סדר זרעים". (שבת לא ע"א) "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי- סדר זרעים" (במדבר רבה נשא) "אמונת איהי אימא עלאה מסטרא דחסד דבה קריאת שמע דאיהי אמונה" (תיקוני זוהר הקדמה) "להיות לך לאלהים זה סדר זרעים שמתחיל בקריאת שמע. ועוד יש בו תרומות ומעשרות שהם יראת ה', דברים שבינינו לבין ה'" (בעל הטורים כי תבוא) "אחרי ה' וגו' תלכו זה סדר זרעים" (אור החיים ראה).

כל יום את יכולה לעשות פוסט של המשנה שלומדים, ומי שיש לו חידושים על המשנה או מהתלמוד בהתחלה בברכות מהבבלי ואחרי זה בשאר המסכתות בירושלמי, יכול להביא, וגם אפשר להביא איך הרמב"ם פוסק.

כנראה מה שהיא התכוונה אליו..

משהו שיותר קל לה להתחבר אליו ולהרגיש חלק ממנו ואולי גם לשתף, להוסיף, לשאול ולהשיב, להתעניין..

מה שאתה מציע נהדר

ברור שלא לזה התכוונה, וברור שגם זה יהיה פחות אפקטיבי כאן..

שאשה היא לא חברותא.. 

איש+אשה (בגימטריא)= חברותא....

ב, וגיליתי שזה אכן מסתדר....

איש=311, אשה=306, חברותא=617.

כדי לדעת להבדיל בין עיקר לטפל.

ההודעות הרגילות שלי, חלק מהבנים חולקים עלי בהרבה דברים ולא יתייחסו להודעתי.

אני מניח שזה יהיה משהו שיקראו אולי שלושה ניקים, וזה לא יתפתח לכלל דיון, שבו כל אחד שומע מוסיף בצורה של מעיין נובע. 

מכל בן אדם אפשר ללמוד

זה דבר ראשון שאתה צריך להפנים שאתה ניגש ללמוד תורה .

יותר ישים וזה יכול לגרור דיון פורה, אם זה לא נקודה שטחית של חיזוק באמונה.

[אישית, אני מעדיף שזה יהיה חידושים שלא כתובים בספר, לפחות לא בספר מפורסם, אלא תובנות מחודשות שמבוססות על ספרים או שיעורים, אבל לנקודה שמעבירים יש בה מן החידוש.]

אם תכתוב ותתייג אותי, אשתדל אפילו להשיב ולדון

@הפי ולכתוב רעיון באמונה על כל משנה.

אבל יהיה קשה לציבור לעקוב ולהפנים, כמו רוב הרעיונות שלי פה.

הוא חש שאין פה הרבה שרוצים ללמוד ממנו סדר זרעים, ולכן מרגיש שזה חבל.

ללמד מעט אנשים זה לא בהכרח אומר שלא שווה

כל יום על פרק בתנ"ך. וזה לוקח לי סביב שלוש שעות, ואני מעריך שרק בין 8-4 אנשים קוראים ומבינים את זה.

אז לעשות את זה פה למשניות. גם אם אנתח רק נקודה אחת עמוקה במשנה וזה יקח לי שעה לעשות, זה באסה אם רק שלושה יקראו ויפנימו.

זה לא רק נוגע לחידושי תורה שלי, אלא לעוד דברים בחיים. נגיד, עכשיו אני כותב הצעות לקטגוריות באנגלית בעבודה שלי, ואני יודע שכמעט ידחו את הכל, בגלל השפה הגבוהה וההגדרות המיוחדות שלי, אז זה באסה.

ומעריך ממש.

אעיר ברעיון דומה על רבי מאיר, אמנם לא יכלו חבריו לרדת לסוף דעתו ולכן כמעט ולא פסקו הלכה כמותו (אם אני זוכר נכון, יש מקומות בודדים שהלכה כמותו) אבל עדיין לומדים את דבריו ממרחק השנים 

יש הרבה רבנים גדולים שהיו הולכים להעביר שיעור אפילו לכמה אנשים. והסיפור המפורסם עם הרב אליהו שהעביר שיעור רק לאשה אחת, כיוון שהשיעור בוטל. ואפשר לראות מרבי עקיבא, שבהתחלה לימד הרבה מאוד תלמידים, אבל מה שבסופו של דבר הרים את עולם התורה זה כשהוא השקיע רק בחמישה תלמידים (!) שהם העמידו את כל עולם התורה והפריחו את העולם שהיה שמם, ובסוף כל הסתימתאות אליבא דר"ע. לפני כן אמנם היו לו הרבה תלמידים, אך לא יכל להנחיל להם את דרכו בצורה שלימה. דווקא כשהצטמצם למספר מוגבל של תלמידים, זה גרם לפריחה. גם תלמידי הרב קוק האמיתיים שלו, לא היו הרבה כאלו. אז תנחם עצמך בזה. מקווה שעזרתי.

נו תפרש

קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא הוא ביטוי ארמי שמשמעו: קורא (כרוז) האיגרת (הצו) – הוא יוציאה לפועל. כלומר, הקורא לפעולה – יבצע אותה בעצמו.

אלא א"כ הוא לא שרשר נכון.

הייתי בטוח שזה לך אבל הוא שרשר את זה לחסדי

האמת שחידוש על סדר זרעים מעניין אותי יותר מחיזוק באמונה🙈

אבל אם את רוצה גם לכתוב, אשמח לקרוא ולהחכים

פשוט לא תמיד יש השראה לכתוב.

תיוג: @חסדי הים 

בזמן קיץ האחרון, הייתי בדיון עם חבר שלי בחדר-אוכל. התווכחנו על משהו לגבי הסוגייה שלנו בעיון, ובאותו זמן היו בחדר-אוכל פועלים ערבים. אני גם לצערי הרבה פעמים חוטא בהתלהטות בויכוח, היום הרבה יותר מתון מפעם. בויכוח הזה הייתי דווקא רגוע, וחבר שלי ממש התעצבן, וצעק עליי ממש, ואז שנייה אחרי זה כעס על עצמו. בכלל לא היה אכפת לי שהוא כעס, אני דווקא אוהב ויכוחים חיים. אבל בכל מקרה, אחרי זה ניגש אלינו מישהו ואמר לנו, תקשיבו, הפועלים הערבים חשבו שיש פה איזו תגרה, ועוד שנייה אנחנו נעלה אחד על השני מכות. ואני הייתי באטמוספירה שונה לגמרי, ומהמבט מבחוץ של הערבים, שאצלם גם העניין של הויכוחים והתגרות הרבה יותר מצוי, זה היה ממש נראה כאילו יש פה איזו תגרה שתיגמר באלימות, והם ממש הסתכלו לראות אם קורה משהו.... .

באופן שכלי ידעתי שלא כולם מבינים את הגמרא: "...ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה" (קידושין ל' עמ' ב'), אבל אז ממש התחדדה לי הנקודה הזאת שלא כולם מבינים את העניין של ריתחא דאורייתא. אני מכיר רב עדין כזה, שכל הזמן שמח ומחייך, והוא אישית לא מבין בכלל את העניין של הריתחא דאורייתא, אפילו בבית-מדרש יש כאלו שלא מבינים את זה. קיצור, אותי זה ממש הצחיק....

והמסר: 1) תשתה (קפה), 2) תהיה אריה!.

לא ששתיית הקפה היא זה שגורמת לך להיות אריה, אלא תשתה קפה כדי להתעורר, תנאי בעלמא, ואז תהיה אריה באופן חיובי, דהיינו, תשאג על החברותא שלך בסדר בוקר....עכשיו מובן...?

שמתי לב שההלכה, אע"פ שאני לא עושה אותה בשביל התועלות, אלא בשביל לעשות רצון ה', פשוט נכונה ואמיתית כ"כ.

נגיד אח שלי שהיה לי איתו דיונים לגבי טעמי מצוות של כמה מצוות, והיה קשה לו עם כמה פרטי מצוות. פעם אחת הוא סיפר לי על זה שבצבא יש הרבה הוראות כלליות כאלו, שאע"פ שברמת הפרט לא מובן מה הטעם של זה, ברמת הכלל זה ממש מועיל. לא זוכר מה הדוגמא שהוא נתן, אבל דוגמא ששמעתי מרב, לגבי חילול שבת. בהרבה בסיסים אין צורך כ"כ דחוף לחלל שבת. אבל אם בכל הבסיסים יעשו את החשבונות האלו, ולא יחללו שבת על דברים מסויימים, יגיעו לידי פיקוח נפש. אז אפילו אם אתה יודע שבבסיס שלך אין צורך גדול לחלל שבת, כיוון שאם לא תחלל, זה יכול לגרום לאחרים ג"כ לא לחלל שבת במקום צורך, ולכן גם חילול השבת הספיציפי הזה תורם לפיקוח נפש. וזה ממש מסביר נגיד את הלכות ייחוד, שגוזרים כל מיני דברים, ובמבט ראשון לא מובן מה החשש. אבל ברמת הכלל רואים איך כשעם ישראל בכללו מקפיד על הלכות ייחוד, זה דבר מועיל ממש.

אח שלי כזה אמר על הדוגמא שהביא מצה"ל משהו כזה: זה היה נשמע כמו איזה משהו מהגמרא, שחוששים לכך ואז לכך. נראה לי זה היה בעניין המשמעת, שאם המפקד יוותר למישהו, זה יגרום לזלזול במפקד, ויביא שבשעת מלחמה לא יקשיבו לו, או משהו בסגנון. ואמרתי לו, הפוך, רואים מכאן איך הגמרא היא דבר מובן, וזה לא סתם דברים. החשבונות האלו אמיתיים ונכונים. קיצור, זה דברים ממש חזקים, שאתה רואה דוגמאות במציאות איך התורה נכונה.

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

ולא הייתה שום אפשרות חוץ מזה שהם יצאו מאוכזבים

(בסוף הרב אמר שאין *לו* אמון שיכולות להיות יחידות נפררדות. *שהוא* חושב שכולם יתחלנו אם ילכו לצבא. וגם שבעיניו אין משמעות לעם ישראל מעבר לשמירת תורה ומצוות. הוא בכלל לא דיבר על זכויות שמגינות על עם ישראל וכאלו, כי הוא באמת חד וישר.

באמת מול גישה כזאת האפשרות היחידה היא להגיד 'אוקיי אז אנחנו לא מוכנים לתת לכם תקציבים לכלום' או 'אז תרדו מהארץ'.

או להכנס לדיון עם מקורות שמראים שליהדות כן אכפת מעם ישראל, אפילו כשהוא לא שומר מצוות.

אבל אני חושב שרוב הציבור החרדי לא יכול להגיד מול עצמו שהוא מאמין בדברים שאומר הרב - שהוא *באמת* מאמין שכולם יתחלנו, שלא יכולות להיות יחידות נפרדות, ושהביטחון הזה כל כך מוחלט שהוא מוכן למות על ידי הערבים כפשוטו ולא להתגייס)

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

ובחרו ברטוריקה עניינית, מכבדת מההתחלה ועד הסוף, עם חתירה לדיבור ענייני ורצון להימנע מהתנגשות, עם עשרות התגמשויות, פנייה לשכל הישר הפשוט ביותר, גם מול הכפשות ושיח מאוד קיצוני מזלזל ונוקשה מצד הרב

או לרב ש:

- מזהה את מדינת ישראל כרעה מיסודה ומעדיף את הבריטים על פניה

- שמעדיף שילדיו ימותו ע"י ערבי ולא יהיו חילונים

- שאוטם את השכל שלו מלחשוב על כל היתכנות לגיוס חרדים לצבא ואומר שזה לעולם לא יעבוד בשום אפשרות

- שאדיש לגורלם של המגינים בפועל על המדינה ולא מתרגש ממשל האלונקה

- וכל זאת תוך כדי שהוא נתמך על ידי המדינה, נתרם ולא תורם, משעבד ולא משועבד?

מה אומר ומה אגיד, אמנם אחים לנזק הם מגמתיים ובעייתיים ואולי אפילו זדוניים, אבל כוונתם רצויה, גם אם הדרך שלהם בולשביקית....

הרב לעומת זאת מגלם עמדה שקשה מאוד מאוד לסנגר עליה. 

אבל הסיקריקים החילונים באו לדבר עם הסיקריקים החרדים באצטלה שלא מצליחה לכסות את הערווה של עצמה. "נשק לאחים" באו לנסות לנהל "הסכם חודייביה", הא ותו לא. הם לא רוצים חרדים, הם לא רוצים דמוקרטיה, והם לא רוצים דת או לאום. הם רוצים כלים שיאפשרו להם לשלוט ולהשליט את המחשבה הקומוניסטית מחדש על מדינת ישראל.

הדיון היה מכובד רק מצידם ולא מצד הרב... זה מורכב, גם הרב דיבר בצורה "מכובדת" אבל אטומה ואדישה (=בלתי מכבדת)

אני מודע היטב לטהרת הכוונות של מוטיבצית האחדות של המחנה הליברלי הפרו גיוס, ויודע שהם לא רוצים את החרדים בצבא אלא רוצים את החרדים בלתי חרדיים בצבא. ואני גם מכבד את החשדנות הצינית החשדנית החרדית

ויחד עם זאת אחים לנשק כשרים יותר מאשר הרב בדיבייט הנ"ל (*הוא יותר צדיק ומקיים הלכה מהם והם באים הוגנים יותר ממנו בדיון)

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.