ומכניסה אותנו כבר לאווירה של אלול

יישר כח!

הזכרת לי משהו קצת חשוף שחשבתי עליו לא מזמן.

נזכרתי יום אחד בכמה חטאים מסויימים שעשיתי לאחרונה, ופתאום הרגשתי כ"כ לא טוב איתם. שאשכרה זה משהו שעשיתי. ופתאום הכתה בי ההבנה שיש אפשרות לעשות תשובה! נכון שזה משהו שאני יודעת כבר מהגן, ועשיתי לא מעט פעמים, אבל פתאום זה בא והאיר לי ממש את הדרך. הרגשתי מוארת. ממש. שיש לי את האפשרות הזו. והיו פעמים, אחת זכורה לי במיוחד, שעשיתי תשובה על משהו, ופתאום הרגשתי ממש נקיה, שה' קיבל את התשובה שלי.

ותיכף יש סליחות! עוד פחות משבוע!! וזה גם עצום ממש. בכלל הימים האלו, גם מי שלא אומר סליחות. (אומר? מבקש? מתפלל? זו עוד שאלה).

המלך בשדה. זה אמיתי.

טוב סטיתי קצת מהנושא של השרשור...

ואהבתי במיוחד מה שאמרת על ההגרלה. שתכלס זה תלוי בנו.

תודה רבה!!

שהרגשת שיש לך גם תשובה משמיים

מדהים באמת הקטע של המלך בשדה זה לא נקלט לי ופצאום שרשמת את זה אני מבינה כמה יש לי לעבוד ..

אהבתי מאוד. ממש הכנסת אותנו גם לאווירה.

התחברתי לנקודה שבה כל עמ"י מאוחדים ומצפים כולם לדעת אם התכפרו להם העוונות. כולם היו חלק מזה. כולם שותפים לא רק ברגע הספציפי הזה אלא בכל המהלך שמשפיע על התוצאה בסוף. 

זה מלחיץ ממש .. ביום כיפור בסוף אנחנו אחד זה מה הקאץ לריב.

יפה תודה !!! אין עליך 

זה תלוי בכהן עצמו.

זאת שאלה מאוד עקרונית ולמדנית האם הכהן הגדול הוא עיקר המכפר או שזה תלוי בעם.

בפשטות הפסוקים וההלכות מדאורייתא, זה תלוי בכהן הגדול ולא בעם, כי הם לא מצווים לעשות שום פעולה מדאורייתא, רק להתכפר דרך הכהן.

של עם ישראל בצורה כל שהיא.

למשל, בימי שמעון הצדיק הזהורית תמיד נהפכה ללבן. משמע שזה בזכותו.

או זה שהצדוקי לא יצא, משמע שזה ברשעותו.

ברור שיש כאן כפרה לכל העם, אבל לא בטוח שזה תלוי במעשים שלהם. הם לא מתודים רק הכהן הגדול.

אבל לפי ההגיון זה משפיע אחד על השני

הרי אם היו צדיקים מלכתחילה לא היה צריך את הזכויות של הכהן לא היו בכלל צריכים מישהו שיתפלל עבורם  .

ובמקור כן מדברים על מה שהזכרת אבל לא מצאתי שזה ישירות מעם ישראל 

של "מקוה ישראל ה' ".

ברור שבימינו אנחנו פוסקים כחכמים שצריך תשובה עם יום כיפורים, וגם בזמן המקדש שעיר המשתלח כיפר על הקלות, ולא על "החמורות הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר". אבל זה ברמת הפרט.

ברמת הכלל בזמן המקדש, נדמה לי שזה תלוי בזכות הכהן הגדול ובעבודתו ולא במעשים שלנו. הוא זה שעושה את כל העבודה לפני ה'.

היום שגם רמת הכלל תלוי במעשים שלנו, זה תלוי הרבה בשליח ציבור שיש דינים מיוחדים איך לבחור אותו.

כשהדור צדיק, אז גם ממילא הצדיק מופיע בשלימותו. רבי נחמן מברסלב מדבר על זה שהצדיק כולל בתוכו הרבה נשמות פרטיות, והוא בעצם הופעה והתגלמות של הדור. לכן גם כתוב שנח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ומי שדורש אותו לגנאי אומר שבדורו של אברהם לא היה צדיק. האם כל דורו של אברהם היו צדיקים? והרי הוא היה מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. כל העולם היה עובד ע"ז! אפשר לנסות למצוא מפשט הפסוקים שדורו של נח היו יותר גרועים, אבל בפשט, אברהם מגלם את מצב הדור, או הייתי אומר, מגלם את מצב הדור באופן פנימי. כיוון שנח בעצמו היה פחות צדיק מאברהם, זה מראה שבדורו של אברהם הוא היה פחות צדיק, הצדיק משקף את הדור.

הרב שרקי מדבר על זה, שהכהן הגדול מתוודה בשם כל העם. ושואל, איך זה אפשרי? זה כמו שאדם ייטול ידיים במקומי, הוידוי זו מצווה שמוטלת על הגברא. והוא עונה, שהכהן הגדול הוא אדם שפורץ את גבולות האדם הפרטי, הוא ממש מבטא את כלל ישראל, וזה מה שכתוב שמשפט בני ישראל על ליבו, הוא מבטא את כל גווני עם ישראל, והחושן שעליו כולל את כל עם ישראל, עם כל צבעיו וגווניו. ולכן, וודאי שזה קשור לעם ישראל, כי הוא מבטא אותם (אמנם, יכול להיות שהוא מבטא את עם ישראל באופן פנימי, ואז אף אם עם ישראל לא יתנהג כשורה, מעשיו של הכהן הגדול יוכיחו שרק ב"דרך מקרה" עם ישראל לא מתנהגים כשורה, אבל בפנימיותם הם טהורים, שאצל הכהן הגדול דבר זה יתבטא גם למעשה ואכמ"ל....).

אחאב.

ברור שבאידיאל עדיף שיהיו על אותו תדר, אבל לאו דווקא זה קורה.

אני חושב שאין שאלה איך הכהן מתוודה על ישראל, כי ישראל לא מתכפר כיחידים, אלא ככלל מכח הכהן הגדול. בוודאי שזה ככה על העבירות הקלות שעם ישראל לא חייב לעשות תשובה,

כמו חטאת רגילה. גם על העבירות החמורות, אדם עושה תשובה בצורה פרטית, אבל הווידוי על הקרבן הכהן עושה.

לכן נראה לי שזה כפרה על הכלל.

אולי זו כוונת הרב שרקי לא שמעתי אותו.

על כל פנים, אני חושב שזה לא קשור לפרטים. הפרטים הם פסיביים בכפרה.

ולכן יש על חז"ל ביקורות על אליהו, וה' "מפטר" את אליהו. החסרון שהיה בדורו של אליהו התבטא גם בצדיק שמבטא את הדור.

"האם כלל ישראל ח"ו יכול לעשות עבירות? כל עבירה שייכת רק במימד של היחידים, לא של הכלל, לכן מה שאתה אומר לא יכול להיות נכון. "האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך" (אורות ישראל ד', ג')

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.