כל החומרי תפיחה של היום זה כל מיני 'אי'יים. לא בטוח שזה בעייתי.

אם השאלה היא מה עדיף, אז אולי לחם אחיד, קצת פחות גרוע. כמובן שעדיף קמח מלא באמת.

לחם של נאצים. איכס. 🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮🤮 

יש את השם המדעי של החומר, ואת השם המקובל, לפעמים אין שם מקובל והדרך היחידה להתייחס אליו זה לקרוא לו בשם המדעי שלו. זה לא אומר שיש משהו מזיק בחומרים האלו רק מעצם העובדה שיש להם שם מדעי. גם בננה יש Eאים מסויימים. אני בטוחה שאם תסתכל ברשימת הרכיבים של הלחמניות מהמאפייה, כנראה שיש להם פחות או יותר את אותן החומרים. 

בסך הכל מדובר בחומרים משמרים מעכבי חמצון ומתחלבים, זה כתוב שם במפורש. שוב, זה שאין שם עברי למסוות החומציות E330 לא אומר שיש בו משהו מזיק.

מספר E – ויקיפדיה

מאחורי כותרת כמו "חומרי טעם וריח" יכול לעמוד תבלין ויכול לעמוד חומר כימי מהונדס.

אי אפשר לדעת. כנ"ל עם כל הeים האלו

גם חומרים שנוצרו בצורה מלאכותית, עצם שהם נוצרו בצורה מלאכותית לא אומר שום דבר על האם הם מזיקים לגוף או לא.

מי שבאמת רוצה לדעת מה כל חומר עושה יצטרך לבדוק בעצמו (בדרך כלל חיפוש בגוגל מספיק)

לשלול מוצרים רק כי הם מכילים חומרים מושגים שכרגע אתה לא מבין אותם זה בהחלט לא הגיוני.

עברתי על רשימת הרכיבים שהפותח הביא בשביל לחפש הסברים מה הם והאם הם מזיקים

חומרים משמרים 

   סידן פרופיוני E282

E202 אשלגן סורבט

מתחלבים

E481 נתרן סטיריול-2-לקטילאט

E471 גלציריל מונוצטיראט, גליצריל דיצטיראט (לא הצלחתי למצוא עליו מידע)

מווסת חומציות E330- חומצה ציטרית

חומר מעכב חמצון E300 חומצה אסקורבית (ויטמין C)

אפשר לדבר על הנושא עצמו וזהו.

יש הבדל בין "מובן" ל"נכון"

אפשר לדבר בשגיאות, כמו לומר "אני יגיד", ולמרות שאפשר להבין למה אתה מתכוון, זאת עדיין טעות לדבר ככה.

למרות שידעת טוב מאוד על מה אני מדבר היית חייבת ללמד אותי כימיה (בדברים שאני מעריך שיודע מאז שאת ילדה).

אז אל תדברי איתי על פסים אישיים.

אבל בסדר, אין לי כוונה להגיב לך יותר. 

כמו שהיא אמרה, גם מהונדס זה לא דבר שלילי בהכרח

התגובות שלך מסבות לי עונג רב. אפילו שיכול להיות שההתנהגות שלך היא רק פרסונה אינטרנטית

💐

מת על חבורת הצבועים כאן. 

כלומר זה מיספור אירופאי לכל מיני חומרים. זה בכלל לא קשור לתעשיית המטבח. כלומר, המיספור הזה הוא רק בתעשיית המזון, אבל הוא כללי ממש. כמה דוגמאות אמיתיות:

E174 כסף

E175 זהב

E948 חמצן

ו.. אפילו יש שם אחלה חומרים!! E100 הוא צבע מאכל טבעי שמיוצר מכורכום. כולה כורכום ויש לו שם ככ מפחיד כמו E100

ברשימה שם יש גם חומרים שנאסרו לשימוש במאכלים משום שהם מסרטנים וכיוצב

עריכה:
אני רואה עכשיו שקישרת לויקיפדיה. משם לקחתי את כל הדוגמאות הנ"ל. ידעתי שיש שם חומרים סבבה. אבל אני לא זוכר את המספרים בע"פ

להציג את זה כל כך תמים.

אין מושג מי כתב, על מה הוא הסתמך, מה הוא מבין וכו'? למה שאסמוך על משהו סתמי שמסתובב במייל\וואטסאפ.

אגב, גם לחומרא. אולי משהו שכתוב שבסדר בכלל מסרטן? וההיפך?

וזה בלי להכנס שלהוכיח שמשהו מסרטן זה כמעט בלתי אפשרי, מקסימום למצוא קשר בתחלואה. 

E300 הוא וויטמין C, 

E375 הוא ויטמין B3

E642 הוא ליזין שהיא אחת מחומצות האמינו החיוניות לבני אדם.

וכמובן יש הרבה דוגמאות אחרות. 

גם הרשימה הזאת מציינת שטרטרזין מסרטן, כשבפועל הוא בעיקר מעורר תגובה אלרגית חריפה. שזה בהחלט רע ומסכן חיים, אבל לא לכל אחד.

והיא עוצרת במספר 450, כשיש אלף חומרים בשיטת הקטלוג הזאת, כמובן שלא כולם תוספי מזון, אבל עדיין יש הרבה תוספי מזון שלא נכללו ברשימה.

עברתי על הרשימה של וויקיפדיה

לא קראתי אותו עדיין, פשוט אני מכיר מהעבר בנושא

ויפציצו אותך במאמרים ונתונים.

טוב שזה לא נושא הלכתי- אמוני.

השפעה של חומר מסויים תלויה מאוד במינון שלו. חלק מהחומרים האלו מיוצרים באופן טבעי בגוף שלנו. לכל חומר יש כמות מומלצת לאדם (שגם כן תלויה במין בגיל ובמשקל של כל אדם).

למשל אחד החומרים שנמצאים בלחם הזה של הפותח הוא E202: אשלגן סורבט.

אני מעתיקה מוויקיפדיה את הנתונים לגבי רמת הסכנת של החומר הזה:

הוא משמש לשימור מזון ונועד למניעת או האטת שינויים בצבע ובטעם של מזון. החומר המשמר פועל כנגד עובש ושמרים, והשימוש בו נפוץ במוצרי מזון שונים – כגון גבינות, חמוצים, פירות מיובשים, יין ומוצרים לטיפוח אישי.

החומר גורם לגירוי עור, העיניים ודרכי הנשימה. לצד מחקרים המלמדים כי החומר בטוח לשימוש על סמך ניסיון ארוך טווח, מחקרים במעבדה הראו כי החומר הוא רעיל ומוטגני (כלומר יוצר מוטציות) לתאי דם אנושיים. אשלגן סורבט נמצא כרעיל לדנ"א אנושי בתאים לימפוציטיים (תאים ממערכת החיסון) פריפריאליים, ועל כן נמצא כי הוא משפיע לרעה על מערכת זו. החומר לעיתים קרובות משולב עם חומצה אסקורבית ומלחי ברזל, שילוב שגם הוא מוטגני לדנ"א.

במפגש של ארגון המזון והחקלאות העריכו כי הכמות המומלצת לצריכה של אשלגן סורבט לאדם היא 0.025%-0.1%. לפיכך שיערו כי הצריכה היומית המקובלת היא 12.5 מ"ג / קילוגרם, או 875 מ"ג ליום עבור מבוגר ממוצע (שמשקלו לערך 70 קילוגרם). הנתונים הסתמכו על סכום של הכמות המומלצת של חומצה סורבית עם סידן ועם אשלגן סורבט (מחושבים כחומצה סורבית). DSD‏ (Dangerous Substances Directive) סימן את החומר כמסוכן.

למרות הסכנות של החומר הזה, בכמות מינימאלית הוא בטוח לצריכה, כי הרי אף אחד לא אוכל אותו בכמויות גדולות או מזריק אותו למחזור הדם לא מעוכל, כמו שעשו בניסויים האלו.

יש ברשימה חומרים שהם בהחלט מסרטנים, ולכן הם אסורים לשימוש ברוב המדינות המפותחות. אפשר לבדוק בדיוק מה מכון התקנים הישראלי מתיר לשימוש ומה לא. אני חושבת שלהבין מה השימוש של החומר במוצר אוטומטית מוריד הרבה מהפחד מ"החומרים הכימיים המהונדסים" שאנשים חוששים מהם.

אלה הכי טבעיים שיש, בלי שום חומרים מעובדים.

זאת בסך הכל שיטת קטלוג לחומרים. אין משהו רע באופן מהותי בחומר מסויים רק כי יש לו מספר E.

את האמת, אני מעדיפה שיהיה בלחם שלי מעכב חמצון וחומר משמר, ומאשר לאכול לאכול לחם שמתקלקל אחרי יום וחצי.

פשוט שומרים במקפיא…  

חומר משמר נועד בדיוק כדי לגרום לאוכל לא להתקלקל ולהיות רעיל. זאת בדיוק הסיבה למה ירקות אורגניים יקרים יותר ומלאים בהרבה יותר חרקים- לחומרים האלו יש תפקיד וזה לא הגיוני לשלול אותם בלי להבין אותו.

(ופיתות מהמקפיא הן מגעילות )

אתה חושב שהחברות המרושעות מכניסות חומרים מזיקים למוצרים שלהם סתם כדי שיוכלו לסלסל את השפם המרושע שלהם בהנאה מול כל הלקוחות שמורעלים מהם? ברצינות?

חומר משמר נועד למנוע מהמזון להתקלקל, כל הנזקים האפשריים שלו ושל כל החומרים הידועים (כולל דברים כמו כל הצורות האפשריות של וויטמין C) כתוספי מזון נחקרים וכל הזמן וטובי הרופאים והמדענים ברשויות של כל מדינה ומדינה וגם של החברות עצמן דואגים למנוע כל נזק אפשרי. במציאות, הדבר האחרון שכל חברה רוצה זה להיתפס עם חומרים מזיקים במוצרים שלה. מה גם שאין להם סיבה להוסיף חומרים סתם לכיף, כל מה שהם מכניסים משמש מטרה מסוימת.

בדיוק בשביל זה נוצרה מערכת הקטלוג של מספר E, כדי לקטלג ולפקח על כל תוספי המזון. חובה לציין את כל החומרים שנמצאים בכל מוצר על האריזה, וציבור יכול לבדוק בדיוק מה הם החומרים האלו, מה המטרה והתועלת בהם. תוספי מזון שנתגלו כמסוכנים אסורים לשימוש ברוב המדינות המפותחות.

אבל כן, מכניסים חומרים שלא ראויים למאכל ומזיקים לגוף מסיבות תעשייתיות וכלכליות. מה לא ברור? זה לא ידוע ש"הכסף יענה את הכל"?

כןכן, אפילו ארגוני הבריאות וחברות התרופות דואגות יותר לאינטרסים כלכליים שלהם מאשר לבריאותנו. יש רופאים כשלעצמם עם כוונות טובות, אבל האלה שבהכי גבוה, אלה שקשורים להכל והכל תחת שליטתם (הון-שלטון) הם אלה שהמטרה שלהם היא רק איך עוד לעשות כסף בסוף. 

אפילו מעבר לפיקוח שלהם (שבהחלט מונע מהאינטרס הכלכלי לא לחטוף תביעה ולא לפגוע בשם שלהם שיפגע במכירות המוצר) יש פיקוח של הרשויות בכל מדינה ומדינה שבה המוצר נמכר, הFDA באמריקה, הוועדה הרלוונטית באיחוד האירופי באירופה (שהמציא את שיטת קטלוג מספר E שמשתמשים בה בכל העולם) ומשרדי הבריאות בבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, ישראל, וכל מדינה מערבית מפותחת אחרת.

לרשויות האלו יש אינטרס מובהק לחשוף מוצרים שמזיקים לציבור, ומאחר והרבה חברות מוכרות לקהל בין לאומי המוצרים האלו עוברים בדיקה של כמה וכמה רשויות שונות בכל מדינה וצריכות לעמוד בסטנדרטים של כולם.

