מרשים לעצמם להתבטא בצורה הכי מגעילה שיש. בעיקר מעיד עליהם..

הכי קטע שהם עושים את זה כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו ועובדים גם על עצמם.

ישירות שאין להם מקום.

אבל הרבה פעמים, דבר מסוים יכול להראות כפגיעה וזה פשוט אי הבנה, כי כל אחד מגיב להודעה לפי מה שכתוב ולא תמיד ברור מה כיוון הכותב ויוצא בלבול.

בוודאי שצריך להיזהר לנסות כמה שיותר לא לפגוע, אבל בפורום זה כמעט משימה בלתי אפשרית שלא תפגע לפחות טיפה במישהו.

גם בנים, כותבים אחרת מבנות. בנות יכולות להסתכל מהצד על ויכוח של בנים וזה נראה מלחמת עולם, ביטויים קשים, זה נראה שכועסים, אבל זה פשוט דרך מסויימת להתווכח:

"אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר; 'אֶת וָהֵב בְּסוּפָה'- אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ." (קידושין ל ע"ב)

גם בנים הרבה פעמים זה נראה שהם כותבים ברצינות והם באמת צוחקים.

בסוף אני משער, גם בנים נפגעים מדברים פה.

אני מבין אנשים שנפגעים. אני לא כזה נפגע פה, אבל כן יש דברים שכתבו עלי או על דעותיי שעיצבנו אותי, אבל למדתי לקחת בקלות.

הכי טוב לנסות לא להתרגש ולקחת ברצינות כל מי שכותב משהו נגדך פה, כנראה הוא לא יזיק לך לטווח הארוך או בחיים האמיתיים.

אם בן-אדם בטוח בעצמו ויודע את הערך ש-ה' חנן אותו ומשפיע עליו בכל עת, אז מי יוכל לעמוד ולפגוע בו.

הלכתי לכיוון של בנים בנות

אתמול ראיתי תגובה של פגיעה אישית לא שלי בכלל ולא של בנות

מהצד הזדעזעתי

להיות צוחק או מקשקש, הוא לא באמת מתכוון למה שיוצא מהעט שלו. בנים עושים את זה לפעמים. פשוט מקשקשים, או נהנים להיות טרולים.

אם זה בת, אז לפעמים זה רציני, אבל זה נובע מאיזה כאב. זה בד"כ משהו שיותר שהיא מתמודדת מצדה שפחות קשור לזלזול בנפגע, כמו שבעצם את כתבת. נכון שיוצא זלזול, אבל זה יושב על משהו אצלה.

זה יכול להיות המצב של בן פה, אבל ברוב הפעמים שראיתי שבנים פוגעים פה, זה פשוט קשקוש.

מסכימה לגמרי שלא שווה להיפגע באופן אישי פה מאף אחד, אבל עדיין זה לא מצדיק התנהגות מגעילה של אחרים שפוגעים.

מי שמתנהג באופן בעייתי, גם אם כבר למדו להתעלם ממנו, ההתנהגות שלו עדיין לא מוצדקת. גם אם הוא סתם צוחק, זה יושב לו על משהו, לא יודע עד כמה הוא פוגע, או כל תירוץ אחר.

אין הבדל בין בת לבן

כבן אדם לבן אדם (:

אלא גם להיות רגיש למי שנפגע ולומר שאכפת לך מזה, גם אם זה נראה לך דבר שטותי. כי כמו שאמרת יפה, אפשר להגיע פה לאי הבנות בצורה קיצונית

שהוא נפגע. לא נעים לשמוע שהנפגע נמצא במצב הזה ומשהו מעציב אותו. אני רוצה שכל עם ישראל יהיה שמח.

אבל אני לא רואה את התפקיד שלי בפורום להביע כל מיני רגשות סביב זה, כמו במקרה אם בן-אדם היה מגיע אלי במציאות ושופך לפניי כאבו.

אני עונה פה עניינית.

יש פה מספיק אנשים בפרטי שהם מוכנים לשמוע את שיחם, כעסם וכאבם של אנשים.

בנוסף במקרה הזה, אני חושב ש @הפי יש לה נפש חזקה, ולכן אני לא רואה צורך להביע רגשותיי סביב זה, אלא לענות עניינית.

איך אתה ביחס לכך? 

פונים אלי בפרטי אני מבקש סליחה.

אני לא מתכוון לפגוע באף אחד פה, אני לפעמים תקיף בדעותיי אבל אני נזהר לא לתקוף את האדם עצמו, לפעמים אנשים הבינו שתקפתי אותם. היו מקרים פה או שפנו אלי בפרטי, והבהרתי את כוונתי, ובקשתי סליחה.

כמו שכתבתי קשה להיות פה ושאף אחד לא יפגע ממך, במיוחד שאני מביע דעות במחלוקת ואני לא פה לרצות אף אחד. "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני".

אני גם לא אדם שאוהב להתמקד בעבר, ולכן לא טוב לי להתחיל פה או בפרטי לנבור בעבר, ולברר מי פגע במי ואיך וכל הפרטים. אני לא חושב שזה מקדם. אני אוהב דברים עניינים.

אבקש סליחה אמתית וזהו. אני לא פה להתחיל לכתוב לשני רגשות מעומק הלב וכדומה. אני לא מסוגל לעשות את זה למי שאני לא מכיר.

אנשים לא תמיד מבינים כמה הם פגעו במישהו

גם אם עשו משהו בצחוק

הצד השני עלול לקחת קשה (ובצדק הרבה פעמים)

לפעמים חשבו שהשני ייפגע אבל לא חשבו עד כמה.

צריך כ"כ להיזהר במה שאומרים ועושים לאנשים.

קיץ (באופן קבוע יש לומר) יבוא לפה אותו אחד שיטריל קצת וילך.

אין ספק שאת מסוג האנשים הטובים שקשה להם שחושבים עליהם דברים שליליים. את לוקחת את זה קשה. זה נפלא. אבל יש מקרים די שקופים שגם כשאומרים עליך דברים שליליים הם לא באמת נכונים כי המטרה שלהם זה רק לגרום לך להרגיש רע. להעיר אצלך טריגרים. זה טבעה של הטרלה.

אי אפשר ללמד פה כלום 😭

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל