שוב אני כאן עם אותו סרט בהמשכיםדבר מה

אז למי שזוכרת ולמי שלא כתבתי פה בעבר שגיליתי שבעלי צופה בפורנו, הייתי בהריון נכנסתי למועקה עצומה מאד בעקבות המקרה ממש עד רגע הלידה.

קמתי בבוקר ללידה ובמהלכה התינוק שלי נפטר בנסיבות טראגיות, המועקה העצומה של משמעות הנפש על הגוף, של התחושות שאמרתי לו לפני הלידה שאם הייתי יודעת שזה הבנזוג שלי לא הייתי בכלל נכנסת להריון.

כמובן שהצער עמוק בצורה שקשה לתאר, איבדתי ילד ואני חיה את זה דקה דקה.

תקופה ארוכה היה נראה שבעלי הבין את המשמעות של המעשים שלו על הנפש שלי, התחרט ואמר שזה מזעזע ורואה זאת כבגידה(בהתחלה טען בכל תוקף שאין קשר בין בגידה לבין צפיה).

הוא ממש נשבע לי שלא יחזור לראות בשנית.

בשבוע שעבר רבנו ואמרתי לו שמבחינתי אפשר להתגרש,

עכשיו אל תשפטו אותי אבל נכנסתי דרך תוכנה שיש לי להיסטוריית הגלישה שלו כדי לראות אם הוא נאמן להבטחות.

ומה ראיתי?? כמובן חיפוש פורנו על כל צורותיו.

לטענתו שוב, לא הצליח להכנס כי יש חסימה במכשיר ואין לו שום זכרון מזה.

אני לא מאמינה לזה כמובן.

מרגישה שאני חיה בסרט עם אדם שקרן ומניפולטיבי, אציין שכלפי חוץ הוא הבעל המושלם, זה שתמיד לצידי ומתאבד עלי שיהיה לי טוב.

אבל אני לא צריכה שום עזרה ממנו, אני רק צריכה שמישהו ישמור לי על הנפש ולא ישחק בי.

הפעם קיבלתי את הצפיה שלו בצורה יותר רגועה, אני לא

 בהריון אני מרגישה שיש לי יכולת לשלוט על החיים שלי.

הודעתי לו שמתגרשים.

למה? כי אין לי מסוגלות לחיות עם אדם לא אמין.

אין לי מסוגלות לחיות עם אדם שרואה אלימות מינית.

אין לי מסוגלות לחיות עם אדם שכולם אומרים לי וואי איזה צדיק, איך זכית ואני מרגישה שבא לי להקיא ממנו.

הוא פוגע לי בבטחון העצמי, בדימוי גוף, בחלומות שתכננתי להגשים והוא היה צריך לעזור לי עם הילדים.

כרגע כנראה אבטל הכל.

אני אזכיר שהפעם האחרונה שידוע לי שצפה היתה לפני 9 חודשים וכעת.

אם יגידו לי שככה כל הגברים עם סמארטפון אולי אאלץ להשלים עם חיי המרים.

כרגע לא מאמינה שבתים שלמים מתנהלים באופן הזה.

זה עלה לי בחיים של ילד, זה עלה לי במחיר נפשי גבוה מאד.

תודה למי שקראה 

זוכרת אותך, וחשבתי עליך הרבה מאזכמהה ליותר

דבר ראשון חיבוק גדול! כמה עברת. 😥 לא מסוגלת אפילו לדמיין.

 

דבר שני ההודעה שלך ממש כואבת לי. 

להיכנס להיסטורית גלישה - זה בעיני מעשה ממש פוגע. זה שמתחתנים עם מישהו,לא נותן לבן הזוג זכות ל"השגיח", לישלוט, ולקחת קרדיט על החיים הרוחניים  ועל הנפילות של השני.

כתבת - "כלפי חוץ הוא הבעל המושלם" והמישפט הזה גם ממש הכאיב לי. בגלל נפילה שלו בתחום שקשה לו בו, את הופכת את כל מה שטוב בו להצגה? לדברים שהם כלפי חוץ? בעיניך, הנפילה שלו גורמת לו להיות כולו שקרן ומניפולטיבי, וכל מה שטוב בו הופך לחלק מהצגה ומניפולטיביות?

 

אין אדם מושלם. ואני בטוחה שגם את לא מושלמת. אני בטוחה שגם לך יש את התחומים שבהם את נופלת. שבהם את אפילו לא נופלת לבד, אלא גם פוגעת בבן זוג בכל מיני דרכים.

 

ולסיום, לגבי מה שכתבת שאם יגידו לך שכל הגברים ככה, אז תשלימי עם זה - 

אז ברור שלא, לא כל הגברים נופלים בדיוק בתחום הזה. כי לכל אדם יש יצר הרע שונה ומידות שונות.

אבל ברור שכל הבתים מתנהלים בצורה שלכל אחד מבני הזוג יש נפילות גדולות בכל מיני תחומים רוחניים או של יחס אחד כלפי השני. 

לאחד הנפילות יהיו בתחום של צפיה בכל מיני תכנים, לשיני זה יהיה מידת כעס גדולה שתפגע באישה ותעכיר את האוירה בבית, יכול להיות גם קמצנות וכו, איש איש לפי יצרו.

 

וכמובן שזכותך להחליט שזה ספציפית משהו שאת לא מוכנה לחיות איתו ולהחליט להתגרש. 

זה לא אמור להיות מושפע מתגובות בפורום. אלא רק לנקודת מבט שלך, ולמסוגלות שלך לחיות עם זה.

ואני חושבת שגם הוא מהצד שלו צריך לחשוב אם הוא מסוגל להמשיך לחיות בצורה כזאת, כשהוא יודע שהנפילות הרוחניות שלו, גורמות לאישתו ליראות בו רק רע.

אבל אני חושבת שלמען ההגינות את חייבת להחליט - ואם את באמת רוצה להתגרש, אז לעשות את הצעד הזה ולהיפרד, ואם לא אז לא להעלות יותר את האפשרות הזאת.

זה נישמע לי ממש ממש קשה לחיות בצורה כזאת שעל כל נפילה רוחנית, הבן זוג מאיים בגירושין.

זה יוצר חוסר יציבות בקשר. אני אישית לא הייתי מסוגלת להמשיך עם בן זוג שמאיים בגירושין על כל נפילה רוחנית שלי שלו תהיה לרוחו.

אז או שמיתגרשים. או שלא. 

הפער הוא בהגדרה שלך לעומת שלידבר מה

את רואה את המצב כנפילה, אני רואה את המצב כבגידה.

יש המון תכונות אופי ומצבים שצריך להתמודד בזוגיות אבל יש מצב שהוא אמון, יושר ולדעתי בלעדיו אין הרבה לאן להתקדם.

שוב, יש הרבה דברים שאני סלחנית כלפיהם אבל פורנו מוביל לזלזול עמוק ברבדים שקשה לי אפילו להסביר.

ועובדה, אני הצפתי פה לפני הלידה שהמקרה גרם לי לחוסר כח ללדת.

זה שואב ממני משהו שאין לי יכולת להתמודד איתו.

אז למה לא להתגרש באמת?כמהה ליותר

מה מחזיק אותך בקשר איתו?

הילדים קודם כלדבר מה
ואני באמת מפחדת שאולי אני חיה בסרט שגברים לא רואים ופתאום אני אגלה שכולם רואים ואבין שזה המצב.
רימון לא עזר?אחת פשוטה
הוא טוען שזה חסם אותו. אני חושבת שהוא כן צפה.דבר מה

קל לפתוח חסימה.

אגב, הוא התקין מעצמו תוכנה כזו עוד הרבה לפני המקרים האחרונים.

ונניח שתראי שכולם ככהכמהה ליותר

אז זה מה שיתן לך כח להתמודד עם המצב הזה?

ולהפסיק לזלזל בו ולהיגעל ממנו?

 

אם כן, אז אולי באמת יש על מה לעבוד.

כי מההודעה הראשונה שלך היה נישמע שאת ממש לא מוסגלת לחיות עם מצב כזה. 

כן, אני אבין דברים שכנראה אני לא מבינה כרגעדבר מה

אני פעם ראשונה נחשפתי לדבר הזה ממנו.

לא ידעתי שאשכרה מישהו נורמלי צופה בזה.

זה סמים מבחינתי

אם תקראי מחקריםאחת פשוטה
אז כן. מעל 90% מהגברים צפו או צופים.. (ואני מקטינה את האחוזים)
המחקרים ברובם מבוצעים בארה"בדבר מה

שם נורמות של שמירת עיניים וכו לא קיימות.

המחקר מעניין אם היה מדובר בדתיים.

לא.. זה מחקרים שנעשו בישראל על כל האוכלוסיותאחת פשוטה
שמעתי פודקאסט עם מיכל פרינס על הנושא, וגם פעם הייתי בהרצאה של אחד מוכר ששכחתי את שמו שגם אמר כך.
תוכלי לשלוח לי?דבר מה
מה זה משנה מה המחקרים אומרים???מקרמה

אם זה 20% או 90%???


 

אם יש בכוחכם להתגבר על המשבר הזה כי 90% מהגברים צופים בפורנו

אז צריך להיות לכם כח להתגבר על המשבר הזה כי אתם נשואים ואוהבים!


 

למה שקורה בחוץ אין משמעות.

זה לא נשנה מה סליח לכולם, זה משנה האם לכם זה סליח

בעיני את טועהדבר מה

כשיש הבנה שבעיה היא נפוצה היכולת להכיל אותה שונה, היכולת לטפל בה שונה.

עובדה שמישהו חקר כמה נחשפים... יש לזה משמעות

בסופו של דבר העבודה היא בעיקר פנימיתמקרמה

כל אחד צריך לעשות חשבון נפש ועבודה פנימית עם עצמו למה הוא מסוגל ומה לא.


זוגיות היא בין שני אנשים

השוואות לעולם לא יקדמו אותם לשום מקום

זה לא נכון מה שאת אומרתדבר מה

יש נורמות חברתיות שקיימות או נשללות בזוגיות.

לדוגמא, אלימות במשפחה.

אם מישהי היתה מספרת שהיא אישה מוכה כולם היו אומרים לה לברוח ומספרים לה שזה מחוץ לטאבו בזוגיות.

אם מישהי חיה עם בעל שבוגד עם קולגה גם לרוב יגידו לה לצאת מזוגיות כזו.

פורנו זה שטח אפור, הוא מתורגם לרוב האנשים כמשהו פחות חמור.

אם יגידו לי ש90% מהבתים הדתיים מתנהלים כשהבעל צופה בפורנו אחת לחצי שנה ובכל זאת המציאות בבית נורמלית אז כנראה שצפיה בפורנו לא משפיעה על הזוגיות באופן שאני מאמינה שהיא פוגעת.

כנראה שהפרשנות שלי לפגיעה בי היא מוטעית.

מבחינתי לצפות באישה ערומה אחרת כשכל הזמן הוא אומר לי שאני הכי יפה בעיני וכו זה רמאות.

אני מקווה שאת כשירה להכיל,קופצת

אבל בלי מחקרים ובלי הוכחות, לעניות דעתי התפיסה שלך לגבי פורנו - מוטעת.

אם יחזק אותך דווקא מחקרים - באמת תקראי ותבדקי את זה.


בהנחה שהשתכנעת שאפשר לחיות, ללמוד לנהל את זה, ואפילו להתגבר על זה *יחד* - מוזמנת לשאול פה או ללמוד איך עושים את זה❤

אשמח לשמוע איך.דבר מה
את מתכוונת "לצרת רבים"..?קופצת
נניח שזה 90%, אז את כן מעוניינת ללמוד להתמודד עם זה?
אפשר לומר בערךדבר מה

פשוט זה משקף שאנשים כן מנהלים אהבה, זוגיות וחיים בצל של זה.

כי מבחינתי אם הוא רואה דבר כזה זה ממש פוגם באהבה.

תראי, כתבתי פה הרבה פה בפורום בנושא.קופצת

ואכתוב שוב:

ב"ה יש לנו זוגיות מדהימה!!! חלום של ממש!

(מרשה לעצמי כי אנונימי).


בעבר בעלי התמודד עם צפיה כזו. כבר הרבה שנים שלא.


אם מענין אותך לשמוע את הזוית שלי (ומכינה אותך שלדעתי יש *לך* הרבה עבודה כאן...) אז בשמחה

אשמחדבר מה
אז קודם כל מורכב מאוד מאודקופצת

מה שאת מתארת ❤

כאוס של ממש. והאובדן בכלל קשה לשאת את זה...



אני אכתוב לך קצת מזוית הראייה שלי, ברור לי שלא תתחברי להכל. כל אחת בנויה אחרת. אבל אולי כן ידבר אליך משהו - והיה זה שכרי🙏


לדעתי התפיסה שלך את הנושא ועוצמת הכאב שזה מעלה בך - גבוהות מאוד וקצת לא מידתיות- נראה שליווי מקצועי בתהליך יעשה לך טוב. כדאי ממש!



בדרך כלל בנ"א דתי לא יצפה בפורנו ככה להנאתו תוך כדי לגיטימיות למעשה.

בד"כ זה מלווה בהמון!!! אשמה עצמית, גועל והרבה הרבה הרבה כאב.


דיברתם פעם על הנושא לא מהזוית שלך?

הוא סיפר לך פעם מה הוא מרגיש כשהוא צופה? **למה** הוא צופה? מה הוא מרגיש / חווה שגורם לו לברוח לצפיה הזאת?


מרגישה שאת מסוגלת לנהל שיחה כזאת?

להיות שם בשביל להקשיב?


את יכולה לגלות המון!

את יכולה לגלות שהוא שונא את עצמו באותם רגעים ואח"כ.  שהוא מלקה אותו עד תהום. שהוא כאוב ומפוחד. שהוא מיואש. שהוא נגעל מעצמו.


את יכולה גם לשמוע על מה זה יושב (לא בטוח שהוא כרגע יודע להגדיר לעצמו, אפשר לברר יחד). כשהוא מרגיש כשלון הוא בורח לזה. כשהוא מרגיש אשם הוא בורח לצפיה או למשל כשהוא מרגיש קטן ולא שווה הוא בורח לפורנו.


זה יושב על כאב. נקודה.


תצליחי לשמוע את הכאב שלו? להבין את המניע? את הרקע? את התחושות?


יש ביניכם סגנון שיחות כזה? דיבור על רגשות?


אני בטוחה שיהיה לך קשה, אבל אם תצליחי לנהל שיחה כזאת בהקשבה ובענייניות, כמו למשל שיתוף שלו על קושי בעבודה, או בקשר עם אבא שלו או כל קושי אחר - זה יכול להיות פתח נפלא עבורכם.


אני מאמינה גדולה מאוד בכוח של נשים! ממש סוגדת לכל אשה באשר היא!

יש לך כוח מטורף בידיים! מטורף! את יכולה להחליט להפעיל אותו מול בעלך - ואת תצליחי! אשה משיגה מה שהיא רוצה!

ואת יכולה להחליט  להפעיל אותו מול הקושי של בעלך, מול הפורנו. (מול הצפייה, לא מול בעלך), ונחשי מה? את תצליחי!!!! כי אשה תמיד מצליחה!

תרתמי את כל הכאב שיש לך, את כל הדחף, את העלבון ותגייסי יחד עם בעלך נגד היצר!!

כשאתם יחד - מי יכול עליכם??!



לגבייך - יש לי כ"כ הרבה מה להגיד. מנסה לסדר את עצמי :

כמה את חושבת שאת אשה יפה?

כמה את שווה בעינייך?

כמה מ 1 עד 10 מי שמתחתן איתך - זכה?

את אוהבת את עצמך? מעריכה את עצמך?


ככל שהדימוי העצמי שלך יהיה גבוה יותר - ככה תוכלי להתמודד יותר טוב.

אם את בטיפול והנושא הזה לא מפותח אצלך - שווה לעבוד על זה.


יש עוד נקודה יותר פרקטית שאולי תעזור לך:

התמודדות כזאת מציפה קשיים.

תנסי לברר לעצמך איזה תחושות זה מעלה בך. ואז לבקש את הצרכים הרגשיים מבן הזוג ואסביר:


בתקופות של צפייה, הרבה פעמים הבעל באמת פורק את היצר המיני באפיקים אחרים והיחסים עם האשה נזנחים.

אני יכולה לספר על עצמי שלקח לי הרבה זמן ללמוד להגיד: בשבועות האחרונים חסר לי שאתה לא מחזר, אני רוצה להרגיש תשוקה, אני רוצה להרגיש  נאהבת.

פחות אכפת לי מה ואיך,  אכפת לי להרגיש ככה.

כי אני מאמינה שהתפקיד המרכזי היום של הגבר הוא מילוי צרכים רגשיים של האשה, ובתור אחת שאוהבת את עצמה אני דואגת לזה


את יכולה גם להגיד: חסר לי בזמן האחרון להרגיש ממך שאני יפה. חסר לי בזמן האחרון להרגיש שאני אשה אחת ומיוחדת. פשוט תבקשי מה שאת צריכה.


לרוב, מן הסתם זה יחייב אותו להפסיק את הצפייה. כי אפשר לפזר את האנרגיה המינית לכמה חזיתות ולהצליח בהכל. אבל לא זו המטרה שלך. המטרה שלך, ושלו, היא שתיהיי שמחה ונאהבת.


וואו! אני יכולה להמשיך לכתוב עד מחר בערך.

ואני לא יודעת אפילו אם אני בכיוון בכלל.😅


אם מדבר אליך, תכווני אותי יותר.

בכל מקרה - הרבה הרבה הצלחה❤

תודה איזה תגובה מדהימה!ציפצופית

רלוונטי לכל מערכות היחסים בחיים.

תודה ❤️

באמת תגובה מהממת!שוקולד פרה.אחרונה
אנשים מנהלים חיים נהדרים ככה!קופצת

זה בהחלט יכול ויוצר התמודדות.

בדיוק כמו כל תכונה / התנהגות מעצבנת אצל אחד מבני הזוג.

כמו בעל עצלן / רגזן / אישה עצבנית וכדומה.


לומדים ביחד איך להתנהל.


ומה הבונוס?

כמו כל קושי שעוברים ביחד - זה מקרב, זה יוצר חיבור עוצמתי! זה מקפיץ את הזוגיות כמה רמות קדימה!


זה אפשרי ועוד איך.

מותר לשאולדבר מה

כמה שנים אתם נשואים(בערך.. עשור ומעלה או פחות?)

ובאיזה שלב בנישואים גילית

מותר לשאול אותי הכל.קופצת

נשואים בערך 15 שנים.

וואלה, שאלה מעניינת.

מנסה לחשוב ואין לי תשובה.

אולי כי אף פעם לא "גיליתי", תמיד היינו בשקיפות.

אולי כי אף פעם לא ערער אותי (רק פה בפורום הבנתי בכלל שזו אמורה להיות התמודדות עבור בת הזוג..)

תיכף מרחיבה לך יותר לך על הזוית ראייה שלי

מזדהה לגמרי עם מה שאת כותבתקדם

אנחנו עם התמודדות דומה, נשואים 18 שנים, זוגיות מדהימה בטירוף.

אז למי שקוראת אותך- שתדע שזה יכול להיות במציאות...

מדהימים❤קופצת
אני חושבת שפשוט טעית בניסוח הקודםכמהה ליותר

כי כתבת בפירוש ש *לך* אין מסוגלות לחיות עם אדם שזה תחום הנפילות שלו.

וכתבת גם שזה גורם *לך* לירצות להקיא ממנו.

 

ובדרך כלל שני הדברים האלו לא אמורים להשתנות בגלל ידיעה חיצונית.

אם האהבה שלכם לא עמדה מול זה, אז איך ידיעה טכנית תוכל לשנות את זה?

את נתפסת יותר מדי על המילה, שחררי.דבר מה

במצבי הנוכחי אין לי מסוגלות, יכול להיות ששינוי תודעתי ישנה אצלי משהו.

כרגע לא.

90% מודים שהם צופים שאר ה10% שקרניםדיאט ספרייט

רבים רבים נפלו חלל.

עצות פרקטיות אין לי.

לא התמודדתי אף פעם עם הנושא כי אף פעם לא בדקתי היסטוריה.

בהצלחה

חח תודה על הכנות, תגובה שמעלה חיוך זה מעולה.דבר מה
לגמרי.נעמי28
ולפותחת, חיבוק גדול גדול על האובדן❤️
טני ממש חושבת שכדאי לך ללכת לטיפול אישי לפני שאתמקרמה

הולכת על צעדים גדולים ומשמעותיים.

הנפש שלך פצועה וחבולה מידי...



הגיוני, אבל יש הרבה זמן ביניים עד התובנותדבר מה
לא מרגישה שנח לי לגור איתו באותו בית.
ואני הולכת לטיפול כמובן.דבר מה
אני מסכימה, זה פוגע, זה בוגדניאי ביוץ

כואבת את כאבך.

 

גבר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה והלהגיד זה שלי מול אלוקים. לא..

ודי לעשות את נורמטבי

שולחת לך חיבוק ענק.

תודה רבה שאת מבינה את הכאב שלי.דבר מה

אני לא מחטטת לו במה דיבר עם חברים/מה קנה/מה חשב.

אבל פה זה מרגיש לי שלי יותר ממה שזה שלו...

תראיבערבון מוגבל

זה באמת נושא מורכב, אני לא הצלחתי להבין וגם לא בטוחה אם את יודעת, האם בעלך מכור לפורנו או שרק נופל פעם בתקופה. אבל פורנו באמת יכול להיות התמכרות כמו סמים ממש ויש תהליך טיפולי של גמילה שעוברים המכורים. עכשיו כמו שאדם לקח סם כלשהו ההתנהגות שלו לא משקפת את האישיות שלו אלא רק העובדה כי ברגע נתון הוא מושפע מחומרים מסוימים, ככה הפורנו הוא לא בהכרח משקף את האדם הצופה, מהם הערכים שלו, הדרך בה הוא מתנהל בזוגיות, במניות, או אם הוא חושב שאישתו יפה או לא. זה מגלם ומראה רק נפילות וחולשות שיש לו שקשורות בהתמכרות או אפילו בנפילה חד פעמית כמו שקורה לכל אחד בתחומים שונים ולא משפיע כלל על מעגלים נוספים.

באופן ספציפי אני חושבת שצריך לנהל שיח שאינו מאשים במטרה להבין מה עומד מאחורי הצפייה, האם נפילות חד פעמיות שיש לכל אדם, האם מדובר בהתמכרות שבדרך כלל גם המכור אינו מעוניין בה ורוצה לצאת ממנה אך לא בטוח איך ומרגיש הרבה אשמה עצמית ובושה ולא יודע איך להתנהל בתוגה ואז צריך לפנות לטיפול מקצועי או שמדובר באיזשהו חוסר סיפוק מיני וניסיון למצוא פורקן באופן שונה.

לדעתי כשתביני את זה תוכלי לדעת יותר מה המקור ממנו בעלך מונע ופועל ואיך את מרגישה ביחס לזה ותביני שאולי לא מדובר בבגידה בכלל וזה לא משפיע על האופן בו הוא חווה אותך ואת הזוגיות.

תודה רבהדבר מה

תשובה ממש יפה ועניינית.

אגיד לך מה הוא אומר לי,

1. שזה פעם ב...(ככה שאם נגיד זה פעם אחרונה התרחש כשגיליתי אז באמת זה פעם ב8 חודשים)

2. שזה קורה לו אחרי שאנחנו רבים כי בתוך הלב בא לו להתנקם בי והוא יודע שזה מחרפן אותי.

3. שהוא הכי אוהב אותי, נמשך אלי ונגעל ממה שהוא צופה...

בהנחה שהדיווח שלו אמת..

2 זה ממש נוראכמהה ליותר

עכשיו אני מבינה את התחושות שלך!

הייתי בטוחה שמדובר בנפילות שלו, כי קשה לו. כי הוא נימשך לזה וקשה לו להתגבר.

את בטוחה שהוא בעצם לא נימשך לזה, אלא צופה רק כדי להכאיב לך?

אם כן התחושות שלך לגמרי מובנות. חיבוק!

 

אני לא חושבת שזה מגיע מתוך נקמההמקורית

יותר מתוך בריחה

ואם יש לו יצר ואין אישות והיחסים ביניכם לא תקינים  - וזה זמין - מה יעשה הנער ולא יחטא?

זה לא אשמתך כמובן. בכלל לא. ואת לא צריכה לקחת אחריות על הבחירה שלו. אבל מסתבר שהוא לא צדיק כמו שחשבת. כי הוא לא עומד בניסיון

לפי מה שאת אומרתבערבון מוגבל

באמת מדובר בנפילות שקורות בעיקר כשיש ריחוק בינכם ונוצר אצלו איזשהו מרווח נפשי רגעי של צורך לפגוע בך כביכול בשילוב עם המשיכה הטבעית הקיימת לצפייה שכמו שאמרו פה בנות לפני, לפחות 90 אחוז הם צופים פעילים בפורנו וכך קורה שהוא נופל לכך.

אני אוסיף ואמור שגם בחברות הדתיות והחרדיות הפורנו נפוץ *כנראה* כמו בחברה הכללית, עד כמה שניתן לדעת, ואני אומרת זאת מידע בתחום טיפולי והרצאות ממטפלים העובדים בתחום זה בחברה הדתית חרדית.

אני הייתי ממליצה לך דווקא לחפש חומר לקרוא או לשמוע הרצאה או להיפגש עם מישהו שמכיר את התחום דווקא בשביל לעזור לך להתמודד עם הקשיים והתחושות הקשות שעולות לך בתוך הסיטואציה כי בעלך כנראה ממש לא חריג...

בנוסף הייתי מנסה ליצור איזשהו שיח רגוע יותר סביב זה כי נשמע שהוא באמת חש רע עם עצמו אחרי שזה קורה ולשמוע אותו בצורה רגועה ולנסות להגיע לפתרון שנכון לכם, מתוך הבנה של הקשיים והצרכים של שניכם

כנללללשירה_11

לעולם לא אצליח להבין דיעה אחרת 

 

ו @קופצת שאפו לך על היכולת הזו שלך, ועל כך שאת שואלת קודם אם מתאים לה לשמוע, כי זה באמת מרגיז וקטלני מידיי לקרוא את הדיעה הזאת כהאישה לא מעוניינת

יקרה, הלב איתךשוקולד פרה.

אבל הלכת מאוד רחוק... מאוד.

פורנו זאת לא בגידה.

פעם רציתי לראות על מה כולם מדברים והצצתי.

בואי נגיד שזה מין בצורה הכי גופנית חייתית שיש,

בלי רגש ובלי שום עומק.


את מפרשת את הנטייה הגברית של בעלך,

למין בצורה הזאת,

כבגידה,

בעוד שזה נטו משהו יצרי- חייתי- ראשוני- גופני

ואין לזה בכלל בכלל דמיון למשהו מיני איתך!!!


עכשיו, את אומרת שתשלמימי עם הנטייה הזאת של בעלך

אם תדעי שכל הנשים פה איתך באותה סירה.


יש פה המון שאיתך באותה הסירה, כי שרשורים נפתחים על זה מכאן ועד להודעה חדשה.

האם זה אומר שבעלך רשע ולא צדיק?

שהוא מניפולטור שרק מחפש איך לגמנוב את דעתך ואת דעת הבריות?

שהוא צבוע??

לא...!!!


זה אומר שיש לו חולשה!!

ולמה,

למה שלא תסתכלי על זה ככה?


נכון זה מגעיל? זה מגעיל

זה בהמי? זה בהמי

זה גס? מאוד

זה לא טהור? ממש לא

זה גורם לך להתוודא לכל מיני "סטיות" שהוא מחביא? גם נכון


אבל לא... לא לאיים בגירושין (זה איום לא אמיתי וגם את יודעת את זה. אם כל השבוע הוא יהיה בפורנו יום וחיל, באמת תפתחי נגדו תיק? אתם משפחה... הערך של משפחה זה משהו הרבה יוצר גדול מכל סרטון דוחה, כמה שלא יהיה)


ואל תחשבי יקרה, שבגלל משהו שאמרת, ה' כביכול שמע לתפילתך, והשיב את נשמתו של העובר שלך.

אין דבר יותר מצער מאובדן.

זה צער מטורף.

אבל ממי, אל תתני לצער הזה להפך את דעך על בעלך

שהוא אשם

שהפורנו אשם

שמי יודע מי עוד אשם


רק ה' "אשם"

כי הוא היחיד שמחליט על ענייני נשמות בפועל

וכל יומרה שלנו לחשוב למה זה קרה

זה מחשבות קודרות ללא מוצא


אני ממש מבקשת ממך,

עשי אחורה פנה מהדרמה סביב הפורנו

בעלך כבר הבין מה דעתך על זה, תאמיני לי

ואנע בטוחה שהוא שיא הנגעל מעצמו ממה שהוא רואה,

אבל אפשר פשוט להגיד לו שזה כואב לך מאוד מאוד

וזהו...

ולהשאיר את הכדור אצלו.

ולהאמין בו שהןא לא רוצה לצער אותך.

ואם ייפול שוב? את כבר תקבלי את זה כחלק מהתהליך שלו

והכל יהיה בסדר..


חיבוק גדול על מה שעברת, ועל האובדן הלא פשוט הזה.

זה באמת כל כך קשה להכלה.

אחד הפוסטים המזעזעים שקראתי פהלמה לא123

באמת

ולא רק בגלל שאפשר להבין ולהרגיש את הכאב שלך מכל מילה, אלא גם אני מבינה כמה הפרשנות שלנו למציאות יכולה לגרום לנו להרוס את החיים שלנו במו ידינו.

אז קודם כל השתתפות כנה בכאב שלך.

אבל אם את רוצה לבנות ולא להרוס, יש לך אפשרות לעשות את זה, את יכולה בעזרת טיפול לנסות להיכנס לראש של בעלך ולהבין את המצוקות שלו,אף אחד לא מגיע למקום כמו שלו מתוך רצון להכאיב לבת הזוג שלו. אפילו שאת חושבת שלא מגיע לו שתעשי את זה, תעשי את זה בשבילך!!! בשביל להציל את הבית שלך

תעשי את זה למען הילדים שגירושין של הורים שידעו לחיות יפה עד היום, לא מצליחים לעבור את המשבר הזה והחיים של הילדים יכולים להתהפך עליהם.

ודבר נוסף, גם אם לא רוב הגברים צופים בזה, רוב הזוגות מצליחים לצלוח את המשבר הזה.

והדרך שאת מנסה להתמודד היא דרך הרסנית לנפש שלך ולחיים שלך.

הדרך היא לא לעקוב אחריו, היא לא לראות בו אדם רע ובוגדני, הדרך היא דרך קשה וארוכה, אבל את חייבת חייבת ליווי של איש מקצוע שידריך אתכם איך לעבור את זה.

רוב הזוגות חווים משברים, אפילו קשים יותר ממה שאת חווית והם מצליחים להתגבר עליהם ולהמשיך לחיות יחד בטוב ובאהבה.

גם אם את חושבת שגירושין הם אפשריים, החיים שלך ושל הילדים , לא יהיו יותר טובים אחריהם. לכל גבר יש את המגרעות שלו, אין אדם מושלם.

ואם איתו התחתנת ויש אהבה, אז הנה ההזדמנות לראות את החיים האמיתיים שהם לא מושלמים, ולעבוד שהם יהיו טובים יותר.

כאב לי ממש לקרוא את הפוסט שלך

הרבה זמן לא הרגשתי ככה

(ובלי קשר, אין שום הוכחה שהמקרה הצער שקרה לך עם התינוק זה כתוצאה מזה,נשים עברו טרגדיות, איבדו ילדים תוך כדי הריון ונולדו להם תינוקות בריאים, חבל להוסיף שמן למדורה)

תודה רבהדבר מה

את צודקת, אבל הייתי בשקיעה עמוקה לא יצאתי מהבית אמרתי לו שנשמטה לי האדמה מתחת לרגליים.

כל היציבות והשמחה שלי נעלמו.

התחלתי מאותו רגע להרגיש שאני לא אצליח לגדל את התינוק בכיתי על זה יום וליל.

כשהודיעו שהתינוק נפטר לא הזלתי דמעה אחת!

הכל כבר יצא קודם.

כמובן שאחכ בכיתי ובוכה את חיי כל רגע אבל זה היה חוויה קשה שהרגשתי אותה קודם

מסכימה עם כל מילההמקורית
ממש ככהדבורית

מדהים כמה כח יש לפרשנות שלנו

לוקחת מזה להתחזק בעצמי

לפותחת- זה לא קל, אבל משמח ומספק הרבה יותר לעשות עבודה עם איש מקצוע ולהתקדם לחיים זוגיים של קשר מיטיב אוהב ומכיל כולל הנפילות שיש לכל אחד מכם, אהבה שכוללת גם את החסרונות 

כנראה שלא קראת את מה שפרסמתי פה בעברדבר מה

בעיני מתנשא לקרוא לתחושות שליוו אותי "פרשנות"

מרגע שגיליתי על המצב, כתבתי פה שנכנסה לי ממש חולשה ויאוש אני חוששת שלא אצליח ללדת וכו.

כתבתי את זה.

תאמיני לי שגוף ונפש אחד הם, אם אדם מרגיש שמשהו לוקח ממנו כוחות ברמה כזו הוא כנראה לא "מפרש את החיים".

סליחה אם נפגעתלמה לא123

קראתי מה שכתבת פה בעבר

כולנו מפרשים את המציאות כל אחד לפי איך שהמוח שלו בוחר לפרש, לא במודע כמובן

כפי שיש כמה דעות כאן בפורום לגבי המצב שלך, כי כל אחת מפרשת את מה שכתבת דרך העיניים שלה. ככה גם את מפרשת את מה שקרה לך לפי

אורח החיים והאמונות שלך. ככה המוח שלנו בנוי. זה ממש לא הגיע ממקום מתנשא.

את מכירה את מודל א.פ.ר.ת? לזה התכוונתי, אירוע,פירוש,רגש ותגובה

אפשר לעבוד על זה ולשנות את הפירוש שלנו על המציאות וממילא הרגש משתנה. מניסיון..

ניסיתי להפיח בך תקווה שיש אפשרות לשנות את המציאות, זה בידיים שלנו. 

חיבוק ענק אהובה ❤️❤️המקורית

חיכיתי שתכתבי ואני משתתפת בצערך. ממש.


אני חושבת כמה דברים:

1. טלפון כשר - הוא רוצה? או אפילו בלי מספר כשר - אבל כזה שאין בו אינטרנט?

יש מחשב בבית? אם כן, להעיף או לנתק את הטלפון.

יש פתרונות פרקטיים לשימוש מוגן בטכנולוגיה. אם תרצי - אנסה.

אני באמת מאמינה שהפיתוי גדול מאוד.

אבל השאלה היא - מה עמדתו לגבי כך. באמת לשאול אותו ולקבל תמונת מצב. בלי מה שאת חושבת על זה, כי ממה שאני קוראת את כן קצת תמימה בעניין לדעתי. ומי שיש לבעלה סמארטפון צריכה לקחת בחשבון שזה מגיע עם התמודדויות כאלה, ו- הוא מאש, ואנחנו בשר ודם🤷

גדר זה הדבר הראשון שצריך


2. חיזוק של המקום הנפשי שלך והקשר שלכם - בעיניי זה הולך בד בבד.

קודם כל, ההבנה שהאושר שלך לא בכף ידו. הוא אצלך. והוא מצטרף אלייך

ודבר שני, כשאת חושדת ובמקביל בודקת, ואתם רבים הרבה - זה מעיד על בעיה בתקשורת ובדבק הזוגי

אתם מקיימים אישות?

איך היחסים ביניכם? זוגיים? יש אינטימיות יש רגשית?

את סומכת עליו? מעריכה אותו?


ממש ממליצה לך לפנות לד"ר מולי גרוסמןאביגיל=)

הוא אדם שמטפל בתחום הזה ובטוח שראה מקרים יותר קשים..

הוא עוסק גם בטיפול באדם שמכור ורוצה לצאת מזה, ואם אני לא טועה, גם בטיפול זוגי..

זה ממש משהו שאפשר לצאת ממנו! כמובן אם יש רצון..

ועוד משהו - אם בעלך אומר שזה לא בגידה בעיניו, תאמיני לו! להאמין אחד לשני זה אחד הדברים הכי בסיסיים בזוגיות.. מקצת עיסוק ולימוד בנושא, הרבה פעמים הצפייה בפורנוגרפיה עונה על צורך מסוים בגוף או בנפש ולא מתוך חוסר עניין באישה שהאדם נשוי לה...

בהצלחה רבה רבה!

שיהיה לך טוב!

 

וכל העצות הפרקטיות שנתנו פה -- זה בעיניי דבר שמור לבוא מתוך רצון שלו ולא מתוך אולטימטום שת מציבה לו..

 

ממה שנשמע ממך, המצב שאתם נמצאים בו מחייב איזשהי תמיכה מבחוץ כדי שהיה אפשר לתקן..

וואו יקרהתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך ה' באלול תשפ"ג 20:27

איזה סיפור קשה וכואב.


 

נשמע שהתמודדת ואת מתמודדת עם דברים קשים וכואבים.

החל מהמקרה שהיה לפני כמה חודשים שלתחושתך פגע בך רגשית ונפשית,

והמשך בלאבד ככה עובר בלידה שזה דבר נורא.

ועכשיו שוב.


 

נשמע שהמעשה הזה (שבעיני לא הכי משנה כרגע כמה אחוזים נופלים בו או לא, וגם אם לנשים אחרות זה בסדר או סביר)

נוגע ומפעיל *בך* מקומות מאד מאד עמוקים בנפש.

מקומות שממש לוחצים לך על כל הכפתורים, שיוצרים בך חוויה והרגשה אמיתית של בגידה

שמביאים אותך ממש לסף ולקצה מהרבה בחינות.


 

אני חושבת שמה שאת צריכה לעשות זה להבין בעזרת מישהו מהתחום,

איפה זה נוגע בך כל כך, למה זה מפעיל אותך כל כך ולתת ריפוי לפצע השותת הזה בתוכך.

 

יש נשים שזה יושב אצלן על תחושה שהן לא מספיק טובות או שלא אוהבים אותן או שהן לא מספיקות אוכל מיני דברים.

אין כאן שום אמירה חלילה שאת לא בסדר או שהבעיה היא בך,

אלא שהמעשה הזה שהוא שלו, הפעיל בך אזעקות שהדרך הנכונה בעיני להתמודד איתן, ומותך זה גם איתו ובזוגיות, מתחילה בעבודה פנימה


 

מעבר לזה, ולעזרה רגשית שנשמע לי ממש כדאי לקבל,

זה לגיטימי בעיני שדבר כזה יפגע בך, שתרגישי שאת לא מסוגלת לשאת אותו,

שתרגישי שאת לא יכולה להיות נשואה במצב כזה.

התחושות הן לגיטימיות, גם אם הן קשות, וגם אם נשים אחרות ירגישו או יגידו שאותן זה לא מרגש או שכולם עושים את זה.

ועם הרגש הזה- צריך לעבוד עכשיו עבודה פנימית, שלך.

 

ה' פותח לך פתח למסע פנימי, להתבונן ולעשות תהליכים פנימיים לרפא *את עצמך*.

מתוך מקום בריא ומעובד, תוכל להיות לך הבנה בהירה לגבי מה שנכון עבורך גם בזוגיות,

זה יכול להיות לשתף את בעלך בזה שלא תוכלי לחיות איתו כך

ולבקש שילך לקבל עזרה בתחום, או כל דבר אחר.


 

הנקודה העיקרית היא,

שלכולנו יש רגשות עמוקים ותת קרקעיים שאנחנו לא מספיק מודעים אליהם

והם מפעילים אותנו לפי מחקרים בכ95% מהתגובות החלטות ובחירות שלנו, וככה ה' ברא אותנו.

הרגש הוא חלק מכלי וביטויי הנפש לעבודה אמיתית ואישית,

והוא זה שעוזר לנו להגיע למקומות אליו אנחנו מיועדים כשיודעים לעשות עבודה עצמית ופנימית נכונה,

ובעצם לרכב עליו ולפעול נכון ביחד איתו.

 

כשאנחנו חווים חוויות, כל חויה האמת, אבל בטח תחושות כל כך סוערות ומטלטלות

סימן שנגענו בנקודת שורש עמוקה מאד

בפצע שהיה בתוכנו ומבקש ריפוי והתבוננות.


 

ולא רק זה, אלא שה' מזמן לחיינו שערים פנימה, לגאולה הפרטית שלנו בעזרת המציאות.

כל מה קורה לנו לא במקרה ולא בטעות אלא מכוון ומדוייק,

וכשאנחנו לומדים את השיעור ומתקנים את הדבר הכואב הזה

אנחנו מרוויחים פעמיים, גם רפואה וגאולה פנימית, וגם פתרון של המציאות החיצונית המכאיבה❤️

 

וואו.. איזה מעניין וחשוב...!!אוהבת את השבת
תודה❤️תהילה 3>
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

אולי לשבת ליד השיש? אפילו חצי ישיבהיעל מהדרום

לק"י

להשען על הרגל כזה.

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

מצטרפת לא להרים את הילדים בכלליהלומה..

להלביש על מיטה או על הספה שהם יעלו לבד...

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוני

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

6 שבועות אחרי לידה אני לא עושה שוםדיאט ספרייט

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לא רואה בעיה כמעט בשום דבר שכתבתכורסא ירוקה.

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

מוזר שאמרו לך את זה! אני זוכרת שאומרים תמיד בפירושמתואמת

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

לי אמרו שמותר לי להרים עד שתיהן יחד 🤷‍♀️מוריה

אז מסתבר שבכל מקום ההוראות אחרותמתואמת

אולי זה בגללאפונה

שאת ילדת בניתוח ומוריה לא?

יש מצב.מוריה

אבל עשיתי גם פרוצדורה רפואית שגם בגללה אמרו לי לא להרים יותר משתיהן יחד.

יכול להיותמתואמת

אבל את ההנחיה לא להרים יותר ממשקל התינוק קיבלתי גם בלידות הרגילות שלי...

אז יותר מסתבר שההוראה משתנה ממקום למקום (מה שפוגע קצת באמינותה, אבל מילא).

מה זה משקל התינוק..כורסא ירוקה.

הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.

גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת

כן, גם אני תהיתי את כל זה🤷‍♀️מתואמת

נכון אבל דקה לפני כןשלומית.

הגוף לא היה אחרי לידה...

זה משמעותי

נכון, בגלל זה עכשיו היא מרימה רק חצי כורסא ירוקה.אחרונה

שבועיים אחרי לידה אני עדיין מרגישה כ"כ רע שאני לאשימושית

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

אני אישיתהשם שלי

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

לא להרים!!אורוש3

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

כל מה שקשור להרמה או מאמץ או התכופפות- לא מבצעתממתקית

לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.

כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...

כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...

כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו

לקלח ממש ממש לארקאני

שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח

למשל סבבה תקלחי❤️

אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה

שהוא בבית תקלחי אותם

כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה

אני הייתי עושה את כל מה שכתבת חוץ מלהרים לשידהשיפור

לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.

כל דבר שאפשר ללא מאמץ בישיבהרק לרגע9

אפשר.

למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.

להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.

גם לא לשטוף כלים

הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

היוםDoughnut

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

אני אשמח לשמועמישהי מאיפשהו

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

ברור!Doughnut

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

שלחתי לך בפרטי. תודה רבה!מישהי מאיפשהו

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

רק חשוב לציין שעלול להגביר צמיחת שיערהמקורית

במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)

אני סבלתי קשות משיעור יתר בפניםניק חדש2

ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.

זה לא נעלם לתמיד.

לכן קניתי מנוי לכל החיים.

פיאות לחיים סנטר ושפם

בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת

בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.

וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.

לייזר הדבר היחיד שעזר לי.

אני עם שחלות פוליציסטיות

לייזר בפנים?רקאני

אני מורידה ברצועות שעווה מוכנות אחת לחודש וחציאולי תדעו

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

פינצטה בביתאורוש3

רק לשים לב לפיגמנטציה, עלולה להווצרהרמה

ממה? משעווה?אוהבת את השבת

ממה באמת זה נוצר? הפיגמנטציה?קופצת רגע

זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?

אני הבנתי ששעווה מגבירה וחוט לאוהרי החדשה

בבית לבד.. (עשיתי בעבר הסרה שם בלייזר וחזר מהלידה)שיח סוד

מעצבן כן,

פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם

אני עשיתי באפילציה ומבסוטהתודה לה'.

אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע

אשמח ממשעד חצותאחרונה

דילמה בעקבות מקרה בגן שעשועיםדרקונית ירוקה

בשבת הייתי עם ילדי בגן השעשועים בישוב.

יש שתי נדנדות והרבה ילדים שאוהבים להתנדנד. הילדים שלי רצו להתנדנד ועודדתי אותם ללכת לחכות ליד ולהגיד לילדים שעל הנדנדה שהם גם מחכים. אלו ילדים שהיו עם הגדולה בגן שנה שעברה.

הגדולה באה בוכה אחרי רגע, מספרת שיש ילד שרודף אחרי כל בת שמתקרבת. הלכתי איתה לבדוק מה הסיפור. זה אחד מהילדים בגילה, ברגע שהגעתי הוא הפסיק וחזר לפטפט עם החברים שעל הנדנדה.

נשארתי איתה לחכות לתורה וילדים נוספים הצטרפו כשראו שעכשיו אפשר להתקרב לנדנדות בלי שיציקו להם.

הילדים על הנדנדה נשארו שם זמן רב ולא פינו אותה גם כשהזכרתי להם שיש ילדים נוספים שמחכים ושהם כבר יותר מ10 דקות. הגדיל לעשות אחד מהם כשאמר לי "בבקשה תחזרי לשבת ושx תחכה פה לבד. אנחנו רוצים להיות פה כל הזמן וזה מפריע לנו שאמא מסתכלת".

בסוף אחות של אחד הילדים באה ודגדגה אותו עד שירד וכך התפנתה נדנדה.

אני תוהה איך היה הכי נכון לנהל את האירוע. מה אתן עושות במצבים כאלו?

פונה להורים שלומוריה

או מציבה עובדה שנגמר התור שלהם ועכשיו ילדים אחרים.

האמת? הולכת ומשכנעת את הילדים לחפש מתקן אחרירדנית

אין לי עניין לחנך ילדים של אחרים.

בבית אפשר להסביר למה בחרנו ככה במקום לעמוד על שלנו כמו שמגיע לנו, אבל בסוף אני אישית לא מעוניינת בויכוחים מיותרים.

גם אני. לא מעוניינת לריב עם ילדיםמנגואית

אומרת לילדים שלי שזה ממש מבאס שאחרים לא נותנים להם תור ונעשה משהו אחר

בדרכ גורם לבכי אצל הקטנה יחסית

וגם גרם לזה שהילד שלי יחסית גדול לא הסכים לפנות את הנדנדה כשהיה תורו ביום אחר ופה כבר לא ידעתי איך להתמודד

סביר להניח שלא הייתי יודעת איך לנהל את הארועשימושית

ואומרת לילדים שלי שפעם אחרת נגיע לנדנדות, שמחה שאצלינו רוב האמהות בשטח וזה קל יותר

קודם כל, לגבי הילדים שמתנדנדים הרבה זמןממתקית

אני תמיד באה ואומרת בהומור: אז אתם פה עד מחר? עד החגים? לא פשוט שאדע...וכו וכו הם מבינים, עוד קצת הומור ואז הם קמים.

לגבי המציקים- הייתי מיידעת את האמא, או מעירה להם בעדינות. לא לעניין

ילדים אחרים לא צריכים לפחד לחכות בתור לנדנדה.

(הערה- אני מהאימהות המתערבות, יצא לי להפריד ילדים באמצע מריבה, להסביר לילד שלא מקללים או שיש פה ילדה שמחכה שעות בתור ועוד כהנא וכהנא.

בד"כ ההורים בטלפון לצערי ולא שמים לב לילדים שלהם, ולא אכפת להם מה קורה לילד (וקרה לי שילד בא אליי ולא לאמא שלו ואמר לי את יכולה להגיד לו לקום הוא מתנדנד הרבה זמן ועכשיו תורי...

אז אני מרשה לעצמי...

אמא שלהם לא היתה שם?אונמר

איזה קשה זה שהורים שולחים את הילדים לבד,

ואז ההורים האחרים בבעיה. אלה שכן היו אחראים מספיק כדי לבוא בעצמם.

אבל חושבת שהיתי מבהירה לילד טוב מאד שהוא סיים וזהו.

אם לא היה עוזר והיתי רואה שהוא ממש חצוף ושם עלי פס,

היתי מסבירה לילד שלי, שיש ילדים שלא יודעים לכבד ולהקשיב, ואין לנו מה לעשות כי אנחנו לא מלמדים אותם במקום ההורים שלהם.

פעם אחרת כשאמא שלו תהיה פה אני אדבר איתה על זה.

אז בא נבחר משהו אחר בגינה לשחק בו עכשיו.

סיטואציה שאני שונאת אותה אבל, כי זה מציב אותך בתור מבוגר במצב חסר אונים.

כי את לא יכולה להוריד פיזית את הילד מהנדנדה.

למרות שכשהיה לי סיטואציה כזו עם ילד ממש קטן כן הורדתי אותו.

הוא היה בן שנתיים אולי שלוש, ועלה על המגלשה מלמטה ולא נתן לשאר הילדים להתגלש מלמעלה.

וכולם יושבים ומחכים כולל הבת שלי.

אמרתי לו בהתחלה יפה, אתה יכול לעלות מהסולם אבל לא עולים מיפה. יש פה ילדים שמתגלשים.

הסתכל עלי ואמר שלא.

הזזתי אותו.

הסיטואציה היתה של הורה באמת מנותק כנראה כי זה גם גיל ממש קטן, והילד ממש שם עלי פס והוא פיציי.

הרמתי הזזתי. אמרתי לו, אם אתה רוצה תעלה משם מהסולם.

איך קשה לי עם הורים שלא משגיחים יו.

וואי האמת שזה מטריף אותיבוקר אור

יש אצלנו מלא הורים ששולחים ילדים בני שמונה כזה לבד (פעם היה גם ילד שהיה ברור שיש לו בעיות והוא ניסה לדפוקי את הנדנדה בראש של הבת שלי..)לצערי אני לא מספיק מפחידה כנראה.. אבל האמת שזה מחזיר אותי לימים שטני הייתי ילדה בת עשר וחשבתי לעצמי שאם אני אהיה מבוגרת הם בטח יתייחסו אלי..

אם ההורים שם - פונה אליהם שישימו לבחילזון 123

אם לא- אז מבהירה להם שהתור נגמר. ואם צריך עוצרת את הנדנדה בעצמי.

מודיעה חגיגית שנגמר הזמן ויש עוד ילדים שמחכיםיעל...

אם ההורים בסביבה אפנה אליהם, אם לא- אדאג בנעימות אבל באסרטיביות שהילדים ירדו..

וכמובן שהמשפט שלו חצוף מאד

האמת אם זה בגיל גןמקקה

יש מצב שהייתי פשוט מחזיקה את הנדנדה ומודיעה להם שירדו

גדולים יותר כנראה הייתי מעירה להם והולכת משם אם לא עוזר

אני רואה רק את הילדים שלי בגן שעשועיםטארקו

לא בקטע רע

אבל אם יש ילדים שתופסים מתקן כבר הרבה זמן והילדים שלי רוצים גם, אני באה ואומרת להם לרדת.

בדכ הם מתיישרים מיד ואם לא והם עם הורה שם אני דואגת לערב אותו.

זה עובד גם לכיוון השני, אם הילדים שלי על מתקן ויש ילד אחר שרוצה, אני אומרת להם לרדת כי זו אחריות שלי שלילדים שלי יהיה טוב ושיהיה טוב לילדים אחרים בסביבתם.

האמת שזה די נפוץ ילדים גדולים שלא רוצים לתת לקטניםשיח סוד

אבל בדרך כלל אחרי שהורה מגיע הם מתקפלים.

האמירות אלייך זה כבר חוצפה מסוג אחר.. וגם לא לרדת אחרי שהורה מבקש כמה פעמים זה לא בסדר..

לחנך אי אפשר , כנראה שלא הייתי מנסה מולם.

אני הייתי מלמדת את הילדים שלי שאם הם רואים חבורת ילדים שליליים שלא מעוניינים לוותר - שהילדים שלי פשוט יתרחקו לאיזור אחר..

הזכרת לי שהבן שלי היה בן 5 בערךדובדובה

הוא התנדנד מלא זמן.. והתחיל להיווצר תור ארוך... אמרתי לן שמעון (שם בדוי) תרד.. יש עוד ילדים. אמר לי רגע אמא עוד מעט. עכשיו חיכו שם גם ילדים ערסים כאלה.. אנחנו גרים בשכונת פיתוח. הוא כולו היה עם פיאות כיפה ענקית קטנצ'יק...חששתי בשבילו כבר. באיזשהו שלב אחד הילדים שאל אותו ילד נו מתי אתה יורד?... והבן 5 שלי עונה. עוד אלף דקות...

ונקרע מצחוק. והאמת גם הילדים האחרים צחקו ממנו ומהאומץ שלו.. . בסוף הוא ירד כמובן כי הכרחתי אותו. הוא לא בכה הוא הקשיב לי כי סך הכל הוא היה ילד ממושמע.. אבל הקטע עם הנדנדות זה כל כך משהו נפוץ והייתי בכל כך הרבה סיטואציות ולמדתי לקחת את הרגלים וללכת... כי יש אימהות שנכנסות לאירוע כאילו מקסימום גנבו לילד שלהם את הבימבה. . . לשחרר וללכת לדעתי הפתרון הכי טוב...

האמת שמבחינתי נחמד אם ילדים מפנים אבל מותר להם112233445566

גם להיות הרבה..

אם האמהות בטח נעשה תור וכזה..

אם לא וילדים לא מפנים אז אני אגיד לילדים שלי שהנדנדה תפוסה וזהו...

ילדים נגיד שמטפסים על המגלשה מלמטה ומפריעים אני יותר אעיר אבל גם בגבול הטעם הטוב מספיק לי הילדים שלי אין לי כח לחנך ילדים אחרים...

כל עודשושנושיאחרונה

לא נתקלת במקרה כזה:

ילד אחד על הנדנדה

אחרי 5 דקות מוריד מהירות, האמא מגיעה קוראת לעוד שלושה ילדים אחד אחרי השני כדי שיעלו אחריו.

בשלב מסוים שאלתי את האמא כמה ילדים יש לה כדי לדעת עוד כמה זמן זה ייקח, היא פחות התחברה..

כל עוד לא נתקלת בחוצפה כזאת, כבר טוב.

לגבי המקרה שלך - יש ילדים חצופים, אני לרוב כשמגיעה אם הילדים לא מבינים את הרמז הראשוני, אני ממשיכה הלאה.

המלצות למשחקי קופסארוח הרים

למישהי יש המלצה למשחקי קופסא לילדים שאפשר לשחק בשבת?

רוצה לקנות משחק טוב שיוכל לכנס אותנו לזמן משפחתי בשבתות אבל גם שיהיה מותר מבחינה הלכתית בשבת..

למשל קטאן זה נחמד אבל בעייתי בשבת (בגלל סחר..)

תודה!

שם קודמוריה

לאיזה גיל?אפונה

סביב גיל 8 ומעלה אליאס

10-12 ומעלה סיכון

אזור 8 ומעלה. תודה!רוח הרים

7 ומעלה-שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך כ"א בחשוון תשפ"ז 10:43

סיכון

רמי

טיקט טו רייד

שרלוק זה גם חמוד מאוד

ביג דיל

אלוף החמין

מלך הפלאפל

אונו וסט זה גם נורא כיף

אלוף החמין..?😅 רצה לבדוק חחחהמקורית

ticket to rideדיאן ד.

אנחנו ממש אוהבים.

אצלינו אוהביםדרקונית ירוקה

השועל החמקמק

טאקי

רמי

חתחתול

גילאי 4-6

המדבר הנעלםענבלית

זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.

וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.

דיקסיטחילזון 123

ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי

ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים

אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...

בדיוק אתמול חשבתי על זההשם שלי

שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.

במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.

אנחנו שיחקנו אנדרלמוסיהשושנושי

לא זוכרת מאיזה גיל, היה ממש ממש כיף

זה המשחק שלא הצלחתי להיזכר בשמו!שימושיתאחרונה

גם אותו מאוד אוהבים אצלינו אני לא מסתדרת עם זה אז רק צופה בהם

משהי הייתה בהדסה בייבי במקום האישפוז?עדיין טרייה

אני לא רוצה להוסיף ימים בהם לא אהיה בבית עם הילדים רק להחליף את ה2 לילות של האישפוז אחרי הלידה בחדר פרטי בלי הפרעות של אחיות בלילה ואוכל נורמאלי. השאלה אם זה אפשרי? צריך אישור שיחרור מוקדם? אפשר לעשות את כל הבדיקות שעושים לתינוק כשנמצאים שם (משקל/צהבת/pku/שמיעה)?

אין שם בדיקות בכלל. לא כל המטפלות שם אחיות....אמהלה

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

תודה על התשובותעדיין טרייה

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

גם מחלקה ג' עברו עכשיו לחדרים מרווחים ונעימיםקטנה67

של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת

והיה מעולה

צריך לחתום על סירוב אשפוזשלומית.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

תודה!עדיין טרייה

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הבית חולים שלא מעירים אותך לבדיקות- מעייני הישועהיעל...

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

גם במאיר לא העירו אותיטארקו

זה מחרפן ממשמבורכת

לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.

גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".

להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.

אני הייתי בעין כרםרקאני

במחלקה ג'

מאוד רציתי ד' ולא היה מקום

אבל דווקא היה ממש בסדר

מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן

האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר

האמת שגם אצלי בעין כרם לא זוכרת שהעירוקטנה67

בדקו כשהייתי ערה

הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום

אי אפשר להקדים pku, אבלשלומית.

אפשר להשלים בטיפת חלב כמה ימים מאוחר יותר.

אני לא זוכרת שאחיות הפריעו בלילה, אבל זה ממש משתנה...

אני בלידה אחת הייתי בחדר צפוף במחלקה ג עם שכנה מהממת שכל פעם שהתינוקת שלה צייצה יצאה החוצה (בעיניי ממש אקסטרה אני לא הקפדתי) ולעומת זאת בלידה שאחריה הייתי בחדר מהמם בד כאשר לשכנה הייתה תינוקת בכיינית במיוחד ועם בעיה רפואית שגרמה לה לבכות יותר ולא יכולתי לנוח בכלל...

עונהרק לרגע 1

לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.

במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.

אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.

זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט

מסכימה מאד לגבי האוכל- ממש לא נהניתי שםאמהלהאחרונה

מוסיפה עוד משהו לגבי הדסה

כמו שכתבתי לך, הבייבי שלי היה מאושפז, עם תמיכה נשימתית ומנוטר במשך 5 ימים

אני אושפזתי במשך 4 ימים ואז שחררו אותי (הלכתי להדסה בייבי כדי להיות קרובה אליו)

כל ה4 ימים האלו לא בדקו אותי בכלל!!!!

לא לחץ דם, ולא כלום

רק בוקר אחרי הלידה נתנו לי זריקה אנטי די והוציאו את העירוי

מאז ועד ששוחררתי לא נבדקתי

ולמה?

כי הייתי צמודה לבייבי בפגייה או בתינוקיה

והם לא טרחו לחפש אותי כדי לבדוק מה קורה אותי

למרות שהיה בהחלט רשום להם שהבייבי מאושפז

כשבאו לשחרר אותי פתאום האחות שאלה למה אין פה שום בדיקות שלך.....

היה הזוי....

ירידה באחוזונים בהריוןהריון2357

היי

אני אוכלת סרטים ולא יודעת למה

אז פתחתי ניק במיוחד בשבית זה.

סקירת מערכות מוקדמת- אחוזני היקף ראש ורוחב 95% פלוס.

סקירה מאוחרת- אחוזונים- 7-9%

זה הריון ivf אז שבועות ההריון אמורים להיות מדויקים, השמיטו 4 ימים, אז למעשה האחוזונים נמוכים עוד יותר.

יש לי תור לרופאה שאני סומכת עליה עוד 3 שבועות.

אני תוהה האם אני דואגת לחינם ומה יש לעשות

אשמח לשמוע מה דעתכן

תודה רבה🙏

איך היה באולטרסאונד שלפני?השם שלי

אצלי תמיד יש ירידה באחוזונים.

אבל לא ירידה כזאת חדה. והם גם אף פעם לא באחוזונים גבוהים.

יכול להיות שהיתה טעות באחת המדידות.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

הייתי מבקשת ממנה לראות אם זה תקין. וגם תבקשי עוד הפניה לאולטרסאונד, לעשות שבועיים אחרי הבדיקה האחרונה. כדי לבדוק אם זאת מגמה שממשיכה, או משהו חד פעמי.

המדדים הם רק של ההיקף ראש?

איך הנתונים הכלליים? מה הפער בין השבוע האמיתי לשבוע אליו הוא מתאים?

תודה על התגובה!הריון2357

היקף ראש ורוחב ראש

שאר המדדים בסדר (יש ירידה אבל לא כ''כ משמעותית).

אבקש הפנייה לאולטראסאונד

באמת כדאי לבדוק שובהשם שלי

יכול להיות שהמדידה לא יצאה מדויקת בגלל תנוחה וכד'.

אם זה משהו שממשיך, אז אולי יפנו אותך לסקירה מכוונת לראש.

יש לכם במשפחה אנשים עם ראש קטן? כי לפעמים זה פשוט המבנה של הראש וזה בסדר ככה.

אני לא יודעתוהרי החדשה

אבל בעיני אם את בלחץ שווה לבקש לדבר טלפונית עם הרופאה שלך ולבקש הסבר. אבל בגדול לדעתי כשיש בעיה הם מתקשרים.

בסקירה המאוחרת הוא אמר משהו אם זה בעייתי או לא?

אם היה בעייתי היה אמור להגיד לך.

הרופא לא היה כ''כ טובהריון2357

חשבתי שהיה פער בivf אז הוא תלה את הירידה בזה.

אבל כשחישבתי אח''כ הבנתי שהפער הפוך,

כלומר אני שבוע מתקדם יותר ממה שכתוב ולכן כנראה האחוזנים נמוכים יותר באמת.

אוף, אני בלחץ

הוא לא היה רופא יסודי

איזה הריון זה? אם זה לא לידה ראשונהירדנית

איזה משקלים ילדת?

מה הגובה שלכם?

עכשיו רואה ששאר המדדים בסדרירדנית

בכל מקרה חושבת ששווה באמת לבקש עוד us

תודה על התגובותהריון2357אחרונה

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

תודה! לך ולתהילהאביול

אני לא מצליחה לקבוע תור בטלפון או באתר (כללית)...

השאלה אם זה משהו שכדאי ללכת בשבילו למיון נשים? (לא בבית חולים... במרפאה...)

או שצריך לחכות לתור שיהיה בעוד מלא זמן?

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

תודה! שאלות בפניםאביול

מעניין מה שאת אומרת, בדיוק רציתי להוציא אותו... אז זה רק מחזק את זה.

השאלה אם התור לרופא זה דחוף או שאפשר לחכות?

ועוד משהו אחרון- מה העצות להפסקת דימום? אף פעם לא התנסיתי...

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

אמאלה ריגשת!אביול

לא חשבתי שמישהו זוכרת... תודה!

הגזמתתתתהמקוריתאחרונה

לקחתי ממך כלכך הרבה השראה ולגיטימציה לא לשטוף כלים..

הלכת לביקורת?בוקר אור

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ההנחיה עכשיו היא-שימושית

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

תודה לשתיכן, עשיתי ביקורת לא מזמן...אביול

והכל היה בסדר

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

איזה ילד מושחל? הריצרץ נעצר באמצעהרמה

בצד של הריצרץ,מוריה

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

נמוך יותר? אני רוצה שגבהי המזרן יהיו שוויםהרמה

החלק שפותח נפתח יותרמוריה

ואין חתיכת בד שמפריע

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

כן אשמח ממש🙏🙏הרמה

הלינק לא נפתח🥴 אשמח שובהרמה

אוי... זה קישור ישן, כנראה שבגלל זה לא נפתח...מתואמת

לצערי לא זוכרת את השם של העריסה😬

לא יודעת אם קו אפס אבל ראיתי במשנת יוסף השבועחילזון 123

לי יש מבדשלומית.

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה

אבל זה לא קו אפס זה פער נכון?הרמה

זה כן קו אפסשלומית.אחרונה

עד כמה שזכור לי (כרגע לא בשימוש כי אין לי קטנטן)