אתם נשמעים כמו מתנגדי חיסונים. "הם רוצים רק כסף" לא אומר שהם רשעים מהסרטים שרק רוצים לפגוע באנשים וזה איכשהו מניב להם כסף. זה חוסר פשוט הבנה מוחלט בקפיטליזם. איך בדיוק החברה המרושעת מרוויחה כסף בעצם זה שהיא תוקעת חומר מזיק במוצר שלה? נניח שהם סופר מתוחכמים ורשעים ואף אחד לא תופס אותם. מה עוזר להם לקנות את החומר הנורא ולהכניס לייצור של כל מוצר ומוצר? איך זה עוזר להם מבחינה כלכלית? אין להם שום סיבה להכניס חומר בלי מטרה מוגדרת. חומרים משמרים מונעים מהפיתה להתקלקל, חומרים מתחלבים מחברים בין חומרים שאין להם זיקה משותפת, ולאחר החיבור מונעים מהם להיפרד- כלומר מחזקים את הבצק. יש הרבה הסברים ודוגמאות אחרות, הכל נמצא באינטרנט ואפשר לקבל הבנה בסיסית בנושא אפילו בלי לקרוא מאמרים אקדמיים ארוכים. פשוט צריך להפסיק עם הפחד הלא רציונלי ממה שנקרא חומר לא טבעי\ כימי (שוב, כמיה היא המדע של כל החומרים הקיימים, כל החומרים בעולם הם חומרים כימיים) או ממספר E.

אבל ממש לא מבינה את השאלות שלך

למה אנשים קונים סוכריות, ממתקים ודבריםלא בריאים? כי טעים

למה קונים לחם עם חומרים משמרים? לא כי בריא, אלא כי קל וזול ומהיר ונשמר הרבה.

למה קונים סיגריות? כי מכורים.

ולא כל החומרים נועדו לשימור והגנה מקלקול או מזיהום, חלק נועדו כדי לתת תחושה רכה, וחלק כדי לתת מראה מסויים וכו

יכול להיות שתוקעים חומרים מזיקים ולמרות זאת הציבור יעדיף להמשיך לקנות, מה הבעיה?

מה שדיברתי עליו זה  פיקוח לגבי חומרים בעלי נזק כזה. ברור שיש הרבה תוספי מזון שהם משפרי טעם וצבעי מאכל, ובהחלט לא הייתי ממליצה לאף אחד לבסס את התזונה שלו על קוקה קולה ופיצות קפואות, אבל מכאן ועד לומר שאף אחד לא יודע מה שמים בחומרים המשמרים ושהכל מזיק ונורא ותמיד חייבים להעדיף "חומרים טבעיים"? זה כבר ממש לא טיעון רנציונאלי.

המטרה שלהם זה שהחומרים יישמרו

אבל הם מכניסים בשביל זה גם חומרים לא בריאים

כי יותר משתלם להם כספית, כי זה יותר זול או כי ככה הם יכולים לייצר בכמויות ועוד שיקולים עסקיים כאלה

יש הבדל גדול בין חומר מסרטן, חומר בעל ערך קלורי גבוהה, ומשפר טעם.

החברות ה"מרושעות" בהחלט מכניסות משפרי טעם וצבע כי הן באמת רוצות שתקנה את המוצר שלהן, לא אמרתי שלא. אבל שוב, הן לא מסוגלות להכניס חומרים באמת מסוכנים,  וזה גם בכלל לא משתלם להן.

חומרים מסרטנים לא יכנסו למזון במדינות מפותחות. חומרים משמינים? כנראה שכן, אבל זאת באמת האחריות של הצרכן לתכנן מה הוא אוכל וכמה. בקיצור, לא יקרה לפותח נזק גדול אם הוא יאכל את הפיתות האלו בכמות הגיונית.

שלי, זה אומר שנגמר לך מה לומר.

זה לא בוער בי יותר משזה בוער מכל אדם אחר, פשוט קראתי את התגובות שלהם וחיפשתי קצת באינטרנט את המידע הרלוונטי.

כתבתי חומרים שלא ראויים למאכל

לא מדברת על חומרים משמינים

אני לא יודעת למה את קוראת חומרים "שבאמת מזיקים" ברור שלא מתים מצריכה חד פעמית כי הגוף יודע להתמודד עם רעל בכמות מעטה אבל בטווח הרחוק זה פוגע 

יש כל מיני חומצות וכימיקלים למיניהם שפוגעים בגוף ובפעילות שלו (מבעיות בכבד ובמעיים ועד לבעיות התנהגות. כולל חומרים מסרטנים והתפתחות אלרגיות)

בקיצור יש ויש

בלחמניות יש גם שומנים. מקווה שזה עזר

אבל זה עדיף על חומר משמר או פרופילן גליקול וכדו׳

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז