מרשים לעצמם להתבטא בצורה הכי מגעילה שיש. בעיקר מעיד עליהם..

הכי קטע שהם עושים את זה כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו ועובדים גם על עצמם.

ישירות שאין להם מקום.

אבל הרבה פעמים, דבר מסוים יכול להראות כפגיעה וזה פשוט אי הבנה, כי כל אחד מגיב להודעה לפי מה שכתוב ולא תמיד ברור מה כיוון הכותב ויוצא בלבול.

בוודאי שצריך להיזהר לנסות כמה שיותר לא לפגוע, אבל בפורום זה כמעט משימה בלתי אפשרית שלא תפגע לפחות טיפה במישהו.

גם בנים, כותבים אחרת מבנות. בנות יכולות להסתכל מהצד על ויכוח של בנים וזה נראה מלחמת עולם, ביטויים קשים, זה נראה שכועסים, אבל זה פשוט דרך מסויימת להתווכח:

"אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר; 'אֶת וָהֵב בְּסוּפָה'- אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ." (קידושין ל ע"ב)

גם בנים הרבה פעמים זה נראה שהם כותבים ברצינות והם באמת צוחקים.

בסוף אני משער, גם בנים נפגעים מדברים פה.

אני מבין אנשים שנפגעים. אני לא כזה נפגע פה, אבל כן יש דברים שכתבו עלי או על דעותיי שעיצבנו אותי, אבל למדתי לקחת בקלות.

הכי טוב לנסות לא להתרגש ולקחת ברצינות כל מי שכותב משהו נגדך פה, כנראה הוא לא יזיק לך לטווח הארוך או בחיים האמיתיים.

אם בן-אדם בטוח בעצמו ויודע את הערך ש-ה' חנן אותו ומשפיע עליו בכל עת, אז מי יוכל לעמוד ולפגוע בו.

הלכתי לכיוון של בנים בנות

אתמול ראיתי תגובה של פגיעה אישית לא שלי בכלל ולא של בנות

מהצד הזדעזעתי

להיות צוחק או מקשקש, הוא לא באמת מתכוון למה שיוצא מהעט שלו. בנים עושים את זה לפעמים. פשוט מקשקשים, או נהנים להיות טרולים.

אם זה בת, אז לפעמים זה רציני, אבל זה נובע מאיזה כאב. זה בד"כ משהו שיותר שהיא מתמודדת מצדה שפחות קשור לזלזול בנפגע, כמו שבעצם את כתבת. נכון שיוצא זלזול, אבל זה יושב על משהו אצלה.

זה יכול להיות המצב של בן פה, אבל ברוב הפעמים שראיתי שבנים פוגעים פה, זה פשוט קשקוש.

מסכימה לגמרי שלא שווה להיפגע באופן אישי פה מאף אחד, אבל עדיין זה לא מצדיק התנהגות מגעילה של אחרים שפוגעים.

מי שמתנהג באופן בעייתי, גם אם כבר למדו להתעלם ממנו, ההתנהגות שלו עדיין לא מוצדקת. גם אם הוא סתם צוחק, זה יושב לו על משהו, לא יודע עד כמה הוא פוגע, או כל תירוץ אחר.

אין הבדל בין בת לבן

כבן אדם לבן אדם (:

אלא גם להיות רגיש למי שנפגע ולומר שאכפת לך מזה, גם אם זה נראה לך דבר שטותי. כי כמו שאמרת יפה, אפשר להגיע פה לאי הבנות בצורה קיצונית

שהוא נפגע. לא נעים לשמוע שהנפגע נמצא במצב הזה ומשהו מעציב אותו. אני רוצה שכל עם ישראל יהיה שמח.

אבל אני לא רואה את התפקיד שלי בפורום להביע כל מיני רגשות סביב זה, כמו במקרה אם בן-אדם היה מגיע אלי במציאות ושופך לפניי כאבו.

אני עונה פה עניינית.

יש פה מספיק אנשים בפרטי שהם מוכנים לשמוע את שיחם, כעסם וכאבם של אנשים.

בנוסף במקרה הזה, אני חושב ש @הפי יש לה נפש חזקה, ולכן אני לא רואה צורך להביע רגשותיי סביב זה, אלא לענות עניינית.

איך אתה ביחס לכך? 

פונים אלי בפרטי אני מבקש סליחה.

אני לא מתכוון לפגוע באף אחד פה, אני לפעמים תקיף בדעותיי אבל אני נזהר לא לתקוף את האדם עצמו, לפעמים אנשים הבינו שתקפתי אותם. היו מקרים פה או שפנו אלי בפרטי, והבהרתי את כוונתי, ובקשתי סליחה.

כמו שכתבתי קשה להיות פה ושאף אחד לא יפגע ממך, במיוחד שאני מביע דעות במחלוקת ואני לא פה לרצות אף אחד. "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני".

אני גם לא אדם שאוהב להתמקד בעבר, ולכן לא טוב לי להתחיל פה או בפרטי לנבור בעבר, ולברר מי פגע במי ואיך וכל הפרטים. אני לא חושב שזה מקדם. אני אוהב דברים עניינים.

אבקש סליחה אמתית וזהו. אני לא פה להתחיל לכתוב לשני רגשות מעומק הלב וכדומה. אני לא מסוגל לעשות את זה למי שאני לא מכיר.

אנשים לא תמיד מבינים כמה הם פגעו במישהו

גם אם עשו משהו בצחוק

הצד השני עלול לקחת קשה (ובצדק הרבה פעמים)

לפעמים חשבו שהשני ייפגע אבל לא חשבו עד כמה.

צריך כ"כ להיזהר במה שאומרים ועושים לאנשים.

קיץ (באופן קבוע יש לומר) יבוא לפה אותו אחד שיטריל קצת וילך.

אין ספק שאת מסוג האנשים הטובים שקשה להם שחושבים עליהם דברים שליליים. את לוקחת את זה קשה. זה נפלא. אבל יש מקרים די שקופים שגם כשאומרים עליך דברים שליליים הם לא באמת נכונים כי המטרה שלהם זה רק לגרום לך להרגיש רע. להעיר אצלך טריגרים. זה טבעה של הטרלה.

אי אפשר ללמד פה כלום 😭

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.