שכותבים להן ככה בפורום🙂

שמתי לב לנקודה מעניינת. ברכות התורה מדברות על האינטראקציה של ה' איתנו דרך התורה, ולא על התורה בפני עצמה, "המלמד תורה לעמו ישראל", "נותן התורה".

אפשר ללמוד את התורה כתיאוריה חכמה, אבל להיות מנותקים מנותן התורה ומעצמנו. עיקר לימוד התורה צריך להיות כשהקב"ה בתמונה, בהכרה שהתורה היא מתנה ממנו, ואמורה לבוא לידי ביטוי בכל הרבדים של האדם.

העניין הזה בא לידי ביטוי גם בברכת אהבה רבה, מבקשים ומתפללים לקב"ה על לימוד תורה באופן של חיבור פנימי לה'.

איך מיישבים אותו עם איכה רבה: הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו? העסיק אותי לפני כמה שבועות. מעניין לשמוע רעיונות.

שהסיבה שזה עדיף משום שהמאור שבה מחזירם למוטב. כלומר זה לא טוב, אבל בשביל התכלית הגדולה.. שווה תקופה שהיא ככה חצי קלאץ'.

לפי זה אפשר לבאר ש.. לפחות עם דרכו של המהרל - בבית שני זה הפך לתופעה של לכתחילה. לא של תקופת מעבר אלא כך זה אמור להיות.

זה ממש ברובד הבסיסי, וגם לא התעמקתי כי אני עייף עכשיו. אבל ככה נשמע לי כרגע בפשטות, אבל צריך להסתכל שוב במהרל. לילה טוב

מכך בירושלמי חגיגה (א, ז) שזה המקור של האיכה רבתי. ניתן לפרש שזה בעצם שתי גישות שונות.

רק בבבלי זה לא מסתדר, כי בעצם הירושלמי אומר שהלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, זאת הגישה של מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.

הבעיה בבבלי שרב יהודה אמר רב אומר בכל הש"ס בבלי הדרכה מתוך לשמה יבוא לשמה, ובבבלי (נדרים פא ע"א ובבא מציעא פה ע"ב) הוא אומר את היסוד שלא ברכו בתורה תחילה. עוד יותר מתחדדת הקושיא לפי הסבר רבינו יונה שמוזכר בר"ן שבגלל שלא עסקו לשמה ולכן לא ברכו בתורה תחילה.

אז לעסוק בתורה לא לשמה, או שהלא לשמה גורם לגלות?

היה אפשר לבוא ולתרץ את החילוקים הידועים בראשונים בסוגיא לא לשמה. למשל, לא לשמה זה ניטרלי, ופה זה לקנטר. אבל לא כתוב שהם עסקו בתורה לקנטר, כתוב שלא ברכו בתורה תחילה.

לכן נראה לי החילוק ברור, שבאמת אצל העמך והמתחילים ללמוד ההדרכה היא מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ויש סיכוי שהבבלי אפילו יסכים עם הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי השאור/המאור שבה כל כך חזק יחזיר אותו למוטב, אם כוונתו לא לקנטר.

אבל אצל תלמידי חכמים, הם צריכים להיות במדרגה של קשר חזק עם ה' ודבקות בו ואם זה לא כך זאת בעיה גדולה מאוד, ואז קורה ההיפך כמו שהתוס' אומר בסוטה (כב ע"ב ד"ה לעולם): "אינו עוסק בתורה כדי לקיים לא מאהבה ולא מיראה אלא להוסיף על חטאתו פשע שעתה שגגות נעשו לו זדונות שאע"פ שידע שעובר לא מנע מכל תאות לבו כדמפרש התם (ברכות יז.) תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ובועט באביו ובאמו וברבו או במי שגדול הימנו שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה."

ולכן אותם תלמידי חכמים גורמים לגלות כי הם גורמים למיאוס של התורה כדברי הירושלמי והאיכה רבתי וכדברי הנביא עמוס: "על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם".

אבל יש שם:

"ותלמדם חוקי חיים, כן תחננו ותלמדנו"

"ותן בליבנו להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך והאר עינינו בתורתך"

זה בדיוק בקשה מנותן התורה שיסייע לנו ללמוד ושהיא תוביל אותנו ליעדים הנכונים, כאשר ברכת התורה אמורה להיות ברכה כמו ברכת הנהנין ולכן ברור למה זה נחשב.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל