עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ל' באב תשפ"ג 18:35
ם אני. למשל לחתם סופר. היה ממש כמו רבי עקיבא של דורו במסירות לדרישת התורה ואותיותיה והיצירתיות שלו.
סבא רבה שלי למד בישיבת פרשבורג ושימש וקיבל סמיכה מנינו ר' עקיבא סופר, שאחרי שר' עקיבא סופר עלה לארץ היה מקורב לרב קוק.
אוסיף חידוש נפלא של החתם סופר על הפרשה שדורש אותיות בתורה ועם מסר מדהים שמראה את הדרכתו בעבודתו ה' וזה יהיה לרפואת סבתא שלי (הבת של סבא רבא שלי לעיל) שהיא כעת בבית חולים:
"לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ו
ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו י"ל דרך רמז ירמי' הנביא אמר ליהוקים מלך יהודה אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו ובמצודות שם וז"ל יתכן שהי' יהוקים מסגף עצמו במאכל ומשתה ועשה הרע בחשבו שהסגוף יכפר על רעתו ועל זה אמר הלא אביך מתענג וכו' והנה כתיב עקב ענוה יראת ה' שכל מי שהוא עניו נקל לו מאוד להיות ירא ה' ואין צריך להכניע גופו בתענית וסגופים וזה לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל היינו שלא יהא צריך מתיבת המצוה להסיר ימין ושמאל ההי' שבראש תיבת המצוה שהיא מימין וההי' בסוף התיבה שהיא מן השמאל ונשאר צום לא יהא צריך לצום רק אוכל ושותה וטוב לו בעבודת השי"ת וק"ל".
זאת אומרת שהחתם סופר אומר שאם יש לך ענוה הוא לא צריך סיגופים כדי להגיע ליראת ה'. הסברא שעומדת מאחורי דבריו שסיגופים נועדו לשבור את לבו של האדם, אבל הענוה היא עולה על כולנה לשבור את הלב ולקרבו ליראת ה' ודבקות בו, וכדברי
הגמרא בסנהדרין מג ע"ב: "ואריב"ל בזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולן שנאמר
(תהלים נא, יט) זבחי אלהים רוח נשברה"