מבחינת תקן מתחת גיל שנתיים הוא צריך להיות בקבוצה של תשעה ילדים

מעל גיל שנתיים 11 ילדים

כך שהוא צריך להיות בקבוצה של תשעה

באיזו כיתה הקבוצה הזו נמצאת זה כבר סתם עניין של שם ושל גילאי הילדים שנרשמו

בסוף עדיף לו להיות עם בני גילו ולא עם ילדים שכבר בני שנתיים ורבע פלוס

בגילאים האלה כל כמה חודשים זה קבוצת גיל שונה שצריכה התייחסות שונה. תחשבי שהוא עדיין לא בן שנתיים וקבוצת הבוגרים יהיו בני 3 בחורף.

ממה שאני מכירה אצלנו מעבירים קבוצות באמצע שנה ואז מכינים את כל הבוגרים יחד למעבר לגן.

הילד הפרטי שלי עלה כך ולא הרגשתי שזה היווה שום בעיה

בדרך כלל יוצר שכל הקבוצה הגדולה בפעוטות הם צעירים בשנתון ועולים יחד לגן

מחלקים את הקבוצות לפי תאריכי לידה

וכל הבוגרים עולים וגם חלק מהפעוטות.

אצלנו לא מעבירים באמצע שנה ואני גם לא הייתי רוצה שיעבירו.

לפני שנתיים ודווקא היה מעולה!

קבוצה קטנה יותר וגם ככה כשעולים לגן עולים לפי אזורי רישום... ככה שהחברים מתערבבים בין הגנים

תודה לכולכן שעניתן.

@מקקה אני לא מבינה את זה.. הוא עוד חודש וחצי בן שנתיים!! וממש מתקדם לגילו. נכון לא אומר משפטים הכי שלמים ומילים הכי ברורות אבל כן מתחיל לחבר משפטים, בכיף אומר שתי מילים מחוברות, מבחינה התפתחותית ממש מתקדם.

מצד אחד מה שאת אומרת @סטטית זה באמת יתרון קבוצה יותר קטנה, אבל אני מפחדת שיהיה עם ילדים קטנים ממנו משמעותית וההתפתחות שלו תלך אחורה. השנה היה בקבוצת תינוקות והתאים הרבה יותר לפעוטות! הוא היה די ברמה שלהם..

וגם השכר לימוד של הפעוטות יותר גבוה.

@שוב חוזר הניגון אני ממש מקוה שיעלו אותו, אבל זה אזור עם תפוסה גבוהה במעונות. אין מקומות מיותרים. אם הוא לא יכנס לשם עכשיו הוא ישאר כל השנה בקבוצה הצעירה

להיות גדול על קטנים ולא קטן בין גדולים. תחשבי שבבוגרים יש ילדים שעוד 3חודשים הם בני 3.. זה פער גדול

מה שכן- הייתי מדברת עם המנהלת על הכנה טובה לגן..מדברת איתה עלזה הרבה

כשהבת שלי היתה בפעוטים השקיעו הרבה בהכנה לגן ובהתאמה לשלב ההתפתחותי שלהם והם הרוויחו את זה עם הרבה יחס אישי. בבוגרים יש יותר ילדים וההכנה לגן והגמילה הרבה יותר קשה

היו עוד בגילו?

אני מפחדת שלא מתקדם בדיבור ושלא ירצה להיגמל מהבקבוק מוצץ וחיתול.

וגם שלא יהיו לו הרגלים של הקשבה וריכוס כמו בבוגרים כשיעלה לגן.

אשמח לשמוע ממך וגם מ @סטטית

בעיניי בכל אופן אין ציפייה לריכוז בגיל הזה.

הבן שלי גם ממש קטן (יותר משלך ביחס לשנתון), והיה השנה בפעוטות ועוד כמה ימים יגיע לגן עירייה.

הוא היה מהגדולים בקבוצה שלו, הרוב נשארים עוד במעון. אבל דווקא רוב הקבוצה נגמלה לפניו, וזה היה ממש בשיח שלהם בקבוצה.

מוצץ בכל אופן משתדלים במעון כבר בגיל כזה להרגיל רק בשנת צהריים, וגם בקבוקים החליפו לכולם והם עברו לכוסות.

ככה שמהבחינה הזו אין הבדל.

מבחינת מיומנויות של קשב ומוטוריקה, זה בכל אופן צריך להיות מותאם לגיל הילד ולא לקבוצה שלו. התייעצתי על זה השנה עם מרפאה בעיסוק, והיא אמרה שצריך לזכור שלמרות שילד עולה לגן, המיומנויות צריכות להיות בהתאם לגיל. ואם הגננת או המטפלת מצפות אחרת, צריך להזכיר להם שהוא קטן למרות שהוא עולה לגן.

יש שלוש קבוצות, כל הקבוצה שלו הייתה בגילו

כולם היו בשלבי התחלת דיבור וסיימו שנה מפטפטים. היו להם גם כן מפגשים והכל בהתאם ליכולת

שתו מכוסות, בטח במחצית השנייה של השנה. 

נגמלו בהדרגה במהלך השנה כל פעם חלק מהילדים

באמת חושבת שאיו מה לדאוג

אצלנו תמיד יש קבוצה שנמצאת באחת מכיתות הפעוטות, נקראת "בוגרים צעירים" והם ילדים שנולדו מספטמבר עד דצמבר ומכינים אותם לגן.

הרגעתן ממש. אני אדבר עם המנהלת. בגלל שזה מעון חדש הכל קצת יותר מלחיץ אבל שמעתי עליה דברים טובים מקוה שיהיה לטובה בעזרת ה 🙏

שעלתה לגן- לימדו אותם מיומנויות, גמילה וכד'

בכל אופן בעיני בגיל הזה הכי חשוב חום ואהבה ויחס אישי. כל השאר בונוס

השכר לימוד הוא בהתאם לגיל, לא בהתאם לקבוצה.

כך שמהבחינה הזו זה לא משנה.

לגבי עצם הקבוצה עצמה, אני חושבת שזה תלוי גם בכמות הילדים בקבוצת הבוגרים. אז אין כאן כל כך עניין של מלחמה.

כל הקבוצות מוגדרות לפי תקן מאוד מסוים.

יכול להיות שאפשר להעביר ילד מפה או לשם אם יש מקום, אבל אם אין מקום, זה לא שיש לה כל כך מה לעשות. ואם יש ילדים שגדולים יותר מהילד שלך, זה הגיוני שהוא זה שיהיה בפעוטות ולא ילדים שקרובים יותר לגיל שלוש.

מה שכן, אם יש דברים שעושים שקשורים להכנה לגן, אפשר לבקש שהילדים מהפעוטות יצטרפו לבוגרים. אני יודעת שעושים את זה אצלנו וזה מצויין

בכל מקרה אברר לגבי מה שאמרת על ההכנה לגן. תודה!

אבל היו שם כמה דברים לא בהתאם לתקן...

שמחה שעברנו למעון אחר

אם אני אדע שיש לי זכות לדרוש אני אבוא יותר אסרטיבית, אם אני אדע שזה החלטה שלה בסוף - אני אבוא יותר בקטע של לבקש.

ברור שאני לא באה להילחם איתה או משהו כזה, אבל מהנסיון השנה (במעון אחר) צריך לדעת טוב מה יכולים להחליט בשבילי ומה לא. 

לפעמים יש יותר מדי ילדים שעולים לגן מכדי להכניס את כולם לבוגרים ואז שמים חלק בפעוטות, בדרך כלל עם מטפלת שמודעת לכך שאמורה להכין אותם לגן.

כנראה שיהיו עוד חברים איתו מקבוצת בפעוטות שילכו יחד איתו לגן.

עלתה לגן עירייה מקבוצת הפעוטות, כלומר דילגה על כיתת הבוגרים.

היא עלתה עם החברה הכי טובה שלה והיה לה ממש בסדר.

לדעתי עדיף שהוא יהיה עכשיו בקבוצה שתואמת את הגיל שלו.

לק"י

היא היחידה שעולה לגן.

היא מדברת יפה, בקבוק של תינוקות כבר ממזמן אין לה.

המטפלת היתה עושה איתה עבודות פשוטות (לא ראיתי שעם הגדולים שלי שהיו במעון עשו מעבר. לא זוכרת שהיו מביאים דפים של להדביק מדבקות בתוך עיגולים/ על קו וכו'), ועכשיו בחופש נתתי לה להדביק מדבקות בתוך עיגולים, והיא עשתה מצויין.

בקיצור, לא הייתי מוטרדת מזה.

כשתתחיל השנה אוכל לספר איך היא הסתגלה והתרגלה למפגש, תפילה וכו'.

יש בקבוצה עוד ילדים בגילו שיעלו לגן ויכינו אותם יחד.

שמחה לשמוע שיש לזה גם יתרונות

אצלנו זה היה מחוסר מקום בבוגרים, אז היו כמה שהיו אמורים להיות בבוגרים אבל מחוסר מקום היו בפעוטות.

בהתחלה לא ממש אהבתי את זה, אבל בהמשך ראיתי שיש עוד ילדים כמוהה, והיא גם כזאת קטנה ועדינה, שזה הרגיש לי עדיף שתיהיה דווקא עם הקטנים של הגיל שלה ולא הגדולים, הם היו אוכלים אותה בלי מלח..

עכשיו היא עולה לגן. מבחינת חברים- אני יודעת בוודאות על עוד ילדה אחת שעולה איתה מהמעון לגן, אחרים עשיתי לה היכרות. אני לא באמת דואגת מהבחינה הזאת..

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.

ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.

האם הילד מטופל תרופתית?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.