הבעיה העיקרית בכל הסכסוך הזה כבר מההתחלה אלו הערבים עצמם. כל מה שישראל עושה בסוף יגרור תגובה שלילית מהם, ו"שלילית" אצלם אומר לרצוח אזרחים חפים מפשע.
ואז מתחילים לנתח מה ישראל עשתה לא בסדר. "הם כבושים ומדוכאים" "הם יותר משולבים" "לא משולבים מספיק" "זה לא הוגן" "כן הוגן" "אם לא נשלב אותם הם יעשו פיגועים" "אם כן נשלב אותם הם יעשו פיגועים" וכו'. יש כל כך הרבה דעות ורעיונות לגבי מה צריך לעשות מצד היהודים, אפילו אצל אנשים בעלי חשיבה יותר דוגמטית.
אבל הבעיה האמיתית היא שאין להם שום אלטרנטיבה פוליטית או הנהגה שבפירוש בעד להכיר בישראל כמדינה לגיטימית שיש לה מרות על השטח הזה. חלק גדול מהם חיים ככה בפועל, עובדים בסופרים ובמרפאות (אגב, הרופאים המשכלים, אפילו כאלו שלמדו במדינות נחשלות, הם מיעוט אצל הערבים, הרוב אנאלפביתיים כמעט מוחלטים) אבל ברוב המקרים האלו לאדם הספציפי אין סיבה לפגוע במישהו אבל אין לו שום נאמנות לישראל- וזה במקרה הטוב.
הערבים עם גישה חיובית לישראל מעטים מאוד מאוד, ורובם לא יודו בכך מחשש שמישהו מהחמולה שלהם "יסכים שלא להסכים" איתם.
ככה יוצא שרוב האוכלוסיה הערבית היא לא משכילה, נחשפת כמעט באופן בלעדי לאידאולוגיה אחת, ואין להם שום אלטרנטיבות פוליטיות. כל מה שישראל תעשה תגרור פיגועים, כי אין לערבים, בתור גוש אידאולוגי, שום קונצפט של אפשרות אחרת בסכסוך הזה.
אבל ליהודים יש הרבה אפשרויות, פתרונות ונרטיבים. ואנחנו מתווכחים בנינו מה האפשרות הכי טובה כשבפועל אנחנו מדברים מאחורי הגב של צד שבכלל לא מעוניין בפתרון, לא פשרה, לא טרנספר, לא מדינה שאין בסמכותה לזרוק את כל היהודים לים, ולא כלום.