"את שולחת אותם שנה הבאה למסגרות?" (שרשור פריקה)שיח סוד

לא! אני לא שולחת גם שנה הבאה. דיי כבר לשאול את זההה


מהמם לי איתם בבית, אוהבת את החינוך שאני מנחילה שאין בשום מסגרת. אוהבת את התעסוקה שלי. אוהבת את שגרת העבודה של בעלי.

טוב לי ב"ה.


תבינו גם שפה המעון המפוקח הכי זול פה הוא 2,800 ש"ח לחודש לילד!

(בלי לבדוק את איכות הצוות, בלי לדבר על פרטיים, בלי לדבר על המעון במגזר הספציפי, ותמת לא רלוונטי)


מה אני צריכה טירוף של לקום ב5 בבוקר, לפזר אותם, לעבוד קשוח, לרוץ לאסוף אותם, לשלם את כל מה שעבדתי על המעון, לראות אותם שעתיים ביום כשאני גמורה?


ולא. זה לא פוגע להם ברמה חברתית. דיי כבר.


אנשים התרגלו להיות רובוטים!

לשלוח בגיל 3 חודשים

ישר לצאת להשתעבד

(מכורח המציאות הרבה חיים ככה, בסדר. אבל למה לזלזל ולהתקיף בביקורת את מי שלא חי ככה?!)


נכון לעכשיו, זו הבחירת חיים שלי גם לשנה הבאה.

פייי. אנשים אתם מתישיםם.


מסכימה ממש גם אותי משגעים עם זההלא מחוברת
לא רואה עניין לעבוד כמו חמור כדי שמישהו אחר יטפל בהם
מותר לך ! וכל מילה נוספת מיותרת....❤הבת של המלך
מותר לך, וטוב שאת עושה מה שטוב לךבוקר אור
אבל זה לא אומר שמי ששולח למסגרות הוא רובוט ומשתעבד
תסנני!!! גם אני מקבלת ביקורת כשאני כן שולחת למסגרתמיקי מאוס

תמיד יש לאנשים מה לומר

להשליך עלייך

לבקר

(דרך אגב. גם את נפלת בפח הזה- למה היית צריכה להכניס ביקורת על מי שכן שולח? תחשבי על זה)


פשוט תסנני.....

אם את בטוחה שזה מה שטוב לכם זה נפלא

אז לא התכוונתי כך שיח סוד

הוספתי שמכורח המציאות זה מה שנהיה כביכול, ומי שלא בתלם" הוא מוזר ובעייתי.

התכוונתי שזה קורה פה בארץ על אוטומט בדרך כלל. וכי צריך.

לדעתי כל אחד עושה מה שנכון לו ולמשפחה שלו,

וכל ביקורת נגדית שבאה להתריס ולהתנשא זה מעצבן.

*משנה את הניסוח בפסקה ההיא.שיח סוד
אנשים התרגלו באוטומט שצריך-


לשלוח בגיל 3 חודשים


ישר לצאת לעבוד בחוץ


רגילה לזה כבראני זה א

כשהגדולה שלי נולדה חזרתי לעבוד אחרי שנה כי הרגשתי שמיציתי את הבית ואז יצא שלקח הרבה זמן עד שהגיע השני ואחריו כבר לא חזרתי לעבודה כי ברוך ה למדתי ואז הגיעו כמה די ברצף וטוב לי ככה בבית. ואני מאושרת אבל לסביבה זה כנראה קשה לקבל.

ועכשיו כשהקטנה כבר קצת גדלה אני חושבת על להתחיל לעבוד קצת במינון נמוך ממש אבל בנתיים זה עוד לא ממש התממש..

איתך בסירה..:-/ משגע אותי.נקודה טובה
אם הייתי יכולה לחזור לתקופה בלי מסגרות כשהם קטניםמישהי11

הייתי עושה את זה בשמחה, פשוט תענוג, הכל בקצב שלנו.

אני הכנסתי עד עכשיו לטט"ח והאמת שלא יודעת מתי את השלישית אכניס, ממש תלוי באופי שלה ובמה שארגיש שצריך...בקיצור מחזקת אותך, זה טוב להם, זה בונה בהם ביטחון ועצמאות ובאמת הנורמה כבר היא להכניס למרות שהמסגרות בגילאים הקטנים התחילו מהצורך לצאת לעבוד ולא מצורך של הילד

וואו, כתבת אותי לגמרי!! ושאלה בפניםאנונימית בהו"ל

תגלו לי את הסוד, איך זה מתאפשר עם החזקת בית? הכנסה גבוהה של הבעל? עבודה צדדית של האישה? מצטמצמים מאוד?  


