"בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .
אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר. לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום."
ברכות קריאת שמע יש להם אופי מיוחד. מצד אחד הם ברכת המצוות, כי בפשטות יש חיוב לברך על מצות קריאת שמע. מצד שני הם נתקנו כברכות שבח על סדר התפילה, מכיוון שקריאת שמע עצמה היא חלק מהתפילה.
נתמקד בברכה אחת והיא ברכת אהבה רבה או אהבת עולם לפי נוסח הספרדים. הגמרא אומרת (ברכות יא ע"ב) שברכת אהבה רבה בבוקר היא יכולה בדיעבד להיות במקום ברכת התורה: "א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה". מסביר רש"י: "שכבר נפטר באהבה רבה - שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך".
השאלה היא שבברכת אהבה רבה אנחנו לא מברכים את ה' על התורה אלא על זה שה' בוחר בנו באהבה, לכן איך זה יכול לפטור את ברכת התורה שלא רק כוללת בקשות להשגת תורה, אלא יש בה הודאה ושבח ל-ה' שנתן לנו תורתו?
אולי ניתן להגיד שיסוד ברכת התורה הוא השבח 'אשר בחר בנו מכל העמים'. החלק של 'נתן לנו את תורתו' הוא רק מדגיש כמה אנחנו מיוחדים שעד כדי כך ה' בחר בנו ואהב אותנו, עד שהוא נתן לנו כלי חמדה התורה הקדושה. לכן בברכת אהבה רבה אנחנו כן מודים ל-ה' על אותו יסוד בברכת התורה, על זה ש-ה' בחר בנו באהבה.
אשמח לשמוע תשובות אחרות לשאלה.
