעשו מה שאתם רוצים.

אין לה כוח לקום ולרדוף אחריהם ואחרי ילדים צריך לרוץ ולהשגיח...

היא מוכנה שהם ישבו לידה והיא תספר להם סיפור או תשיר להם שיר אבל לא בנויה ליותר מזה.

היא תיתן להם לעשות מה שבא להם רק שלא ישגעו אותה וזה כולל מסכים וכו

אלא פשוט סבתא רגילה ועייפה🤷

שמוכנה להשתדל לעזור לילדים שלה בשמירה על הנכדים

ואת האמא שלהם דצריכה להחליט מה מתאים לה ומה המחיר של כל דבר מול התועלת שלו

בכנות, מסכים בעיניי יותר מסוכן מחלב שאולי נשאר חצי יום בחוץ. אני מכירה עת הגישה של מי שאצל סבתא מסכימה, אנחנו לא.

ולכן, אם לא מכבדים את הגבולות שלכם, לא משנה שמדובר בקושי,  אז לא חייב לשחרר בהכל. או בכלל. אם הקדמת לזה שיח וזה לא עובד - אז זה לא עובד.  לא חייב וזה בסדר, כל עוד שומרים על קשר עם ססתא

אבל תחילת השרשור היה נשמע אחרת.

ויכול להיות שלאחת הגבול זה חלב שנשאר בחוץ, ולשנייה זה מסך, זה לא משנה. אבל אני כן מבדילה בין דברים כאלה..

אחראית.

מי שאמרה שזה לא נורא, זה לא אומר שהיא נותנת לילדים שלה תרופות בלי חשבון.

אני אישית ממש מעדיפה להסתדר בלי משככי כאבים למיניהם לי וגם לילדים ונותנת רק כשממש צריך, ובוודאי לא פחות מהזמן שרשום.

וזה לא סותר את העובדה הפשוטה שהטווח התרפויטי של פרצטמול הוא מאוד גדול, בוודאי ביחס להרבה תרופות האחרות

ולי לפחות חשוב בדברים האלה לדעת את העובדות

ידעת את זה?

הגיוני שנשאר לה מהתפיסה הזאת, שתרופה לא חייבת לשמש דווקא למה שהיא מיועדת לו. 

וחלב בחוץ חצי יום זה לא מסוכן, באמת שחבל להגזים...

מבינה אותך שלא שולחת

חמותי אחראית ומסודרת פי כמה ממש שאת מתארת. ועדיין לא שולחת אליה את הילדים. בעיקר טכנית אבל גם אני לא מרגישה בנוח ובטוח שהיא תשמור עליהם.

אבל

אני מעריכה אותה מאוד,

מכבדת אותה, מדברת עליה דיבורים טובים. בטוחה שהיא אישה חכמה בעלת נסיון חיים. ומשדרת את זה לנכדיה ולבנה.

בעיני הנזק בדיבורים האלה גדול מאוד מאוד.. חמות זה לא לנצח.  

היחס לתרופות השתנה בין הדורות

ולכן אני יכולה להבין את חמתךבחוסכ הזהירות

אבל אם נתמקד בנושא השרשור - אז תחפשי עזרה בתשלום וזהו לדעתי

חבל להעכיר את היחסים עם החמות כשהתוצאה צפויה מראש ואת לא תהיי מרוצה מאיך שהיא שומרת עליהם

ולנסות ליצור מפגשי סבתא בתדירות מספקת (שהיא כמובן לא מעבר לכוחות שלך ולמה שמתאים לך) כשאת או בעלך בבית הן בשביל הילדים והן בשביל אמא שלך. 

בעינייך היא לא אחראית נקודה.

ואת אמרת בעצמך שאת לא עכולה לתת לה הוראות כדי לכסות את כל המקרים האפשריים.

למה כן?

אם זה כי זה חוסך לכם, אז לא כדאי.

גם כי תהיי בדאגה מתמדת ולא תהני

וגם כי יש בזה חוסר כבוד "לנצל" את הסבתא כשבעצם אתם מלאי ביקורת עליה.

אם נעזרים במישהו- זה בתנאי שהוא מקבל תודה כנה מהלב...

אם אין לך בייביסיטר אחרת כן הייתי שוקלת.

אבל שוב,

אם זה לא יגרום לך לסטרס יותר מידיי.

לדעתך הם יישארו בחיים והיא תדאג לאוכל ושתיה? יופי

היא לא תשכח אותם ברכב חס וחלילה חס ושלום- יופי

מעבר לזה הייתי משחררת.

שווה לך לשחרר כי נופש זוגי בלי ילדים זאת מתנה גדולה לזוגיות.

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