זה חלום שלי! ילד ראשון, בעל סטודנט, ולא רואה איך זה מתאפשר במציאות.

כותבת בכוונה מאנונימי, כדי שלא יזהו... 

מצטרפת לשאלהnorya

הלוואי להיות בבית עם הילדים! אבל בעלי מורה וכידוע זה לא מחזיק בית עם ארבעה ילדים...

עשינו חישוב כמה הוא יצטרך לעבוד בשיעורים פרטיים כדי שאני לא אצטרך לעבוד וזה כל יום כל היום! וגם זה בתקווה שבכלל יהיו לקוחות. ואז הילדים גדלים בלי אבא... אז מה עדיף?

עומדת לשלוח את הקטנה למטפלת בגיל 4 חודשים וחצי וזה גומר אותי... צריכה להכניס בספטמבר כי אחרת לא יהיו לי מסגרות גם אם אמשוך עוד את החל"ד..

מה אם לשלם על החודש הראשון בלי לשלוח?שריקה

להישאר איתה בבית עוד חודש

ולשלם על חודש אצל מטפלת כדי לשריין את המקום

 

או אפילו לשלם על חודש שלם ולשלוח רק לחצי השני

מה שיסתדרלכם כלכלית

 

זה בטוח הרבה, אבל אם חשוב לך ויש אפשרות להאירך עוד טיפה - בטוחה שכל יום איתך בבית יהיה לה מתנה

זהו כנראה אני אנסה משהו כזהnorya

רק שאני אצטרך לחזור לעבודה כי בסוף זאת עוד הוצאה... ולמטפלת חשובה הדרגתיות בימים הראשונים ויש חגים באמצע אז אני צריכה לקחת את זה בחשבון, אני לא אוכל לעשות את זה אחרי שאחזור..

אולי אני אשים בתחילת השנה לחצי יום ואז נתרגל לאט לאט, ואני אחזור לעבודה אחרי החגים. אבל כל מחשבה על זה מעציבה אותי😔

אני חושבת שכשיש צורך אז באמתאני זה א

אין ברערה לצאת לעבוד ולשים במסגרת וזה בסדר גמור זה לא רע. אבל אם יש אפשרות וזה טוב לאמא אז זה ממש בסדר לבחור להשאיר בבית נראה לי שזה מה שהפותחת ניסתה להגיד.

לגבי איך זה מתאפשר?

אז אצלי בעלי ממש לא מרויח משכורת גבוהה אלא ממש סטנדרטית וממוצעת.. אבל נניח לא משלמים שכירות או משכנתא ולא חיים בצימצום אבל גם לא חיים בפזרנות. מחשבים את ההוצאות ומחלקים אותם שיתפרסו על פני השנה כולה.. מרשים לעצמנו פינוקים אבל פשוט מחושבים כלכלית ומסדרים את זה שיסתדר לנו..

זה ממש משמעותי בלי שכירות או משכנתאהמקורית

וזה גם די נדיר.. ברוך השם שזכית

הוצאות על הדיור הן ההוצאות הכי גבוהות שיש למשק בית..

ולכן, אפשר להצטמצם אולי.. אבל עוד משכורת זה ממש משמעותי, כשלרוב לפחות מחצית ממשכורת אחת, ולרוב יותר ממנה, הולך על שכירות/ משכנתא

נכון זה מאוד משמעותיאני זה א

אנחנו ברוך ה יחסית קרובים ללקיחת משכנתא נמצאים בתהליך כלשהו ואכן זה מתחיל קצת להלחיץ אבל בעזרת ה בטוחה שהכל יסתדר.

כרגע אם אצא לעבוד זה לא משתלם לי בכלל בכלל אז מנסה לפתח לעצמי עסק כלשהו שיאםשר לי לעבוד ולהכניס בכל זאת..

כן. זה מצריך הכנסה גבוהה של הבעלהמקורית
אנחנו ב"ה מסתדרים בלי הכנסה גבוהה ובלי עזרהאמא לאוצר❤

אני לא יגיד שזה פשוט וקל

אבל לגמרי אפשרי כשזה חשוב לנו

נכון אבל זה תלוי בהרבה פרמטריםהמקורית
הסוד הוא שהאשה מרוויחה מעט מאדרינת 24

ויש שני ילדים צפופים, אז המשכורת שלה הולכת כמעט כולה למעון (כ6000 שקל בחודש).

אם יש רק ילד אחד בגיל מעון והמשכורת של האשה יותר קרובה לממוצע 

אם האישה זכאית להנחה אין סיבה שהיאהמקורית
תשלם 3000 שח לילד, בהנחה והיא שולחת למעון מסובסד
אבל אם הבעל מרוויח הרבה והאישה מרוויחה מעטענבלית
הם לא יקבלו דרגה, ולכן לכאורה עדיף לה להישאר


(אגב, זה לא מדויק. כי היא מפסידה בינתיים פנסיה וקרן השתלמות אבל נניח את זה בצד רגע)

נכוןהמקורית

אבל אגב, קרן השתלמות ממש לא כל אחת מקבלת.

ההפסד הוודאי הוא וותק, פנסיה ורזומה מקצועי

תקראי את ההודעה של פותחת השרשוררינת 24
כתוב שמעון תמת לא רלוונטי
כתבתי בכלליות, לא לגבי הפותחתהמקורית
אם כי אני בצד של להישאר איתם אם אפשר
ב"השיח סוד

הכנסה טובה של הבעל בלי עין הרע.

וצדדית שלי.

מחושבים, אבל לא מצטמצמים.


מה יהיה עם יותר ילדים?

לא יודעת להגיד לכן.

הלוואי שיתאפשר

אנחנו שנינו עובדים אבל עונה לך בכל זאתאנונימיות

זה מצריך משהו מכל מה שאמרת.

או שהבעל מכניס משכורת גבוהה

או שמצטמצמים או שהאישה עובדת בהכנסה צדדית

כמו זוגות שחיים שנים כשהבעל אברך... איך מסתדרים?!

אם יש יותר מילד אחד בגיל מעון לפעמים זה לא כהז הבדל, גם ככה רב המשכורת של האישה יוצאת על מעון...

ואז חוסכים את ההוצאה הזו.

זה מאוד תלוי באיזור מגורים, רמת חיים ועוד...

כל הכבוד לך!מיני מאוס

גם אני תמיד הרגשתי שאני צריכה להתפדח מזה שאני "לא עובדת" ו"רק" בבית עם הילדים..

אפשר לשאול בני כמה הילדים שלך? את לא חייבת לענות

עכשיו הגעתי לשירשור אחר שלךמיני מאוס
וראיתי שכתבת שם 😁
8 חודשים ושנתיים וקצת שיח סוד
הביקורות הללו לא חייבות להתישoo

אפשר לענות בתשובה קצרה וענינית, בלי לתת הסברים.

לא צריך לתת לאף אחד דין וחשבון על דרך חיים.

גם אני עושה בחירות יוצאות דופן ולא מתרגשת משום שאלה/ ביקורת/ דחיפת אף

מסכימההמקורית
זה לא להשתעבד בהכרח. יש נשים שצריכות את זה נפשיתהמקורית
ואמא שלא טוב לה בבית, גם אם התינוק שלה קטן, מוטב שתצא. 
בהחלט!שיח סוד
לגמריענבלית
לאנשים תמיד יש מה לומרתוהה לעצמי
אני מכניסה למעון וקיבלתי על זה כמויות ביקורת אינסופיות.. ואני מכניסה למעון מצוין שאני ממש סומכת עליו. לומדים להתעלם.
איזה כיף לך שאת יכולהאני10

שכיף לך להיות איתם

שזה סבבה לכם כלכלית


מדהים

👆🏻👆🏻👆🏻👆🏻👆🏻👆🏻אנונימית בהו"ל
מאיזה צד באות השאלות האלה?אם_שמחה_הללויה

אם זה בא ממשפחה, אז כן, הרבה פעמים קשה להתעלם ודורש הסבר אפילו קצר.

אבל אם זה סתם אנשים זרים או חברות, להתעלם לגמרי, בהרבה פעמים אלה ששואלות בתוך ליבן היו רוצות גם ומתעניינות איך זה מתאפשר. (כמו שכאן שאלו איזה מתאפשר כלכלית).

בסוף אם בעלך זורם עם זה, זה לגמרי שלכם!!!

למה זה דורש הסבר?המקורית
כי ההורים בד"כ דואגים בגלל זה שואליםאם_שמחה_הללויה

אז אפשר להסביר להם בנועם, כדי לכבד אותם.

אבל גם אם דעתם שונה, זה לא אמור להשפיע על ההחלטה. אפשר לכבד ולהשאר בדעה שונה.

חבל רק שגם את שופטת חזרה...הבוקר יעלה

אם טוב לך בבית תשארי. אין צורך להתקיף חזרה

ונגיד בעיניי עדיף לצאת לעבוד גם כשהעלות גבוהה. זו רק דעתי.. 

מסכימה ממש אני גם כמוךמחכה להריון
לא סובלת שאלות כאלה כמה פעמים יצא שהייתי בקניון בגימבורי ומבוגרות שאלו אותי למה היא לא בגן? לא הרגישה טוב?לא אני פשוט לא שולחת עד גיל 3..מה? חבל אין לה חברה היא לא משתגעת? לא תאמינו לי היא לא משתגעת היא תכנס בגיל 3 הכי בשלה ומוכנה ועם ביטחון שיש
תמיד יהיה לאנשים מה להגיד!קופצת

אני חוזרת לעבודה באותו יום שנגמר חופשת הלידה, יום לא פחות.

את חושבת שלא מעירים/ מרימים גבה?


המון.


מה אכפת לי. שכל הגבות יישארו תקועות למעלה ואני אעשה רק מה שעושה לי טוב🙂

אני רוצה ממש ממש מממש לחזק אותך!!!אמא טובה---דיה!

אין כמו להיות עם הילדים בבית!!! גם למשפחה, גם לאימא, גם לילדים!!! מזכיר לי סיפור שהעליתי פה פעם...

 

אני דווקא חיה בחברה שזה כן מקובל ב"ה, וזה מדהים בעיניי!!

 

תמשיכי לראות נחת מהמתוקות

 

 

כיף לך ממש!!אם_שמחה_הללויה
הדבר היחיד שהפריע לי כשהייתי עם הבנות שלי בבית, זה שרוב הסביבה שלחו למסגרות. הייתי מתנפלת על כל אמא בגן שעשועים שילדים שלה בחינוך ביתי חחחח
בדיוק חשבתי על זה.. לידה שניה שאני חותמת ובבית עם0544

התינוקת, ומרגישה כל פעם כמה זה לא בתרבות שלנו להשאר בבית לגדל את הילדים ולא לעבוד... האמת בא לי להשאר איתה עוד אבל אין לי ברירה, תיכף כבר לא אוכל לעמוד בזה כלכלית ... היא בת 9 חוד.

 


 

אחותי, תעשי מה טוב לך, שימי קצוץ על כולם , כל עוד זה מתאים לך מרים אותך, ממלא אותך 💓

אני יודעת שבארהב למשל זה מאד מצוי0544
זה נקרא stay at home mom, והן ממש משקיעות בחינוך ביתי, מהמם בעיני, לי אישית לא מתאים, במיוחד שאני חושבת על גילאי ביהס.. מרגיש לי אחריות מדי גדולה בתחום לימודי...
גם בארץ חינוך ביתי קייםהמקורית
רק במימדים יותר קטנים
ברור, מכירה שעושות פשוט כאן זה הרבה פחות רווח0544
רווח וגם כפי המדובר בשרשור הוא הרבה פחות מקובל
נכון. כי לא מעודדים את זה בעיקרהמקורית

וגם כי באמת יוקר המחייה וכו

ועוד סיבות

זה מצריך הרבה מההורים

וואו את אלופה!!אביול
בהצלחה רבה!! 
אלו לא שתי האפשרויותאמאשוני

שמחה שטוב לך בבחירה להישאר איתם בבית,

אבל זה ממש לא בהכרח או זה או להשתעבד.

(ואני לא מקבלת את המונח 'כורח' יש אילוצים ויש תקופות, אבל כדרך חיים יש לנו בחירה איך לחיות)


אני עובדת משרה מלאה+,

עובדת פעם או פעמיים בשבוע מהבית, בימים האלו גם מפזרת וגם אוספת, מכינה צהריים ומארגנת את הבית לפני שהילדים חוזרים.

בעלי גם עובד פעם בשבוע עושה כנ"ל, וביום חמישי עובד פחות שעות על חשבון המעסיק אז הוא יכול לפזר ולאסוף בנחת.

נשאר רק יום או יומיים לפזר ולצאת לעבודה ולאסוף מהעבודה ואנחנו מתחלקים אחד מפזר השני אוסף.

הילדים מקבלים המון תשומת לב או ממני או מבעלי,

לא מתעסקים סביב ארגון הבית כי הוא די מסודר. ויש אוכל מימים אחרים.


שנינו מרוויחים יפה,

אני בתפקיד ניהולי בכיר, נהנית מהעבודה והאתגרים.

מאריכה חופשות לידה עד קרוב לגיל שנה, שולחים למסגרות פרטיות.


ואנחנו לא מקרה יוצא דופן. יש המון משפחות שככה מתנהלות, בציבור הדתי/ חרדי נתפס שנשים או עובדות במקצועות עם הכנסה נמוכה או נקרעות מ5 בבוקר ואח"כ מהעבודה ישר לתפעול הבית.


לא יודעת מה השיקולים של מי ששואל אותך על הבחירה הזאת.

אבל גם צריך לשים לב שלוקחים בחשבון שיקולים כמו אופק וקידום תעסוקתי.

אם זה לא מעניין אותך כי ממילא את רוצה להיות עצמאית ויש לך מספיק נסיון ולקוחות אז אחלה,

אבל אם את מתכננת להיות שכירה אז בלי תכנון את עלולה למצוא את עצמך נאבקת להיכנס ולצבור ניסיון בתחומים עם פוטנציאל הכנסה גבוה מול צעירים אנרגטיים חסרי דאגות או מתפשרת על עבודה עם הכנסה נמוכה שאת לא אוהבת, או בקיצור: להשתעבד.

איזה תשובה חכמה ונכונהאביול
אשמח לדעת באיזה תחום את עובדתהריוניתנית
בדיוק רוצה לעשות הסבה ומתלבטת לאיזה מקצוע כדאי
אם את עונה בפרטי, ממש אשמח שתכתבי לי גםדיאט ספרייט
אם את שואלת איזה מקצוע כדאי את מקצועות ההייטק ברוראמאשוני

אבל לא חייב פיתוח תוכנה, זה תמיד ליבת ההייטק אבל יש מלא מקצועות במעטפת

כמו ניהול פרוייקטים, ניהול מערכות, כל תחום המערכות מידע ודאטה אנליסט.

אשפר ללמוד הנדסת חומרים, הנדסה תעשיה וניהול וכד'.

אבל בסוף משכורת טובה זה לא דווקא מקצוע, כל תפקיד ניהולי מאפשר גמישות עם משכורת גבוהה. זה בא ביחד. כשאתה בכיר אתה דורש את מה שאתה רוצה ונותנים לך כי צריך אותך.

זה אומר גם לתכנן את שעות העבודה איך שנוח.


תפקיד ניהולי בכל תחומי המטה כמו שרשרת לוגיסטיקה, כספים ומשפטי, שיווק יכול להיות רלוונטי ולא רק בחברות הייטק.


כלל אצבע: תחום שמזוהה עם נשים השכר בו יהיה נמוך מתחום גברי או מעורב.

(היום תחום הכספים והמשפטי הוא תחום מאוד מעורב)

אני לא מסכימה שזה ככ ברורמקקה

יש עוד מקצועות מאוד נוחים

למשל אני עובדת במקצוע פרא רפואי במשרה מלאה

יש לי גמישות איפה לעבוד וגמישות מלאה בשעות

והמשכורת ממש סבירה וטובה בעיני, בעז"ה כשהילדים יגדלו אני אוכל להרויח יותר כי כרגע בוחרת מקום שמאפשר גמישות

גם בעלי עובד במקצוע בריאותי נוח ונעים

ממש לא מרגישים משועבדים לעבודה

אני חושבת (לזאת שמתלבטת) שתחשבי מה חשוב לך ומה הצרכים שלך ולפי זה תדעי להתמקד

צודקתאמאשוני

התייחסתי לשילוב של נוחות עם משכורות גבוהות שזה בהייטק או בתפקידי מטה ניהוליים.

יכול להיות שיש עוד מקצועות שאפשר להיות בהם שכירים עם גמישות ונוחות ומשכורת סבבה וזה תלוי בעדיפויות.


ויש גם את כל תחום העצמאיים שזה בכלל עולם שלם עם יתרונות וחסרונות שיש שם פוטנציאל גדול.


יש עוד ענפים ששווה להשקיע בהם מחשבה כמו נדלן, ביטוח, אנרגיה, בנקאות. אבל בטווח הארוך ההייטק כן עוקף אותם לדעתי.

גם בענפים פחות מבוקשים אפשר למצוא תפקיד או נישה טובה, אבל מי שמתאים לו כבר יודע את זה ולא צריך להתלבט על התחום.

בפרא רפואי אפשר להתחיל לעבוד ב6 בבוקר?!כבתחילה

אם לא, מבחינתי זה לא נחשב לגמישות בשעות.

אני עובדת בתחום אחר, מתחילה על הבוקר באיזור 6 כדי לסיים בשלוש.

בשבע בהחלטמקקה

אני מתחילה בשמונה ועדיין מסיימת בשלוש...

וגמישות אני מתכוונת שאני יכולה לצאת באמצע יום אם צריך ולהשלים ביום אחר

זה לא בכל תחום

גם בעיני זאת גמישות יותר משמעותיתאמאשוני

בסוף לעבוד שעות קבועות כל יום זה שוחק ולא משנה מתי מתחילים ומסיימים.

גמישות זה שאני יכולה להחליט בבוקר שהיום אני עובדת מהבית בגלל סיבה כזאת או אחרת, או מחליטה לעבוד כמה שעות לעשות ביום מסויים ומתי ולכן לא צריכה לקחת חופש גם עם כל הבוקר לא עבדתי.


למשל בערב ט' באב עבדתי מהבית אבל לא רצוף והילדים היו איתי,

בט' באב היה לי משימה דחופה יחד עם שעתיים בשישי וקצת במוצ"ש זה הסתכם ליומיים אפקטיביים ולא הצטרך לדווח חופש.

וגם אתמול הייתי כל היום עם הילדים. שילמתי לבת ה9 להעסיק את הקטנים כמה שעות בבוקר ואח"כ יצאתי איתם לפעילות בפארק ותוך כדי כן היו טלפונים דחופים אבל בסוף יכלתח לכבוד מהפארק ולא מהמשרד.

אז זה נוח שאני יכולה לבחור לשלב עבודה כשאני עם הילדים או לא לעבוד בכלל או לעבוד רק מהמשרד בלי ילדים.

בסוף זה משתלם.

הרבה פעמים גם כשאני עם הילדים אני יכולה לשים אותם לשעתיים באיזה פעילות ולהתפנות למשימה שאני צריכה לסיים באותו יום ובכלל לא צריכה לבקש או לדווח למישהו מה החלטתי לעשות ומתי. וזה מציל לי את כל היום שחוץ מהשעתיים האלו יכולתי גם להיות איתם בנחת וגם לא לקחת חופש ולא להיות תלויה במנהל שיאשר או לא יאשר את זה.

זה נכון, אבל בשביל להגיעהמקורית

למעמד כזה בעז"ה צריך ניסיון, שזה מראש אומר וותק והתמדה, להיות טוב, לעבוד בחברה שמאפשרת את זה..

זה מכלול של נסיבות שמאפשרות 

שמחה בשבילך שנח לך ככה

 

ומסכימה עם זה ששעות קבועות יכול להיות מאוד קשה

אני עושה כל מאמץ כדי שהשעות שלי לא יהיו קבועות 

יש ימים שאני יוצאת יותר מוקדם ומגיעה יותר מאוחר

לעתים גם על חשבון שעות עבודה

אחרת - אני נשחקת ממש 

בדיוק חשבתי על זה.קופצת
כמה שנים של עבודה בתנאים לא גמישים בעליל,  נצרכות על מנת להגיע למצב הזה..
נכון. אבל זו השקעה סבירה בעינייהמקורית

במיוחד אם מתחילים בגיל צעיר 

כשמתחילים בגילאים יותר בוגרים, זה קשה 

כי המשפחה והילדים ובלת"מים.. אבל אף אחד לא נולד מנהל 

שנתיים שלושאמאשוני

כדי להיחשב סניור,

וזה לא לא גמיש בעליל, אבל זה כן דורש השקעה.

בגיל צעיר יש כוח להשקיע.

אז שוה באמת.קופצת
אני לא בנויה לסוג עבודה כזה. אבל מי שכן - באמת נשמע כדאי 
סליחה על הישירותהמקורית

אבל מה זה שכר טוב/ סביר בעינייך?

