אמא שלי ראתה אותו וקראה לי.

אמרתי לה היה משהו בחדשות שדיווחו שיהיה משהו נדיר, אז כנראה קשור..

הקטע שזה יוצא בדיוק בט"ו באב שהוא מלא

@מפוצלשת(: בגללך

חח הייתי יוצאת לראות אותו

ואלו שכן - זה פשוט עיבוד תמונה שמוסיף פרטים ("AI").

אגב, בעיר בכל מקרה בקושי רואים. רק רחוק ממקורות אור.

מצלמים כל כך טוב את הירח שרואים את המכתשים שעליו. זה מדהים

חשד: צילומי הירח של סמסונג נוצרים בעזרת בינה מלאכותית (עדכון) (tgspot.co.il)

אני עם האייפון שלי , עם כל האיכות של המצלמה לא הצלחתי לצלם תמונה נורמלית של הירח או השמש..

אבל זה מצלמה של פלאפון. אני חושב שמצלמות מקצועיות, אפילו בינוניות יכולות לצלם את הירח בצורה די מפורטת.

תלוי בעדשה וכו' ..

יש אכן מצלמות שמסוגלות (כתלות בהפרעות חיצוניות) אבל הן ייעודיות. לדוגמא מצלמות של כדורגל מיועדות לצלם טווח של כמה מאות מטרים ולא קילומטרים. בלי קשר לאיכותן.

אפשר לנצלש לשאלונת? אמרו לי שאסור להסתכל על הירח זה נכון?

בגלל שזה כמו השכינה כשהיא בחיסרון ומיעוט. אבל אני לא בטוח שזה הלכה נראה לי שזה מובא בזוהר...

אני ממה שזכור לי , מותר להסתכל אבל לא הרבה..

עזוב אני אבדוק את זה מה אני שואלת בפורום...

ראיתי עכשיו. כמו שכתבו מעליי

מי שנזהר בזה, מקפידים שלא להתסכל רק לברכת הלבנה וגם אז לזמן קצר. וזהו ולא יותר.

אבל שוב, זאת לא הלכה מחייבת.

זו כן הלכה מחייבת שאסור להתבונן בירח...ואסור באותה מידה להתבונן בכהנים בזמן ברכת כהנים (מאותה סיבה), וכן בקשת, וכן בפני רשעים.

"סוד שאסור להסתכל בקשת ובלבנה, הוצ' אור הגנוז עמ' 141. וכבר החרדים כ"כ בשם השושן סודות. ולזהותו של המחבר ראה שם הגדולים מע' ספרים בערכו שהוכיח שאינו הרמ"ה ולא תלמיד הרמב"ן.
יא. גם במורה באצבע אות קפ"ו כתב: "לא יסתכל בלבנה אלא קודם שיברך, דכתב הרמ"ה דאסור להסתכל בה על דרך האמת" ((הערות על ברכי יוסף אורח חיים סימן תכו הערה י - יא).
"ה. דין ב. ותולה עיניו וכו'. הרב שיירי כתב משם ספר חרדים (פרק מה/ל"ת דברים התלויים בעין פ"ב) דאסור להסתכל בלבנה כי אם בשעת ברכה. ואני ראיתי בספר שושן סודות כ"י לרבינו משה בן יעקבי שכתב וז"ל, מצאתי לאחד מחכמי הקבלה וז"ל, שמעתי אומרים על מורי דודי רבינו מאיר הלוי שהיה מזהיר שלא להסתכל בלבנה, ואשריו ואשרי חלקו שזכה לתורה תמימה וכו' ודברי פי חכם חן ושפתיו ברור מללו, עכ"ל. ועיין בשל"ה דף ע"ג. ודוק" (ברכי יוסף אורח חיים סימן תכו ס"ק ה).

וכן האליה רבה סימן תכו אומר: "(א) ויתלה עיניו וכו'. ומיישר רגליו (טור וש"ע). יסתכל בלבנה עד שיסיים הברכה, ומשם ואילך אסור להביט בה כאילו מסתכל בקשת ([שיירי] כנסת הגדולה הגהות טור אות ה".

המשנה ברורה סימן תכו ס"ק יג מסכם: "(יג) ותולה וכו' ואומר וכו' - כתב בשיורי כנה"ג דמשמע לכאורה דעד גמר כל הסדר תולה עיניו בה וכן נהוג עלמא אבל שמע משם ספר חרדים שהחמיר בזה מאד מלהסתכל בלבנה ולא התיר להסתכל בה אלא עד שסיים הברכה והמ"א בשם של"ה החמיר [יד] עוד יותר דאפילו בשעת הברכה אין לו להסתכל בה אלא רואה אותה פעם אחת כשירצה לברך ואח"כ לא יסתכל בה".

נראה לי בביאור הדבר ע"פ דברי הב"ח: "ד קרא לשמש וכו'. לפירוש הראשון קשה דה"ל לומר ראה והתקין הלבנה וליש אומרים גם כן קשה דה"ל לומר ראה והקטין הלבנה, אבל יש עוד לפרש על פי דברי רבותינו ז"ל (תקו"ז תקון י"ח לו ע"ב) שצורתו של יעקב נראית בלבנה שעל כן תקנו בברכת הלבנה ברוך יוצרך וכו' ראשי תיבות יעקב כפי הנוסחא שבידינו (עי' טור סוס"י תכו) ובבראשית רבה (פרשה סח ס"י) אמרו על פסוק (בראשית לז ט) והנה השמש והירח אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש שנאמר (שם כח יא) כי בא השמש ואמרו רבותינו ז"ל לשם שהמלאכים אמרו זה לזה אתא שמשא, והנה על פי זה אמר קרא לשמש ויזרח אור פי' אור של שכינה השרויה על זיו איקונין של יעקב ששמו שמש ראה והתקין צורת הלבנה כדי שיהא אור של השמש מכה ומאיר על הלבנה שע"י כן הגיע צורתו של יעקב מצויירת בלבנה לפי שהלבנה מקבלת אורה מן השמש שהיא צורתו של יעקב ממש" (ב"ח אורח חיים סימן רפא).

הגמרא בב"ב אומרת: "כי מטא למערתא דאדם הראשון, יצתה בת קול ואמרה: נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל. הא בעינא לציוני מערתא! כמדת החיצונה כך מדת הפנימית. ולמ"ד: שני בתים זו למעלה מזו, כמדת עליונה כך מדת התחתונה. א"ר בנאה: נסתכלתי בשני עקיביו, ודומים לשני גלגלי חמה; הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה - כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם - כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה - כקוף בפני אדם. שופריה דרב כהנא (מעין שופריה דרב, שופריה דרב) מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון" (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נח עמוד א). לכן אסור להסתכל בלבנה.

שכחתי את השמן במחבת

למה צמחה לי אתמול פרווה והתחלתי לילל בחצות

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.