"מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג)."ימי חייך" — הימים; "כל ימי חייך" — הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה; "כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח."
מרצף המשניות משמע שהזכרת יציאת מצרים זה חלק ממצות קריאת שמע.
לכן אנחנו היום אומרים פרשת ציצית שיש בה הזכרת יציאת מצרים כחלק מקריאת שמע, מלבד הסיבות האחרות בגמרא. זאת הסיבה שהרמב"ם לא מונה את מצוות הזכרת יציאת מצרים בפני עצמה, כי זה חלק ממצות קריאת שמע.
הדברה הראשונה זה: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". היסוד לקבלת עול מלכות שמים זאת הידיעה שהוא הוציא אותנו ממצרים.
קודם כל שאנחנו משועבדים ל-ה' כדברי רש"י על הפסוק: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - "כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי".
דבר שני יציאת מצרים לימד אותנו יסודות האמונה כדברי הרמב"ן: "ואמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי הוצאתם משם תורה על המציאות ועל החפץ כי בידיעה ובהשגחה ממנו יצאנו משם וגם תורה על החדוש כי עם קדמות העולם לא ישתנה דבר מטבעו ותורה על היכולת והיכולת תורה על הייחוד".
דבר שלישי חלק מקבלת עול מלכות שמים זה לדעת ש-ה' שולט על הכאוס בעולם והוא יגאל אותנו בסוף כדברי הסמ"ק: "כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ד' אלקיכם, ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב: 'ושב וקבצך מכל העמים' (דברים ל, ג)".
זכירת יציאת מצרים זה היסוד להמון מצוות בתורה, בגלל שזה מאורע מכונן.
קרו עוד המון נסים במהלך ההיסטוריה, למה דווקא יציאת מצרים עומדת במרכז?
אפשר להגיד כרמב"ן לעיל שניסי יציאת מצרים גילו לנו את כלל יסודות האמונה.
אמנם, אפשר להגיד שזה לא קשור לנסים שקרו, אלא עצם זה שאז ה' לקח אותנו להיות עבדים שלו, זה האירוע המכונן.
