פריקה והלוואי שתרגיעו אותיייתודה לה'.

כבר תקוךה ארוכה מאד שיש לי פטריה בנרטיק.. בחודשים האחרונים ממש על זה ועובדת קשה כדי להפטר ממנה ולא הולך..הלכתי לרופאה שמומחית בעניין והיא אמרה שבגלל ההריון כבר לא אצליח להפטר ממנה עד אחרי שזה כבר בשורה מבאסת ומתסכלת כי זה באמת כבר חופר ולא כיפ בכלל!!

היא הוסיפה שכדאי כן לעשות דברים להרגיע אותה כי הפטריה יכולה לעבור לתינוק ויהיה לו פטריה בשפתים שיכולה לגרום לפטריה בשד. זה שבר אותי ממש! אני מרגישה שהסיפר הזה נמשך ונשמך ורק ניהיה יותר חמור ולא יודעת למה לצפות!! אני ככ מתרגשת מההנקה זה מכניס אותי למלא חששות, קראתי על זה קצת וזה נשמע לא כיףף ומתוסכלת ולא מבינה מה ה' רוצה ממני ונמאס לי ובאלי להתחזק שהכל משמים וה' כל יכול ולא מצליחה כי גם האמנתי ממזמן ממזמן שזה יעבור וזה לא עובר אז זה מחליש אותי..

זהוו פרקתי תודה רבה לכן!! חיזוקים הרגעות ועצות יתקבלו בשמחה 

קודם כול, זה לא נכון שאי אפשר להיפטר מפטריות בהריושוקו-וניל

סבלתי מאוד במשך כמה הריונות ובהמשך גם בין הריונות, עד שגיליתי שתזונה יכולה להציל את המצב.

בעיקר עזר לי להוריד לחלוטין את השמרים מהתזונה ולהפחית פחמימות וסוכרים (אצלי בעיקר השמרים. אבל מן הסתם כל גוף מגיב אחרת...). להוסיף לתזונה פרויביוטיקה איכותית. כשאין ברירה וכבר התפתחה פטריה רצינית - אז אגיסטן - המשחה והפתילות (מאז שמקפידה על תזונה כמעט לא משתמשת).  לא בהריון - שמן עץ התה מהול בשמן שקדים עושה פלאים למניעה ולטיפול במקרים קלים. מהניסיון שלי, כמובן.

ובנוגע להנקה - יש טיפול פשוט ויעיל לפה של התינוק ולפטמה. זה ממש ממש נפוץ. לתינוקות רבים יש פטריה בפה. יש הממליצים על טיפולים טבעיים, ויש טיפול תרופתי קונבנציונלי יעיל - משחת דקטרין (להתייעץ עם רופא) לפה של התינוק ומשחות אנטי פטרתיות לפטמה של האם. הייתה לנו פטריה כזו לפחות פעם אחת בכל הנקה, ועדיין הנקתי מעל שנה כל ילד. כמובן הפטריה עברה ומהר, לא נמשכה שנה (היו לי אתגרים רציניים הרבה יותר בהנקות, וגם אותם צלחתי. הפטריה ממש בקטנה).

מקווה שהרגעתי. 

תפני לרופאה אחרת, או לרפואה טבעיתמיקי מאוס
בוודאי שאפשר להיפטר מפטריה בהריון. אולי זה יותר קשה. אבל בטח שווה לנסות לפחות


דבר ראשון אם עוד לא ניסית יש פרוביוטיקה שנקראת ביופימייל (נראה לי גם פנינה זה אותו דבר רק של חברה אחרת, ואולי יש עוד חברות) שהיא ממש מיועדת לטיפול בפטריה נרתיקית


בהצלחה!

לדעתי זה לא נכווהמקורית

לי היתה פטריה בהריון והיא לא המשיכה להנקה

אלא חוסלה בזמן ההריון וזהו

יש פטריות יותר עקשניות אולי, זה כן

אבל אולי עם שינוי תזונה ופרוביוטיקה תוכלי להתגבר על זה

הייתה תקופה שגם לי היה כךמקקה

אמרו לי לשים שלושה נרות ואחר כך נר פעם בשבוע שלא יחזור

תשאלי את הרופאה על מניעה כזאת

יש גם כדורים שנותנים דרך הפההמקורית
רק לא יודעת אם מותר בהריון
אסורמקקה
גם אני שמתי נר פעם בשבוע עד הלידהחדשה כאן :)

אחרי הלידה ב"ה היא לא חזרה ולא עברה לתינוק...

ואח"כ הייתי בעוד הריון והיא לא חזרה.

לא יודעת אם זה נכוןמישהי מאיפשהו

שהפטריה יכולה לעבור לתינוק,

אבל גם אם כן-כמה ימים של משחה וזה עובר. לא קרה כלום. וגם יכול להיות לו פטריה מאלף דברים אחרים...

לגבי השאר - אין לי מושג ❤️

בהחלט התינוק עלול להדבק במהלך הלידהמיקי מאוס
הכוונה ללידה נרתיקית מן הסתם


אבל לא מחייב שיידבק

אבל זה כמו פטריה רגילה שמופיעה לפעמיםמישהי מאיפשהו

לא? 

כן, למיטב ידיעתישוקו-וניל
זה יכול להופיע מעוד מקורות, אבל זה אחד מהםמיקי מאוס

מאוד נפוץ שיש לאמא קנדידה ומשם החגיגה עוברת לתינוק

אבל לא מחייב 

תודה עצומה לכל העונות!תודה לה'.

הרגעתן אותי ונתתן לי תקווה!

אציין ששמתי בכמויות (הכוונה בתקופוץ ארוכות) , שיניתי תזונה (אבל אולי לא למספיק זמן) , לקחתי פרוביוטיקה כבל אנסה את מה שהמלצתן, וגם ניסיתי טיפול טבעי נקודתי של צמחי מרפא כזה.. קיצור המצב די מיאש אבל נתתן לי תקווה להמשיך לנסות!

אני גם סובלת מזה המון המוןצמאה

עכשיו בהריון יש לי ממש מתמשך חודשים.

אשרי מי שמצליחה להתפטר מזה.

זה סיוט.

רוצה להגיד לך שאל תמנעי יחסי אישות

זה מסתדר לי עם הפטריה...

והמון למרוח אגיסטן.

ויש עוד איזה משחה שמצאתי בבית מרקחת ללא מרשם שאני שמה המון.

לפעמים  אם זה כבר נורא אז יש את הנרות שעוזרים קצת

0

מה זה המון אגיסטן? באיזה תדירות?תודה לה'.
ומה הכוונה "לא למנוע חיי אישות זה מסתדר עם הפטריה"?
אני לקחתיאחינועמית

פרוביוטיקה תקופה הרבה יותר ארוכה ממה שהרופא אמר, וזה הדבר היחיד שבאמת גרם לפטרייה ללכת ולא לחזור.

(כמה חודשים במקום שבועיים)

בנוסף לכדורים ולמשחה וכו'שתמיד לקחתי


עונה אולי יעזורבשורות משמחות

לי בדרכ הפטריה משגשגת בתקופות שאני בעומס רגשי/לחץ

אני בשגרה מקפידה על תזונה נטולת שמרים (מחמצת היא תחליף לשמרים התעשייתיים) וסוכרים.

לוקחת פרוביוטיקה איכותית.

הרפיות! מדיטציות להרגיע את הגוף כמה שניתן אפשר פעילות גופנית רכה לא משהו אירובי.

ויש שיפור גם תוך כדי הריון.

אגב כן קרה לי שאחד הילדים נדבק ממני בלידה מהפטריה בנרתיק ויש לזה גם השלכות על תזונה עבורו.

מניסיוני פטריה בשפתיים אצל תינוק מתרחשת כשלא נשמר הניקיון והייבוש של הנוזלים אחרי כל הנקה. הפטריה מתחילה דווקא אצל האמא ולאחר מכן התינוק נדבק אבל לא תמיד.

בהנקה הראשונה סבלתי מפטריה מציקה וקשה בהנקה והצלחתי לטפל באופן טבעי, בהנקות של הילדים הבאים כבר הפטריה לא חזרה מעצם ההקפדה על ייבוש האזור לאחר כל הנקה וגם לא השתמשתי יותר ברפידות לספיגת החלב שהם מעצמן יוצרות רטיבות תמידית ללא איוורור סביב איזור ההנקה.

 

אפשר לנצל"ש לשאלה - איך מסתדרים בלי רפידות?שוקו-וניל

כל מה שכתבת מתאים גם לניסיון שלי (בלי שמרים, בלי סוכרים וכו'), וגם לי ברור שהרפידות הן מתכון לפטריה בשד. השאלה רק איך אפשר להסתדר בלי רפידות?

אצלי בלי רפידות מופיעים כתמי רטיבות ענקיים על החולצה כמה פעמים ביום - לפחות בחצי בשנה הראשונה של ההנקה... וכשצריך לצאת מהבית, ללכת לעבודה וכו' - איך אפשר? רפידות רב פעמיות טובות יותר? משהו אחר? 

אפשר פשוט להחליף בתדירות גבוההממשיכה לחלום
ככה שלא תהיה אטיבות שנשארת כל הזמן
תודה! תמיד החלפתי אחרי כל הנקה או שאיבהשוקו-וניל
אולי באמת צריך יותר
לא ניסיתיבשורות משמחות

האמת רפידות כותנה אורגנית... וזו הייתה האופציה למקרה ש..

רטיבות מחלב היה לי רק בהנקה בילד הראשון

בילדים הבאים זה לא קרה, למרות שחשבתי שאצטרך.

אבל בילד הראשון גם שאבתי ובאמת זה היה כמויות גדולות, בילדים הבאים הנקתי בלי לשאוב.

לי משום מה נזילות איומות. מעניין אם קשור אצלישוקו-וניל

לשאיבות, כי כמעט תמיד שאבתי. לפעמים גם המון.

לרוב נאלצתי לשלוח למטפלת מגיל שלושה חודשים או פחות, והיו לי גם תינוקות שהתקשו לינוק בהתחלה או בכלל.

ב"ה לא היו הרבה פטריות, אך הייתה לפחות פעם אחת עם כל אחד מהם. וברור לי שהרפידות לא עושות טוב לעור שלי, אף שקונה איכותיות. אולי אנסה הפעם רב פעמיות איכותיות כשיהיה רלוונטי. 

אני לא משתמשת ברפידותאוהבת את השבת

והיה לי עם כל אחד פעם -פעמיים לפחות פטריה במהלך ההנקה...

לפעמים זה מתחיל מהם בכלל...


ורב פעמיות באמת יותר מומלץ בלי קשר כי בלי חומרים לא בריאים..


אני ראיתי שכשאני בלי זה פחות מרטיבאביול
אבל זה תלוי בשלב של ההנקה, בהתחלה חייבים
גם אני מצליחה בלי בהמשךשוקו-וניל
אבל בחצי השנה הראשונה אם אשכח לשים יהיו בושות איומות... 
היה לי באחד ההריונות פטרי. באמת היההבוקר יעלה

קשה ממש וגם הרופא אמר שקשה להפטר מהפטריה בהריון. היא נשארה עד הסוף והיו תקופות שהיה יותר טוב..

פשוט כל תקופה שמתי נרות ומשחה. טיפול טבעי לא עזר לי.

היה סיוט. אבל לא שמעתי שיכול לעבור לתינוק וב"ה לא עבר.

בהצלחה! 

ת. נסי אולי חוות דעת אחרת או רפואה טבעיתאביול
בהצלחה! 
לא קראתי הכל אבלדפני11

נתת גם לבעלך שימרח?

ממש חשוב.

3 ימים לפחות בהם כל לילה את שמה גם קרם פנימי (עם מוליך) וגם קרם חיצוני (שפתיים הכל..) וגם נרות...

ובמקביל גם הוא כל לילה מורח עצמו ונשאר עם זה כל הלילה...


להקפיד על תחתונמ כתונה בלבד, להרתיח אותם.

יש גם שטיפות חומץ ששמעתי שזה ממש טוב..

בהצלחה... זה סיוט... אבל יעבור בסוף בע"ה!

אה ועוד משהודפני11אחרונה

איך את יודעת שזו פטריה?

עשית משטח?

ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

בעיקרוןבשורות משמחות

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

לא זה לא איזור בעייתי...טארקו

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

חניה בהר הרצל חינם.יהושבעט7אחרונה

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

איך פוגשים משפחה כ"כ קרובה אבל כ"כ רחוקה?אנונימית בהו"ל

שאני לא מסוגלת להסתכל להם בפנים בכלל

בגלל שאנחנו עוברים תקופה לא פשוטה עם אחד הילדים ונמצאים

הרבה בבתי חולים

והם-מתעלמים.

לא טלפון,לא הצעת עזרה

זה פוגע במקום הכי עמוק שיש.

ויש לנו כמה מפגשים שחמי וחמותי יוזמים בחופש ואנחנו אמורים להגיע

ולא מסוגלת לשבת ולצחוק איתם כרגיל כשהם מתעלמים בצורה כזו מופגנת.

כולם יודעים כמובן מה אנחנו עוברים.

כמה אפשר להיות מגעילים?

רק מעירה בזהירותדיאט ספרייט

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

לא! הם יודעים זו תקופה ארוכה מאודאנונימית בהו"ל

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אני מבינהדיאט ספרייט

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

הם מבינים עד הסוף את המשמעות? שצריך עזרה?ירושלמית במקור

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

כן מבינים מאודאנונימית בהו"ל

נוח להם להתעלם. אופי כזה

וואו. דבר ראשון חיבוק ענק על התקופה!!!אוהבת את השבת

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אפשר תשובה קצת אחרת?דיאן ד.

אני מהצד השני,

גיסתי עוברת תקופה מאוד מורכבת עם הרבה בדיקות ואשפוזים חוזרים ונשנים.

אני בעצמי מתקשרת 'יחסית' הרבה להתעניין ולשמוע מה שלומה.

אני יודעת ששאר המשפחה פחות. אבל אני מבינה אותם.

גיסתי הזאת לא מתקשרת כמעט בחיים לאף אחת מהגיסות.

היא לא מתעניינת באחרים והיא גם לא משתפת על ההתמודדות שלה.

היא ובעלה בחיים לא משתתפים באירועים משפחתיים, תמיד מבריזים, לפעמים עם תירוצים, לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ את עצמם.

פשוט לא מגיעים ולא עונים אח"כ לטלפונים.

פעם דיברתי איתה ואמרה לי מה כולם יודעים...

אמרתי לה שממש לא. אף אחד לא יודע.

כי אם היא לא מתקשרת לספר ולשתף אז לא יודעים.

חמותי לא משתפת וגם בעצמה הידע שלה די מוגבל, כי הם לא משתפים אותה.

אז הם מתמסכנים ומרגישים שכולם מתעלמים מהם

אבל סליחה הם די הביאו את זה על עצמם.

סליחה שנפלתי על השרשור שלך,

אם זה לא המצב אצלכם אז אני אמחק...

רק רציתי להאיר נקודת מבט קצת שונה מהצד השני.

בעיניי אם את רוצה שיתעניינו אז בכל פעם שאתם מאושפזים תכתבו בקבוצה המשפחתית,

אנחנו בבית חולים X עם Y.

Y מאוד ישמח לטלפונים וביקורים.

את תראי שפתאום יתקשרו אלייך וישלחו הודעות התעניינות.

פשוט תזמינו את זה ואל תהיו פסיביים.

אני יודעת שזה הפוך על הפוךבשורות משמחות

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

מבינה אותך. גם לנו היתה תקופה ארוכה ואינטנסיביתקופצת רגעאחרונה

בבית חולים, והמשפחה מצד אחד בקושי עזרה, והמשפחה מהצד השני התגייסה באקסטרים, ממשמרות בבית חולים, משפחה מורחבת שהגיעה עזרה והתעניינה. הניגוד היה כל כך בולט ולא היה אפשר לפספס את זה.

אצלנו זה בהחלט השאיר משקעים בקשר עם הצד הזה, וזה כבר היה לפני תשע שנים...

לוח חופשאונמר

הילדים בני 5 ו2 וחצי.

אני רוצה לעשותלהם ליתרת החופש לוחופש שיהיה כל יום משהו אחר.

אז יום אחד יהיה מתנפחים פה בישוב ונלך.

יום אחר קיטנת סבתא.

יום אחר בנודודות יגיעו ויעשו ארוחה ביחד.

אשמח לעוד רעיונות מהמנוסות פה, שאתן עושות (או שלא חח) דברים פשוטים שמשמחים ילדים...

תודה!!

רעיונות124816

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

תודה!!אונמר

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

רעיונותרק טוב!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

וואי מעולה! תודה רבה!!אונמראחרונה

דברים שקונים לפני לידה- משאבת הנקה?הרמה

אני יודעת שיש בבית החולים אםיש צורך

אבל אין כמו משהו שהוא משלך נקי

השאלה אםכדאי להשקיע כל כך הרבה כסף ולקנות מראש ולבוא עם זה לתיק אשפוז.

אין צורךמקקה

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לא. קונים אם רואים צורך בהמשךיעל מהדרום

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

לדעתי לא כדאי לקנות מראששלומית.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

אני רק מוסיפה כיוון אחרכנה שנטעה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

לדעתי שווה שתהיה משאבה ידנית למקרה הצורךרק לרגע 1

כן כדאיבשורות משמחותאחרונה

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

נכון.אונמראחרונה

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעם

אמא יודעתמדפדפת

היא לא רוצה להתערב בינינו

חיבוק. נשמע כואב מאוד ❤️באתי מפעם

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

את השראה שתדעיאורוש3

המון המון בהצלחה

חיבוק גדול!!!

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnut

עונה מניסיוןבשורות משמחותאחרונה

יש לי של בוש התלהבתי בהתחלה ממש אבל בקושי השתמשתי כי זה ככ לא יעיל השטיפה השימוש...

ואז קניתי מנדולינה וזה כ"כ פרקטי הרבה יותר!

גם בשימוש, באחסון, בניקוי במחיר

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבתאחרונה

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

אולי יעניין אותך