אחרי שהזכרנו על לזהות איזה חלק בי מדבר את הדיבור הרעו התעמתנו איתנו .
נעלה שאלה , מה נעשה אם בכל זאת עולים מחשבות / רגשות של חוסר ביטחון של חשש ושל רע איך מפחיתים אותן?
אז יש הבדל בין דיבור רע גמור לדיבור מאוזן
- נניח בין איזה גרוע אני שום דבר אני לא מצליח .
לבין קשה לי ואני לא מצליח . (להניח בצד את הפרשנות)
אם קשה , אי אפשר לזייף שקשה אבל צריך להפריד בין הקטנה (הקצנה) לבין עובדה זמנית.
במקום אני לעולם לא אצליח -
אני עדיין לא הצלחתי .
זה לא יעבוד -
אני ראויה לזה
הכל קשה לי -
יש כמה דברים שמאתגרים אותי
יש כוח לדיבור ולמחשבה שלו , זה ממש לא קסם צריך להתאמץ צריך לשים לב מה רעיל (;
ומה אפשר לשים בפרופרציה, לאט לאט הדיבור שלנו יהיה נקי וחופשי
מוזמנים להביא דוגמאות (:
)))
