שאפשר למצוא הגיון במה שהוא אומר.

יכול להיות באמת שהיה קשה לו להפסיק, זה לא סתם מימון לק ג'ל זה ביטוח בריאות זה יותר קשה נפשית להפסיק לתמוך מהבחינה הזאת. היא אמא של הבן שלו, לא סיפרת מה היה ביניהם אבל למרות שלא נשמע שהיה תותים הגיוני שעדיין הוא רוצה בטובתה ויהיה קשה לו להפסיק תמיכה שכבר קיימת. זה לא שהוא התקשר אליה עעשיו בלי שידעתי ושאל אותה איך לעזור לה ושילם עליה מכספכם, זה שונה

אני לא מקצועית או משו, אבל ככה נשמע לי.

הם התגרשו והיא כנראה תהיה תמיד שם ברקע, כי יש להם בן ביחד, וכי הם היו נשואים והיה להם סיפור משותף יחד.

אבל הם התגרשו, והוא בחר בך אחרי כל הקושי שהיה לו היית שווה לו את המאמץ ואת ההתגברות על הפחד שלו.

את כנראה צריכה להיות מאד חזקה ובטוחה בעצמך, ובבחירה שלו, ובטוח שלפעמים זה קשה אין לי ספק בזה, אבל נראה לי כל עוד את יכולה תאמיני לו ותהיי בטוחה שאהבה שלו אלייך, ואל תנפחי סיפורים שהוא אומר לך שהם חסרי משמעות (נשמע קצת מזלזל אבל זה ממש לא כוונתי לא הצלחתי לנסח אחרת)

את מכירה אותו, האם מה שאת חושדת בו באמת מתאים לו או שזה הפחד שלך מדבר?

רק תשימי לב שאת לא אומרת לעצמך בראש שהנה הוא מממש את הפחד שלך והנה בדיוק מה שפחדת קורה אלא שהפחד שלך מפרש ככה את הסיטואציה כי זה המשקפיים שלו,וכי זה מה שפחד עושה לנו, אנחנו מחכים לראות מתי הוא יתקוף מעבר לכל פינה  

ואז אפשר באמת לדבר בנחת כדי שתירגע לך הנפש.

רפואי הנפגע הסופי יהיה הבן שלו.

לדעתי הגיוני שאב שרוצה בטובתו של בנו ידאג לאמו של בנו.בעיקר שלא מדובר בכ"כ הרבה כסף אני חושבת.

אני לא הייתי מעכבת על זה. 

מה הוא קשור לביטוחי הבוסטר שלה.

והוא כן צריך להיות שקוף מול אישתו הנוכחית.

אפילו גם כדי שתגיד לו איפה הוא פראייר. בסוף זה גם על חשבונה במה שמעבר למה שהוא חייב וזה צריך להיות מוסכם בינהם.

אבל גם יש משהו מין ההיגיון שהוא מעוניין לשמור על האינטרסים שלו בכך שתוכל לתפקד (אפילו חלקית) כדי לטפל בבן שלו (בהנחה והבן לא נמצא בחזקתו הבלעדית)

אבל ממה שנראה לי שקרה.

הוא כנראה שכח לבטל את הביטוח.

ושהדבר התגלה מול אישתו. זה הכניס אותו למבוכה כך שניסה לצאת מזה אבל שיקר ויצר יותר בלאגן מאשר להגיד את האמת.

כמות האנשים שבאמת מבינים איך פועל ביטוח היא אחוז לא גדול מדי באוכלוסיה.

אבל תשבו בנחת ותעבדו את העניין בשביל נחת נפשית 

זה שלא היה לו נעים פתאום מולך כשגילית זה מאוד הגיוני.

אבל כפי שכתבת בתגובה שלך כאן, זה בעיקר הפחד שלך מול המקום שלה אצלו.

זו הנקודה היסודית ועליה אותה את צריכה לחזק, אצלך, אצלכם כזוג.

היא עדיין אמא של הילד/ה שלו ותמיד יהיה בינהם קשר, אבל בסוף הוא בחר להתחתן *איתך*, ואני מתאר לעצמי שזה מורכב אבל עדיין את אשתו וזה הזדמנות לחזק ולהעמיק ולדבר יותר כדי להתקרב יותר זו לזה.

אחרי שתמצאי רוגע אחרי מה שקרה, תדברו על זה, תמצאי את הדרך להבין אותו והוא אותך.

התקשורת בינכם טובה?

תודה לאל. הוא מהמם ואני אוהבת אותו כ'כ.

כל הקטע הזה פשוט נגע לי במקום של אמון קצת.(העובדה שלא סיפר לי) ובכלל על המקום הזה של לשלם לגרושה שעשקה אותו כ'כ.

המניע למעשה כמו גם ההסתרה -לא ברורים לי.

מודה- יש בי מקום לא בטוח מבחינת 'איפה אני אצלו'..

יש בי רצון לשיתוף ושיקוף וכל זה נאמר.

נכון שאני צריכה לפתור דברים על עצמי מהבחינה הזו אבל זה עדיין נראה לי מוזר ולא שגרתי. 

שהתקשורת מצויינת

בזכות זה, כולל מה שאת חושבת ומרגישה אליו וכלפיו, תדברו על זה, תסבירי לו את המקום והמבט שלך על מה שהיה, שישמע את הצד שלך.

לגמרי מובן שהופתעת ונפגעת מזה שהוא הסתיר ממך את המידע, אבל כמו שרבים אמרו כאן, הוא בטח לא רצה לפרוע בך ו/או שתכעסי, ואולי באמת שכח שהוא משלם גם עליה (זה ישן כמו שאמרת, אז מבחינתו זה ממשיך לרדת בהו"ק, ולא ממש שם לב שהיא עדיין רשומה, אולי).

לא פחות חשוב מכל זה, שתהיי בריאה. שלא תגיעי למיון מהסיבות האלה.

למה אנחנו מסתירים דברים מאנשים אחרים?

כי אנחנו פוחדים מהתגובה שלהם.

כמו שכתבו פה תמיד יהיה בניהם קשר בגלל הבן המשותף מאמין שהוא כבר לא אוהב אותה יכול אפילו להיות שהוא שונא אותה, אבל בשביל הבן שלו הוא כנראה עדיין רוצה בטובתה.

יכול להיות שהוא שכח מהביטוח ועכשיו נזכר ויכול להיות שהוא זכר את זה כל הזמן אבל הוא ידע שכשאת תגלי את זה את תקבלי את זה לא טוב ותלכי למקומות כמו "הוא עדיין אוהב אותה". ונראה שחששו התאמת, את לא מקבלת את ההסבר שלו ודבקה בחששות שלך.

אני חושב שאלו הרגעים שבהם נמדדת תקשורת טובה בלקבל הסבר גם אם אני לא מבין אותו.

אני לא בא להקטין את עוצמת הפגיעה שלך זאת הזכות שלך להפגע, אלא לנסות להסביר (אני מנחש כמובן) את ההסתרה

זה שהוא נוהג בחסד ולפנים משורת הדין וכו' וכו' הכל טוב ויפה. לעניין הזוגיות שלנו- אני אמורה לדעת על זה לא? בפרט שאני אשתו ולא גרושתו.

השיתוף פה הוא הכרחי בעיני. ההסתרה לא מועילה בשום צורה.

נהגת עד עכשיו בחסד הכל טוב ויפה.

התחתנת- שתף את אשתך אם תסכים להמשך הנוהל - מה טוב. אם לא- החסד מתחיל קודם כל בבית. עניי ביתך קודמים.

- אשתך עלתה על משהו ובחרת להסתיר- גרוע מאד.

- טענת אח''כ שהיה איזה דיל לביטוח לשלושה?

מה קשורה גרושתך?? מה אתה בוחר אותה?? תבחר את אמא שלך, אחותך, אחיינית... לוידעת.. תמוה בעיני ..ואם כבר יש דיל- גם אני משלמת על ביטוח כזה- האם לא ראוי שיחליף אותה בי??

אוף, מתחיל לעצבן אותי שוב הסיפור הזה ...

העלתי את כל הטענות הנ''ל... מבין שלא נהג כמו שצריך, הסביר את את העניין כמו שאמרו קודמי, התנצל ואמר שיבטל... לא בדקתי עדיין אם עשה זאת... צריכה קצת להרגע..

סתם, כל פעם שאני חושבת על זה , זה מעלה בי את האמוציות..

הרובד הראשון שכנראה הסיבה והמהות ללמה בעלך עשה זאת היא כדי לוודא עד כמה שניתן את היציבות והבריאות הבסיסית של אם ילדו.

כלומר לא ממקום רומנטי או ממקום של אוהבים וקשורים אלא ממקום אחראי ואבהי, ממקום שרואה אותה כאמא של הבן שלו. ממקום שרוצה לבטח ולוודא את הדאגה הבריאותית הזו, בעיקר עבור הבן שלו. 

ומכיוון שעשה את הביטוח בעבר זה לא משהו חדש שכרגע יצר אלא המשכה של פעולה שנעשתה בעבר והוא רק לא הפסיק אותה.

שיש באמת הבדל ביניהם.

ואת כל זה להבין בשכל ולתת לכך מקום גם בינך לבין עצמך וגם בינך לבין בעלך בהחלט חשוב.

אבל יש גם את הרובד השני - וזה הרובד יותר של הרגש.

של המקום שלך.

המקום שאת רוצה להיות בו בזוגיות

הצורך והרצון הכל כך טבעי ונכון וחשוב שלך להיות מקום ראשון בלב שלו.

המקום שרוצה את הבלעדיות באהבה שלו

את היציבות באהבה שלו ובקשר שלכם

את הוודאות בכך שהוא אוהב אותך ובוחר בך ורק בך בכל יום ויום

את הוודאות שאת חשובה ויקרה ואהובה לו, ומעל הכל, ובלי שום תחרות, בטח לא עם מי שהייתה נשואה לו בעבר והם גם באו בברית הנישואין ועוד יש להם ילד משותף יחד.

כבר העובדות הללו יכולות להקשות מאוד.

כיוון שכל נישואין דורשים עבודה ותיחזוק ומקומות שיכולים להיות גם מאתגרים לצד כל ההנאה והאושר האינסופי שהם מביאים,

אז קל וחומר שנישואים שניים (עבורו לפחות) מביאים איתם עוד הרבה מאוד מורכבויות,

עוד הרבה מאוד מטענים שקרו במערכת הראשונה,

ואם לצרף לכל זה גם ילד משותף - זה באמת להכפיל ולשלש את המורכבות וההתמודדות.

לכן תני גם לעצמך מקום וניראות ולגיטימציה לרגש הכל כך טבעי ואנושי הזה.

כן, את רוצה ומותר לך והכי טבעי שתרגישי רצון להיות אהובה, ואהובה בלעדית.

ואת זה כדאי לתווך לבעלך.

כלומר להגיע דווקא על ידי המקרה הזה שקרה לצמיחה של הזוגיות שלכם.

כי נפגשת כאן עם מקום כואב שלך, עם מקום שרק מעצם המחשבה על זה כפי שתיארת זה מעלה לך את האמוציות,

כי את כ"כ אוהבת אותו

כי את כ"כ רוצה שהקשר שלכם יהיה חזק ויציב ושלם ובלעדי

כי את זקוקה ורוצה את המקום השלם שלך והבלעדי שלך בלב שלו.

ושיקוף של הרגשות הללו שלך, מתוך מקום שמראה את הלב שלך ולא מקום מאשים, 

ובקשה ממנו שכמה שיוכל ינסה לחזק את הצורך הזה ואת המקום הזה אצלך.

אני צריכה שתגיד לי, שתראה לי, שתחזק בי את הביטחון הזה, את היציבות הזו באהבה שלך אליי ורק אליי.

אני צריכה וכמהה להרגיש ממך נאהבת וייחודית במינה.

ודווקא מכאן אפשר להעמיק ולצמוח למקומות הרבה יותר עמוקים בקשר שלכם.

לכן אל תיבהלי יקרה מעצם זה שזה קרה,

אלא קחי זאת גם כמקום לפתיחת ההבנה שלך אותו ומאיזה מקום זה נבע,

וגם כמקום לצמיחה זוגית שנותנת עוד מענה וביטוי גם לכאבים שעולים וגם לדרך הפתרון שלהם.

שנותן ניראות לצורך המובן והבריא והשורשי של אישה להיות נאהבת ויחידה לבעלה ורואה גם איך לממש את הצורך הזה במלואו ב"ה.

בהצלחה יקרה! שתהיה המון אהבה ברכה ושלום

תודה רבה!

אנסה לתווך לו שוב את הצורך שלי (למרות שאני מרגישה שעשיתי זאת כמה וכמה פעמים וזה כאילו לתת פול גז בניוטרל, הוא לא שם )

תבורכי יקרה.

שתהיה הצלחה גדולה וברכה שלמה ב"ה 🙏

ואם תראי שזה נשאר פול גז בניוטרל למרות כל ההשתדלות כדאי לראות מה קורה אצלו ומהצד שלו שכך הדברים. כלומר להעמיק קצת יותר שם ובכל הדינמיקה בזוגיות, 

באיך הוא חווה את הדברים, באיך את חווה את הדברים, בחיים כולם עצמם כמכלול וכו' ודרך כך להצליח לזהות מה גורם לכל זה ולראות איך לצלוח זאת יחד ב"ה.

זה שהוא מעל באמון שלך זה לא מגניב ולא אשמתך בשום צורה (זה לא משנה איך את מגיבה לדברים, ולהגיד לך להגיב בצורה מאופקת זו רק עצה טובה ולא מעבר).

תעבדו על זה. חשוב מאוד. אין מציאות כזאת שזה סבבה למעול באמון.

אין פה מה לחמם, היא מחוממת ופגועה מצד עצמה ואולי אפילו מודאגת, וזה לגמרי מובן. לשקר לה זה לא מה שיעזור לרכך את הסיטואציה.

יש פה בעיה וצריך לפתור אותה. לא לטאטא אותה. לטאטא מתחת לשטיח לא מוביל לשלום בית. להפך.

מעבר לזה, זה דפוס בעייתי.

ידעת שזה מפריע לה? למה עשית את זה? ואם כבר עשית, למה לא אמרת? ואם לא אמרת, למה לא הודת כבר כשהיא העלתה את זה. ואחרי שהעלתה את זה, למה לא ביטלת את זה מידית.

זה לא משהו שכדאי לעבור עליו בשתיקה,

גם לא צריך לריב ולהרים כיסאות כתר, אבל כן צריך לשבת ולדבר על זה ושגבולות האמון יהיו מוסכמים.

שורה תחתונה, היא מרגישה מעילה באמון, כנראה שזה מה שזה. ואסור שזה יקרה.

אני אומר תעשו לה גם ביטוח חיים

מצד שני, באמת יש אינטרס בלבטח גם אם זאת גרושתו. אחרי הכל, אם חלילה יקרה משהו זה יכול מאוד להכביד כלכלית.

ואולי גם יש כאן גישה חינוכית לילד. למה להכניס את הילד למציאות של חוסר איכפתיות של אבא ואמא אחד מהשני? אולי זה מראה לילד שאפילו שאבא ואמא התגרשו, שניהם אוהבים אותו ושאפשר להיות בקשר טוב גם כשמתגרשים.

את יכולה פשוט להגיד לו "תשמע, אני מבינה את ההיגיון בלשלם עליה אפילו שאני לא מסכימה. אבל רק אל תסתיר ממני. אני אתמוך בך בהחלטה שלך אני פשוט רוצה להיות יחד איתך בהחלטות כאלה כי אני אוהבת אותך".

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.

בהצלחה!

זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם