שאפשר למצוא הגיון במה שהוא אומר.

יכול להיות באמת שהיה קשה לו להפסיק, זה לא סתם מימון לק ג'ל זה ביטוח בריאות זה יותר קשה נפשית להפסיק לתמוך מהבחינה הזאת. היא אמא של הבן שלו, לא סיפרת מה היה ביניהם אבל למרות שלא נשמע שהיה תותים הגיוני שעדיין הוא רוצה בטובתה ויהיה קשה לו להפסיק תמיכה שכבר קיימת. זה לא שהוא התקשר אליה עעשיו בלי שידעתי ושאל אותה איך לעזור לה ושילם עליה מכספכם, זה שונה

אני לא מקצועית או משו, אבל ככה נשמע לי.

הם התגרשו והיא כנראה תהיה תמיד שם ברקע, כי יש להם בן ביחד, וכי הם היו נשואים והיה להם סיפור משותף יחד.

אבל הם התגרשו, והוא בחר בך אחרי כל הקושי שהיה לו היית שווה לו את המאמץ ואת ההתגברות על הפחד שלו.

את כנראה צריכה להיות מאד חזקה ובטוחה בעצמך, ובבחירה שלו, ובטוח שלפעמים זה קשה אין לי ספק בזה, אבל נראה לי כל עוד את יכולה תאמיני לו ותהיי בטוחה שאהבה שלו אלייך, ואל תנפחי סיפורים שהוא אומר לך שהם חסרי משמעות (נשמע קצת מזלזל אבל זה ממש לא כוונתי לא הצלחתי לנסח אחרת)

את מכירה אותו, האם מה שאת חושדת בו באמת מתאים לו או שזה הפחד שלך מדבר?

רק תשימי לב שאת לא אומרת לעצמך בראש שהנה הוא מממש את הפחד שלך והנה בדיוק מה שפחדת קורה אלא שהפחד שלך מפרש ככה את הסיטואציה כי זה המשקפיים שלו,וכי זה מה שפחד עושה לנו, אנחנו מחכים לראות מתי הוא יתקוף מעבר לכל פינה  

ואז אפשר באמת לדבר בנחת כדי שתירגע לך הנפש.

רפואי הנפגע הסופי יהיה הבן שלו.

לדעתי הגיוני שאב שרוצה בטובתו של בנו ידאג לאמו של בנו.בעיקר שלא מדובר בכ"כ הרבה כסף אני חושבת.

אני לא הייתי מעכבת על זה. 

מה הוא קשור לביטוחי הבוסטר שלה.

והוא כן צריך להיות שקוף מול אישתו הנוכחית.

אפילו גם כדי שתגיד לו איפה הוא פראייר. בסוף זה גם על חשבונה במה שמעבר למה שהוא חייב וזה צריך להיות מוסכם בינהם.

אבל גם יש משהו מין ההיגיון שהוא מעוניין לשמור על האינטרסים שלו בכך שתוכל לתפקד (אפילו חלקית) כדי לטפל בבן שלו (בהנחה והבן לא נמצא בחזקתו הבלעדית)

אבל ממה שנראה לי שקרה.

הוא כנראה שכח לבטל את הביטוח.

ושהדבר התגלה מול אישתו. זה הכניס אותו למבוכה כך שניסה לצאת מזה אבל שיקר ויצר יותר בלאגן מאשר להגיד את האמת.

כמות האנשים שבאמת מבינים איך פועל ביטוח היא אחוז לא גדול מדי באוכלוסיה.

אבל תשבו בנחת ותעבדו את העניין בשביל נחת נפשית 

זה שלא היה לו נעים פתאום מולך כשגילית זה מאוד הגיוני.

אבל כפי שכתבת בתגובה שלך כאן, זה בעיקר הפחד שלך מול המקום שלה אצלו.

זו הנקודה היסודית ועליה אותה את צריכה לחזק, אצלך, אצלכם כזוג.