מופנה גם ל @אמאשוני 

אני לא רוצה לכתוב פה במפורשמקקה

אם את רוצה אז בפרטי

אבל משכורת טובה היא משכורת שאנחנו מצליחים לחיות ברמת חיים טובה (בעיני כמובן, לחלק מהאחרים היא בטח תחשב נמוכה)

כולל חוגים וטיפולים בפרטי למי שצריך וקצת מותרות

וגם לחסוך קצת כל חודש

אני לא רוצה ולא צריכה יותר מזה

זה תלוי תחוםאמאשוני

יש תחומים שמתחילים נמוך סביב 8-10 ואז השכר מזנק לכיוון 15-20 ועולה בהדרגה ל25. עם תוספת ניהולית מתייצב סביב ה30 לאחר עשור בערך.

יש תחומים שבהם מתחילים ב 15 ועולים עם השנים. אין עליה מסויימת זה תלוי תקופה גם אבל אפשר להגיע די מהר ל25 ויש את ההייטק הד קור שמפתח ותיק מרוויח 35-40. כרגע הסכומים קצת ירדו בגלל המשבר אבל זה זניח ויגיע לשכר הזה די מהר.


משרה ניהולית כמעט בכל תחום אחרי ניסיון של עשר שנים השכר הוא סביב ה30. כמובן שאפשר לשאוף גם ליותר אבל זה לדעתי כן פוגע באיזון בית עבודה כי זה מצריך זמינות הרבה יותר גבוהה ולעבוד לפי שעון של מדינות שונות (לא רק ארה"ב) וכולל טיסות לחו"ל וזה כבר פחות נחמד כשיש ילדים קטנים.

לרוב לפי נתוני שכר שאני רואה אצל נשים בגילאי 30-40 שמעוניינות בפיתוח קריירה במשרה מלאה, השכר הוא סביב ה30 במרכז הארץ. בירושלים ובעוטף המרכז השכר קצת יותר נמוך.


בתחום שלי בראיית חשבון השכר מתחיל נמוך ואז מזנק ואז ממשיך לעלות בהדרגה. הכניסה לתחום מצריכה השקעה רבה זה לא דבר של מה בכך, והרבה נשים דתיות וחרדיות עושות את כל התהליך המפרך ואז כשמגיעים לרישיון נתקעים על משכורת של בקושי 15 וזה קורה רק כי לא מוכנים לעבוד בשום מצב אחרי 16:00.

וזה לא קורה רק בראיית חשבון זה קורה בהרבה מקצועות,

אני לא חושבת שאני עובדת יותר קשה מהן. לדעתי זה פספוס להתקבע על עבודה רק בבוקר, אבל כל אחת והבחירות שלה..

ניסיתי בעבר לגייס נשים מהציבור הדתי והחרדי תחת אפשרות לעבודה גמישה שכן מצריכה לפעמים לעבוד ימים ארוכים מהמשרד, ההיענות להגיע לראיונות הייתה אפסית.


בקיצור זה פחות המקצוע כמו השאיפה להתקדם בקריירה ולהיות גמישה ומוכנה לעבוד משרה מלאה, לפעמים זה מצריך ימים ארוכים ולפעמים זמינות מהבית.

גם אני רציתי לרשום על מקצועות פרא רפואייםאם_שמחה_הללויהאחרונה

היתרון המשמעותי בעיני זה הביקוש האדיר שיש למקצועות האלה וגם הרבה גמישות. 

מהמם רשמת מקסיםSeven
וואו איך אני זוכרת את השאלות האלה..אוהבת את השבת

תמיד הרגשתי שאני צריכה להתנצל ולהסביר שפשוט אני גם לומדת תוך כדי וכו'..


ואת צודקת זה מהמם וכיף תקופה כזו והכי טוב בעולם- כמובן כל עוד זה טוב לך ולהם-

אצלי באיזה שהוא גיל הרגשתי השם מחפשים את החברה..

וגם אני רציתי יותר איוורור..


אבל כל עוד זה מה שכיף לך אז מהמם ותהני מכל רגע❤️❤️❤️

כיף לך שיש לך אפשרות!קורדיליה

הלוואי עלי

תהני מזה ותנטרלי רעשי רקע...

 

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידהאחרונה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️