היא עדיין אמא של הילד/ה שלו ותמיד יהיה בינהם קשר, אבל בסוף הוא בחר להתחתן *איתך*, ואני מתאר לעצמי שזה מורכב אבל עדיין את אשתו וזה הזדמנות לחזק ולהעמיק ולדבר יותר כדי להתקרב יותר זו לזה.

אחרי שתמצאי רוגע אחרי מה שקרה, תדברו על זה, תמצאי את הדרך להבין אותו והוא אותך.

התקשורת בינכם טובה?

תודה לאל. הוא מהמם ואני אוהבת אותו כ'כ.

כל הקטע הזה פשוט נגע לי במקום של אמון קצת.(העובדה שלא סיפר לי) ובכלל על המקום הזה של לשלם לגרושה שעשקה אותו כ'כ.

המניע למעשה כמו גם ההסתרה -לא ברורים לי.

מודה- יש בי מקום לא בטוח מבחינת 'איפה אני אצלו'..

יש בי רצון לשיתוף ושיקוף וכל זה נאמר.

נכון שאני צריכה לפתור דברים על עצמי מהבחינה הזו אבל זה עדיין נראה לי מוזר ולא שגרתי. 

שהתקשורת מצויינת

בזכות זה, כולל מה שאת חושבת ומרגישה אליו וכלפיו, תדברו על זה, תסבירי לו את המקום והמבט שלך על מה שהיה, שישמע את הצד שלך.

לגמרי מובן שהופתעת ונפגעת מזה שהוא הסתיר ממך את המידע, אבל כמו שרבים אמרו כאן, הוא בטח לא רצה לפרוע בך ו/או שתכעסי, ואולי באמת שכח שהוא משלם גם עליה (זה ישן כמו שאמרת, אז מבחינתו זה ממשיך לרדת בהו"ק, ולא ממש שם לב שהיא עדיין רשומה, אולי).

לא פחות חשוב מכל זה, שתהיי בריאה. שלא תגיעי למיון מהסיבות האלה.

למה אנחנו מסתירים דברים מאנשים אחרים?

כי אנחנו פוחדים מהתגובה שלהם.

כמו שכתבו פה תמיד יהיה בניהם קשר בגלל הבן המשותף מאמין שהוא כבר לא אוהב אותה יכול אפילו להיות שהוא שונא אותה, אבל בשביל הבן שלו הוא כנראה עדיין רוצה בטובתה.

יכול להיות שהוא שכח מהביטוח ועכשיו נזכר ויכול להיות שהוא זכר את זה כל הזמן אבל הוא ידע שכשאת תגלי את זה את תקבלי את זה לא טוב ותלכי למקומות כמו "הוא עדיין אוהב אותה". ונראה שחששו התאמת, את לא מקבלת את ההסבר שלו ודבקה בחששות שלך.

אני חושב שאלו הרגעים שבהם נמדדת תקשורת טובה בלקבל הסבר גם אם אני לא מבין אותו.

אני לא בא להקטין את עוצמת הפגיעה שלך זאת הזכות שלך להפגע, אלא לנסות להסביר (אני מנחש כמובן) את ההסתרה

זה שהוא נוהג בחסד ולפנים משורת הדין וכו' וכו' הכל טוב ויפה. לעניין הזוגיות שלנו- אני אמורה לדעת על זה לא? בפרט שאני אשתו ולא גרושתו.

השיתוף פה הוא הכרחי בעיני. ההסתרה לא מועילה בשום צורה.

נהגת עד עכשיו בחסד הכל טוב ויפה.

התחתנת- שתף את אשתך אם תסכים להמשך הנוהל - מה טוב. אם לא- החסד מתחיל קודם כל בבית. עניי ביתך קודמים.

- אשתך עלתה על משהו ובחרת להסתיר- גרוע מאד.

- טענת אח''כ שהיה איזה דיל לביטוח לשלושה?

מה קשורה גרושתך?? מה אתה בוחר אותה?? תבחר את אמא שלך, אחותך, אחיינית... לוידעת.. תמוה בעיני ..ואם כבר יש דיל- גם אני משלמת על ביטוח כזה- האם לא ראוי שיחליף אותה בי??

אוף, מתחיל לעצבן אותי שוב הסיפור הזה ...

העלתי את כל הטענות הנ''ל... מבין שלא נהג כמו שצריך, הסביר את את העניין כמו שאמרו קודמי, התנצל ואמר שיבטל... לא בדקתי עדיין אם עשה זאת... צריכה קצת להרגע..

סתם, כל פעם שאני חושבת על זה , זה מעלה בי את האמוציות..

הרובד הראשון שכנראה הסיבה והמהות ללמה בעלך עשה זאת היא כדי לוודא עד כמה שניתן את היציבות והבריאות הבסיסית של אם ילדו.

כלומר לא ממקום רומנטי או ממקום של אוהבים וקשורים אלא ממקום אחראי ואבהי, ממקום שרואה אותה כאמא של הבן שלו. ממקום שרוצה לבטח ולוודא את הדאגה הבריאותית הזו, בעיקר עבור הבן שלו. 

ומכיוון שעשה את הביטוח בעבר זה לא משהו חדש שכרגע יצר אלא המשכה של פעולה שנעשתה בעבר והוא רק לא הפסיק אותה.

שיש באמת הבדל ביניהם.

ואת כל זה להבין בשכל ולתת לכך מקום גם בינך לבין עצמך וגם בינך לבין בעלך בהחלט חשוב.

אבל יש גם את הרובד השני - וזה הרובד יותר של הרגש.

של המקום שלך.

המקום שאת רוצה להיות בו בזוגיות

הצורך והרצון הכל כך טבעי ונכון וחשוב שלך להיות מקום ראשון בלב שלו.

המקום שרוצה את הבלעדיות באהבה שלו

את היציבות באהבה שלו ובקשר שלכם

את הוודאות בכך שהוא אוהב אותך ובוחר בך ורק בך בכל יום ויום

את הוודאות שאת חשובה ויקרה ואהובה לו, ומעל הכל, ובלי שום תחרות, בטח לא עם מי שהייתה נשואה לו בעבר והם גם באו בברית הנישואין ועוד יש להם ילד משותף יחד.

כבר העובדות הללו יכולות להקשות מאוד.

כיוון שכל נישואין דורשים עבודה ותיחזוק ומקומות שיכולים להיות גם מאתגרים לצד כל ההנאה והאושר האינסופי שהם מביאים,

אז קל וחומר שנישואים שניים (עבורו לפחות) מביאים איתם עוד הרבה מאוד מורכבויות,

עוד הרבה מאוד מטענים שקרו במערכת הראשונה,

ואם לצרף לכל זה גם ילד משותף - זה באמת להכפיל ולשלש את המורכבות וההתמודדות.

לכן תני גם לעצמך מקום וניראות ולגיטימציה לרגש הכל כך טבעי ואנושי הזה.

כן, את רוצה ומותר לך והכי טבעי שתרגישי רצון להיות אהובה, ואהובה בלעדית.

ואת זה כדאי לתווך לבעלך.

כלומר להגיע דווקא על ידי המקרה הזה שקרה לצמיחה של הזוגיות שלכם.

כי נפגשת כאן עם מקום כואב שלך, עם מקום שרק מעצם המחשבה על זה כפי שתיארת זה מעלה לך את האמוציות,

כי את כ"כ אוהבת אותו

כי את כ"כ רוצה שהקשר שלכם יהיה חזק ויציב ושלם ובלעדי

כי את זקוקה ורוצה את המקום השלם שלך והבלעדי שלך בלב שלו.

ושיקוף של הרגשות הללו שלך, מתוך מקום שמראה את הלב שלך ולא מקום מאשים, 

ובקשה ממנו שכמה שיוכל ינסה לחזק את הצורך הזה ואת המקום הזה אצלך.

אני צריכה שתגיד לי, שתראה לי, שתחזק בי את הביטחון הזה, את היציבות הזו באהבה שלך אליי ורק אליי.

אני צריכה וכמהה להרגיש ממך נאהבת וייחודית במינה.

ודווקא מכאן אפשר להעמיק ולצמוח למקומות הרבה יותר עמוקים בקשר שלכם.

לכן אל תיבהלי יקרה מעצם זה שזה קרה,

אלא קחי זאת גם כמקום לפתיחת ההבנה שלך אותו ומאיזה מקום זה נבע,

וגם כמקום לצמיחה זוגית שנותנת עוד מענה וביטוי גם לכאבים שעולים וגם לדרך הפתרון שלהם.

שנותן ניראות לצורך המובן והבריא והשורשי של אישה להיות נאהבת ויחידה לבעלה ורואה גם איך לממש את הצורך הזה במלואו ב"ה.

בהצלחה יקרה! שתהיה המון אהבה ברכה ושלום

תודה רבה!

אנסה לתווך לו שוב את הצורך שלי (למרות שאני מרגישה שעשיתי זאת כמה וכמה פעמים וזה כאילו לתת פול גז בניוטרל, הוא לא שם )

תבורכי יקרה.

שתהיה הצלחה גדולה וברכה שלמה ב"ה 🙏

ואם תראי שזה נשאר פול גז בניוטרל למרות כל ההשתדלות כדאי לראות מה קורה אצלו ומהצד שלו שכך הדברים. כלומר להעמיק קצת יותר שם ובכל הדינמיקה בזוגיות, 

באיך הוא חווה את הדברים, באיך את חווה את הדברים, בחיים כולם עצמם כמכלול וכו' ודרך כך להצליח לזהות מה גורם לכל זה ולראות איך לצלוח זאת יחד ב"ה.

זה שהוא מעל באמון שלך זה לא מגניב ולא אשמתך בשום צורה (זה לא משנה איך את מגיבה לדברים, ולהגיד לך להגיב בצורה מאופקת זו רק עצה טובה ולא מעבר).

תעבדו על זה. חשוב מאוד. אין מציאות כזאת שזה סבבה למעול באמון.

אין פה מה לחמם, היא מחוממת ופגועה מצד עצמה ואולי אפילו מודאגת, וזה לגמרי מובן. לשקר לה זה לא מה שיעזור לרכך את הסיטואציה.

יש פה בעיה וצריך לפתור אותה. לא לטאטא אותה. לטאטא מתחת לשטיח לא מוביל לשלום בית. להפך.

מעבר לזה, זה דפוס בעייתי.

ידעת שזה מפריע לה? למה עשית את זה? ואם כבר עשית, למה לא אמרת? ואם לא אמרת, למה לא הודת כבר כשהיא העלתה את זה. ואחרי שהעלתה את זה, למה לא ביטלת את זה מידית.

זה לא משהו שכדאי לעבור עליו בשתיקה,

גם לא צריך לריב ולהרים כיסאות כתר, אבל כן צריך לשבת ולדבר על זה ושגבולות האמון יהיו מוסכמים.

שורה תחתונה, היא מרגישה מעילה באמון, כנראה שזה מה שזה. ואסור שזה יקרה.

אני אומר תעשו לה גם ביטוח חיים

מצד שני, באמת יש אינטרס בלבטח גם אם זאת גרושתו. אחרי הכל, אם חלילה יקרה משהו זה יכול מאוד להכביד כלכלית.

ואולי גם יש כאן גישה חינוכית לילד. למה להכניס את הילד למציאות של חוסר איכפתיות של אבא ואמא אחד מהשני? אולי זה מראה לילד שאפילו שאבא ואמא התגרשו, שניהם אוהבים אותו ושאפשר להיות בקשר טוב גם כשמתגרשים.

את יכולה פשוט להגיד לו "תשמע, אני מבינה את ההיגיון בלשלם עליה אפילו שאני לא מסכימה. אבל רק אל תסתיר ממני. אני אתמוך בך בהחלטה שלך אני פשוט רוצה להיות יחד איתך בהחלטות כאלה כי אני אוהבת אותך".

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...